שר האוצר לשעבר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, התייחס היום (א') בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, לכוונה של שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', להגדיל את סבסוד המס על הדלק כדי למנוע זינוק במחיר, בין היתר בשל היחלשות השקל. "מה מקור התקציב? לא ברור לי, משהו לא סביר פה. בזמנו אנחנו לווינו הרבה כסף מחברות ממשלתיות והצבענו בדיוק מה לקחנו וממי. צריך לטפל במכשיר הזה של המס על הבלו בצורה עדינה ושקולה", אמר ליברמן.
על כוונת הממשלה לאשר קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים הממשלתיים לטובת תוספת של 164 מיליון שקל למוסדות תורניים, טען ליברמן כי "זה טרלול מוחלט, שוד הקופה הציבורית הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. נתניהו התחתן בחתונה קתולית עם ש"ס ועם יהדות התורה והוא לא מוכן להיפרד מהם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ליברמן המשיך: "צריך להבין מה אנחנו מממנים - מערכת חינוך שלא רק מנציחה בורות, אלא מנציחה פיצול ופילו בתוך עם ישראל. אנחנו, כמדינה ציונית, מממנים יצירת רוב אנטי-ציוני פה. זה טרלול. יש לנו משרד למשימות לאומיות, יש משרד מסורת, יש משרד מורשת, יש רשות לקידום המגזר החרדי, יש יחידה לחיזוק תודעה יהודית של אבי מעוז... מיליארדים עפים פה לכל הכיוונים. רשת החינוך של החרדים קיבלה מיליארדים - על שום דבר. לא ברור למה, מנסים להנציח פה בורות ועוני?".
עוד טען שר האוצר לשעבר, כי "הבעיה הכי גדולה שלנו היא נתניהו עצמו שמהווה סכנה מיידית ומוחשית לקיום מדינת ישראל. להאריך את שלטונו אפילו ביום אחד זה בלתי אחראי ואני מקווה שחבריי בליכוד ישכילו לעשות את מה שהם צריכים לעשות, להגיד לו 'תודה' ולשלוח אותו הביתה. האיש חייב לשחרר". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
מאיפה יגיע הכסף?
בתוך כך, הכתב והפרשן הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות", גד ליאור, התראיין גם הוא ל"כסף חדש" והתייחס לטענת הממשלה כי "לא מדובר בקיצוץ רוחבי חדש, הייתה טעות בחישוב". לדבריו, "אני רוצה להאמין כאן שלממשלה שזו אכן טעות. איך מתרחשת טעות כזו? איך נעלמו 164 מיליון שקל? הדבר השני הוא, מאיפה מביאים סכום כזה? איפה מקצצים? אם מקצצים 10 מיליון שקל למשרד הבריאות, אז מישהו מקבל פחות בריאות".
באשר לסבסוד הנוסף על המס על הדלק, אמר ליאור כי "בחודש אוגוסט עלות סבסוד המס תעלה כרבע מיליארד שקל. זאת, בעיקר בגלל שהדולר מתחזק אל מול השקל. לישראל אין נפט, אנחנו קונים אותו בעולם וכאשר הדולר עולה - אנחנו משלמים יותר. הממשלה לא רוצה שהמחיר יעלה, אז היא מסבסדת עוד ועוד את הדלק. בעצם, למי הממשלה מסייעת בכך? לארבעת העשירונים העליונים שממלאים 80% מהדלק. שלושת העשירונים התחתונים בעיקר נוסעים באוטובוסים.
"אני כבר כמה שעות מנסה לקבל הסברים על המקורות התקציביים מאגף התקציבים באוצר. אני לא יודע אם הם בעצמם יודעים מאיפה יבוא הכסף. זה הרבה כסף, זה לא מיליון-שניים ולא מאה-מאתיים - זה כבר שני מיליארד שקל בשנה ורבע האחרונות. כשמורידים מס, רצוי לקחת את זה ממיסים ולא מקיצוץ תקציבי, אבל הממשלה מסרבת לעשות את מה שהיא כנראה הייתה אמור לעשות - להעלות מיסים. בהתחלה השר ליברמן מצא לו מימון, אבל אני לא יודע מה המימון כרגע", אמר ליאור. לריאיון המלא האזינו לסימנייה השנייה שבנגן.
"הון שהולך למקום אחר לא יבוא לפה בשבוע הבא"
בהמשך התוכנית עסקנו ב"חוק האנג'לים" שאושר בשבוע שעבר, ומטרתו להעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות בתחילת דרכן וכן הטבות לחברות בגין רכישה או מיזוג עם חברות אחרות שמרכז פעילותן בישראל. דדי פרלמוטר, סמנכ"ל בכיר לשעבר באינטל העולמית ויו"ר הוועדה לגיוון ההון האנושי בהייטק לשעבר, טען בריאיון ל"כסף חדש" כי "אני בספק שהחוק הזה הוא 'בשורה ענקית להייטק הישראלי' כפי שטען שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס.
"כשאתה שואל את עצמך מדוע המשקיעים - שחלקם הגדול השקיע לא מעט בישראל - עצרו את השקעותיהם או האטו אותן... הם עושים זאת בגלל המצב הפוליטי הבעייתי. המשקיעים מדירים את רגליהם ו/או משקיעים בחברות שיקימו ויירשמו לא בארץ, אלא בארה"ב. את זה, חוק האנג'לים לא פוטר. בוא נגיד ככה - המצב הנוכחי של אי-ההשקעות בהייטק לא נובע בגלל שאין הקלות מס", אמר פרלמוטר.
עוד טען, כי "לצערי הרב, אני נוטה להסכים עם שר האוצר לשעבר ליברמן שטען שחלק מבריחת המוחות והמצב של תעשיית הטכנולוגיה הוא לא בר-תיקון. הון שהולך למקום אחר, לא יבוא לפה בשבוע הבא. אנשים שעזבו לא יחזרו בעוד שבוע וגם לא בעוד שנה ולא בעוד שנתיים. חברה שנרשמה בדלוור לא תירשם מחדש בישראל. כלומר, אם יהיה שינוי - ואני מקווה שיהיה כזה - הוא ישפיע על חברות חדשות". האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה השלישית שבנגן.
אם פספסתם: בשבוע שעבר סקרנו איך השינוי המשטרי בהונגריה ובמדינות אחרות השפיע על דירוג האשראי אצלן ומה אפשר ללמוד מזה על מה שעלול לקרות לכלכלה הישראלית. וגם: האם בנק ישראל ייאלץ להפסיק לעקוב אחרי הפד בהחלטות הריבית הבאות? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא >>
