מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת בן עמי, יפו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
משפחת בן עמי
משפחת בן עמי
משפחת בן עמי
(צילום: אסי חיים)
בצילום: יהונתן (28), ענת (32) והכלבה אנג'לינה
הדירה? שני חדרים, 80 מ"ר, בבית ערבי ישן ששופץ. 5,500 שקל. ענת: "היה לי הרבה מזל שהצלחתי למצוא בית כזה. הייתי הראשונה שראתה את המודעה. בתל-אביב דירה כזו עולה 8,000 שקל".
עג'מי, יפו? ענת: "אנחנו גרים פה ארבעה חודשים. עג'מי זה עולם בפני עצמו. זו שכונה קשה אבל אנחנו מתים עליה. זה כמו כפר ואחד מכיר את השני".
איך הכרתם? ענת: "מהחלון של הדירה הקודמת שלי בפלורנטין. הוא ישן אצל החברים שלו מהצבא ואני פותחת את החלון ורואה מישהו חמוד על הספה בדירה ממול. החלפנו מבטים תקופה והתחלנו לדבר". יהונתן: "היה לנו רומן של שלושה חודשים, ונפרדנו. לי נשבר הלב והלכתי לעבוד עם קנאביס רפואי בציפורי".
קנאביס רפואי? יהונתן: "זה צמח מדהים שמתקשר איתך בכל המנעדים. שמים מוזיקה ועובדים עם הצמחים ואתה עטוף כל היום בריחות וחוויות. אתה עובד עם זן אחד ואתה יודע שאתה הולך לאכול כל היום, אתה עובד עם זן אחר ואתה יודע שאתה הולך לחייך כל היום. אתה לא מתמסטל, אבל זה כמו ארומתרפיה. הריח עוצמתי ומשפיע על מצב הרוח והסטייט-אוף-מיינד שלך. ככה גם הגעתי להיות מנהל פרויקט בהקמה של חוות קנאביס בדרום אפריקה".
דרום אפריקה? יהונתן: "חודשיים לפני שטסתי נפגשנו וזה הרגיש כל-כך עוצמתי שהחלטנו להיות ביחד". ענת: "הוא אמר, 'בעוד חודשיים אני יוצא לשנתיים באפריקה. ואני כאילו חזרתי לאהבת חיי', אז אמרתי: סבבה, קטן עלינו". יהונתן: "קיבלתי גבעה בלי כלום והייתי צריך להתחיל הכל מהבסיס. עבודות עפר, קבלנים, לגייס עובדים ולהקים את החממות. זה היה בלסוטו שהיא מדינה קטנה בתוך דרום אפריקה, אחת העניות בעולם. הכל מתנהל שם עקום. אם שוטר עוצר אותך, לוקח ארבעה שקלים לשחד אותו ולהמשיך הלאה, וזה ברור לכולם. אחרי כמה חודשים פגשתי את ענת בגרמניה. התגעגעתי. היא הגיעה לשם עם יצירת מחול מדהימה שהיא יצרה, ואז גם הבנתי שאני לא רוצה להמשיך בדרום אפריקה".
מחול? ענת: "אני רקדנית וכוריאוגרפית. ליצירה האחרונה קוראים Introtention Coda, והיא חושפת את הקונפליקט במערכת היחסים בין רקדן ליוצר לקהל. יש מורכבות שאי אפשר להימנע ממנה ביחסים שבין כוריאוגרף לרקדן".
יחסים מורכבים? ענת: "יש כל הזמן הערות על הגוף, הערות על נראות יותר מאשר על אמנות. הכלי שלנו הוא הגוף ואתה לא יכול להגיד כמו בתזמורת: 'המיתר שלך לא מכוון', זה הגוף שלי, ואי אפשר לברוח מלקחת את הביקורת אישית. גם המיניות במחול זה נושא מורכב, כי זה חלק משמעותי מהאמנות הזו. היו פעמים שגברים כוריאוגרפים דיברו איתי על זה, ואת אפילו לא שמה לב שלא נוח לך, אבל את מרגישה את זה בגוף, שהופך חסום. שנתיים אחרי את מבינה שאולי זה לא היה סבבה".
מתפרנסת ממחול? ענת: "זו עבודה יומיומית אינטנסיבית עם שכר מאוד נמוך. בתור רקדנית מתחילה התשלום היה 1,500 שקל לחודש, וגם כשאתה מתקדם זה לא שכר שאפשר לחיות ממנו. בקורונה השלתי מעלי את כל השותפויות הקודמות והיום אני עצמאית לגמרי. היצירה שלי זכתה בשבעה פרסים בעולם וב-31 באוגוסט תהיה ההופעה האחרונה לעונה בתיאטרון ענבל בסוזן דלל. זה דואט של 20 דקות, אז זה עולה בערב משותף עם עוד יצירות. בעקבות היצירה הזו הוזמנתי ליצור עבור להקות מחול באירופה, והזמינו אותי גם להתמחות ב-NDT בהולנד, שזו הלהקה המובילה בעולם היום. וחוץ מזה אני מתחילה לעבוד על יצירה חדשה בארץ, בפרויקט 'הרמת מסך' של סוזן דלל, שתעלה בנובמבר. ויש גם סולו לסרט שיצרתי".
סרט? ענת: "חלמתי לעשות סרט מחול, וכשיצאתי לגרמניה שמתי כמה תלבושות בתיק, שיהיה. אחרי גרמניה, שם פגשתי את יהונתן, הגענו לטירה בצרפת שיש שם קהילה של אמנים. באחת מארוחות הערב ישב מולי מישהו שסיפר שהוא יוצר סרטים ומחפש פרויקט. למחרת התחלנו לצלם. זה תיעוד של מופע בחללים שונים של הטירה. לסרט קראתי 'Mona', והוא יוקרן ב-7.9 במוזיאון בית ראובן. סביב הסרט הרכבתי אירוע שנקרא 'מחילה', שמורכב מצפייה בסרט, מופע סולו חי ושיחה אינטימית עם הקהל. אני מחפשת עכשיו מקומות להעלות את זה".
מה אתה עושה? יהונתן: "אני בדיוק מקים חברה שנקראת ג'יג'י ביולוגיה, שמייצרת דשנים ביולוגיים לחקלאים לטיפול וחידוש האדמה. דשנים אורגניים טבעיים עולים פי שמונה מהדשנים הכימיים, ואנחנו ייצרנו דשן מתהליך טבעי שמאיץ את החייאת האדמה וגם מאכיל את הצמחים. והתוצאות מדהימות. יש לנו כבר לקוחות שהצלחנו להעלות להם את היבול ב-20%, וגם הטעם וחיי המדף מקבלים בוסט אדיר".
מינוס? ענת: "ברור. אני כבר סיימתי את החסכונות שלי. האופן שבו עולם התרבות מתנהל פה זה גם כשיש אולם מלא אני אולי מכסה את ההשקעה. מבחינת עשייה אני מאושרת אבל תכל'ס בבנק - זו בעיה. המחול הישראלי הוא מהמובילים בעולם, אבל המדינה לא תומכת פה בתרבות למרות שאנחנו שגרירים". יהונתן: "אני עדיין על חסכונות מהעבר. אנחנו גם מאוד מינימליסטים, אוכלים בבית, יוצאים פחות. אנחנו גם מתחתנים עוד חודש אז יש מלא הוצאות".
חתונה? ענת: "זה קורה במטע זיתים בצפון. מסיבת שטח עם בריכה קטנה וקמפינג עד למחרת. פסטיבל קטן של אהבה".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il