ארגון קו לעובד והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת ת"א הגישו היום (שני) התנגדות חריפה לחוק שפורסם להערות הציבור ולפיו כל עובד במגזר הפרטי בישראל, שזכאי לדמי הבראה, יתרום 418 שקל לטובת ניהול מלחמת "חרבות ברזל", ועובדים במגזר הציבורי יתרמו 470 שקלים.
"מדובר בחוק פסול ברמה המוסרית, שגוי בהיבט הכלכלי, וציני במיוחד נוכח הפקרת הביטחון הכלכלי של העובדים המוחלשים ביותר למן ראשית המלחמה ועד היום", טוענים הארגונים.
לפי התזכיר שפורסם נאמר כי לאור המצב הפיסקאלי והצורך בצמצום הגרעון בשנת 2024, ועל רקע ההוצאות התקציביות הרחבות הנובעות מהמלחמה, במישרין או בעקיפין, לצד הירידה בהכנסות הצפויות של המדינה בשל הירידה בפעילות המשקית, וגיוס המילואים הרחב, גובשו הבנות בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ.
בהתאם להבנות הללו, עתיד להיחתם הסכם קיבוצי בין המדינה ובין ההסתדרות, ולפיו יופחת שווי יום הבראה אחד (מתוך חמישה עד עשרה להם זכאים העובדים לפי משך זמן עבודתם) מכל עובד אשר זכאי לדמי הבראה בשנת 2024. כמו כן, הוחלט על הקפאת מחיר יום הבראה בשנת 2024. מאחר שהאינפלציה בשנה האחרונה הייתה 3% יפסיד למעשה כל עובד עוד כ-13 שקל על כל יום הבראה שיגיע לו בקיץ השנה.
על כך טוענים הארגונים: "אכן, הוצאות המלחמה נערמות, ויש להיערך למימונן. אולם פתרון של מיסוי רגרסיבי על השכר – כזה המוצע בתזכיר – הינו חלופה עלובה, חסרת מעוף, שסופה לפגוע בחלשים ביותר במצב של אי יציבות כלכלית של מגזרים גדולים בחברה הישראלית. זאת, בשעה שהוא מובא לצד מחדל עמוק במתן הגנות על ההכנסה לאוכלוסיות גדולות ביותר של עובדים חלשים. נוסיף, כי כותרת תזכיר החוק מגלמת הטעיה: בניגוד למוצהר בכותרת, החוק אינו מורה על הקמת קרן שדרכה הכספים שייגבו מהשכירים בישראל יועברו הלכה למעשה להטבות לחיילי המילואים, אלא מדובר בכספים שייכנסו לקופת האוצר הכללית בלא כל קשר להטבות אשר לכאורה הם נגבים בגינם".
"לקחת יום הבראה רק ממי שמשתכר מעל הממוצע"
נזכיר כי במשרד האוצר מעריכים כי כתוצאה מניכוי הסכום מכל העובדים במשק הזכאים לדמי הבראה ממשכורת חודש יוני, הסכום שיצטבר מ"תרומת" העובדים צפוי להתקרב ל-1.7 מיליארד שקלים, כ-20% מהסכום הכולל שהממשלה החליטה להקצות להטבות לחיילי המילואים שמגיע ל-9 מיליארד שקל.
יצוין שעל פי החלטת הממשלה, סכום הכספים שיועברו לטובת המלחמה על ידי ציבור העובדים וכלל האזרחים יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים בשנים 2024 ו-2025, כאשר שיעור מס ערך מוסף יועלה בחודש ינואר הבא באחוז אחד ל-18% ויכניס לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקלים, והעלאת מס הבריאות בשיעור של 0.15% תכניס לקופת הביטוח הלאומי עוד יותר ממיליארד שקלים.
3 צפייה בגלריה
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד. אין הבחנה בין עובדים במגזר הציבורי למגזר הפרטי
(ראובן שוורץ)
בין הטיעונים כנגד החוק שמפורטים במכתב, מציינים הארגונים את היעדר הבחנה בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי ביחס לימי ההבראה: "בתזכיר החוק לא קיימת הבחנה בין עובדים במגזר הפרטי לבין עובדים במגזר הציבורי, למרות שמספר ימי ההבראה להם זכאים העובדים במגזר הפרטי נמוכים מאלה הניתנים במגזר הציבורי בכל שנות הוותק. כך, לפי תזכיר החוק המוצע, השתתפותם של עובדי המגזר הפרטי במימון צעדי הממשלה תהא גדולה באופן יחסי להשתתפותם של עובדי המגזר הציבורי, על אף שעובדי המגזר הציבורי נהנים מיציבות תעסוקתית ולא פעם גם מהסדרים מיטיבים נוספים ביחס לחלק ניכר מהעובדים במגזר הפרטי. לכן, במקום ההסדר המוצע בתזכיר, ניתן לדוגמא יש לאמץ הסדר שייקח בחשבון את ההפרש במספר ימי ההבראה בין העובדים במגזר הפרטי לבין העובדים במגזר הציבורי".
בארגונים טוענים כי "הצעה חילופית ראויה יותר, ככל ונכון לקחת ימי הבראה כלל, היא לקחת יום הבראה רק מעובדים המשתכרים מהשכר הממוצע במשק ומעלה".
בארגון כוח לעובדים הביעו התנגדות דומה: "הבחירה של משרד האוצר בשיתוף עם ההסתדרות הכללית "לתרום" דמי הבראה של עובדים באופן רוחבי, ללא שונות ביניהם, מהווה פגיעה קשה דווקא בעובדים המוחלשים. היה והממשלה תבחר לצמצם את הגרעון התקציבי גם על גבם של העובדים באמצעות מיסוי של ציבור העובדים, אנחנו דורשים לכל הפחות למצוא מנגנון דיפרנציאלי שיצמצם ככל הניתן את הפגיעה בעובדות ובעובדים בדרגות השכר הנמוכות. כך למשל, יש לקבוע כי החוק יחול רק על עובדים ששכרם החודשי עולה על פעמיים שכר המינימום, ולאחר מכן לקבוע מספר מדרגות לגביית מדמי ההבראה, בהתאם לגובה השכר. עוד נציין, כי בהנתן שתכלית החוק הינה הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במלחמת "חרבות ברזל" יש להוסיף להצעת החוק פירוט כיצד המדינה מבטיחה כי כספים אלו יעברו ליעדם ולא יכנסו ללא פיקוח לקופת המדינה למטרות אחרות. וכן, ירשם כיצד הכספים הללו יוצגו לציבור בשקיפות מלאה".
בהסתדרות הלאומית תקפו: "גודל השעה מחייב אותנו לחשוב מחוץ לקופסא ואין ספק כי את המחיר כולנו צריכים לשלם. יחד עם זאת, שכר העובדים הוא לא צ׳ק פתוח של בר דוד ושל סמוטריץ'. לאור גודל השעה, אני קורא לשר האוצר להקים בדחיפות שולחן כלכלי של ראשי המעסיקים וארגוני העובדים ויחד נעניק למילואימניקים היקרים ולכלל המשק את הפתרונות הראויים והנכונים".
החוק פורסם לאחר הסכם בין משרד האוצר להסתדרות כאמור, ויוחל על שאר המשק רק לאחר חתימת שר העבודה, יואב בן צור על צו הרחבה, וכן סיום הליך החקיקה של החוק.
