לאחר שבועות ארוכים של היחלשות אל מול הדולר והאירו, השקל התחזק בשבוע שעבר בשיעור משמעותי של כ-2-5%-3%. כעת, הדולר נסחר סביב 3.58 שקלים והאירו סביב 3.848 שקלים, לאחר שרק לפני כשבוע נסחרו השניים על כ-3.75 שקלים ולמעלה מארבעה שקלים, בהתאמה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
לשינויים בשער השקל יש השפעות רבות על הכלכלה הישראלית, כאשר המיידית ביותר והנוגעת ביותר למרבית הציבור היא ההשפעה על האינפלציה ועל מחירי המוצרים שאנו קונים או מוכרים. אבל מה גורם לשקל להתחזק או להיחלש, מתי בכלל קורה המסחר במט"ח ומדוע הוא מעט שונה מאפיקי השקעה אחרים, כדוגמת מניות למשל? ברקע השינויים החדים של השבועות והחודשים האחרונים, ynet עושה סדר בכמה מהמונחים החשובים ביותר בשוק המט"ח המקומי.
מהו שוק המט"ח?
שוק המטבע העולמי, או שוק המט"ח (מטבע חוץ), הוא השוק הפיננסי הגדול ביותר ביותר בעולם, כאשר נפח המסחר היומי הממוצע בשוק מוערך בלמעלה מחמישה טריליון דולר, סכום הגדול פי כמה מהמסחר הכולל במניות בכל הבורסות בארה"ב יחד. שוק המט"ח פעיל 24 שעות ביממה, מיום ראשון בלילה ועד יום שישי בלילה. לכן, רציפות המסחר הגדולה מאפשרת לסוחרים להגיב באופן כמעט מיידי להתפתחויות שונות בעולם.
מאז תחילת שנות ה-90 הוסר בהדרגה הפיקוח על מט"ח בארץ וכיום שער השקל נקבע על בסיס תנודות בשוק החופשי ביחס למטבעות אחרים, אם כי לעיתים בנק ישראל מתערב בשוק וקונה/מוכר בעצמו מט"ח. בנוסף, בכל יום עסקים במטבע חוץ בישראל מפרסם הבנק המרכזי את שערי החליפין היציגים של השקל מול מטבעות זרים, אשר מבוססים על השערים בשוק בעת קביעתם. עם זאת, השער היציג הוא אינדיקטור למצב במשק ואין לו מעמד מחייב על פי דין, לכן בחלק גדול מהמקרים מבצעים פעולות במט"ח דווקא לפי השער הרציף - שהוא כמובן עדכני יותר ומשתנה במהלך כל יממות המסחר.
מיהם הסוחרים בשוק המט"ח?
למסחר במט"ח יש שתי מטרות עיקריות: סחר חוץ ועסקאות השקעה למטרת יצירת רווח, והוא מתנהל בעיקר בין בנקים ללקוחותיהם בארץ ובחו"ל ובין הבנקים לבין עצמם.
בשל העובדה שמדובר בשוק מורכב מאוד, אשר לעיתים קרובות דורש גם כספים רבים כדי לסחור בו ולהרוויח סכומי כסף משמעותיים, חלק גדול מהתנודות בשוק מיוחסות לפעילות של גופים מוסדיים, כדוגמת בנקים, חברות השקעות וגופים מדינתיים.
יחד עם זאת, כמעט כל אזרח "חשוף" בצורה כזו או אחרת לתנודות בשוק המט"ח, גם אם הוא אינו סוחר במט"ח באופן ישיר, הן בשל חשיפה של תיקי השקעות ופנסיה לשוק ועד להשפעת התנודות על מחירי המוצרים שאנו רוכשים בארץ ובעולם.
למה שוק המט"ח שונה משווקים אחרים?
במרבית השווקים האחרים, כדוגמת שוק המניות או הסחורות, העסקה מתבצעת בין מוכר של מוצר מסוים לקונה של אותו מוצר, אשר לרוב ישלם כסף כדי לרכוש את אותו מוצר, אם זה מטיל זהב, נייר ערך המייצג החזקה בחברה מסוימת או כל מוצר אחר. אולם, בשוק המט"ח הסחורה עצמה היא הכסף וכל קונה של סחורה (מטבע מסוים) הוא מוכר של סחורה אחרת (מטבע אחר). לכן, חלק גדול מהמסחר בשוק המט"ח כלל לא מתנהל בבורסות (אם כי גם זה קיים), אלא בין הבנקים הגדולים בעולם, אשר סוחרים באופן ישיר זה מול זה.
כאשר לקוח של הבנק מעוניין לקנות מטבע מסוים, הבנק מציע לו מחיר התקף לאותו רגע בלבד והלקוח צריך להחליט האם הוא מסכים לעסקה או לא. העסקה מתבצעת בין הבנק ללקוח, כאשר הרווח של הבנק נובע לרוב מפערים זעומים בין המחיר שהוא מציע ללקוח למחיר שהוא בעבור אותו מטבע במסחר הבין-בנקאי. פערים אלו נמדדים ביחידה המכונה "פיפ" (או "פיפס" ברבים), שמשמעותה הספרה החמישית של שער החליפין (0.0001). לדוגמה, הבנק מוכר ללקוח דולר אחד בעבור 3.5000 שקלים והוא עצמו משלם עבור אותו דולר 3.4700 שקלים, כך שהבנק הרוויח 300 "פיפס" (כפול כמות הדולרים שנרכשו על ידי הלקוח) עבור אותה עסקה.
יחד עם זאת, יצוין כי לצד מרווח ההמרה שמציעים הבנקים ללקוחות, חלק גדול מהבנקים בישראל גובים גם עמלת מסחר עבור כל עסקת מט"ח, אשר היא נפרדת ממרווח ההמרה ומהווה רווח נוסף לבנק.
מהם פיחות וייסוף מטבע?
פיחות מטבע הוא הפחתת ערכו של מטבע ביחס למטבעות אחרים. לדוגמה, כאשר הדולר מתחזק אל מול השקל ושערו עולה, מה שאומר בפועל שנדרשים יותר שקלים בכדי לקנות כל דולר, משמעות הדבר היא פיחות של השקל. כך למשל, בשנה האחרונה עלה שער הדולר בכמעט 6%, מ-3.39 שקלים לכ-3.59 שקלים כיום. משמעות הדבר, היא שעבור כל דולר הסוחר נאלץ לשלם עוד 0.2 שקלים.
מנגד, ייסוף מטבע היא התופעה ההפוכה, בה שער המטבע עולה, כפי שקרה כאמור לשקל בשבוע שעבר. במקרה כזה, שער הדולר (או כל מטבע אחר לצורך העניין) יורד, ונדרשים פחות שקלים בכדי לקנות כל דולר.
מהם הגורמים המרכזיים לתנודות האחרונות של השקל?
ככלל, סיבות לירידה או לעלייה בשער מטבע כלשהו בשוק חופשי הן מכירה או קנייה של אותו המטבע, כאשר אם מוכרים הרבה מטבעות ערכו של המטבע יורד ואם קונים הרבה מטבעות ערכו עולה, בהתאם.
בשנים האחרונות, התנודות בשער השקל תאמו כמעט תמיד למגמה בשאר השווקים המערביים המובילים, בדגש על השוק האמריקני. יחד עם זאת, בחודשים האחרונים המגמה השתנתה וניכר כי השקל אינו מושפע ממגמות עולמיות כפי שהוא מושפע ממגמות מקומיות, בדגש על החששות סביב המהפכה המשפטית והשפעותיה על כלכלת ישראל.
לכן, עם התגברות קצב החקיקה ועליית הקיטוב החברתי בישראל, לצד מחאות הענק שנרשמות ברחבי הארץ זה 25 שבועות, השקל נחלש משמעותית אל מול המטבעות המובילים בעולם, בדגש על האירו והדולר. יחד עם זאת, כאשר מתפרסמות אמירות שמרמזות על התקדמות במשא ומתן בין הצדדים, כדוגמת האמירה של שר המשפטים בשבוע שעבר שטען כי לא משנה לו מי ייבחר לוועדה הנוכחית לבחירת שופטים, השקל שב להתחזק.
יחד עם זאת, יודגש כי כמו במרבית המקרים בשוק ההון, הסיבה המיידית לשינויים אינה ידועה באופן מוחלט. למעשה, רבים טוענים כי חלק מהתנודות החדות של השבוע שעבר יכולות להיות מוסברות על ידי פעילות של גורמים ספקולנטיים המנסים להרוויח מירידה/עלייה של שער השקל, יותר מאשר מדובר בתוצאה ישירה של ההתפתחויות הפוליטיות בארץ.
מה הקשר לאינפלציה ולריבית?
הקשר בין ירידות או עליות בשער השקל לאינפלציה ולריבית הוא קשר ישיר. ראשית, כאשר השקל נחלש בצורה משמעותית הדבר עלול להעמיק את האינפלציה בישראל ולתרום לעליות המחירים. שכן, יבואן של מוצרי חשמל לדוגמה ששילם עד כה 1,000 דולר על טלוויזיה, שהיו שווי ערך לכ-3,400 שקל לפני שנה, ישלם על אותה טלוויזיה כיום כ-3,600 שקל. העלייה הזו מתורגמת במרבית המקרים גם למחיר הסופי לצרכן.
כך, הדבר מתגלגל גם אל הריבית המקומית במשק, אותה קובע הבנק המרכזי ומטרתה לווסת את המחירים בשוק המקומי ולמנוע מצב של אינפלציה מעל לטווח היעד, שעומד כיום על 1%-3%.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לנושא בשבוע שעבר (טרם שינוי המגמה וההתחזקות היחסית של השקל), ואמר כי "בצל השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט, נוצר 'פיחות עודף' של השקל בכ-10%, לו יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל האינפלציה - על כל אחוז פיחות צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז". הנגיד הבהיר כי בשל ההשפעה של הפיחות על האינפלציה, תיתכן בהחלט העלאת ריבית נוספת בעוד חודש, כפי שכבר רמז בריאיון לפני כשבועיים ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet.
