המרד ברוסיה שהוביל מנהיג ארגון שכירי החרב "קבוצת וגנר" יבגני פריגוז'ין הסתיים אמנם בכישלון תוך יממה אחת, אבל שלטון פוטין חווה טלטלה עזה, ולצד השאלות לאן הולכת המלחמה מכאן, סוגייה נוספת נוגעת להשלכות על הכלכלה העולמית וגם על זו הישראלית.
ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, דיברנו היום (א') עם רו"ח יוליה לוי, מנכ"לית פיינאלי קונטרול פיננסי, חברה לניהול כספים, שירותי חשבונאות והשבחת חברות, שסיפרה כי "ביומיים האחרונים ראינו החמרה של הלחץ הפיננסי שמופעל על רוסיה מצד המעצמות, ואפשר להעריך שבהחלט נראה החמרה נוספת - איזושהי עליית מדרגה בכל הנוגע לאפשרות לנייד כספים מרוסיה החוצה, כי זה למעשה המנוף הפיננסי והסנקציה אולי הכי חזקה ואפקטיבית על רוסיה מאז פרוץ המלחמה". לריאיון המלא האזינו לפרק בנגן שבראש הכתבה או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
"אפשר להתווכח האם זה משיג את התוצאה המדינית שלה קיוו מעצמות העל, אבל בפועל אין ספק שזה יוצר קושי גדול גם לאנשים פרטיים וגם לחברות שלא יכולים לנייד כספים החוצה מרוסיה, ומה שקורה שאותם כספים הולכים ונעלמים לאור השחיקה בשערי החליפים של הרובל מול הדולר והאירו ושאר המטבעות העיקריים. הכספים האלה נמסים כמו שלג ביום חם, ואנשים שם מאוד בלחץ".
בנוגע למה שצפוי עכשיו הלאה מסבירה לוי כי "ניסיון ההפיכה הזה מצטרף לפרמטרים כלכליים נוספים שעשויים להחליט על השלטון של פוטין, כי אם עד לפני חצי שנה הוא חשב שאירופה תלוי בנפט ובאנרגיה של רוסיה, ולכן היא תישאר מעצמה, אנחנו רואים שמדינות אירופה מוצאות פתרונות חליפיים בינתיים. חוץ מזה, ברגע שיש ניסיון ראשון להפיכה, יכול מאוד להיות שיגיעו עוד ניסיונות כאלה.
"לכן ניתן להגיד שהשלטון מאוד לא יציב, ואם אנחנו רגע חוזרים לצד הכלכלי, אז אם מקודם הייתה אווירה של ספינה טובעת, שחשוב למהר ולהציל כמה שיותר כספים מתוך הספינה הזאת - עכשיו אנחנו רואים התגברות של המגמה.
"מה ששונה מאותם גלי עלייה שראינו בשנה האחרונה בעקבות פרוץ המלחמה, עכשיו מדובר על שכבה מאוד אמידה ברוסיה, שלא רוצה לראות את הכספים שלה נעלמים. הטלפונים שקיבלנו בחברה בסוף השבוע היו הרבה יותר לחוצים, הכל נהיה הרבה יותר דחוף, אנשים בפאניקה, וזה למעשה מזרז תהליכים גם מצד הלקוחות שמאיצים את ההתארגנות שלהם ולשתף פעולה. יש הרבה כזאת שאותו מסך ברזל שהקיף את רוסיה עד לפני 30 שנה חוזר, וזה למעשה החשש הגדול של האנשים שפונים אלינו היום, כשהם מבינים שהם צריכים לפעול כמה שיותר מהר, ואיך אומרים - חבל שהם לא עשו את זה עד עכשיו.
עוד הסבירה לוי כי "מצד אחד יש פה את השיקול של האנשים הפרטיים שיש להם כספים שהם רוצים להציל, ומצד שני, יש את הנושא של ציות ורגולציה שקיימת כרגע על הבנקים, ואי אפשר להתעלם מהשיקולים האלה. אותה רגולציה מחייבת את הבנקים לוודא שהכספים כשרים, שהם לא עברו בכל מיני בנקים נגועים, ולכן מצד אחד יש דחיפות להוציא כספים כשרים מרוסיה, ומצד שני הבנקים לא משתפים פעולה עד הסוף, כי יש להם את מדיניות ניהול הסיכונים שלהם. זה מייצר איזשהו פינג פונג כשלמעשה הרבה מאוד בנקים שמקבלים פניות מאנשים שיש להם תעודת זהות כחולה ושנחשבים לתושבי רוסיה לצרכי מס - למעשה מסרבים לקבל את הכספים בטענה שהם לא יכולים לוודא שהם הגיעו ממקומות כשרים. יש כאלה שמדברים על איסור מוחלט, ויש בנקים מאוד שמרניים בארץ, שאומרים - כל כסף שמגיע מרוסיה או מאוקראינה חשוד במשהו, סוג של תפוח אדמה לוהט שלא רוצים לגעת בו, ולכן למעשה טורקים את הדלת כדי למנוע מעצמם את החשיפה".
יש פה בעצם פוטנציאל לגל עלייה נוסף של אותה שכבה אמידה מרוסיה לישראל?
"הפוטנציאל הוא עצום לדעתי, אני רק חוששת שהוא ייבלם אם הממשלה והבנקים וכל המערכת לא תייצר מענה הולם לנושא של העברת כספים. כאמור, העלייה שכרגע על הפרק היא מאוד מבוססת, ואם היא תגיע לישראל נראה הרבה מאוד השקעות זרות, בעסקים ופיתוח, כי מדובר באנשי עסקים שעשו את העסקים שלהם לרוסיה והם למעשה יעתיקו את הפעילויות שלהם לכן, המשק הישראלי יכול רק להרוויח מהדבר הזה.
"השאלה היא אם אנחנו נמצא את הדרך לא לחשוב על למה לא, אלא איך כן לאפשר לאותם כספים כשרים, כשאפשר לבדוק את הדברים ואפשר לאשר אותם, להגיע לפה כמה שיותר מהר ולהביא איתם חבר'ה איכותיים שיוכלו באמת לתרום ולחזק את כלכלת ישראל. אני חושבת שזה בהחלט איזשהו רגע היסטורי שבו מדינת ישראל יכולה לתת כתף לאותה ציונות מודרנית, מאוד מאוד משכילה, מאוד מבוססת, ועל הדרך גם להכניס הנה לא מעט כסף וכסף כשר".
נציין כי בשבוע שעבר שוחחנו ב"כסף חדש" עם סופיה טופולוב לוז, מנכ"לית יוזמת ריבוט סטאראפ ניישן, אשר הציגה נתונים שמראים עד כמה הבנקים בישראל עדיין מערימים קשיים על מהגרים ופליטי מלחמה בפתיחת חשבונות בנק בארץ.
הרחבת רפורמת הייבוא? "צעד בכיוון הנכון"
בצל ההצעה של שר הכלכלה, ניר ברקת, שהגיש בשבוע שעבר את החלק הראשון של חוק הייבוא החופשי לישראל, המכונה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אשר לדבריו יפתח את השערים של מדינת ישראל למגוון מוצרים מאירופה ויוזיל את המחירים לצרכן, דיברנו עם סגן השר לשעבר, אביר קארה, שעסק בנושאים מסוג זה בממשלה הקודמת.
"קודם כל הצעדים בכיוון הנכון", אמר קארה, "צריך להגיד שאפו גם לשר, שבאמת שם דגש על הבעיות הרלוונטיות, בעיות היסוד שיש במשרד הכלכלה. אנחנו בשנה שעברה התעסקנו ברגולציה ועכשיו ברקת מתעסק בבירוקרטיה. למעשה ברקת עוקף את מסלול ההצהרה, ומייצר איזשהו מסלול חדש לכל המוצרים שנמצאים במסלול 2 ומסלול 3, לאפשר להכניס אותם לישראל אפילו בלי ההצהרה. יש להם כבר את התקן האירופי, תנו להם להיכנס. לדעתי זה יגביר בצורה משמעותית את היכולת להיכנס ולהכניס מוצרים לשווקים בישראל".
עוד הוסיף קארה כי "צריך לזכור שבהצעה הזאת אנחנו עדיין לא מדברים על מוצרי מזון, זאת לא רפורמה שמתעסקת בכל הנושא הזה, בכשרות למשל, בעוף ובבשר וכו', הוא עוד לא נוגע בנקודות האלה, אבל זה בהחלט צעד בכיוון הנכון, וזה צעד נכון כלפי אזרחי ישראל, ואני מקווה לראות עוד ועוד צעדים כאלה".
תן לנו להבין, אנחנו נרגיש שאנחנו משלמים פחות על מוצרים מסויימים כבר בזמן הקרוב?
"צריך להבין שהמחיר בישראל הוא לא מטרה, הוא תוצאה של הרבה מאוד גורמים, וצריך לטפל בכל אחד מהגורמים הללו בנפרד. זו נקודה אחת, אבל זה לא יפתור את הבעיה לחלוטין. כי עדיין יש לנו מונופול של כשרות על מוצרי בשר ועוף בישראל, שיקרים ב-45-50% מרוב מדינות ה-OECD, וזה משגע אותי כי אני אזרח ישראלי, יהודי שומר מצוות, וכשאני רוצה לנסוע לאירופה או ארה"ב, אני אוכל כשרות משולש K, אני אוכל כשרות OU, אבל בישראל, משנת 1994, אין אפשרות להכניס בשר ועוף לישראל באופן חופשי, ובגלל זה זה מאוד יקר פה, כי יש מונופול רק לרבנות. יש פה כמעט 14 מיליון תושבים אם אתה כולל גם את הפלסטינאים, ומחצית מהתושבים באזור הזה הם תושבים יהודים, מחצית אינם יהודים. בישראל שוחטים חזיר, בישראל יש שחיטה לא כשרה, למה אי אפשר להביא בשר שהוא לא כשר מחו"ל? שיתחרו פחות אנשים על הבשר הכשר".
מה דעתך על שאר הצעדים שעליהם הכריז ברקת לאחרונה - האיום בהכנסת קוקה קולה לפיקוח מחירים והדרישה מחברות פרטיות לחשוף את הרווחים שלהם?
"פיקוח מחירים הוא אסון בקנה מידה גדול, אף מדינה לא מפקחת על קוקה קולה. מי שחוסם תחרות ומפריע לתחרות בישראל זה דווקא משרדי הממשלה ופעילות הממשלה. צריך פחות ממשלה ויותר מגזר פרטי. בעניין הזה לחלוטין יש לי ביקורת מאוד גדולה, ואני חושב שגם בנושא הזה של ללכת ולבקש דוחות כספיים של חברות פרטיות שלא מחוייבות לכך בחוק, אני גם חושב שהדבר הזה הוא הזוי, אבל הוא חלק מאווירה ציבורית והרבה מאוד פופוליזם, שלצערי מגיע כנראה גם לחלק מהאנשים במשרד הכלכלה שמשפיעים על עבודת השר. אז כמובן שבאירוע הזה יכול להיות נזק מאוד גדול ויותר נזק מתועלת, אבל בהחלט צריך לפרגן כשעושים צעדים נכונים. ואני חושב שאם הצעדים הנכונים שעכשיו מביא ברקת לשולחן יפתחו לו ולמשרדים אחרים את התיאבון בכיוון הזה ובכיוון הנכון, בהחלט נראה הרבה מאוד דברים טובים בהמשך".
הלחץ על הבנקים מתחיל לעשות את שלו?
הלחץ על הבנקים בסוגיית "עושק הפקדונות" גובר - ונראה שגם עושה את שלו במידה מסוימת, לפחות לפי שעה. כתבנו גד ליאור סיפר על הצעת החוק שעברה היום בוועדת השרים לחקיקה ובמסגרתה יוכל הנגיד לקבוע לבנקים את גובה הריבית שהם נותנים. להצעה יש עוד דרך עד שתאושר בקריאה שנייה ושלישית, אבל ייתכן שהיא תזרז את הבנקים להציע בעצם ריביות אטרקטיביות יותר ללקוחות שלה.
בינתיים, בנק ירושלים הודיע כי כל לקוח בבנק שמעביר משכורת יזכה לריבית שנתית על העו"ש בגובה מחצית מזו של בנק ישראל (נכון לעכשיו 2.375%), וזאת עד ליתרה של 20 אלף שקל. המשמעות: הטבה של עד 475 שקל בשנה. המהלך מגיע גם לאחר שלפני כשבועיים הודיע בנק לאומי כי חלק מלקוחות הבנק ייהנו מריבית שנתית בשיעור של 1% על יתרה בעו"ש של עד 10,000 שקל, כלומר עד 100 שקל בשנה.
מחירי הדירות יורדים, שכר הדירה עולה - והתחלות הבנייה צונחות: לאן הולך שוק הדיור? הילה ציאון ודן רבן בכסף חדש, הפודקאסט הכלכלי של ynet
(צילום: ווינט רדיו)
אם פספסתם: בשבוע שעבר דיברנו עם היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן, שהסביר מדוע החליטו לנסות ולקנוס את נגד 3 חברות המשקאות הגדולות שהודיעו על העלאות מחיר: "אי-אפשר להתעלם מהתנהגות הצרכנים שנובעת מהשליטה שהן בנו לאורך השנים בשוק". וגם: הבעיה הבאה בשוק הדיור ומתי מותר לכם לסרב לבקשה לצלם את הת"ז שלכם? האזינו רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה ביום רביעי >>
