מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת דותן, מעין יהב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: עומר (37), רון (39), רומי (6), גב (8), יעל (3)
הבית? בית קרקע שכור, 3 חדרים ודונם חצר. 4,500 שקל. עומר: "רון הוא בן ממשיך, להורים שלו יש משק פה ואולי מתי שהוא נבנה".
איך הכרתם? עומר: "רון נולד בעין יהב ואני במקור מכפר עזה, הגעתי לפה בגיל 24. האמת היא שהכרנו פה. הגעתי לערבה ועבדתי בחקלאות בחצבה, ורון בא להביא לי חומרי הדברה. הוא היה עם ראסטות ואני הייתי עם ראסטות, אז זו הייתה אהבה ממבט ראשון". רון: "חזרתי הביתה אחרי טיול ארוך כדי לעשות קצת כסף. לא היו פה הרבה ישראלים ופתאום ראיתי אותה. זה היה מפתיע לראות מישהי יפה עם ראסטות, אז שאלתי אותה מה היא עושה פה. היא אמרה לי, 'אני חקלאית'. אמרתי מדהים, אני רוצה להתחתן איתך. מהרגע הזה אנחנו יחד. הורדתי את הראסטות לפני שנתיים כי רציתי שכל הילדים יראו אותי ככה".
עין יהב? עומר: "כל חיי גדלתי בין המדבר לכפר עזה. תמיד אהבתי את המדבר ובנינו פה את הדבר שלנו". רון: "אנחנו גם מרגישים שהשנה דברים מתפתחים בכיוונים שאנחנו רוצים. יש לנו חקלאות ולפני כמה חודשים התחלנו לארח באוהל טיפי שאנחנו בונים וממקמים במדבר. וגם נכנסנו לגידול של פטריות. הרבה דברים קורים".
אוהל טיפי? עומר: "אנחנו אוהבים לארח ולתת לאנשים להרגיש את מה שאנחנו מרגישים ואת האהבה למדבר. הבאנו שני אוהלי גלמפינג וזה נייד. בכל פעם שאנשים מזמינים אנחנו ממקמים את זה באמצע המדבר. זה בלי חשמל, שירותי שטח ומקלחת קטנה, אבל מאוד מפנק. זה ממש מנותק. ובכל פעם שבאים אנשים מת"א ואני עושה להם הרצאה ואומרת שאין חשמל ושזו התבודדות מוחלטת, הם עפים על זה. לא לכולם זה מתאים, אך מי שמחפש משהו אחר – זה זה. אנחנו גם קוראים לזה 'מעט פשטות', כי זה באמת הכי פשוט שיש".
חקלאות? רון: "ההורים שלי הם ממקימי המושב והיום, כשהם מבוגרים, אני ממשיך להשתמש במשק. אנחנו מגדלים פלפלים ומלונים. זה קשה ולא ממש מתגמל, אז צריך לג'נגל. אנחנו גם פקחי מזיקים, עוברים בשדות של חקלאים ורושמים להם דוח מה הם צריכים לעשות". עומר: "אנחנו יועצי הדברה ואני עובדת בחוות קנאביס רפואי פה, בערבה. נותנת להם שירות של הגנת הצומח". רון: "זה כבר לא רק פלפל ומלון פה. אתה חייב להיות יזם ולהמציא ולשכלל כדי להתפרנס, אז ככה החיים שלנו נראים, המון דברים באוויר, אבל אני אוהב את זה מאז שאני ילד".
ילדות? "גדלתי בשטחים ובחממות של אבא. אלה השטחים שבהם רצתי בתור ילד וקיבלתי עגבנייה על הראש ושיחקתי עם החברים. כל מה שעשינו זה להיות בשדות עם ההורים – אלה השדות שהילדים שלי רצים ומשחקים בהם, וגם עוזרים לנו למיין ירקות. אני מרגיש קשר מאוד עמוק לחקלאות. הדבר האחרון שנכנסתי אליו זה הפטריות".
פטריות? רון: "בחיים לא חשבתי שאגדל פטריות, אבל חבר טוב 'יושב עליי' כבר כמה שנים שאעשה את זה. יום אחד הוא הגיע עם תפטיר פטריות ואמר לי, 'שים במקום לח ותראה מה קורה'. שמתי במקלחת של הילדים וגדלה פטריה מהממת. זה היה מלהיב. היום יש לנו חדר גידול במשק ואני מגדל פטריות שנקראות 'אוזניית הצדף'. במעגל שלנו התלהבו מאוד, אז החלטתי להשקיע בזה. היה פה לאחרונה פסטיבל 'מהחממה לצלחת' בערבה ופנו אליי, אז עשינו ארוחת שף עם הפטריות. השקעתי וגידלתי פטריות ופתאום הכל התחבר. בווטסאפ שלי כתוב: 'מזל זה כשהזדמנות מתחברת עם הכנה מראש', זה משפט משיר של טום ווייטס שאני מאוד אוהב. אנשים מדברים עכשיו הרבה על הסדרה 'האחרונים מבינינו', שם פטריות הופכות אנשים לזומבים. אבל אני אוהב סרט אחר בנטפליקס, שמתאר את עולם הפטריות ואת החשיבות שלהן לעולם. זה ממש דחף אותי להתעסק בזה. עולם שלם".
פטריות משנות תודעה? רון: "כרגע לא מתעסק בזה, אבל אני רוצה להיות שם ברגע שיהיה חוקי. יש מקומות שבהם מטפלים באנשים עם פטריות".
מצב כלכלי? עומר: "אין מינוס. יש לי מה שאני צריכה וביטחון תעסוקתי, אבל אני כן חושבת על הילדים ואיך חוסכים. עד עכשיו רצנו ולא הצלחנו, עכשיו זה מתחיל להשתנות".
אורח חיים? עומר: "הכל יותר רגוע, למרות שעובדים הרבה. אנחנו מפרפרים בין השדות והעבודות לילדים, אבל זו הערבה – חיים אחרים מהמרכז. תמיד אוכלים ארוחת צהריים ביחד עם הילדים. יש עונות לחוצות ויש עונות רגועות. ויש את הקיץ. מי שיכול, לא נמצא פה בקיץ. זה חום לא נורמלי, למרות שאני אוהבת את הקיץ יותר מהחורף. הולכים בחממות ומזיעים את החיים. לא מתאים לכל אחד".
הבילוי שלכם? עומר: "יש פה סכר שמתמלא בשיטפונות וזה יוצר אגם קטן ליד עין יהב. זה מדהים. נכנסים לשחות ויש לנו קיאק וסאפ. יש פה גם כמה פאבים, אז קופצים מדי פעם. זה אמנם אזור מנותק, אבל אפשר להזמין הכל ולא באמת צריך את חוויית הקנייה". רון: "אנחנו סוג של אוסטרליה, רחוקים מהכל. המדינה סוערת, והפגנות, ואנחנו לא מרגישים פה משהו מזה".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
