למרות הירידה הקלה בקצב האינפלציה, בנק ישראל החליט היום (שני) להעלות את הריבית שוב בשיעור של 0.75% - עוד החלטה כואבת מאוד לנוטלי המשכנתאות וההלוואות שחלקן צמודות לריבית הפריים שתזנק לשיעור של 4.25%. הריבית הבסיסית תעלה ביום ראשון לשיעור של 2.75% לעומת רק 0.1% לפני שישה חודשים בלבד. הפעם האחרונה שהריבית הבסיסית עמדה על 2.75% הייתה בינואר 2012.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהודעה על החלטת הריבית ציינו בבנק ישראל כי "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה - ולכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
מבחינת התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה באוקטובר 2022, חטיבת המחקר צופה כי הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 3.5% בממוצע ברבעון השלישי של 2023. בנוסף, על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6% ב-2022 ובשיעור של 3% בלבד ב-2023. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 2.7%, ב-2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 4.6%, וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2.5%.
עוד ציינו בהודעה על החלטת הריבית בבנק ישראל כי מאז החלטת המדיניות האחרונה, השקל בלט בחולשתו כשנחלש מול הדולר ב-8%, מול האירו ב-6.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-5.9%. בתוך כך, השער היציג של הדולר נקבע על 3.583 שקלים אחרי שחצה מוקדם יותר היום את ה-3.6.
(צילום: אסף חן)
נזכיר כי בחודש אפריל העלה בנק ישראל את הריבית משיעור השפל בכל הזמנים של 0.1% לשיעור של 0.35%, ובכך פתח בעידן חדש של העלאות ריבית. בחודש מאי הקפיץ הנגיד את הריבית הבסיסית במשק ב-0.4% נוספים לשיעור של 0.75%, ביולי עלתה הריבית בעוד 0.5% ועמדה על 1.25%, ובאוגוסט זינקה הריבית בשיעור החד מזה 20 שנה והגיעה ל-2%. העלאות הריבית היו בפעמים הקודמות תמיד גבוהות יותר מההערכות המוקדמות, כאשר בנק ישראל נקט במדיניות אגרסיבית, בעיקר לאחר שגם הבנק המרכזי בארה"ב, הפדרל רזרב, נקט במדיניות קשוחה כדי לנסות ולהדביר את האינפלציה הגבוהה.
שיעור האינפלציה בישראל צפוי להיות השנה לראשונה מאז 2002 גבוה מ-3.9%. בנק ישראל הוא האחראי על יציבות המחירים במשק ועם אינפלציה כה גבוהה אין יכולים להשלים בבנק המרכזי ולכן בוצעה העלאת הריבית היום. ההערכות הן שהריביות צפויות להמשיך ולעלות גם בחודשים הקרובים, כולל בישראל, שבה צפויה העלאה נוספת ב-21 בנובמבר השנה, בהחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל לשנת 2022.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל לפני העלאות הריבית האחרונות הייתה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה על ידי הנגיד ירון, מ-0.25% ל-0.1%. זאת, כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית בתקופה של שלוש שנים וחצי, מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל - לפני ההעלאות הנוכחיות - הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של הפרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
התאחדות התעשיינים: "החלטה מאכזבת שתזיק לכלכלת ישראל"
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, מסר אחרי העלאת הריבית כי "לאור החשש ממיתון באיחוד האירופי ובארה"ב, שמתחיל לפגוע בייצוא הישראלי והתמתנות האינפלציה בישראל באוגוסט, החלטת הבנק הנה החלטה מאכזבת שעלולה להזיק לכלכלת ישראל - מדיניות אגרסיבית שאין בה צורך ורק עלולה להכניס את המשק למיתון. זאת חרף ההבדל המשמעותי בנתונים של ישראל, אשר טובים משמעותית מרוב העולם גם כיום. מדיניות זו תפגע בצמיחת עסקים קטנים ובינוניים, שכן היא תוביל לעלייה בעלויות המימון ותצמצם את יכולתה של ישראל למנף את המשבר העולמי לתועלתה. יש לזכור כי לאורך כל שנת 2022, ישראל הציגה נתוני אינפלציה נמוכים יחסית למדינות ה- OECD ונמצאת בתחתית הדירוג במערב. בנוסף לכך האינפלציה בישראל כבר החלה להתמתן עקב העלאות ריבית הקודמות עמדה באוגוסט על 4.6% לעומת 5.2% ביולי.
"כמו כן, לפי תחזיות הגופים כלכליים הבינלאומיים, ניכר כי מדד המחירים לצרכן צפוי להמשיך את מגמת הירידה ולרדת אל מתחת ל-3% לקראת סוף שנת 2023, נתון העומד ביעד המחירים של בנק ישראל. במקביל לנתונים היציבים בישראל, על רקע נתוני צמיחה עולמית איטית, הוריד לאחרונה הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) את תחזית הצמיחה העולמית. ההאטה נובעת בעיקר בשל פלישת רוסיה לאוקראינה, שיצרה משברי אנרגיה ואינפלציה שעלולים להחמיר בכלכלות הגדולות. זה מדגיש אף יותר מדוע בישראל נדרשת חשיבה מחוץ לקופסא. אני קורא לבנק ישראל ליצור מדיניות אשר מחד תשמור על מסגור האינפלציה, אך מאידך לא תפגע במשק בעסקים ובאזרחים".
מהתאחדות קבלנים בוני הארץ, נמסר: "החלטת הנגיד להעלות בחדות את הריבית שוב היא סימן מסוכן שלהערכתנו ישליך על התנהלות ענף הבנייה והתשתיות מייד ויגיע לכיס של כל ישראלי בחודשים הבאים. התפיסה המעוותת, לפיה ריבית גבוהה יותר תטפל במשבר הדיור היא טעות מרה שתמשיך לגרום ל'סגירת הברזים' של מימון הבנייה במערכת הבנקאית מול זינוק במספר הישראלים שלא יכולים למצוא לעצמם פתרון דיור הולם. ראינו באוגוסט שינוי מגמה לטובה בתחום האינפלציה בישראל ולמרות זאת, בנק ישראל מבצע עכשיו הליך שראשיו בעצמם הגדירו כמרסן צמיחה מהותי. יועיל נגיד בנק ישראל ויסתכל על ההיסטוריה הכלכלית שלנו, וילמד כי פגיעה קשה בייזום כלכלי בכלל ובייזום בנייה בפרט היה ונשאר מסכן מספר אחת של הכלכלה הישראלית תמיד. לציבור בישראל מגיע מהבנק המרכזי שלו התנהלות שקולה ומדודה התואמת את מצבה הכלכלי של המדינה ולא את זה של תושבי צפון אמריקה או מערב אירופה".
שאלות ותשובות על השפעות העלאת הריבית
למה בעצם היה צריך להעלות שוב את הריבית במשק?
הממשלה קבעה יעד לאינפלציה, שהוא 1%-3% בשנה. האינפלציה חרגה מהיעד בשיעור משמעותי, ותפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא לשמור על יציבות המחירים במשק.
מדוע העלאת ריבית אמורה לגרום לבלימת האינפלציה?
ברגע שההלוואות והאוברדרפט מתייקרים מאוד - הציבור ממעט בנטילת הלוואות ובכניסה למינוס בחשבון ומרסן את הוצאותיו. המשמעות: הצרכנים קונים פחות והסוחרים "נתקעים" עם סחורה ונאלצים להוריד מחירים.
איך העלאות ריבית ישפיעו על מחירי הדירות?
ככל שהריבית עולה, המשכנתאות מתייקרות ולכן גם כאן תהיה הפחתה בנטילת הלוואות דיור. התוצאה תהיה צמצום ברכישת דירות והצורך של קבלנים ומשפרי דיור למכור את הדירות שלהם צפוי להביא לבלימת עליית המחירים המסחררת, שכבר הגיעה לשיא מזה יותר מעשור של התייקרות הדירות ב-17.8% תוך שנה בלבד.
העלאות ריבית עלולות להביא להאטה במשק?
אכן זה הסיכון בצעד הכלכלי הזה, בעיקר אם העלאות הריבית יהיו גבוהות ויקשו על בעלי עסקים לקיים את העסק ובוודאי להרחיבו בעת הקרובה.
וזה עלול להשפיע על שוק העבודה?
אם אכן ניקלע לתוך האטה חריפה ואף למיתון - בתי עסק וחנויות יפטרו עובדים ובהחלט קיימת סכנה של עליה בשיעורי האבטלה. עם זאת, כמו הנגיד האמריקאי כך גם בנק ישראל רואים באינפלציה שפרצה בעולם כולו סכנה גדולה יותר, שיש להיאבק בה בכל הכלים העומדים לרשותם ובעיקר באמצעות העלאת הריבית.
ומה תהיה ההשפעה על הבורסה?
ראינו כבר, שכאשר הריבית עולה, בעיקר בארה"ב לאחרונה, הבורסה שם סופגת מכה אחר מכה וכך קרה גם בתל אביב, לקראת העלאת הריבית הצפויה היום ובעקבות הירידות בבורסות העולם. כאשר יש אפשרות להשקיע את הכסף במקום חסר סיכון, כמו פיקדון שקלי, כשהריבית עליו הולכת וגדלה, המשקיעים יוצאים מהבורסה ושערי חלק מהמניות יורדים.
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי טען היום כי "נכון לעכשיו, כלכלת ישראל מתנהלת כמו מטוס בו מערכת ההיגוי עובדת רק על כנף אחת במקום שתיים. כנף אחת, המדיניות המוניטרית עליה אמון בנק ישראל מושכת חזק את הריבית למעלה כדי לפצות על ההיגוי החסר של הכנף השנייה, המערכת התקציבית שנמצאת באחריות הממשלה. כל עוד אין ממשלה יציבה, מגמה זו תימשך".
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שהיה בעבר חבר הוועדה המייעצת לבנק ישראל, מתח בפני ynet ביקורת על העלאת הריבית: "הייתה זו שגיאה להמשיך בהעלאת הריבית בשלב הנוכחי. הזינוק בהעלאות הריבית כבר ל-2%, עוד לפני היום, מהשיעור הנמוך של 0.1% הוא חד מדי. להעלאת הריבית השפעות שליליות רחבות על המשק והיא מעלה מאסיבית את חובות המגזר העסקי והציבור בכללו ותגרום לעליה ביוקר המחייה תוך פגיעה בהמשך הצמיחה החשובה מאין כמותה למשק. העלאת ריבית מוטב שתעשה רק במצב של אין ברירה ולא כזה הוא המצב כיום".
