יממה לאחר המהומות הקשות בדרום תל אביב במהלך הפגנה של מתנגדי המשטר באריתריאה נגד פסטיבל של השגרירות, בהן נפצעו כ-135 אנשים ונרשם נזק רב לרכוש, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, איים הבוקר (א') לגרש מיידית את מי שנטל חלק באירועים.
ד"ר אירית בק, ראשת התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסטת תל אביב, טענה בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, כי "אין נתונים מדויקים, כי הסטטוס (של השוהים) לא ברור. לפי הערכות אחרונות מדובר בכ-18 אלף איש. הרבה מאוד מהם עוסקים בענף המסעדנות לסוגיו השונים והרבה מועסקים בתחומים שונים שקשורים לתחזוקה עירונית".
>> לסיפורים החשו בים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועדת שרים לענייני מסתננים
( צילום: חיים צח/לע"מ, EPA/ATEF SAFADI)
עוד לדבריה, "המשטר באריתריאה הוא מהקשים ביותר בעולם מבחינה של פגיעה בזכויות אדם והוא נחשב שני רק לצפון קוריאה בכך. הסיבה לכך שישראל ומדינות רבות נוספות בעולם בכל זאת מכירות באריתריאה, למרות המשטר הדיקטטורי המאוד קשה שיש בה, קשורה למיקום הגיאוגרפי שלה - היא נמצא לחופי ים סוף, במיקום אסטרטגי מאוד משמעותי. זה אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם, באזור קרן אפריקה, מול המפרץ הפרסי וערב הסעודית.
"במשך שנים רבות אנשים כאן כלואים במצב שאין להם הגדרה ממשית למעמד שלהם כאן. מדינת ישראל נוקטת במדיניות של סחבת ארוכת שנים בנושא ההכרה במעמד שלהם כדי לא ליצור תקדים, כי מעמד של פליטות גורר דרישה להרבה מאוד זכויות.
"גם המעמד הכלכלי שלהם - מצד אחד יש אפשרויות תעסוקה, ומהצד השני הרבה מאוד מהזכויות של העובדים לא מגיעות אליהם והם חוששים הרבה פעמים מפיטורים או (מהיעדר) שירותי בריאות, חינוך וכל הדברים האלה שמעמד של אזרח מקנה. כלומר, המצב שלהם לרוב הוא כזה שמאפשר להם להיות אנשים שמרוויחים, אבל ללא כל הרשת ההגנתית שנלווית לכך ובדרך כלל זה גם במקצועות שהם כמובן בתשלום נמוך. הרבה מהם תומכים במשפחות שנותרו מאחור, המדינה עצמה היא מדינה מאוד ענייה", הסבירה ד"ר בק.
עוד טענה בק, כי "זו קהילה מאוד מובחנת ומורגשת, אז קל להפנות אליה רטוריקה גזענית של גירוש ושל מסתננים, שאינה מופנית כלפי קהילות אחרות שנמצאות בארץ. הגזענות מקשה על ההשתלבות ומנציחה במידה רבה את הסטטוס הזה של מהגרים. זו בעיה שקיימת לא רק בישראל כמובן, אבל בישראל הרבה פעמים הפנייה לנושא של גירוש זרים מפונית כלפיהם ולא כלפי קהילות אחרות, בשל המובחנות שלהם בציבור הישראלי".
על השאלה מדוע חלק מאותם אנשים שאינם מבקשי מקלט אינם מגורשים, טענה ד"ר בק כי "זה קשור למדיניות ארוכת השנים של מדינת ישראל שלא לאפשר הגשת בקשות של פליטות למשל ולא לדון בנושא, אולי מתוך חשש שאישור בקשות מסוג זה יהיה תקדים לבקשות נוספות, וכתוצאה מכך גם אין מיפוי של הקבוצה שכאן - מי שייך למה (בכוונה לתומכי המשטר או למתנגדים לו - ר"כ) ולצורך איזה מניע הוא הגיע.
"הניסיון וטמינת הראש בחול בנושא הזה של הצורך לדון בפליטות, הוא בין הגורמים לכך שיש פיצול וקיטוב, למרות שבוודאי רוב האוכלוסייה כאן של קהילת מבקשי המקלט היא ממתנגדי המשטר, אבל לא ברור מי הם ומה הם ואין מדיניות מסודרת כפי שצריכה להיות בנושא הזה שתבטיח ותדון בגורלם של האנשים שנמצאים כבר שנים רבות כל כך במדינה", היא אמרה.
רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה הראשונה בנגן שבפתח הכתבה, או חפשו "כסף חדש" בכל אפליקציות הפודקאסטים המובילות.
מה המשמעות הכלכלית של גירוש?
בכדי להבין יותר את המשמעויות הכלכליות שעלולות להיות כרוכות בגירוש מיידי של העובדים האריתריאים בארץ, כפי שראש הממשלה נתניהו הציע - כאמור, שוחחנו ב"כסף חדש" גם עם יהונתן בורוביץ', שף של מסעדת M25 ויו"ר מסעדנים חזקים ביחד, שטען כי "אנחנו זקוקים לידיים עובדות. הרבה מבני הקהילה הזו עובדים אצלנו כבר למעלה מעשור, בלי אישור עבודה, תחת הסכמה של הממשלה עם בית המשפט העליון שכל זמן שאי-אפשר לגרש אותם - צריך לתת להם לעבוד.
3 צפייה בגלריה
"אנחנו זקוקים לידיים עובדות. רבים מבני הקהילה הזו עובדים אצלנו כבר עשור". מתוך הפגנת האריתריאים בדרום תל אביב
(צילום: יובל חן)
"מוציאים להם תלוש, משלמים להם ביטוח לאומי, מקימים להם ביטוח רפואי פרטי - הכל על פי חוק, אבל אין להם אישור עבודה רשמי. התעודה שלהם עדיין אומר: 'אישור זה אינו מהווה אישור עבודה'. הממשלה לא לקחה את הבעיה הזו ופתרה אותו - כמו שצריך - היא גלגלה בסוף את האחריות עלינו דרך חוקים ביזיוניים כמו חוק הפיקדון וההיטל שהטילו עלינו רטרואקטיבית לחמש שנים, כדי שאנחנו, המעסיקים שלהם, נשמש כמשטרה והם בעצם יצאו מפה, כי מדינת ישראל לא הצליחה לגרש אותם", אמר בורוביץ'.
לדבריו, "אם הממשלה תחליט ותצליח לגרש אותם - משבר כוח האדם, שממילא חריף אצלנו, יתעצם. מתישהו הממשלה תבין שמשק פורח צריך ידיים עובדות - ולא רק במקצועות ההייטק. צריך גם אנשים שישטפו צלחות ויקלפו תפוחי אדמה ובלעדיהם אנחנו לא יכולים לעבוד - זו האמת".
באשר להשפעה הסופית על המחיר לצרכן של פעולה כזו, טען בורוביץ' כי "אם תנכה את כוח העבודה האריתראי באופן מיידי ממסעדות בגוש דן, המבורגר לא יעלה לך 100 שקל, הוא יעלה 150 שקל". אחת הסיבות לכך, לטענתו, היא שהממשלה כמעט לא מאשרת הבאת עובדים זרים לתקופה מוגבלת עבור ענף המזון, כפי שהיא מאשרת בענפי החקלאות, הסיעוד והבנייה. "לצערי, למרות שאנחנו ענף שמגלגל למעלה מ-20 מיליארד שקל בשנה ומעסיק למעלה מ-150 אלף איש, המסעדות לא נכללות ברשימה של המקצועות שבהם אפשר להביא עובדים לתקופה מוגבלת תחת מגבלות מסוימות. זה משהו שצריך לתקן". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה השנייה בנגן שבפתח הכתבה.
לקראת החלטת הריבית: מתי פיקדון בבנק משתלם?
מחר ב-16:00 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית שלו, ונכון לעכשיו מרבית ההערכות מדברות על כך שהוועדה המוניטרית תשאיר את הריבית ללא שינוי על שיעור של 4.75%. יחד עם זאת, הריבית כן צפויה לעלות שוב בהמשך השנה, ככל הנראה כבר באוקטובר הקרוב, לשיעור של 5%. ויטלי פלוטינסקי, בעלים של SFP - חברה לתכנון פיננסי, הסביר ב"כסף חדש" באיזה אפיק השקעה כדאי לשים את הכסף עכשיו כשהריבית גבוהה ואולי עוד תעלה, ומהם היתרונות והחסרונות של פיקדונות בנקאיים. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה השלישית בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: ברקע עוד חודש שלילי שננעל בשבוע שעבר בבורסה המקומית, שוחחנו ב"כסף חדש" עם סמנכ"ל הבורסה, יניב פגוט, שטען כי "מתחת לרדאר שלנו נעלמו כמעט 20 מיליארד שקל, אנשים פשוט מעדיפים להוציא את הכסף לחו"ל. בכל יום יוצאים מיליונים מישראל לחו"ל, זה דרמטי". וגם: מה עומד מאחורי המשבר בחברת ההשקעות טריא והאם ישראל פספסה את רכבת הבינה המלאכותית? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי האחרון >>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
