מנכ"לית ביטוח לאומי: לשקול הגדלת הניכוי מהשכר
השבוע התבשרנו על מכה לזכאים לביטוח סיעודי בקופות החולים, שיקבלו פחות כסף בכל חודש ויידרשו לתקופת המתנה ארוכה יותר לפני כניסת הביטוח לתוקף. כדי להבין איך הגענו למצב הזה ומה אפשר לעשות בהמשך כדי לפתור את המשבר, דיברנו השבוע ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם ממלאת מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, שהסבירה כיצד לדעתה אמור להתנהל הביטוח הסיעודי בארץ ומה זה דורש.
לדבריה, "הפתרון למשבר נמצא בביטוח הלאומי, שלא דואג לרווח אלא דואג לתושבים ולאזרחים, שלא כמו חברות פרטיות. אצלנו קובעים את הזכאות לקצבת סיעוד לפי מה שמגיע באמת לבן אדם. מעבר לכך", הסבירה שלום, "בהסתכלות כללית, אם אנחנו לא נדאג להורים ולסבים ולסבתות שלנו אנחנו נפסיד פעמיים: פעם אחת בזה שאנחנו לא דואגים לאנשים שבנו את המדינה, ופעם שנייה נפסיד את קרובי המשפחה של אותם אנשים שזקוקים לסיוע, שיהיו עסוקים בטיפול ויבוזבזו המון שעות עבודה במשק על דברים שהיום מטפלות ועובדים זרים עושים. לכן אני חושבת שנכון לאפשר גמלת סיעוד לכל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"אם רוצים שיהיה ביטוח קולקטיבי לכולם, כמו שראוי במדינת רווחה, צריך קודם כל להוריד את מבחני ההכנסה בביטוח הלאומי, שלא רק מי שאין לו אמצעים יוכל לקבל קצבאות סיעוד אלא להרחיב את הזכאות לכלל האוכלוסייה שצריכה את השירות הזה. יכול להיות שנכון להעלות באיזושהי צורה את דמי ביטוח הבריאות המשולמים לביטוח הלאומי כדי לכסות את ההוצאה הזאת, כי ככל שהאוכלוסייה תגדל ברור שעלולים להיווצר גירעונות גם בביטוח הלאומי". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בנגן שבראש הכתבה או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
האם לרופאים באמת משתלם לעבור לחו"ל?
החשש מפני המהפכה המשפטית מתגבר עם התקדמות החקיקה, ואחרי אלפים שהודיעו שלא יתנדבו יותר למילואים, הגיע תור הרופאים: יותר משלושת אלפים ישראלים כבר הצטרפו לקבוצות וואטסאפ של רופאים שבוחנים רילוקיישן, והחשש במערכת מפני עזיבה המונית בתחום שגם ככה חסרים בו אנשי מקצוע - גדל משמעותית.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, טען השבוע בריאיון ל"כסף חדש", כי "אני מעריך שכבר מאות רופאים שהיו אמורים לחזור לישראל או סטודנטים לרפואה שסיימו את הלימודים והיו חוזרים לישראל לא חזרו בגלל ההפיכה המשטרית. לעזוב זה יותר קשה, מניח שכרגע מדובר בכמה עשרות שכבר עזבו אבל זה צונאמי שילך ויתגבר כי אנחנו רואים את האטימות הכוללת של הממשלה.
"כפי שראש הממשלה סירב לשמוע מהרמטכ"ל את הנתונים, לא שמענו ציוץ משר הבריאות בחודשים האחרונים, התעלמו מאיתנו. כל עוד יש אטימות וחוסר הבנה שצריך להגן על הבריאות אני חושב שזה יהיה כדור שלג שילך ויידרדר". לדבריו, "3,000 הרופאים שבוחנים רילוקיישן מהווים 10% מהרופאים בישראל".
בנוגע לתנאים שלהם יזכו רופאים שיבחרו לעבור לעבוד בחו"ל, לוין הסביר כי "זה תלוי במומחיות, אבל בוודאי שיש מדינות שאפשר להשתכר בהן פי שניים ושלושה מישראל בתחומים מסויימים. אבל השיקולים כרגע הם ערכיים ולא כלכליים, אנשים מפחדים שהם לא יוכלו לטפל בציבור החולים שלהם בצורה נאותה כי מחר יפלו להט"בים או נשים, או רופאה שמרגישה שהיא לא יכולה להופיע בכנסים מסוימים כי מדירים מהם נשים או רופא להט"ב שמרגיש מופלה". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא בנגן >>
למה אין היגיון כלכלי ברכבת לאילת?
אחרי הצגת התוכנית השאפתנית להקמת רכבת לאילת, שהוצגה השבוע במסיבת עיתונאים חגיגית על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסינו להבין ב"כסף חדש" האם מדובר בתוכנית מציאותית ולמה היא נגנזה שוב ושוב בשנים האחרונות מחשש לחוסר כדאיות כלכלית.
פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שגם פרסם לפני כעשור דוח בנושא, הסביר בפודקאסט כי "אם רוצים להקים פרויקט בעלות של עשרות מיליארדי שקלים צריך להיות לו איזשהו היגיון, איזושהי תועלת. אגב, בשום מקום לא מציינים בשום צורה מסודרת מהן התועלות הצפויות.
"בדוח שלנו ליקטנו את התועלות מאמירות שנאמרו בהקשר הזה וניסינו להבין מה הסיכוי שכל תועלת תתממש. אומרים שזה יעביר מטענים בתור מעקף לתעלת סואץ - אז בעבודת הממשלה לא בדקו מה זה אומר. בעבודה שלנו מומחה עשה את הניתוח, וגילה שהעברת מכולה מאילת לאשדוד ברכבת תעלה סדר גודל של 800 דולר ודרך תעלת סואץ אותה העברה תעלה 30 דולר. כלומר היא לא באמת תחליף את תעלת סואץ".
"לגבי שינוע אנשים, רכבת קליע זה מונח מטעה. קודם כל רכבת קליע זה מעל 300 קמ"ש ופה מדברים על 250 קמ"ש, זה ששרת התחבורה אומרת שמדובר ברכבת קליע לא הופך אותה לכזאת. הפונקציה היא המרחק בין תחנות, כי לרכבת לוקח זמן להאט ולהאיץ. אצלנו אין מרחקים כאלה. בנוסף, אומרים שזה יביא לפיתוח הערבה, אבל אם תעצור את הרכבת בתחנות בערבה היא תהיה איטית. הרכבת לא גם תיסע מהר וגם תפתח את הערבה ואת הנגב".
עוד הוסיף פייטלסון כי "אנחנו זורקים פה כמויות כסף אדירות. בישראל יש חריגות בתקציב של 300% לפחות בלי למצמץ בכלל. מדובר על הרבה מאוד עשרות מיליארדים ובסוף - בשביל מה? למה לא לפתח אזור תעסוקה בדימונה שכבר קיים ויש עוד מקום לפיתוח? למה נחוץ לפתוח עוד אזור חדש בערבה שרק יאט את הרכבת כמובן, כי כל תחנה נוספת זה האטה".
בנוגע לטענות לחיבור עם סעודיה, פייטלסון הסביר כי "עזוב את השאלה אם סעודיה רוצה את זה, כמה זה יעלה לה? חוץ מזה, למרחקים ארוכים הובלה ימית זולה מיבשתית, ולנוסעים עדיף לטוס. צריך לזכור שמוקדי הפעילות הסעודיים הם בצד של המפרץ, זה טווחים ארוכים. באמצע יש הרבה שטח ריק שאין למה לנסוע שם. התובנות האלה על הרכבת כמפתחת אזורים זה תובנות של המאה ה-19". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה שבנגן >>
מי ישלם על הכספים הנוספים לחרדים ולסבסוד הדלק?
שר האוצר לשעבר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, התייחס בתחילת השבוע בריאיון ל"כסף חדש" לכוונה של שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', להגדיל את סבסוד המס על הדלק כדי למנוע זינוק במחיר, בין היתר בשל היחלשות השקל. "מה מקור התקציב? לא ברור לי, משהו לא סביר פה. בזמנו אנחנו לווינו הרבה כסף מחברות ממשלתיות והצבענו בדיוק מה לקחנו וממי. צריך לטפל במכשיר הזה של המס על הבלו בצורה עדינה ושקולה", אמר ליברמן.
על כוונת הממשלה לאשר קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים הממשלתיים לטובת תוספת של 164 מיליון שקל למוסדות תורניים, טען ליברמן כי "זה טרלול מוחלט, שוד הקופה הציבורית הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. נתניהו התחתן בחתונה קתולית עם ש"ס ועם יהדות התורה והוא לא מוכן להיפרד מהם".
ליברמן המשיך: "צריך להבין מה אנחנו מממנים - מערכת חינוך שלא רק מנציחה בורות, אלא מנציחה פיצול ופילו בתוך עם ישראל. אנחנו, כמדינה ציונית, מממנים יצירת רוב אנטי-ציוני פה. זה טרלול. יש לנו משרד למשימות לאומיות, יש משרד מסורת, יש משרד מורשת, יש רשות לקידום המגזר החרדי, יש יחידה לחיזוק תודעה יהודית של אבי מעוז... מיליארדים עפים פה לכל הכיוונים. רשת החינוך של החרדים קיבלה מיליארדים - על שום דבר. לא ברור למה, מנסים להנציח פה בורות ועוני?".
עוד טען שר האוצר לשעבר, כי "הבעיה הכי גדולה שלנו היא נתניהו עצמו שמהווה סכנה מיידית ומוחשית לקיום מדינת ישראל. להאריך את שלטונו אפילו ביום אחד זה בלתי אחראי ואני מקווה שחבריי בליכוד ישכילו לעשות את מה שהם צריכים לעשות, להגיד לו 'תודה' ולשלוח אותו הביתה. האיש חייב לשחרר". האזינו לריאיון המלא בסימניה שבנגן >>
