מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת בירן, מהרצליה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: אפרים (50), שרה מלכה (15)
מחוץ לתמונה: הילדים: עמנואל מנחם (18), זהבה חיה (16), חנה 14, אילעי 10, אלה אור (6).
הדירה? אפרים: "אני בין דירות. כרגע בבית של ההורים ומחפש דירה להשכרה בגבעת אולגה או חדרה. הסכומים שם נעים בין 4,000 ל-5,000 שקל בחודש לדירה מול הים. שווה. אבל זה לא באמת משנה לי. איפה שאני נמצא, שם אני גר".
השופר? "זה חלק ממני, שליחות. לפני שהתחתנתי הייתי בהפקות של אירועים ומועדונים. היו לי ראסטות ואני בין מארגני השנטיפי הראשון ופסטיבל בראשית. גדלתי על קידוש ומשם לרוקסן. בשלב מסוים הגעתי לפלורידה לשבוע ושם מאוד התחברתי לרבי מלובביץ' ולתנועת חב"ד, ונשארתי".
פלורידה? "אבא שלי ביקש ממני לנסוע איתו לשבוע להיפרד מדוד שהיה על ערש דווי. נחתנו אצל הדוד ביום שישי, הספקנו להיפרד ממנו ובאותו סוף שבוע הוא נפטר. כשיצאתי מבית החולים פגשתי חבר מהעבר שלקח אותי אליו לארוחת שבת וזו הייתה שבת מיוחדת. הרגשתי שמשהו נפתח שם. אחרי שבוע החלטתי להאריך בעוד שבועיים, ואז בעוד חודש. בשלב הזה הורדתי כבר את כל הראסטות והתחלתי להניח תפילין וללמוד. הרגשתי שאם אני לא רץ מהר עוד רגע השער נסגר. שאני במינוס וצריך לרוץ. אחרי שלושה חודשים פגשתי שם את אשתי הראשונה ואם לא הייתי מקצר את הפור, זה לא היה קורה. אחרי ארבעה חודשים חזרנו לשנה לצפת ולמדתי בכולל. בית מדהים מול הר מירון, וכל בוקר הייתי יורד למעיין".
צפת? "לפני שנסעתי לפלורידה היה שנטיפי וזכיתי שם בהגרלה ברכב - חיפושית צהובה שכולה מקושטת בפרפרים ופרחים - הכי היפי שאפשר לדמיין. כשפגשתי את אמונה אשתי בארה"ב סיפרתי לה שיש לי רכב בארץ. הפתעה. היא מפלורידה, הייתה בטוחה איזה מרצדס. עם האוטו הזה עלינו שני חב"דניקים לצפת. אני שם בין כל החסידים עם רכב של היפי. כל בוקר, 6:30 הייתי מניע אותו וכולם היו יודעים - אפרים בדרך למקווה. אחרי שנה חזרנו לארה"ב לשליחות של חב"ד. היינו בכל מיני מקומות כשבכל מקום הייתי מקים קהילה. ואחר כך כשחזרנו גם בארץ".
קהילה? "בארץ הקמתי איזה 7-6 בתי כנסת. הבנתי שזה מי שאני כי הייתי מגיע למקום, תוך כמה חודשים יש מניין ואני ממשיך הלאה. אני מחבר אנשים. אין אצלי דתי או לא דתי, זה לא משנה בכלל כי איך אני יכול לשפוט מישהו כשאת עצמי אני לא מצליח לשפוט. ככה היה למשל מול כפר המכביה. היינו שישה וחיפשנו מניין. יום שישי, הייתי תופס אנשים עם קצר וכפכפים והתיק של הטניס, והם התחילו להגיע קבוע. אתה צריך לאפשר לבן אדם לבחור ולהיות מי שהוא. וגם בגלל הצ'ולנט. ככה למדתי בפלורידה, צריך קצת אוכל טוב ושתייה וחברותא ואנשים מתחברים. הייתי מביא בשבת צ׳ולנט וסינגל מאלט, וזה כמו פרלמנט טוב וגם קצת דברי תורה. זה כיף. אבל הייתי גם איש עסקים מצליח".
איש עסקים? "התעסקתי בנדל"ן גם בארץ וגם בחו"ל. היו כמה עסקאות גדולות בעשרות מיליונים. פתחתי שתי חברות השקעות בצפון ועסקאות של פיתוח קרקעות בנוף כנרת וצפת, אבל כמו כל דבר שמתגלגל, גדלתי מהר מדי והגיעה נקודה שבה הכל קרס. היה שלב של שפע שהיה קשה להחזיק אותו, כמו אלה שזוכים בלוטו ומאבדים הכל. זו הייתה תקופה קשה והאמת שעדיין קשה. פשטתי רגל והייתי צריך להחזיר חובות, ואני עדיין משלם. כבר המון שנים מ-2015".
ממה אתה מתפרנס? "בתקופת הקורונה גרתי תקופה ברמת הגולן ופתחתי קו לחומוס ברמה גבוהה. עשיתי משלוחים לבתים במרכז וזה תפס יפה. והוספתי פוד טראק של פלאפל והייתי עובר בין היישובים בגולן. עשיתי את זה עד לפני חצי שנה, ואני מתכוון עוד לחזור לזה. בחודשים האחרונים חזרתי לבסיס - אני מתעסק בהפקות. למשל בפסטיבל ג'נסיס עשיתי להם את האוכל להפקה לכל התקופה של ההקמה והפסטיבל. הצטרפתי גם לקרן אהוה, שזה דבר מדהים. אני לומד שם להיות מגשר בין בני זוג, וגם חלק מההפקות שאנחנו מרימים".
קרן אהוה? "זה שיטת גישור שמסבסדת הליכי גישור לבני זוג. זו שיטה שפיתח מוטי דנוס שמציעה הזדמנות לדרך חדשה, כי הרי רוב הזוגות הנפרדים רוצים משהו אחר לחייהם, אבל לא חורבן. ואנחנו פועלים בדרך שמטרתה להעצים את החיוך במקום לבלות שנים בהליכים משפטיים מתישים. זה מתחיל ממילים. אצלנו זה הסכם גישורין לא גירושים כי אי-אפשר באמת לגרש את האמא של הילדים שלך כי עוברים מבית אחד לשני בתים בהסכמה. אבל אנחנו עושים עוד דברים ויש גם מסיבות. אני למשל עובד על הפקה של פסטיבל אהוה שלושה ימים במצפה רמון ביולי. אני מפיק את כל האירוע. יהיו אמנים כמו מוש בן ארי ואודי בן כנען ודיג'אים ומרפאים. זה איוונט של ריפוי עם הרצאות וסדנאות, מוזיקה ואהבה. הרעיון הוא של אהבת חינם ונתינה. חלמתי על זה כבר לפני 10 שנים. וגם השופר יהיה חלק מזה. לא סתם קוראים לי 'אפרים שופר'".
אפרים שופר? "זה עוצמתי מאוד. מזמינים אותי להופעות לתקוע בשופר. כבר יצא לי לעלות על הבמה עם ברי סחרוף, היהודים, אברהם טל או עטר מיינר, אבל גם ברחוב. השופר תמיד איתי בכל מקום, אנשים מבקשים ואני עושה תקיעת שופר. עצם התקיעה פותחת את הבינה שבלב. אתה שומע קול שופר וזה עושה נפלאות. זה מאחד בין האנשים ומביא לאהבת חינם. לא משנה איזה דגל אתה מחזיק או מה אתה צועק, גם בהפגנות, כשאני תוקע בשופר הכל מפסיק, המציאות נעצרת ושנייה אחרי נפתח משהו אמיתי בין האנשים".
מצב כלכלי? "אני מאוזן. אני עוד משלם חובות אבל אני ביציאה מזה. גיל 50, רק התחלתי. כל המסע שלי, הרווחתי והפסדתי, ועכשיו הייעוד שלי ברור לי".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
