מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שקובעת קנס של עד 100 מיליון שקל על יבואן רשמי שינסה לפגוע בייבוא מקביל. 12 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת חוקה.
בהצעת החוק מוצע לקבוע איסור על יבואנים ישירים לעשות מעשים שיפגעו בתחרות הנובעת מייבוא מקביל ומייבוא אישי. עוד מוצע לקבוע סמכות לממונה על התחרות להטיל עיצום כספי על מפר האיסור האמור. כמו כן, מוצע לקבוע בהוראת שעה חובת דיווח של יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, אשר יכלול פרטים על כלי רכב שייבא בששת החודשים שקדמו לדיווח וקיימת לגביהם העדפה בשיעור המכס.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול הזדמנויות של ארביטראז' בין–לאומי (כלומר, פער במחירו של מוצר מסוים במדינות שונות). כך, יכול היבואן המקביל לקנות טובין בשווקים שבהם המחיר שגובה הספק הבין-לאומי נמוך מזה שהוא גובה בעבור טובין המיועדים לשוק הישראלי, או עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור תחרות עיקרי על ליבו של הצרכן במצב שבו מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין־מותגית מספקת".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מדובר בתיקון לחוק שגיבשה שרת הכלכלה לשעבר, אורנה ברביבאי, בליווי רשות התחרות, אולם בשל התפזרות הכנסת הקודמת החוק הספיק לעבור רק בקריאה ראשונה. מטרת החוק היא לחזק את ההתרעה אל מול יבואנים רשמיים ולמנוע פגיעה בתחרות.
בייבוא מקביל רכישת המוצר מתבצעת למעשה לא באמצעות היצרן המקורי, אשר "שומר אמונים" ליבואן הרשמי, אלא דרך ספקי משנה כמו סיטונאים שנתקעים עם סחורה וכד'. אחד הקשיים של יבואן מקביל היא שלעיתים היצרניות מאתרות את אותם ספקי משנה וחוסמות בפניהן את האפשרות למכור סחורה לצד שלישי.
כך למשל, דוגמה לאחד המקרים שהחוק מנסה לכאורה למנוע, היא הטענה של הממונה על התחרות מלפני כארבע שנים לפיה שסטוביץ ניסתה למנוע יבוא מקביל של קולגייט. לפי הממונה, היבואנית העבירה לחברת האם של קולגייט צילומים וברקודים של משחות שיניים שיובאו לארץ בייבוא מקביל ובמחיר מוזל, כדי לאפשר לה לאתר את הספק ולחסום אותו.
מנגד, שסטוביץ טענה כי מטרת העברת האינפורמציה הייתה להפחית את מחיר משחת השיניים שהיא מייבאת ואף ערערה לבית הדין להגבלים עסקיים, ש"ריכך" את ההחלטה. בית הדין הותיר לשסטוביץ לקיים שיח על יבוא מקביל עם היצרן, בתנאי שלא יועברו צילומי מסך או ברקודים של מוצרים.
