הוא לא ראה את בנו שנתיים ומתגעגע אליו מאוד. הוא החסיר עשרות לילות שינה והמחסור המצטבר ניכר על פניו. פרק זמן לא קצר הוא נשא על כתפיו את העומס הכבד של היותו האוטוריטה הכלכלית הבכירה ביותר שתכשיר מקצועית צעדים חריגים לחלוטין בתקציב המדינה, ולא היסס לשאת אותו. הוא מודה באהבתו לשירי אריק איינשטיין ומצטדק: אני איש הסגנון הישן. ולהרפיית המתח הוא קורא להנאתו את המותחנים של הסופר הנורווגי הקודר יו נסבו, ולא בטוח שמספיק לסיים אותם.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
הוא, כלומר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העניק ראיון לסיכום השנים המטורפות בתפקיד שבו ניתנה לו, כפי שהתוודה, הזדמנות היסטורית מהסוג של אחת למאה שנה לשלב ידע תיאורטי בכלכלה מוניטרית ופיננסית עם קבלת החלטות גורליות בתנאי אי-ודאות גמורה. וכאשר אני שואל אותו האם היה נענה ב-2018 להצעתו של בנימין נתניהו לכהן כנגיד בנק ישראל לו ידע לאיזו מערבולת סוערת הוא מכניס את עצמו, הוא עונה ללא היסוס: "כן", ועיניו רושפות. "נגיד בנק ישראל", מוסיף ירון, "הוא ראש בנק מרכזי יחיד בעולם המשמש גם מכוח החוק כיועץ כלכלי לממשלה. בתקופת הקורונה זה היה תפקיד תובעני ומלחיץ, אך גם מאתגר מאין כמותו".
אהבת אותו?
"ייעוץ כלכלי לממשלה מביא אותך אל תוך המטבח החם שבו מתבשלות ההחלטות הפוליטיות הביצועיות. עשיתי לילות ארוכים במשרד ראש הממשלה, ואני מרגיש שההתממשקות הזו עם הדרג הפוליטי העשירה את ניסיוני ואיפשרה לי להשפיע על המדיניות הכלכלית הלאומית בנסיבות דרמטיות".
ראש הממשלה נפתלי בנט תקף בעבר ותוקף כעת את המדיניות הכלכלית של הממשלה הקודמת בחודשי קורונה. מה הציון שאתה נותן לה?
"לא אחלק ציונים לממשלות, אבל אני כן רוצה להציג את העובדות. הכלכלה הישראלית התכווצה בשנת המגפה, כפי שהתכווצו רוב כלכלות העולם — אך הירידה היחסית בפעילות הכלכלית בארץ הייתה מהנמוכות בעולם, נתון המעיד על מדיניות שלקחה בחשבון ואיזנה את צורכי התחלואה עם צורכי המשק. טוב יותר מממשלות רבות".
נאמר לנו שהסגרים עלו למשק 200 מיליארד שקל, ושהנכדים שלנו יצטרכו לפרוע את החובות. אבל האומדנים לפגיעה בפעילות הכלכלית שסיפק בזמן אמת בנק ישראל היו שונים מאוד, נמוכים בהרבה.
"הגידול בגירעון התקציבי אצלנו בתקופת הקורונה לא היה חריג. הוא היה בגדר הנורמה, בהשוואה בינלאומית. כך גם התוספת לחוב המגזר הציבורי. עובדה היא שהסוכנויות הבינלאומיות לדירוג אשראי הותירו את הציון הגבוה של ישראל על כנו. האלטרנטיבה – הימנעות מסיוע נרחב לעסקים ולעובדים — הייתה משאירה את המדינה במצב לאין שיעור קשה יותר. גם לנכדים. כמובן, כאשר אתה מקבל החלטות בתנאים של אי־ודאות כל כך קיצונית, אתה עלול גם לטעות, וטעויות בביצוע נעשו. טעויות בחלוקת מענקים, בהיעדר גמישות בחל"ת, בהזנחת הכשרות מקצועיות, ומעל לכל העיבה אי־העברת תקציב מדינה מסודר בכנסת. על כשלים אלו ואחרים מתחנו ביקורת בזמן אמת. אך ממעוף הציפור, אני חושב שעברנו את התקופה טוב. אני גאה מאוד בתפקיד שמילא בה בנק ישראל על כלל עובדיו המסורים. עשינו המון דברים לא קונבנציונליים".
גאוות היחידה של הנגיד ירון קיבלה השבוע חיזוק בדוח מיוחד של מבקר המדינה על פעולות המגזר הציבורי בשנת הקורונה. כל זרועות המדינה יוצאות מהביקורת עם ציונים גרועים – חוץ מבנק ישראל, אותו משבח, "מציין לחיוב", מבקר המדינה פעם אחר פעם, בעמודי דוח רבים.
איזה אירוע ציבורי מתקופת הקורונה נחרת במיוחד בזיכרונך?
"ישיבה דרמטית ב־9 במארס 2020 עם ראשי כל מערכת הבנקאות בארץ. אמרנו להם אז: אתם רשאים וחייבים לדחות את פירעון ההלוואות והאשראי של עסקים ויחידים בהיקף שלא היה כדוגמתו. במאות אלפי מקרים. אתם צריכים לפתוח את החגורה ואנחנו, בנק ישראל, נסייע לכם, אבל גם נעקוב אחריהם מקרוב, נראה שאתם מבצעים את המדיניות ולא מערימים קשיים מיותרים. והבנקים אכן נכנסו מתחת לאלונקה".
ככתוב בדוח המדינה. ואיזה אירוע אישי זכור לך במיוחד?
"אבי זכרו לברכה נפטר בחודשי הקורונה, אבל בגלל הלחץ והעומס לא הספקתי להתאבל עליו כהלכה. זה הכה בי בעוצמה בהלוויה של הנגיד לשעבר דוד קליין. עמדתי שם בבית העלמין ופתאום הבנתי ששקעתי בעבודה עד כדי כך שמות אבי כמו חלף לצידי. האבל על מותו שטף אותי; רגע קשה".
מחירי הדירות ממשיכים לטוס לשמיים. גם השנה. הציבור מיואש והאשמה מתגלגלת גם לפתחו של בנק ישראל. הריבית הנמוכה של הבנק, נשמעת הטענה, מייצרת ביקוש מלאכותי לדירות ומזרזת את ההתייקרויות. מה תשובתך?
"הדירות מתייקרות מפני שבונים בישראל פחות מדי דירות יחסית לצרכים הנובעים מהדמוגרפיה — ילודה גבוהה – ומהעלייה ברמת החיים הריאלית. צריך 70 אלף דירות חדשות בשנה, אבל ענף הבנייה למגורים לא סיפק בשנים האחרונות אפילו 50 אלף דירות. זהו מצב מתמשך של תת־היצע חריף, שהחריף עוד בתקופת קורונה".
והריבית?
"לשיעור הריבית של בנק ישראל כמעט ואין משקל בעליית מחירי הדירות. השפעתו על ההתייקרות מינורית, אם בכלל. רמת הריבית שלנו נגזרת מצורכי המשק כולו, והיא לכן אינה הכלי המתאים לסגור את הפער בין הכמות המבוקשת של הדירות לבין ההיצע בפועל. אפשר לצמצם אותו רק על ידי סילוק מכשולים וחסמים המונעים בנייה מהירה של עוד דירות. לא בזבנג וגמרנו, אלא בשורה של מהלכים בקשת רחבה של נושאים".
קוני הדירות לוקחים משכנתאות בלי חשבון, ממש חוטפים אותן. בנק ישראל אף הקל עליהם באחרונה כאשר ביטל את ההוראה המגבילה את שיעור המשכנתה הנלקח בריבית הפריים הנמוכה.
"ההגבלה הזו ייקרה את המשכנתאות לזוגות צעירים ללא הצדקה. היה נכון לבטלה, במיוחד נוכח ייקור הדירות עצמן. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל כבר מגביל את גובה המשכנתאות ביחס לשווי הדירות וליכולת הפירעון של הלווים. ההגבלות שלנו שמרניות, כלומר מחמירות. באחרונה פירסמנו הנחיות מגבילות נוספות לבנקים למשכנתאות".
ובכל זאת, כשהכסף בשפע ומחירו נמוך, לא מפתיע שישראלים רבים רואים בדירה שנייה השקעה כדאית.
"אני ממליץ לכולנו להשקיע את כספנו בזהירות ולקחת בחשבון את האפשרות שבעוד כך וכך שנים שוק הדיור יימצא בנקודה אחרת לגמרי. מה שעולה עלול לרדת. כמו בשנים 1997 עד 2007, כאשר מחירי הדירות צנחו".
נגיד בנק ישראל חתום על שטרי הכסף המודפסים ונכנסים למחזור בתקופת כהונתו. ישראלים מעטים יזהו עליהם את חתימתו של פרופ' אמיר ירון. הוא לא פרצוף מוכר בכל בית, כפי שהיו הנגידים המתוקשרים יעקב פרנקל וסטנלי פישר. ירון טרם השתחרר מסגנון דיבור מרוסן ומסורבל האופייני לפרופסורים לכלכלה מוניטרית, רחוק מהישירות הישראלית. בעגה עיתונאית אומרים על אישיות כמותו "קשה להוציא ממנה כותרת". מבחינתו של ירון, כותרת אינה העיקר; העיקר הוא הדיוק.
במה מתבטא המגע של האזרח מן השורה עם בנק ישראל, מלבד אותה חתימה על שטרות?
"המגע הדוק ויומיומי. כשאתה מפקיד את משכורתך בבנק אתה סומך על בנק ישראל שהפיקדון שלך בטוח. שהפיקוח ישמור על יציבותם ועל כושרם של הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם גם בתקופות משבר. היו ימים במארס 2020 שבהם ראינו בחרדה התחלות של בהלה בשווקים ועיוותים מסוכנים בשוק מטבע החוץ. הפעלנו מיד שורה של צעדים להרגעת הרוחות ולהשבת תפקוד נורמלי למערכות הפיננסיות — והצלחנו בכך. אזרחי ישראל יכלו להירגע, לנשום לרווחה.
"בנק ישראל הוביל בחודשי הקורונה מהפך בעולם התשלומים בכרטיסי האשראי. למרבית בתי המסחר יש כיום מכשיר המאפשר לבצע תשלום ללא נגיעה ישירה במסופון, או עם הקלדת מספר סודי בלבד. תוך שנה וחצי ישראל קפצה לקדמת טכנולוגיית התשלומים, והלקוחות מאוד-מאוד מרוצים. לא מזמן הנפקנו רישיון להפעלת בנק אינטרנטי שיציג לראשונה חלופה מקוונת זולה לבנקים המסורתיים. האינטראקציה בין בנק ישראל לאזרחי ישראל מתרחשת ללא הפסקה".
בינתיים הבנקים סוגרים עוד ועוד סניפים ומשאירים רבים ללא גישה לשירות בנקאי. במיוחד מתלוננים הלקוחות המבוגרים, המגלים שסניף הבנק בקרבתם נעל לפתע את שעריו.
"אנחנו המדינה היחידה שבה סגירת סניף של בנק מסחרי מותנית בהסכמת המפקח על הבנקים בבנק המרכזי. ובנק ישראל לא מאשר סגירות בקלות; יש לנו שאלונים, מבחנים וקריטריונים ברורים כמפורט בהוראה בנקאית מס' 400. אנחנו מחפשים את האיזון הנכון בין התייעלות הבנקים, קידום טכנולוגיות פיננסיות חדשניות והתחשבות במאפייני האוכלוסייה שסניף הבנק משרת ובצרכיה. בסך הכל נסגרו מ־2012 עד 2019 — עד פרוץ משבר הקורונה, שהשפיע כמובן על השירותים הבנקאיים — כ־11.5% מכלל הסניפים. במדינות האיחוד האירופי נסגרו 27% מסניפי הבנקים ובארה"ב 24%. מספר הסניפים בערים המרכזיות אכן הצטמצם, אבל בפריפריה, ובמיוחד ביישובים ערביים, הוא גדל. והבנקים נדרשים להפעיל סניפים ממונעים, ניידים. אני רגיש לנושא הזה ברמה אישית".
4 צפייה בגלריה
''אנחנו דוחקים בבנקים ללמד את הלקוחות המבוגרים להשתמש בסמארטפון כאמצעי קשר עם הבנק''
(צילום: shutterstock)
פנסיונר בן 85 לא יסתגל לסגירת הסניף הבנקאי שהוא רגיל ללכת אליו. מסך קטן של טלפון נייד הוא לא תחליף, מבחינתו, לפקיד בשר ודם. סניפי בנקים ניידים קיימים בעיקר על הנייר.
"אנחנו דוחקים בבנקים ללמד את הלקוחות המבוגרים להשתמש בסמארטפון כאמצעי לקשר עם הבנק. זה לא כל כך מסובך כמו שחושבים. מרבית הלקוחות המבוגרים מסתגלים למעבר יחסית מהר. מבינים שזהו תהליך מחויב מציאות ושמחים לגלות שפעולות בסמארטפון חוסכות להם המון כסף על עמלות".
מחלונות משרדו של פרופ' ירון בבניין בנק ישראל בירושלים נשקף במלוא כיעורו הבניין התעשייתי של משרד האוצר. בכהונתו כנגיד עד כה כבר עברו שם שלושה שרי אוצר: משה כחלון, ישראל כץ וכעת אביגדור ליברמן. הנגיד ירון שמר על יחסים קורקטיים עם שלושתם ובכך חרג לטובה מהמסורת הארוכה והמייגעת של ריב ומדון בין הנגידים לבין שרי האוצר. הוא עצמו מכנה את יחסיו עם השרים, כולל עם השר כץ בשנת קורונה הקשה, "טובים".
תחיה בשלום גם עם שר האוצר החדש ליברמן?
"אני לא רואה באופק שבר ביחסים עימו. כבר היו לנו פגישות עבודה לפני ובזמן הגשת התקציב לממשלה, ואני תומך לגמרי במאמציו להעביר את התקציב בכנסת. תקציב הוא תוכנית העבודה הביצועית של הממשלה, ובלעדיו המשק כולו מתקשה לתפקד כראוי".
לאן הולכת הכלכלה הישראלית והעולמית, לדעתך?
"במבט הצופה פני עתיד, יש המון אי־ודאות הגורמת כשלעצמה לקשיים ניכרים בקבלת החלטות. אי־ודאות רעה, מבלבלת. לפי אסכולה אחת, המכונה 'מודל הגבעות', צפויה בעתיד הקרוב והבינוני תנודתיות רבה בעוצמת המגפה ובמאפייניה, בתגובה של הממשלה, וכפועל יוצא בתוואי הצמיחה של המשק. זו תחזית של האטה ואחר כך האצה ואחר כך שוב האטה והאצה נוספת. הכול לאור התנודות בתחלואה".
רכבת הרים שכזאת.
"רכבת גבעות. לפי אסכולה אחרת, המכונה 'מודל נייקי' על שם הלוגו של יצרנית הנעליים הפונה למעלה בזווית מתונה, לגלי המגפה הבאים כבר לא תהיה אותה השפעה מדכאת על הפעילות הכלכלית כפי שהייתה לגלים הראשונים. יש חיסונים, יהיו עוד חיסונים והציבור לומד בהדרגה לעבוד, להשקיע ולחיות לצד הקורונה. הצמיחה הכלכלית תהפוך למגמה קבועה; חזרה לנורמליות".
ולאיזה מודל אתה נוטה?
"לפני שהכה בנו הגל הרביעי, ואל מול ההתאוששות המופלאה של כלכלת ישראל במרוצת השנה, שררה אצלנו התחושה שהמשק ימשיך לצמוח יפה לפי מודל נייקי. בשבועות האחרונים התחיל גל התחלואה החדש להעיב על ציפיות אלו. החזרה לשגשוג שאינו מופרע כבר לא מובטחת, ומודל הגבעות, מודל התנודתיות המתונה, כבר לא נראה מופרך. הוא על השולחן".
בסוגיה המהווה את לב ליבה של פעילות בנק ישראל — קביעת הריבית — אפשר להירגע. הנגיד ירון מבהיר שאין לו כוונה להעלות אותה. פרופ' ירון: "אנחנו רוצים קודם כל לראות שהמשק יוצא בבטחה מהגל הרביעי של מגפת הקורונה. נכון שיש לנו משק דינמי, עוצמתי וגמיש, אך גל התחלואה מאיים עליו".
במילים פשוטות, העלאת ריבית על ידי בנק ישראל לא על הפרק, למרות רחשי האינפלציה.
"האינפלציה בישראל אכן יותר גבוהה כעת ממה שהייתה לפני חצי שנה. מתקרבת לקצב שנתי של 2%, לאמצע היעד שקבעה הממשלה, שהוא בין 1% ל־3%. ובכל זאת היא עדיין נמוכה בהרבה מקצב האינפלציה במדינות מפותחות אחרות. בחנו גם את מרכיביה, ולדעתנו רובם בעלי אופי זמני, כלומר חולף. בשורה התחתונה: אין בישראל חשש להתפרצות אינפלציונית. נמשיך לכן להיות סבלניים עם הריבית הנמוכה ועם המדיניות המוניטרית המרחיבה שלנו כדי, כאמור, לתמוך בהתאוששות הכלכלה והתעסוקה".
למרות החששות, בפתח השנה העברית החדשה הנגיד ירון נשמע בהחלט אופטימי. "גם אם יוטלו הגבלות בריאותיות נוספות", הוא אומר, "המשק יידע להסתגל אליהן ולחיות עימן. הפגיעה הכלכלית מוגבלת לענפים עתירים במגע אנושי כמו תעופה, תיירות, מסעדנות, מופעים".
ואם יהיה הכרח בסגר?
"צריך להתאמץ במיוחד כדי לא להגיע לסגר. אם בכל זאת יוכרז, אני לא רואה אופציה מיידית אחרת מלבד חזרה לתוכניות הסיוע לעובדים ולעסקים כפי שבוצעו בעבר, כולל חל"ת, אבל לזמן קצר וקצוב בלבד, ורק לענפים שנפגעו ישירות וקשה".
היכן באמריקה תפסו אותך הפיגועים של 11.9 לפני כמעט 20 שנה?
"בפילדלפיה, במסעדת סגל בקמפוס של בית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה, שבה לימדתי. אני זוכר את רגשות ההלם, את הזעזוע והכעס שאחזו בי. כיצד פיגוע בסדר גודל כזה יכול לקרות בלב אמריקה? מה הפיגועים הבאים? וכל זה מהול בחשש כבד לגורלם של העובדים במגדלי התאומים".
ככלכלן, ממה חששת?
"מתופעות של פאניקה המונית שיערערו מן היסוד את הכלכלה האמריקאית והעולמית. לפתע ירדה על העולם אי־ודאות גדולה שלא הכרנו כמותה. אפילו הבורסה נסגרה לשבוע".
הבנק הפדרלי המרכזי של ארה"ב, הפד, עלה אז על מסלול של ריבית נמוכה מאוד ונשאר בו עד עצם היום הזה, עם סטיות קלות כלפי מעלה.
"בדרך היו זעזועים נוספים, והבולט בהם המשבר הפיננסי (ב־2008), שהצדיקו את הריבית הנמוכה. להערכתי, אלמלא פרצה מגפת הקורונה, הריבית האמריקאית הייתה עולה בהדרגה וחוזרת עכשיו לנורמליות, יחד עם התגברות האינפלציה. המגפה שיבשה הכל".
בינתיים הכסף הרב והזול מזניק כלפי מעלה את השערים של נכסים פיננסיים, בעיקר מניות הטכנולוגיה בוול־סטריט. זו בועה?
"יש מקטעים בשוקי ניירות הערך הזרים שהמסחר בהם מתנהל בלי שהסיכונים הרלוונטיים נלקחו בחשבון והופנמו. מצד שני, אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית סוחפת שאת משמעויותיה למגזר העסקי אי־אפשר לשער מראש".
אף ששהית שנים באמריקה, הכרת מקרוב את הצמרת הכלכלית בארץ ואת נגידי בנק ישראל. מי מהם הצטיין בתפקידו?
"לא תצפה ממני לדרג את נגידי בנק ישראל לדורותיהם. לי אישית הייתה הזכות להיכנס לתפקיד בחפיפה עם ובסיועה של הנגידה פרופ' קרנית פלוג. פלוג פשוט נהדרת. אנחנו ממשיכים בקשר, מחליפים דעות על כלכלה ועל חברה. הנושאים החברתיים מעסיקים אותה מאוד, ובצדק. אי־השוויון, כישורי תעסוקה לקויים, חוסרים בהשכלה וממדי העוני החמירו בתקופת הקורונה, ואף על פי כן הם לא מקבלים את תשומת הלב הציבורית המתבקשת. הטיפול בהם הוא המפתח לצמיחתה של ישראל".
מחוץ לישראל, מי הנגיד המופתי מבחינתך?
"אני שואב השראה מפרופ' בן שלום ברננקי, היו"ר הקודם של הפד האמריקאי שכיהן בתקופת המשבר הפיננסי הגדול. הוא הגדיר אז לעצמו את העיקרון שלאורו פעל: לעשות הכל, אבל הכל, כדי שהשפל הכלכלי הגדול של 1929 לא יחזור, והצליח למנוע אותו. הוא היה האיש הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון".
אתה מרגיש שגם אתה מילאת אותו התפקיד כאן, בארץ?
"כן. יצא לי להיות נגיד בנק ישראל בתקופה של משבר כלכלי שעליו באמת אפשר להחיל את ההגדרה של יוצא דופן וחסר תקדים. מיד עם התפרצותו הבנתי שחובתנו לשכוח את נוסחאות העבר, להשתחרר מהשיח של גירעונות, חובות ואינפלציה, ולמנוע בכל האמצעים האפשריים הפיכת משבר בריאותי לשפל כלכלי ישראלי עמוק. לבלום את הרס המשק. והריסוק נמנע".
