"שיקמנו תחת אש את ההרס לתשתיות"
ניר דוד || מנכ"ל בזק
"השנה הזו הייתה משמעותית ויוצאת דופן עבורי", אומר ניר דוד, מנכ"ל בזק. "גם בגלל האירועים במדינה וגם ברמה האישית. התמניתי למנכ"ל חברת התקשורת הגדולה בישראל, שיש לה הרבה אתגרים במעגלים לאומיים ופנימיים, ומאז 7 באוקטובר בצהריים מילאנו את המחויבות הזו תחת אש. הרכבים שיצאו מיד לשטח הם של חברת החשמל ושל בזק. דבר ראשון דאגנו לצה"ל ולכוחות הביטחון, שם משמעותית היו לנו אתגרים לשקם תחת אש את ההרס של הנוח'בות, ולדאוג שסוגיית התקשורת במדינת ישראל תהיה נון-אישיו, לא לצבא ולא לכוחות הביטחון ולא לאזרחים, למרות שבכל זמן נתון מערכות שלנו נפגעות".
וברמה האישית כמנהל, כאדם, כאבא?
"אני חש אחריות מאוד גדולה כשאני מחליט להוציא עובדים למשימה שיש בה סיכון. אני שואל את עצמי האם העובדים יודעים מה המשימה, האם צה"ל אישר את ביצוע המשימה ומעניק לנו את חליפת המיגון הדרושה, וכמובן האם העובדים מודעים לסכנה שבביצוע המשימה והאם הם מתנדבים לבצע אותה".
לא קשה לזהות את הגאווה שבקולו כשהוא מדווח שההתנדבות עולה על גדותיה, גם כאשר מדובר בביצוע משימה על גדר המערכת, "תוך ההבנה שאנחנו מטרה, כי ברור לנו שתקשורת היא לא רק שימושית, אלא היא גם העיניים של המדינה שמגינות עלינו בהרבה מובנים. ובגיזרה האישית, אני אבא לשני ילדים שהיו לאורך השנה חלק ממערך ההגנה של מדינת ישראל".
לצד הגאווה נוסף גם צליל של דאגה: "יש לילדים שלי חברים שלוחמים, לי יש חברים שילדיהם לחמו ונהרגו, יש לי בני משפחה שהם לוחמים במעגלים מאוד רחבים, אז ברמה האישית האירועים האלה הם קשים מאוד. מצאתי את עצמי מחזק את הערכים שגדלתי וגידלתי עליהם, כמו אחריות, אהבת הארץ, נחישות ועבודת צוות, לצד אחריות לאומית מאוד גבוהה. גם בחברה היינו במהלך המלחמה עם 400 עובדים במילואים, וגם כעת יותר מ-150 עובדים מגויסים. ראיתי גם פה את ההתלכדות והתרומה של העובדים לקהילה, לחקלאים, למפונים, לחיילים ולאזרחים".
איך אתה רואה את עתיד המדינה?
"באופן מפתיע, במהלך המלחמה והשנה הקשה גיליתי כוחות שמייצרים בי אופטימיות, בזכות הערבות ההדדית שמעידה על היכולת שלנו להתגבר על מכשולים, ועוד לא דיברנו על הגאווה מההישגים הטכנולוגיים של ישראל, ובזק היא חלק מהעולם הטכנולוגי הזה. לשנה הבאה אני רוצה לאחל לנו מעל לכל את השגרה האהובה והטובה שלנו, וכמובן, שנצמצם את הקרע והקיטוב בעם. הזדמנויות לצמיחה אישית ומקצועית, וכמובן שהחטופות והחטופים יחזרו, לצד כל חיילי צה"ל".
"קמים בבוקר ולא יודעים מה יהיה"
רמי שביט || מנכ"ל המשביר לצרכן
אמנם כשהלקוחות לא טסים לחו"ל הם קונים יותר בארץ, אבל רמי שביט מוכן לוותר על זה, וגם על האוניות שמאחרות, המשלוחים שמתייקרים, הסניפים שנסגרים, והקושי לתכנן קדימה
"מעבר להלם, לכעס ולאכזבה שאני חש כאזרח, כציוני וכסבא לנכד טרי, אני גם מאוד מודאג מהמצב במדינה כמעסיק, שאחראי לפרנסה של אלפי משפחות. אנחנו כבר שנה באירוע מאוד קשה שהגיע מיד אחרי הקורונה, שהייתה גם כן אתגר למשק, ואם יש משהו שעסקים צריכים יותר מכל דבר אחר זו יציבות", אומר רמי שביט, הבעלים של רשת המשביר לצרכן.
"איך אמרתי בכנס המנהלים לא מזמן – 'אנחנו מנהלים חמ"ל, ובכל בוקר החמ"ל הזה נפתח מחדש'. אנחנו מתעוררים ולא יודעים מה יהיה, לא מבחינת הסניפים, לא מבחינת הצרכנים, לא מבחינת הסחורה שצריכה להגיע, לא מבחינת העובדים שאני צריך לנווט למקומות העבודה ולשמור על ביטחונם בדרך. למשל היום (אחרי לילה של מטחים כבדים לקריות, על"א), האם לפתוח את סניף הקריון או לא לפתוח? וברור שאנחנו פותחים כי אנשים לא רוצים להישאר בבית, הם רוצים להגיע לסניפים, ואנחנו מתמודדים עם האירוע בכל יום מחדש. יש גם בעיה של זמינות מוצרים שמגיעים מהמזרח, בגלל ההשפעות של החות'ים, וגם העלויות יותר גבוהות. אנחנו גם צריכים לדאוג לחדש את הסחורה כל הזמן, כדי שללקוחות תהיה חוויית קנייה, להתמודד עם תחזיות לגבי כמה סחורה להביא, מה להביא, כמה זמן ייקח לממן ולאחסן הכל. יש גם את ההתייקרות של סחורות שמגיעות מהאוויר. רוב השיפינג מגיע במטוסים, וככל שיש פחות טיסות העלויות גבוהות מאוד".
ועדיין, אתם ורשתות מקבילות מרוויחים יותר מזה שאנשים טסים פחות וקונים יותר אופנה, קוסמטיקה ובישום בארץ.
"ברור שהמכירות אצלנו עלו בתחום הקוסמטיקה והבישום, גם בגלל שיש פחות תנועה בדיוטי פרי, והרי בישראל צורכים קוסמטיקה ברמה מאוד גבוהה. וכשאנשים פחות יוצאים מהבית למרכזי קניות, אז כשהם כבר מגיעים, הם קונים יותר מבדרך כלל. ועדיין, אני מעדיף שיהיו בשורות טובות וייגמר האירוע ונחזור לחיים רגילים, מאשר שנה כזו שמביאה עלייה במכירות. זו לא העלייה שאני רוצה".
מי שמגיע לסניפי המשביר יגלה שהרשת שינתה את פניה, ובמקום להמשיך להתנהל בקונסיגנציה, שזה אומר שהספקים מכתיבים מה יימכר בסניפים, כיום קנייני הרשת קובעים את אופי הסחורה, ושביט מעיד שהוא כבר קוצר את פירות המהלך: "בשנים האחרונות רוב הסחורה שלנו היא מותגית ואטרקטיבית יותר. אנחנו נותנים במה ל-250 מותגי אופנה, בעיקר אירופיים, שאנחנו קונים מהם את הסחורה. למשל, מותג כמו פונט רומא, שמבוקש על ידי נשים בוגרות ומלאות, אין לו כמעט תחרות בקניון, והוא מביא קהל אלינו. או זה שהפכנו להיות הזכיינים הבלעדיים של קנת קול מניו-יורק, שפיתחנו לכדי תשע קטגוריות שמותאמות לסגנון החיים ומזג האוויר בישראל, והוא תופס תנופה בקרב הלקוחות ואני מעריך שיגיע לסדר גודל של קרוב ל-200 מיליון שקל בשנה".
"גם אני כאבא לא הייתי רוצה שהבת שלי תהיה באזעקה במופע של נועה קירל"
גיא בסר || מנכ"ל בלוסטון-לייב ניישן ישראל
סוף השבוע של 7 באוקטובר היה אמור להיות אחד מרגעי השיא של קבוצת בלוסטון-לייב ניישן ישראל. ברונו מארס היה אמור לעלות במוצ"ש למופע סולד-אאוט בפארק הירקון, לאחר שיומיים לפני כן הופיע בפראק לעיני 60 אלף מעריצים. 120 אלף הכרטיסים נחטפו תוך שעות לשני המופעים. "ל-7 באוקטובר הגענו אחרי שנה פנומנלית", אומר גיא בסר, מייסד ומבעלי הקבוצה, שאותה הוא הקים ומנהל ביחד עם שי מור יוסף. "לאורך השנה נחתו בישראל מיטב האמנים הגדולים בעולם – מגאנס אנד רוזס, דרך כריסטינה אגילרה, הבקסטריט בויז, וואן ריפבליק וכמובן ברונו מארס. כל המופעים היו סולד-אאוט, האמנים עלו על הבמה וירדו ממנה מחייכים, והכל בזכות הפריחה האזורית שחווינו במזרח התיכון".
פריחה אזורית? היום זה נשמע כמו מדע בדיוני.
"נכון. אבל שנה אחורנית, בזכות הסכמי אברהם, היינו בפריחה אזורית מטורפת. שנייה לפני נורמליזציה עם סעודיה. בלוסטון סגרה סיבובי הופעות שעברו בכל המידל איסט. היה לנו טור שהתחלנו בקהיר, עבר להודו, לאמירויות, לבחריין ולסעודיה, משם הלהקה נחתה בישראל, מכאן קפצה לדרום-אפריקה. טירוף. בהמשך כל הטורים שראינו השנה בעולם, היו אמורים להגיע גם לישראל. שמות שהיו מפילים לאנשים את הלסת, כולל פסטיבל לולהפלוזה שהיה אמור להתחיל פה. וכולנו כבר חיכינו ל-7 באוקטובר, כי אז היה אמור להיות לברונו מארס יום הולדת, והיינו אמורים לחגוג לו בערב במסיבה בבק סטייג' עם עוגה שהכנו".
עוגה שהוא מעולם לא טעם כי נעלם מפה.
"הוא לא נעלם. אנחנו הוצאנו אותו מכאן בבוקר. הוא שאל אם חייבים לעזוב באותו יום או שאפשר להישאר עוד לילה. נתנו לצוות שלו הוראה להתארגן, 60 איש שהיינו חייבים לפנות מיידית. שכרנו מטוס מארקיע והוצאנו חילוץ מיידי. הוא לא הסכים לצאת מהארץ בלי הצוות שלו, נשאר לוודא שכולם יוצאים בשלום, ותוך שלוש שעות הם היו על המטוס. נשארנו איתם ביחסים מאוד חמים, וכל הצוות אומר שברגע שהמצב יירגע הם חוזרים לסגור מעגל ולהופיע פה".
אחרי 7 באוקטובר החליטו השותפים בסר ומור יוסף, ביחד עם איש ההפקות אלירן ברדוגו, להפעיל את עמותת "פעימות לב", שהקימו השלושה עוד בקורונה. "אירגנו הופעות ללוחמים, חילקנו 125 אלף ארוחות, גייסנו תרומות במעל 15 מיליון שקל, כשאנחנו המטה הכי גדול אחרי האחים לנשק, ועד היום החמ"ל שלנו עובד".
כשהצרכים של העורף נרגעו, חזרו השותפים לפעול כדי להתאים את העסק למצב החדש, והתחילו לתפור הצעות תוכן ובידור של אמנים ישראלים, כשהשפיץ היה אמור להיות הופעה של נועה קירל בפארק. השניים גם שיכפלו את הפעילות שלהם אל מעבר לים, והפכו להיות חברת הפקות אזורית שמביאה מופעי ענק ל-4-5 טריטוריות מחוץ לישראל, בהן גיאורגיה, אזרבייג'ן וקפריסין, עם שמות גדולים כמו אימג'ן דרגונס, וואן ריפבליק, הסקורפיונס, אד שירן ועוד.
אבל אכלתם את הכומתה עם המופע של קירל.
"יומיים לפני הביטול היינו סולד-אאוט, הופעה של 55 אלף איש. עשינו הערכות מצב יומיות עם פיקוד העורף, משטרה, רשויות, וברביעי, כשנורה טיל הקרקע-קרקע לישראל, הרגשנו שבסיטואציה הזו לא מביאים קהל להופעה. גם אני כאבא לא הייתי רוצה שהבת שלי תגיע למופע כזה ובזמן אזעקה לא תדע לאן לרוץ. ועובדה שאחרי שאנחנו החלטנו לדחות בוטלו גם מופעים אחרים. כבר יש תאריך חדש. כל הציוד עומד בפארק, יש לנו עלויות מסוימות, אבל לא גבוהות כמו שיש גורמים שמנסים להגיד".
"יש הערכה עצומה בעולם לעמידות של ההייטק הישראלי"
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק || מנכ"לית מיקרוסופט ישראל
"השנה האחרונה חיזקה בי את המחויבות המאוד עמוקה קודם כל לביטחון האישי והמנטלי של האנשים שלנו ולרווחתם, וכמובן לצורך להוכיח שלא משנה מה המצב, אנחנו ממשיכים לדלוור (לעבוד, לספק את הסחורה), לפתח את הטכנולוגיות הכי מתקדמות ולהיות בחזית החדשנות, והקרדיט מגיע לאנשים המדהימים שלנו", אומרת מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, סגנית נשיא תאגידית בחברת מיקרוסופט העולמית וסמנכ"ל טכנולוגיות בחטיבת Microsoft Security.
מה היה הכי קשה בשנה הזו?
"דבר ראשון היה קשה להתעורר בבוקר של 7 באוקטובר ולנהל את המשבר. לבדוק מי נמצא איפה ולדאוג לביטחון של העובדים. ככל שהמשיכה המלחמה, עובדות ועובדים גויסו. נשארנו עם פחות כוח עבודה, היה חשוב מאוד לוודא שאנחנו מדלוורים מול ארצות-הברית ומול מאות מיליוני הלקוחות שלנו בעולם שתלויים בנו, והיה מדהים לראות איך האנשים שנשארו לקחו אחריות על המשימות שהחברים שלהם שהיו במילואים השאירו. לצד פוקוס על היעדים, הייתי צריכה לתת לעובדים את הביטחון ואת האופטימיות, לדאוג גם למי שחוזרים ממילואים ולוודא שהם נקלטים ולהכיל אותם. זה היה מאתגר אבל עמדנו בזה כי אנחנו ביחד".
ומה גילית על עצמך?
"מראש ידעתי שאני טובה בניהול משברים, אבל לא יודעת מה הייתי חושבת אם היית אומרת לי מראש שזה מה שיקרה ב-7 באוקטובר, ומספרת לי כמה מהר נתארגן וכמה מהר אצליח להתעלות מעל הכאב והדאגה למה שקורה במדינה ולחיילים ואדע לתפקד ובאמת ליצור את הביחד הזה. הייתי מופתעת שאלה הכוחות שגיליתי בעצמי. אבל באמת שאני לא הסיפור, אלא האנשים".
כן, כמו מנכ"לים נוספים, גם היא נשאלת על עצמה אישית ועונה ב"אנחנו", והיא אומרת שזה בדיוק מה שמחזק אצלה את האופטימיות. האנחנו הזה. "לראות איך העובדים שלנו התגייסו לא רק בתוך החברה, אלא גם למען הקהילה, בתמיכה ובהתנדבות הטכנולוגית עבור תושבי העוטף והצפון, בתמיכה בפצועים גם מול המראות הכי קשים, זה מחמם את הלב וזה גם מאוד חיזק אותי", היא אומרת ומספרת על הקשר הקרוב שהתפתח עם מפוני קיבוץ מפלסים, שהשתכנו 11 חודשים במלון דן אכדיה בהרצליה קרוב למטה המרכזי של מיקרוסופט, והחברה החליטה לאמץ אותם.
"חשבנו שניתן להם כוח, אבל האמת היא שקיבלנו מהם המון כוח. העוצמה שלהם מול המצב, ההתגייסות שלהם לעזור אחד לשני ולהמשיך לבנות ולא להיכנע למרה שחורה – חיזקו אותנו".
ומה באשר לתפקידו של קטר ההייטק במשיכת המדינה קדימה?
"יש לנו המון אחריות בהובלת המשק קדימה גם בצד הכלכלי וגם בצד החברתי. להמשיך להביא לפה את הטכנולוגיות הכי חדשות, הפרויקטים הכי מדהימים, למשל בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר, שאנחנו במיקרוסופט מתמקדים בהם. ההייטק הישראלי חייב להמשיך להיות מצוין ומוביל, וזה בדיוק מה שנעשה בכל הכוח".
איך התגובות מהקולגות בעולם?
"יש הערכה עצומה כלפי העמידות שלנו, היכולת לעמוד ביעדים. יש לנו את האנשים הנכונים ואת הכלים המתאימים, ולכן ישראל תצא לחלוטין מהמצב הזה, כמובן אם נתנהל בצורה הנכונה".
"ראיתי את הסרטונים של הטויוטות בשדרות והבנתי שאנחנו בסיפור אחר לגמרי"
הראל גבעון || מנכ"ל אמדוקס ישראל
ב-7 באוקטובר ב-7:00 בבוקר היה הראל גבעון, מנכ"ל אמדוקס ישראל, שגם אחראי על חטיבת הלקוחות של אירופה, המזה"ת ואפריקה בחברה, בדרכו לארץ מדובאי, לאחר פגישת עבודה. "אני מתחיל לקבל את ההתראות מהארץ, פותח את שידורי החדשות בטלפון, רואה את הטויוטות בשדרות ומיד מבין שאנחנו נמצאים בסיפור אחר לגמרי". ואת שדרות הוא מכיר היטב, בזכות הקמפוס של אמדוקס שנמצא בעיר. "אנחנו המעסיק הכי גדול בנגב המערבי. בקמפוס של החברה בשדרות מועסקים כ-650 עובדים מהאזור. שדרות גדלה עם אמדוקס ואמדוקס גדלה עם שדרות, בקשר שנמשך כבר למעלה מ-20 שנה", הוא אומר בדרכו משדרות לביתו במזכרת בתיה, לאחר שפגש בקמפוס יחד עם אלון דוידי, ראש העיר של שדרות, את חניכי התוכנית להכשרת אנשי הייטק משדרות והעוטף, שמתקיימת בשיתוף גוגל ואוניברסיטת רייכמן. הקמפוס בשדרות הוא אחד משלושה שיש לחברה בארץ.
"כחברה גלובלית יש לנו אופציות, יש לנו מרכזי פיתוח בהודו עם אלפי עובדים, אבל אמדוקס זה גם עניין של ציונות, ואנחנו בין החברות המובילות בשילוב של פריפריה חברתית, גיאוגרפית, כלכלית ובעלי מוגבלויות בשוק העבודה", הוא אומר, ומספר על צעירים משדרות שעוברים בדרך לבית הספר מול משרדי החברה בעיר, לוטשים עיניים ואומרים, כאן אני רוצה לעבוד, "ואז אחרי הצבא והלימודים במכללת ספיר, אנחנו קולטים אותם אצלנו".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת השנה?
"שלהייטק חייב להיות תפקיד משמעותי בתקומה של המדינה. אמדוקס לקחה על עצמה יחד עם חברות מובילות להיות חלק מהתקומה הזו. רק אם טאלנטים ומהנדסים יבואו לגור ולעבוד בנגב הצפוני, זה יעשה שינוי. חברות הייטק הן גוף שיודע לגרום לדברים לקרות, ובשילוב עם הערכים והעובדים, הן יכולות להיות קטר משמעותי בתקומה, בעיקר בחינוך להייטק ותעסוקה, וזה מה שנעשה. אנחנו רוצים לחזק את הדרום, להקים פה פארק הייטק ולאפשר לבני המקום להיות בחזית הטכנולוגיה בעולם. בשביל זה צריך גם אקדמיה חזקה, ולכן חשוב לנו לחזק ולכוון את מכללת ספיר שתהיה אוניברסיטה מובילה ותשתתף בחזון הזה".
איך הסתדרתם השנה בלי המילואימניקים?
"אמדוקס פועלת ממרכזי פיתוח בעולם ובארץ בצוותים גלובליים, ויש לנו את כל הטכנולוגיה לעבוד בכל מצב מכל מקום. הצוותים עבדו בשיטה של חיפוי ותמיכה מהמרכזים בעולם. הסולידריות שקיבלנו מהעובדים שלנו בעולם הייתה מרגשת – הם אספו כספים ותרמו לתמיכה בקולגות שלהם בארץ שפונו מבתיהם. גם הלקוחות שלנו הבינו שהשירות לא נפגע, וזה החוסן שלנו".
