אחרי הפרסום ב-ynet על כך שגוברות ההערכות שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יציע לנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, להמשיך לכהונה נוספת, וזאת בעקבות האזהרות של ירון מהשלכות החקיקה המשפטית בחודשים האחרונים, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגידה קרנית פלוג לשעבר ומי שהייתה ממלאת מקום נגיד בנק ישראל עד שפרופ' אמיר ירון החל את כהונתו, הבהירה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet: "ההשפעות של אי-הארכת הכהונה של הנגיד תלויות מאוד במי ימונה אחריו. אם יהיה פה מינוי של בן אדם מקצועי אז יכול להיות שיהיה פה איזשהו פגם בכל זאת במראית העין כלפי חוץ, אבל זה יהיה הרבה פחות נורא".
בודו-טרכטנברג הוסיפה: "ברור שאם המינוי של הנגיד הבא יהיה מינוי פוליטי אז זאת בעיה מאוד-מאוד רצינית, וראינו את זה גם במקומות אחרים. יש מקומות קיצוניים כמו טורקיה, ששם הנשיא מחליף נגיד כמו שמחליפים תחתונים בערך, והמצב הפיננסי שם רע מאוד, בין היתר בגלל זה. זה מקרה מאוד קיצוני אבל ברור שמינוי פוליטי יהיה מאוד שלילי למשק הישראלי. מה שלמדנו בישראל וגם מהניסיון של מדינות אחרות זה שדווקא בגלל שאת היעדים של הבנק המרכזי לא הוא בעצמו בוחר, אלא הממשלה והכנסת, היכולת שלו להשיג את היעדים דורשת עצמאות רבה יחסית ולא טוב יהיה אם יפגעו בעצמאות הזאת". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
בודו-טרכטנברג הסבירה כי "מה שקצת יוצא דופן בתפקיד של נגיד בנק ישראל בשונה ממדינות אחרות זה שבין תפקידיו הוא גם היועץ הכלכלי של הממשלה. ברוב הבנקים המרכזיים האחרים אין את התפקיד הזה, ופה ביחד עם זה שזה תפקיד חשוב מאוד יש לו גם פוטנציאל גבוה יותר להתנגשויות עם הממשלה מאשר כל נגיד אחר שלא משמש כיועץ לממשלה כמו בארצות הברית או בבנק המרכזי של אירופה.
"האם זה לגיטימי להחליף נגיד כאשר הכהונה הראשונה שלו מסתיימת? זה לגיטימי. אני לא יודעת אם הנגיד רוצה או לא רוצה להמשיך לכהונה שנייה, אבל זה גם לגיטימי שהוא בעצמו לא ירצה. אני חושבת שכהונה של חמש שנים (הזמן שיכהן הנגיד עד סוף הכהונה שלו בנובמבר) זה זמן סביר בשביל להשפיע על הכיוונים של בנק ישראל שהנגיד רואה לנכון. אנחנו לא מדברים על לפטר נגיד, אנחנו מדברים על לתת לנגיד לסיים את הכהונה שלו. זה לא מדאיג בפני עצמו שמחליפים נגיד, מה שיותר מדאיג זה שאנחנו רואים ממשלה שמתערבת במוסדות שעד כה הייתה להם עצמאות רבה.
בנוגע לתפקוד של בנק ישראל והנגיד בנוגע לרצף העלאות הריבית, אמרה בודו-טרכטנברג כי "הנגיד וכל הוועדה המוניטרית עברו בשנתיים וחצי האחרונות תקופה מאוד מטלטלת. יכול להיות שהיו יכולים להתחיל עם העלאות הריבית מוקדם יותר אבל אם הם היו עושים כך הם היו די היחידים שהיו מעלים את הריבית, אז זו לא טעות ספציפית של הבנק המרכזי שלנו, זה אולי יותר תופעת העדר שכולם היו קצת מאחור בפעילות הזאת. בסך הכל אנחנו מוצאים שהמצב הפיננסי בארץ בכל זאת יחסית טוב".
בנוסף, בודו-טרכטנברג התייחסה לרווחי העתק הבנקים ולטענות על אי-גלגול הריביות לפיקדונות של הלקוחות, וזאת גם מטעם תפקידה החדש כדירקטורית בבנק החדש אש שנמצא בתהליכי הקמה: "אני חושבת שכאשר חושבים על כל המערכת הבנקאית, אסור להסתכל על רווח שהוא ברבעון כזה או רבעון אחר. בטוח שיהיו גם רבעונים עם הפסדים, אנחנו גם ראינו את זה - אבל מה שכן זה ברור שיש לנו מערכת מאוד ריכוזית ויש מקום לבנקים חדשים ולתחרות יותר נמרצת בתחום הזה. אני חושבת שזו הדרך לעשות את זה. בנוסף צריך לבנות רגולציה שמאפשרת לא רק לבנקים אלא גם לגופים חוץ-בנקאיים להתחרות".
הריכוזיות בבנקים - גם בתיקי ההשקעות
כתבנו דן רבן סיפר ב"כסף חדש" על דוח שפרסמה מוקדם יותר היום הרשות לניירות ערך, שהצביע על כך ש-92% מתיקי ההשקעות המנוהלים בישראל נמצאים בבנקים. תיק השקעות מנוהל אגב הוא תיק בו המשקיע רק שם את הכסף ומנהל התיק בוחר היכן להשקיע אותו עבורו, בתמורה לדמי ניהול. 89% מהתיקים המנוהלים מרוכזים בחמשת הבנקים הגדולים, על אף שמסחר בשוק ההון דרך הבנק (לעומת בתי השקעות או דרך אפליקציות בחו"ל למשל) נחשב למשמעותית יותר יקר.
"הנתונים האלה אמנם נקודתיים יחסית ונוגעים רק לתיקי ההשקעות המנוהלים, אבל הם מראה לריכוזיות בשוק הבנקאות בכלל", הסביר רבן. "בשנים האחרונות הייתה איזושהי מגמה די משמעותית, הרבה בזכות בנק ישראל, לכיוון של לתת לציבור אפשרות לעבור בין בנקים - וזה אפילו די פשוט. אבל לדעתי יש איזשהו מחסום פסיכולוגי כי העובדה היא שאנשים פשוט לא עושים את זה". הריאיון המלא בסימנייה הרלוונטית בנגן שבראש הכתבה.
צחי שדה ודן רבן על הריכוזיות של הבנקים - גם בתיקי השקעות. "כסף חדש"
וגם: עומר טסל, עורכת המוזיקה בערוץ התרבות של ynet, סיפרה לנו על ההתרגשות אחרי ההודעה המפתיעה על ההופעה של ברונו מארס ב-4 באוקטובר בפארק הירקון בתל אביב. כמה יעלו הכרטיסים, מכמה כסף יצטרף להיפרד מי שירצה לשבת באזור ה-VIP, כמה כסף צפויה חברת ההפקה לעשות מהופעת הענק והאם יש סיכוי שתהיה יותר מהופעה אחת? לכל הפרטים האזינו לריאיון.
הפרטים על ההופעה הראשונה של ברונו מארס בישראל. "כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" עם ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, כלכלן מבי"ס למדיניות ציבורית וממשל באונ' העברית ירושלים, ובעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, על ההצעה של אפליקציית פייבוקס להעניק ללקוחותיה ריבית שנתית של 3% על היתרה באפליקציה, והבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, בטענה כי קיים הסדר למתן ריבית בחשבון עו"ש הנמצא בזכות הקיים בבנק, אבל הבנק מסתיר את ההסדר מכלל הלקוחות או מרובם.
"צריך להבין שריבית על העובר ושב זה דבר בכלל לא מקובל כיום, לרוב לא נותנים ריבית כזאת, אז נראה שמתחיל להתפתח כאן איזשהו כיוון חדש, שהוא סימן לתחרות בריאה, שהבנקים עוד לא כל כך עושים את זה עדיין", הסביר סטרבצ'ינסקי. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
