מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת הירש, מירוחם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: זיו (7), גל (שנתיים), איתן (40), רחלי (38) והכלב לואי.
הבית? יחידת דיור קטנה שבנו לבד בבנייה קלה בצמוד לבית של ההורים. העלות: כ-20 אלף שקל. רחלי: "בנינו את זה ממש בשארית כספינו. כשהתחתנו עברנו לגור במיתר. זה היה לפני 7 שנים ואני בדיוק נכנסתי להריון ולא עבדתי ואיתן עבר בפנימייה של נוער בסיכון. התברר לנו שהחיים במיתר נורא יקרים. מצאנו את עצמנו מגיעים לנקודה כלכלית שלהמשיך ככה אנחנו פשוט הולכים אחורה. אחותי עשתה איזה כינוס משפחתי ולא יכולנו לבוא כי לא היה לנו כסף לדלק, עד כדי כך. ההורים שלי הציעו לנו לגור פה. הם חצו את הסלון ונתנו לנו מחסן וחיברנו ביניהם. חשבנו לבוא לשנה, להתאקלם כלכלית ולהמשיך. רכשנו פה קרקע בירוחם ואנחנו הולכים לבנות את הבית שלנו".
לבנות? רחלי: "לקחנו הלוואה וקנינו מגרש של 700 מ"ר ב-300 אלף שקל. יחסית לבאר שבע ששם מגרשים נמכרים פי 3 במחיר - הרגשנו שעשינו דיל טוב. סיימנו לשלם את המגרש עם קצת עזרה מההורים, ואנחנו הולכים לבנות בית ולבנות צימר בחצר וקליניקה לטיפולים. מזוג שלא היה לו כסף לדלק החלומות שלנו לגמרי השתנו ואנחנו חושבים אחרת".
צימר? רחלי: "הפנטזיה היא צימר אקולוגי שממחזר מים ומשתמש באנרגיה חכמה ואנחנו רוצים להעשיר את הקרקע ולגדל שם ירקות".
ירוחם? רחלי: "נולדתי בבאר שבע וכשהייתי בת 4 ההורים שלי חיפשו מקום גדול יותר אבל כזה שיוכלו להרשות לעצמם. והם הגיעו לירוחם וקנו וילה גדולה ב-70 אלף שקל. בשנות ה-80 וה-90 היה פה קשה ולא חשבתי להישאר פה. אחרי הצבא עברתי לתל אביב, אבל לאחרונה הרבה חוזרים. השמועה יצאה למרחקים שיש בירוחם משהו אחר. אתה יכול למצוא את הנישה שלך ויש מגוון שלא היה פעם. כשהגענו צרפו אותנו לקבוצת חילונים מחוברים בירוחם, חברה צעירים שחוגגים יחד חגים, מסיבות, טיולים ומה בן אדם מחפש אם לא שייכות למקום".
מה עושים? איתן: "אני עובד ב'המשקם', חברה שמעסיקה אנשים בעלי מוגבלויות. אני מלווה את תחום השיקום באזור אשקלון, קריית גת ובית שמש. אני על תקן של עובד סוציאלי. אני גם מנחה קבוצות בעמותת ערכים בספורט - הרעיון הוא שמעבר לניצחון יש בדרך עוד כלכך הרבה ערכים שאפשר להשיג".
רחלי? "אני מטפלת באומנות עם ילדים והתחלתי השנה לעבוד במשרד החינוך. ילדים הם עדיין רכים לעיצוב וטיפול. ואני מקווה להתחיל לעשות סדנאות העצמה באמצעות אומנות וגם סדנאות עפיפונים".
עפיפונים? רחלי: "הבכור שלנו הוא על הרצף האוטיסטי. שנינו אנשי חינוך ותיקים וזיו עשה לנו בית ספר. כל שלב בלו"ז היה מלחמה ושם דבר לא עבד. ואחרי תהליך של שלוש וחצי שנים אצל מטפלת כשבהתחלה פסלו אפשרות לאוטיזם כי הוא בתפקוד גבוה, המילה נזרקה לחלל האוויר. אחרי האבחון אתה עובר תהליך לא פשוט עם עצמך ובעיקר חרדה למה יהיה איתו בעתיד. הוא יעבוד? הוא יתחתן? ולפני שנתיים, כשהתחילה הקורונה, יש לך ילד בבית שהוא שד טזמני קטן, מתרוצץ, שובר, הורס ורק מחפש להוציא אנרגיה ויש לך סגר".
איתן: "כשביקשנו הקלה נתנו לנו לצאת פעמיים ביום למקומות מרוחקים והייתי לוקח אותו למדבר והוא השתעמם אז קניתי לו עפיפון פשוט ממקס סטוק וזה היה מדהים. היינו מעיפים עפיפונים במדבר וזיו נדבק לזה ודרכו אנחנו נדבקנו והחלטנו לעשות סדנאות עפיפונים".
סדנאות? רחלי: "יום אחד נסענו לתל אביב ושכחנו להביא איתנו את העפיפון אז יצרנו קשר עם מישהו כדי לקנות עפיפון לזיו והוא סיפר לנו שהוא עושה סדנאות והוא הסכים ללמד אותנו הכל. זה הפך לבייבי שלנו ומשלב את שלושת האהבות שלנו, זיו עם העפיפונים, אני עם האומנות ואיתן עם הנחיית הקבוצות. בא לנו לפגוש אנשים, להטיס עפיפונים ובא לי לחבר אותם לאומנות. העפיפון מגיע עם בד לבן חלק וכחלק מהסדנה מרכיבים, מציירים וצובעים את העפיפון ואז לומדים איך להעיף אותו".
איתן: "כולם חושבים שזה לילדים אבל סוף מה שקורה שאבות משתלטים על העפיפון והילדים מתחננים שיתן להם גם. בהתחלה חשבנו שזה יהיה רק למשפחות אבל בשנה האחרונה התחילו להזמין מאיתנו חברות. אלביט הזמינו מאיתנו סדנה ל-700 איש. יש דברים שמאלצים אותך לגדול בבום ופתאום הפכנו להיות עסק".
מינוס? רחלי: "אחרי תקופה קשה אנחנו מצליחים להחזיק את הראש מעל המים". איתן: "יש מינוס אבל אנחנו לקראת איזון". רחלי: "היום אנחנו מאוד מחושבים. לא היה לנו מושג על התנהלות כלכלית ולמדנו להתנהל".
איך מבלים? איתן: "אנחנו אוהבים אוכל. אם היינו אוכלים רק בבית מצבנו הכלכלי היה הרבה יותר טוב. אנחנו טבעונים וחיים כמה שקרוב לטבע וקונים אורגני ומשתדלים לא להשתמש בכימיקלים". רחלי: "הקולינריה בירוחם מתפתחת אבל אין מספיק מגוון. זה חסר".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
