ספרתם עד עשר - דקות - ושום דבר לא קרה מלבד קו ורוד בודד שהופיע, והילד יצא שלילי והכל בסדר ואפשר לשלוח אותו גם היום? כמה פעמים עוד תעשו את זה? כמה פעמים תשלמו 35 שקל לבדיקת אנטיגן כזו, או תקבלו אותה חינם מבית הספר והגן - כלומר שממשלת ישראל כבר שילמה בשבילכם - לפני שתצטרכו לעשות בעצמכם בדיקה יקרה בהרבה, PCR, רק כדי לצאת לחו"ל?
כתבות נוספות למנויי ynet+:
זה כבר יעלה לכם 99 שקל במקרה הזול, או 350 במקרה שתחליטו להתפנק בדוגם פרטי שיגיע עד הבית, ואתם מסתכלים על תוספת של כמה מאות שקלים, לפעמים אלפייה, להוצאות חו"ל שלכם, כולל הבדיקות שתצטרכו לעשות גם שם ובכניסה בחזרה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מתחילים להריח את הכסף? הוא שם, והוא גדול. עד לפני שנה הוא בקושי התקיים; תעשיית בדיקות הקורונה הייתה עדיין אירוע פנימי של מעבדות הבדיקה הגדולות של קופות החולים. אבל אז, במהירות לא פחותה מזו של התפשטות וריאנט הדלתא, השתחרר לאוויר ריחם המשכר של רווחים קלים; הריח שעולה מפריחתן ולבלובן של מיליוני בדיקות קורונה שכולנו, וילדינו, נדרשים לעשות עכשיו, לפעמים על בסיס פעמיים בשבוע, ומישהו שם בקצה השרשרת - או בחדר המדרגות - יושב וסופר את הכסף.
עד לא מזמן אפשר היה עדיין להציג את זה כסוג-של-ציונות; 'מיי הריטג'', סטארט־אפ ישראלי מצליח, הקימה ביוני 2020 בפתח־תקווה מעבדת בדיקות משוכללת בשיתוף חברה סינית בהשקעה של עשרה מיליון דולר. אבל גם 'מיי הריטג'' הבינה את השוק מוקדם: הכסף הזה הולך לחזור, ובענק. הכסף הזה מחכה לקרות.
והוא קרה. הוא זורם, נשפך, בשוק בדיקות האנטיגן הביתיות - שעולות שניים עד ארבעה דולרים לייצור אבל נמכרות לנו בסוף ב־35 שקל - והוא שוצף כמו מפל מרהיב בתחום המבוקש ביותר: בדיקות PCR לצורך נסיעות לחו"ל, שיעלו לכם כאמור בין 99 שקל ל־350 שקל. לחובבי מותגי יוקרה, אסותא תיתן תשובה תוך שלוש שעות תמורת 550 שקל, ב"שיבא ביונד" יגיעו עם תשובה תוך שש שעות ב־450 שקל, ואם תעדיפו להידגם בנוחות ביתכם וגם לקבל תשובה מהירה - 800 שקל.
על רכבת המזומנים הזאת קופצים עכשיו כולם. מבתי החולים הגדולים - שכולם הקימו שירותי בדיקות לתו ירוק, PCR וסרולוגיה - ועד לשירותי הבריאות הפרטיים, הזעירים, הקיקיוניים והשליח־עם־הקטנוע.
כמה כסף עושים מזה? אף אחד בתחום לא מעוניין לנקוב בסכומים מפורשים, אבל בואו נגיד ככה - כלומר בואו ניתן ללירון קרסין, אחד מיזמי "צ'ק טו פליי", מערך בדיקות הקורונה לנוסעים יוצאים בנתב"ג שהקימה חברת "אומגה" שבבעלותו בשיתוף בי"ח רמב"ם, להגיד ככה: "אנחנו לוקחים 40 שקל לבדיקה ואנחנו לא מפסידים כסף - אז תחשוב כמה מרוויחים מי שלוקחים 99 או 130 שקל לבדיקה. הם מרוויחים אפילו ברמה חזירית. אם מישהו מבקש 130 שקל לבדיקת PCR שאני לוקח עליה 40 - אז הוא כבר מרוויח 90 שקל יותר מאיתנו, ואנחנו לגמרי רווחיים".
כמה רווחיים? קרסין מדווח על אלפי בדיקות ביום בנתב"ג. "בשנה האחרונה נתנו שירות ליותר ממיליון איש". בחישוב זריז של 40 שקל לבדיקה, מדובר בהכנסות של 40 מיליון שקלים ל"צ'ק טו פליי" רק השנה - אבל החברה הכניסה יותר כי היא מציעה גם בדיקה מהירה (תשובה תוך ארבע שעות) תמורת 120 שקל.
יותר מזה? רק בספטמבר החולף - חגים ומועדים וטסים - יצאו מישראל 455,363 איש לחו"ל, לפחות מחצית מהם למדינות שדורשות בדיקת PCR בכניסה. חישוב מהיר: אם 90 אחוז מהם עשו בדיקה רגילה בעלות ממוצעת של 140 שקל, ועשרה אחוזים העדיפו דוגם־עד־הבית תמורת 350 שקל (וזו ההתפלגות הממוצעת), יוצא שבחודש אחד הוציאו הישראלים הטסים לפחות 37 מיליון שקל על בדיקות PCR. כולם רוצים חתיכה מהסכום הזה - למעשה, צ'ק טו פליי מרוויחה יפה עד כדי כך עד שהיא מתכוונת לצאת בזמן הקרוב מנתב"ג ולפרוס עמדות בדיקה בכל רחבי הארץ.
4 צפייה בגלריה
הכנסות של למעלה מ־40 מיליון שקלים בשנה. עמדת בדיקה של ''צ'ק טו פליי'' בנתב''ג
(צילום: אוהד צויגנברג)
בתי החולים הגדולים כבר נכנסו לתחום במלוא כובד משקלם עם שירותי בדיקות קורונה כה נוצצים עד שיש בהם ממש מילה באנגלית - "איכילוב Well", "שיבא Beyond", "אסותא Go" - והם עושים גם אירועים, בריתות, חתונות, מקומות עבודה, ימי הולדת לילדים בגילי שלוש עד 12, מה שתרצו. אם אתם זקוקים לעמדת בדיקה בכניסה לאירוע שתאשר תוך 15 דקות שכל המשתתפים תקינים, ישמח כל אחד מהמוסדות האלה להציע פריסה יפה של דוכנים ומנה ראשונה של מגש מטושים לכולם.
"למרות שאפשר להשתמש גם בערכות ביתיות, אנשים מעדיפים לעשות את זה מסודר ולקבל אישור רשמי לאירועים, משחקי כדורגל, פארקים, חתונות, זה מאוד נפוץ - פונים אלינו ואומרים, 'בואו תעשו לנו עמדה מסודרת ותבדקו כל מי שנכנס'", אומר בכיר באחד משירותי בדיקות הקורונה של בתי החולים.
זה עסק משתלם; בדיקה בודדת בכניסה לאירוע תעלה לכם בממוצע 60 שקל, כך שאם יש לכם 400 מוזמנים לאירוע, רק הבדיקות יעלו (ויכניסו לגוף הבודק) כ־24 אלף שקל. אבל הסכומים האלה מתגמדים לעומת בדיקות ה־PCR והתו הירוק שאיכילוב, למשל, מציע בשלל עמדות ברחבי הארץ ובסניפי הסופר-פארם; עשרות אלפי ישראלים בחודש עוברים בהן, ואם נכפיל 10,000 איש ב־60 שקל לבדיקת תו ירוק, אתם מסתכלים על הכנסה של כ־600 אלף שקל לבית החולים, כשבחודש ממוצע מדובר, כמובן, בהרבה יותר.
"התחלנו להרגיש לפני חודשיים שיש פה איזושהי מצוקה, ושאם לאנשים הייתה נניח איזו תוכנית להערב ממש לא מתחשק להם לבטל אותה רק בגלל שהם אולי נחשפו למשהו, והם מוכנים לעשות ולשלם הכל כדי להיבדק ולהמשיך בחייהם", אומרת בכירה באחד משירותי הבדיקה האחרים. "תימחרנו PCR רגילה ב־140 שקל, אבל הייתה תחושה שאתה יכול לקרוע במחירים, לקחת גם 600 שקל".
כך הפכו בדיקות הקורונה לזהב החדש ולהיי־טק הישן; המקום להביא בו את המכה. כולם נכנסים, והרשתות החברתיות מוצפות בפרסומות לבדיקות על ידי גופים ואנשים שמעולם לא שמעתם עליהם.
"בתעשייה הזאת אומרים שכדי להיות דוגם מורשה על ידי משרד הבריאות אתה צריך כיום שני פרמטרים: תעודת זהות ודופק", אומר מנהל אחת המעבדות הגדולות. "הדיגום לצערנו לא בפיקוח משמעותי כיום, וכל זאטוט יכול לבוא ולדגום, הוא לא צריך אישור - הוא רק צריך למצוא מעבדה לעבוד איתה".
זה כנראה מדויק, ולא בטוח שזה רע. תשאלו את יונתן מאיר, 23, סטודנט למינהל עסקים ולחשבונאות ויזם בנשמתו, שלפני שלושה חודשים נכנס לביזנס והקים את JM Medical, חברה שכוללת אותו ועוד שני עובדים (ומכונית, וטוסטוס) ומציעה להגיע אליכם עד הבית, לקחת דגימה, לשלוח לבדיקת PCR, לעשות לכם מחיר (350 שקל לבדיקה כמקובל, אבל אם אתם כמה אנשים באותו בית, המחיר יורד בהתאמה) ולהחזיר תשובה ורישום במשרד הבריאות תוך 24 שעות לכל היותר מרגע ההגעה אליכם הביתה. חוץ מזה הם מבטיחים להיות מאוד נחמדים תוך כדי - וכבר זכו להמלצה חמה בסטורי של השחקנית ליאנה עיון ("הם הכי חמודים ומתוקים, ולשמחתי גם גולשים רציניים").
איך מאיר נכנס לתחום? "אני בחור צעיר, בצבא הייתי חובש קרבי ויצא לי להיות קצת במילואים של פיקוד העורף, אבל בסופו של דבר, כדי לקבל הסמכה לדיגום אתה צריך רק לעבוד עם מעבדה שהיא מורשית משרד הבריאות. אני שחקן קטן מאוד ביחס לגופים הגדולים וזה היתרון היחסי שלי, כי רוב הלקוחות שמגיעים אליי יודעים שאני מגיע מהר. אם בשישי בערב מישהו מתקשר ואומר, 'אני חייב בדיקה דחוף' אני בא ועושה לו בשישי בערב, ורובם מדברים איתי בווטסאפ ואני מתאם להם לאותו יום או למחרת בבוקר".
אתה מפרסם בעיקר ברשתות חברתיות.
"פתחתי דף אינסטגרם כדי לתת איזו תחושת ביטחון ללקוחות, כי בסוף אנשים מהוססים; מה, בחור בן 23 פתח עסק לבדיקות קורונה? איך בן אדם יכול לדעת שהוא באמת יכול לסמוך עליי? אבל בסופו של דבר, הפרסום הכי איכותי מבחינתי זה מפה לאוזן. אני עובד עם הרבה אנשים מהביצה שסומכים על השירות הדיסקרטי שלי - כי חלקם אולי רוצים לטוס לחו"ל, אבל יש גם מי שהיה באיזו מסיבה עם מישהו שאובחן כחולה, והפחד הוא ש'ערב טוב' עוד יוציאו את זה - ואני שומר על דיסקרטיות והכל בינינו ואין סיבה לפרסם".
חלקם מעלים עליך סטוריז.
"יש לי לקוחות עם המון עוקבים באינסטגרם ואומרים לי: 'בוא נעלה סטורי ותביא בדיקה חינם'. לפעמים אני מסכים, אבל אני לא בא ומציע את זה".
איך השוק הזה השתנה בשלושת החודשים שאתה נמצא בו?
"כשהתחלנו זה היה בעיקר אנשים לחוצים, 'סבתא שלי נחשפה לחולה, תגיע הכי מהר שאפשר', עכשיו זה אנשים שיודעים שהם טסים לחו"ל ומתאמים מראש. אז משירות אס־או־אס זה הפך לשירות וי־איי־פי".
זה משתלם?
"לא הייתי עושה את זה אם זה לא היה משתלם, אבל אני באתי בגישה של לשבור את השוק, והורדת המחירים שאתה רואה כיום מסביב זה כי אני נכנסתי למשחק. אני זמין 24/7 ושם את הלקוחות במקום הראשון".
אתה רואה בזה עתיד?
"כרגע התחתנתי עם העסק הזה ואני הולך להמשיך איתו. אולי בהמשך אני אמצא את הדבר הבא, מאוד קשה לדעת כי העולם כל כך השתנה בשנתיים האחרונות, ואי־אפשר לדעת כמה הוא עוד ישתנה. אז קשה להעריך לאן החיים ייקחו אותי, אבל בינתיים אני רוכש לעצמי כלים".
מאיר הוא השוליים הפרטיזניים של ענף שמגלגל כיום בישראל - כולל בדיקות התו הירוק, ה־PCR, הסרולוגיה והערכות הביתיות - סכום שבהערכה שמרנית מגיע לכמאה מיליון שקל בשנה, אבל אם תסתכלו על המספרים ההולכים וגדלים - עם פתיחת השמיים ובתי הספר והגנים - ייתכן שהעסק מתקרב יותר ל־150־200 מיליון.
"להערכתי יש כיום בארץ עשרות אנשים כאלה שיכולים לפרסם מודעה, להגיע אליך הביתה ולדגום אותך כשהסכומים הנדרשים הם לגמרי להחלטתם", אומר מנהל בכיר באחת המעבדות הגדולות.
בטווח המיידי, יש מספיק בדיקות ומגזרים לכולם. "כמנוע צמיחה לעסק, זה בעיניי המקום הכי טוב להשקיע בו כיום", אומר יואל קלופפר, מנהל מרפאת "קיו מדיקל" הקטנה בירושלים, שמתמחה מאז 2014 בשירותים רפואיים לתיירים ולאוכלוסייה אנגלו־סקסית באזור ירושלים.
"אנחנו אבן שואבת לכל המגזר הזה, גם הרופאים והמזכירות שלנו אמריקאים, והמנטליות יותר מובנת ללקוחות והכל יותר פשוט וקל". אבל עם בוא הקורונה הגיעה נקודת הפריצה: זה התחיל מבדיקות עבור קופת חולים מאוחדת, ומשם הם המשיכו לשוק הפרטי, "כי נוצר צורך של כל התיירים שנמצאים בארץ ואמורים לצאת בחזרה עם בדיקות, וגם אלו שנכנסו לבידוד של 14 יום ורוצים לעשות בדיקה אחרי שבעה ימים ולצאת ממנו, ואליהם צריך להגיע עד הבית, אז הייתה אבולוציה והתאמנו את עצמנו".
כיום הם מציעים בדיקות PCR ב־170 שקל, "ובחגים הגיעו המון קבוצות מ'תגלית' שהיה צריך לדגום לפני ואחרי, והיו חודשים של אלפי אנשים פרטיים".
4 צפייה בגלריה
"לא בוננזה כלכלית". משה ברקוביץ', מנהל תחום הרפואה ב''יוסי אמבולנס''
(צילום: אלבום פרטי)
לבריאות. והמרפאה המקומית הנישתית הזאת היא דוגמה טובה לאופן שבו כמעט כל שחקן יכול להיכנס וגם נכנס עכשיו לעסקי הבדיקות. הרצליה מדיקל היוקרתי כמובן, אבל גם גופים כמו קבוצת מוריה - שבכלל מתמחה בשירותי דיור מוגן וסיעוד - או "יוסי אמבולנס", שירות אמבולנסים פרטי שמציע להגיע אליכם הביתה ללקיחת דגימה ולהחזיר תשובה מדווחת תוך 15 שעות.
"נכנסנו לזה לפני שנה בערך וזה טוב כי זה מפגיש אותנו עם אנשים", מסביר משה ברקוביץ’, מנהל תחום הרפואה ב"יוסי אמבולנס". "למשל, דגמתי איזו אינסטנציה מאוד רגישה בארגון מאוד רגיש. אבל בסדרי הגודל שלנו זו לא בוננזה כלכלית - כי ערכות הבדיקה עולות כסף, והדלק להגיע אליך הביתה, והדיווח למשרד הבריאות, הכל עולה. אבל זה שירות שאנחנו רוצים להגיד: אנחנו יודעים לתת גם את זה".
ועדיין, אף אחד מהמרואיינים לא מכחיש שיש בתחום רווחים יפים - "הפעילות הזאת לא הפסדית", כפי שנוקטת באנדרסטייטמנט קרן מסינג רותם, מנהלת השיווק של אסותא, שמדווחת על אלפי בדיקות בחודש ועל ביקושים גוברים מאז יולי האחרון, אחרי שקופות החולים לא הורשו לבצע בדיקות PCR תקפות לטיסות לחו"ל.
מהצד השני של המטוש ממתינים רווחי ענק לא פחותים ליבואני בדיקות האנטיגן הביתיות, שהפכו לסטנדרט - נמוך, אבל סטנדרטי - בהכרעות היום־יומיות של שיגור עצמי, או של הילדים, לעבודה ולבתי הספר. הבדיקות אמינות באזורי ה־85־90 אחוז ורגישות הרבה פחות מבדיקות PCR, אבל גם כאן משגשג ג'ונגל של רווחים אפשריים; יצרני הערכות - רובם דרום־קוריאנים, והסינים כבר נכנסים לתחום כצפוי - מייצרים אותן בעלות מינימלית של שקלים בודדים ומוכרים ליבואנים הישראלים, שמצידם מוכרים לרשתות הפארם, שמביאות את המחיר ללקוח עד 35 שקל לבדיקה. מי מרוויח? מי שמוכרים כמויות ענק, בעיקר למדינה, שמחלקת ערכות בחינם להורים לתלמידים.
היבואנית "רימיפארם", למשל, הייתה חלוצת תחום המכה־אפורה הזאת כשכבר ב־2020 מכרה למדינה כ־300 אלף ערכות בדיקה וכ־200 מכשירי בדיקה מסוג "סופיה" של חברת 'קווידל', בעלות של מאה שקל לבדיקה (חישוב מהיר: כ־30 מיליון שקל הכנסה לחברה) – רק כדי שמשרד הבריאות ינחה בהמשך את קופות החולים שלא להשתמש בערכות האלה לכלל הציבור.
מאז מחירי הבדיקות הביתיות צנחו, והמדינה כבר קנתה במכרז - לטובת משרד החינוך, לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית - כ־1.6 מיליון ערכות בדיקת אנטיגן מהיבואנים המקומיים "רניום" (יבואנית ערכות SD Biosensor) ו"גאמידור" (יבואנית ערכות "רוש"), שעשו סכום יפה - כ־32 מיליון שקל הכנסות בחישוב מהיר, אם לקחת בחשבון שהערכות נמכרו למדינה ב־20 שקל בממוצע לערכה (למעשה אפילו טיפה יותר).
"זה רווחי מאוד כשזה בכמויות, והיבואניות האלה עשו את המכה הגדולה", אומר גורם מייבא שבקיא בשוק, "אבל עכשיו המדינה פתחה את השוק הזה להרבה יותר חברות יבוא בלי תיקוף של משרד הבריאות – שעד היום היה הכרחי".
הכוונה היא למכרז החדש והשנוי במחלוקת שהוציא משרד הבריאות בסוכות לרכש 32 מיליון ערכות בדיקת אנטיגן ביתיות לקראת מתווה "הכיתה הירוקה" שאמור להתחיל בשבוע הבא. בניגוד לעבר, היבואנים לא נדרשו הפעם לבצע הליך תיקוף וניסוי בישראל, והיו רשאים לייבא ערכות שקיבלו אישור במדינות אירופיות אחרות. התוצאה? במכרז זכו שלוש חברות (ביוטק, גוד פארם ולייפג'ן) שיספקו למדינה עשרות מיליוני ערכות בדיקה במחיר של שישה עד שמונה שקלים בלבד ליחידה – זול בהרבה מהמחיר שבו רכשה המדינה עד היום.
השאלה היא, כמובן, מה איכות הסחורה שנקבל. "בתחום הזה אני לא בטוח שמחירים נמוכים מדי זה בריא, כי בסוף זה מוצר שעל סמך התוצאה שלו אתה מקבל החלטות – שולח או לא שולח ילדים לבית ספר", אומר הגורם המצוי בשוק. "יבואנים מסודרים צריכים להשקיע בבקרת טמפרטורה ובאחסון בתנאים נכונים, כי זה מוצר דיאגנוסטי ויש לזה משמעות. אבל עכשיו גם התוצרת הסינית נכנסת, אז על הצד החיובי אפשר אולי לטעון שהסינים שהביאו את המגפה לעולם גם יצילו את העולם ממנה במוצרים זולים".
בכיר אחר באחת היבואניות נזכר שמשרד הבריאות העביר אותו גיהינום של בדיקות בטרם אישר לו לייבא ערכות, "אבל עכשיו המטרה היא שיהיה מבחר כמה שיותר גדול, ולא בטוח שהם מוודאים שכל מה שנכנס לארץ עומד בסטנדרט. ובוא, זה רק הילדים שלנו".
תלונות והתמרמרות בצד, ההערכה היא שמלבד ערכות הבדיקה לילדים, נמכרות עכשיו בישראל מדי יום בין 40 אלף ל־80 אלף ערכות בדיקה ביתית כחלק ממדיניות הממשלה לקיים שגרה לצד המגפה. היבואניות – שכוללות לא יותר מארבע־חמש שחקניות גדולות – גורפות את עיקר הרווחים, כשחנויות הפארם לוקחות לעצמן לא יותר משקלים בודדים על כל ערכה.
"זה משחק המספרים הגדולים", מבהיר דוד פפו, ראש התאחדות בתי המרקחת הפרטיים. "אם יש בארץ שני מיליון תלמידים והם צריכים שתי בדיקות בשבוע, אז מדובר בארבעה מיליון ערכות בשבוע. לדעתי הממשלה צריכה לחייב את היבואנים למכור לבתי המרקחת במחיר מפוקח כי זה הפך למוצר צריכה בסיסי, ומשפחה עם חמישה ילדים צריכה לקבל מאה ערכות בדיקה. בתקופת מגפה המדינה צריכה לווסת את הדברים האלה מבחינת עלויות ולא לתת לשוק להתפרע, כי ברגע שאנשים פרטיים יכולים לעשות בדיקות, העלויות בהתאם".
ושוק הבדיקות החדש הזה, שהאיץ תוך פחות משנה מאפס למאות מיליוני שקלים, עדיין פועל בתנאי אי־ודאות גדולים. "מספיק שבנית ביזנס של בדיקות לטיסות לחו"ל ופתאום הודיעו שהולכים להיות סגר ובידודים, וכל חברות התעופה מקבלות ביטולים אדירים, אז אתה חווה ירידה דרמטית וצריך לפטר אנשים, ואחרי שבועיים פתאום זה חוזר, וזה אקורדיון, אי־אפשר לצפות כלום, זה שוק תנודתי, תזזיתי וקשה", אומר בכיר באחד משירותי הבדיקות של בתי החולים.
ויבואן גדול של ערכות בדיקה ביתיות, אומר ש"זה תחום שאין לך מושג איך להיערך לו, אין תחזית ייצור, שרשרת אספקה, אתה מייבא מאות אלפים ופתאום הקצב יורד דרמטית ואתה נתקע עם מלאים שהתוקף שלהם עומד לפוג – לכן צריך לתמחר את כל זה בהתאם, ועדיין להישאר הוגן".
ב־35 שקל לבדיקה ביתית ו־140 לבדיקת PCR, לא בטוח שהגינות היא שם המשחק כרגע, וגם כניסתם של הבודקים הביתיים הפרטיים לא בהכרח עושה טוב. "זה צריך להטריד את המדינה", אומר גורם בכיר בענף, "כי לאנשים פרטיים יש עניין שיהיו דוגמים פרטיים שאולי גם לא יעבירו להם בסוף את התוצאה האמיתית, אלא המיוחלת".
אבל במקרה שאתם מפעילים שירות בדיקות או מייבאים ערכות בדיקה, לפחות לזמן הקרוב אתם מסודרים לגמרי. ועד שעלי אקספרס ישתלטו על השוק (ערכות בדיקה סיניות זולות נמכרות באתר, כמובן, אבל עדיין לא תקפות מבחינת משרד הבריאות הישראלי), יהיו לא מעט ישראלים שיספיקו להתעשר מהתחום.
אולי צריך לפרגן להם; הם מספקים סחורה רותחת ונדרשת. מצד שני, תוך שהם רכובים על המספרים הגדולים והדרישה הבלתי פוסקת, קל להבין איך הפכו מבחינתם בדיקות קורונה לצעצוע הילדים החדש, סוג של ספינר נוכחי; פשוט תביאו ארגז. הכל נחטף.
מהי מדיניות המשרד בקשר לדוגמים ולגופים שמבצעים בדיקות? האם כל אדם שמתקשר עם מעבדת בדיקות רשאי, מבחינתכם, להפעיל שירות בדיקות?
"גופים דוגמים המעוניינים לדגום בדיקות מהירות נדרשים לעמוד בדרישות המפורטות ב"תקנות בריאות העם" (דיגום וביצוע בדיקות קורונה), התשפ"א-2021. התקנות מתייחסות לכלל המאפיינים והדרישות שעל הגוף הדוגם לעמוד ובכללם: מינוי מנהל רפואי, חובת רישום גוף דוגם, חובת דיווח, התחייבות לשמירה על סודיות רפואית, אופן ביצוע הדיגום ורישום אתר הבדיקה וחובת דיווח התוצאות למשרד הבריאות".
האם המשרד שינה את תנאי התיקוף לערכות בדיקת אנטיגן ומפעיל מדיניות של פתיחת השוק ליבואנים רבים?
"בהחלט כן. משרד הבריאות מפעיל מדיניות של פתיחת השוק, כמובן באופן שקול וקפדני. ההנחיות לרישום ערכות לבדיקות אנטיגן מהירות מוגדרים על ידי שירותי בריאות הציבור ואגף ציוד רפואי. על מגיש הבקשה לעמוד הן בדרישות המגדירות מהי ערכה שאיננה דורשת תיקוף בארץ משום שעמדה בבחינה מחמירה בחו"ל, או לחלופין לבצע הליך תיקוף מלא בארץ. משרד הבריאות פועל לאשר חברות וערכות נוספות שעומדות בהנחיות לטובת הרחבת פתיחת השוק עוד יותר ולאספקת מגוון ערכות זמין לציבור".
האם יש כוונה לפקח בדרך כלשהי על שוק הבדיקות, מחיריו והגורמים המורשים לפעול בו?
"אגף ציוד רפואי (אמ"ר - אביזרים ומכשירים רפואיים), עוסק ברישום אמ"ר במדינת ישראל ויוסיף להיות הגוף הנותן אישורים לרישום ערכות בישראל ויבוא שלהן אליה, בשיתוף ובהמלצת מחלקת המעבדות של המשרד, כפי שנעשה עד כה.
"כמו כן וכאמור, כל גוף דוגם נדרש לעמוד ב'תקנות בריאות העם' טרם יורשה להפעיל עמדות דיגום ומחויב לבצע את הבדיקה באמצעות ערכות בדיקה ייעודיות (בהתאם להוראות ההפעלה של יצרן הבדיקה ובכפוף להנחיות משרד הבריאות)".
פורסם לראשונה: 07:38, 08.10.21
