חוסר הבהירות הפוליטית, לצד אי-השקט הביטחוני המלווה בפיגועים ובירי טילים בצפון ובדרום הארץ, גרמו לחידוש היחלשות השקל בימים האחרונים.
הבוקר חצה האירו לראשונה מאז ספטמבר 2020, בשיא משבר הקורונה, את רף 4 השקלים ונסחר בצהרים סביב שער של 4.02 שקל ואף חצה כבר את השער של 4.03 שקל. בכך השלים האירו עלייה של 20% מאז אוגוסט אשתקד, כאשר שערו ירד עד 3.26 שקל. הדולר עלה מאז השפל לפני שנה של 3.04 שקל בשיעור דומה ונסחר היום סביב שער של 3.69 שקל.
היום יתפרסם שיעור מדד המחירים לצרכן בארה"ב וביום שישי יתפרסם המדד בישראל ובאותו הערב תפרסם חברת מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל והחשש הוא שהחברה "תאיים" בהפחתת הדירוג אם הרפורמה המשפטית תאושר כלשונה ואולי אף תוריד מיידית את תחזית הדירוג.
בחודש שעבר כבר התריעה מודי'ס כי המהפכה המשפטית עלולה לפגוע בקרוב בדירוג האשראי של ישראל, שמשמעותו עלייה משמעותית בריבית שתשלם ישראל על ההלוואות שלה ועליית הריבית הבנקאית במקביל גם לאזרחי המדינה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הנדנדה בשערי המטבעות מול הדולר ככל הנראה מושפעת בימים האחרונים בעיקר מהתחום הביטחוני ופחות מחקיקת המהפכה המשפטית, שמצויה בימי החג בהפוגה זמנית, לאחר שזאת הייתה הסיבה העיקרית להיחלשות השקל מאז חודש ינואר - אז החלו שלבי החקיקה.
יוסי פרנק, מנכ"ל ובעלים של אנרג'י פייננס לניהול סיכונים פיננסיים, מתריע כי בנק ישראל לא פעל בימי החג ואפשר לספקולנטים להריץ את שערי המטבעות הזרים מול השקל. יצוין שבנק ישראל לא מתערב במסחר בגלוי כבר חודשים רבים.
היחלשות השקל לאורך זמן בכ-8%-10% מאז אמצע חודש ינואר כבר משפיעה על מחירי מוצרים המיובאים מאירופה ומארה"ב והיא תורמת לעלייה באינפלציה מעבר לצפוי, כפי שאירע גם במדד המחירים לצרכן בחודש פברואר שעלה בשיעור קרוב לכפול משנצפה על ידי החזאים - 0.5% בחודש אחד בלבד.
ביום שישי הקרוב תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ והתחזיות נעות בין עלייה של 0.3% ל-0.4%. זאת, כאשר הוזלת המס על מחירי הדלק, והורדת מחירי החשמל והמים, יחושבו רק במדד חודש אפריל.
קרן המטבע העולמית מורידה תחזיות
בתוך כך, קרן המטבע העולמית פרסמה היום את התחזיות שלה לשנה הקרובה: הקרן הורידה תחזיות לכלכלת העולם לנוכח האינפלציה הגבוהה במיוחד, העלאות הריבית ואי הוודאות הנובעת מקריסתם של שני בנקים אמריקנים גדולים.
לפי תחזיות הקרן, היא צופה כעת צמיחה של 2.8% השנה, ירידה מצפי ל-3.4% שחזתה בשנה שעברה וגם מהערכה לצמיחה של 2.9% שחזתה בתחזית הקודמת שלה בינואר השנה.
"האינפלציה צפויה להיות גבוהה ממה שצפינו רק לפני כמה חודשים", ציין פייר אוליבייה גורינצ'ס, הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, בתחזית הכלכלית העולמית.
הקרן צופה השנה אינפלציה עולמית של 7%, ירידה מצפי ל-8.7% ב-2022 אך עלייה מתחזית ינואר של 6.6% לשנת 2023.
לפי הקרן, האינפלציה שממשיכה להיות גבוהה תאלץ את הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים נוספים להמשיך להעלות את הריבית ולהשאיר אותה ברמה גבוהה לאורך זמן כדי להילחם באינפלציה. עלויות האשראי ההולכות וגדלות צפויות להחליש את הצמיחה הכלכלית ועלולות לערער את יציבות הבנקים שהסתמכו על שיעורי ריבית נמוכים.
הקרן צופה סבירות של 25% שהצמיחה העולמית תרד מתחת ל-2% לשנת 2023. זה קרה רק חמש פעמים מאז 1970, בפעם האחרונה במשבר הקורונה ב-2020.
פורסם לראשונה: 17:04, 11.04.23
