לאחר שדיווחה על מיליוני שקלים ש"נעלמו" מקופתה, יונט קרדיט שירותים פיננסיים בע"מ, חברת האשראי החוץ-בנקאי בראשה עומד שר האוצר לשעבר משה כחלון, הודיעה היום (ה') כי בקופת החברה חסרות המחאות שניתנו בסניף נצרת בסך כ-7.7 מיליון שקל.
לאור כך, החברה הודיעה כי שי פנסו ושלמה אייזיק, מבעלי השליטה בחברה ודירקטורים בה, התחייבו כי אם החברה לא תצליח לאתר ולגבות את הצ'קים החסרים עד סוף השנה, הם יעבירו לחברה את הסכומים החסרים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כמו כן, בהודעה שנשלחה לבורסה לניירות ערך בתל אביב, טענו בחברה כי "בבדיקה התגלו ממצאים ראשוניים לפיהם קיים חשש שמנכ"ל החברה, צחי אזר, שהוא גם מבעלי השליטה בה, נטל לכאורה מהחברה כספים בסכום שאינו מהותי לחברה. בהתאם לכך, נדרש מר אזר להשיב מיידית כל סכום שנטל".
עוד ציינו בהודעה כי "בימים אלה בוחן הבודק החיצוני את התנהלותו של אזר בעניינים נוספים, ככל שקיימים, וכן ממשיך בהשלמת הבדיקה. מר אזר התבקש לשהות בחופשה עד לגמר הבירור".
יחד עם זאת, מאוחר יותר טענה החברה כי "אין כל קשר בין ההמחאות החסרות מהסניף בנצרת לבין הודעת החברה בעניינו של המנכ"ל. אזר הוצא לחופשה עד לגמר בירור בעניינו לאחר שהתברר כי נטל הלוואה בסכום של 70 אלף שקל מהחברה וזאת ללא דיווח כנדרש לאסיפה הכללית. המנכ"ל נדרש להשיב את הכספים לחברה.
"דירקטוריון החברה פועל על פי הדין ונעזר בייעוץ משפטי צמוד מהרגע שנודע לו החשש לחסרונן של ההמחאות. הדירקטוריון מינה בודק חיצוני מקצועי ומלווה את הבדיקה באופן שוטף ומקבל החלטות לטובת החברה ופעילותה. בעלי השליטה בחברה מביעים אמון מוחלט ביכולתיה של החברה ובפעילותה העסקית", טענו ביונט קרדיט.
בתוך כך, בחברה ציינו כי לאור המצב החליטו להקפיא את תשלום המענקים לנושאי משרה בגין שנת 2021, וזאת עד למיצוי הבדיקה על ידי הבודק החיצוני. עוד צויין כי "כי החברה בוחנת את ההשלכות החשבונאיות של האירועים האמורים לעיל ואת השפעתם על הדוחות הכספיים לתקופות קודמות".
הסכום החסר גדול מכפי שהוערך תחילה
דברים אלו מגיעים זמן קצר לאחר שהודיעה החברה בצעד חריג כי לא תפרסם את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של השנה במועדם בשל "חשש לאי-התאמות כספיות". לאחר ההודעה, מניית החברה צנחה אמש בלמעלה מ-20% בבורסה בתל אביב. היום הודיעה החברה על "פרסום דיווח בדבר אירוע מהותי" ולכן המסחר במניה לא נפתח.
תחילה העריכה החברה כי "אי-ההתאמות" עומדת על כ-5 עד 7.6 מיליון שקל, אולם כאמור, בסופו של דבר הסכום החסר התגלה להיות אף גבוה מכך. זאת, לפי בדיקות שערכה החברה באמצעות בודק חיצוני שמינתה.
לטענת החברה, החשד הראשוני עלה ביום ראשון האחרון בשעות הערב והוא אושש יומיים לאחר מכן על ידי אותו בודק חיצוני. "לאור הממצאים הראשונים, החליט דירקטוריון החברה להשהות את אישור ופרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2022 עד להשלמת תהליך בדיקה מקיף לאי-ההתאמות האמורות", נכתב בהודעה הראשונית שפרסמה החברה לבורסה.
אמש היה המועד האחרון לפרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה. האיחור בהגשת הדוח עלול להסתיים בעיצומים כספיים אשר יקבעו לפי משך האיחור וההון העצמי של החברה.
צרות באות בצרורות
ההודעה החריגה של יונט קרדיט מגיעה מספר שבועות בלבד לאחר שדיווחה על אירוע חריג נוסף, במסגרתו שני רעולי פנים לבושים במדי חברת השליחויות וולט שדדו 3.5 מיליון שקל מסניף חולון של החברה. השניים עברו את האבטחה בכניסה לבניין, התנפלו באלימות על העובדים תוך כדי ריסוס גז פלפל - וחטפו מבלדר תיק מזומנים.
חוקרי משטרת חולון שהוזעקו לזירה פתחו בחקירה ואספו את התיעוד ממצלמות האבטחה של בניין המשרדים, כולל את אלו שממוקמות מחוץ לבניין, בתקווה למצוא רמז שיוביל לשודדים. בנוסף, החוקרים גבו עדויות מאנשי האבטחה בכדי להבין כיצד עברו השודדים את הכניסה לבניין וכיצד נמלטו מזירת השוד.
יונט קרדיט היא חברת אשראי קטנה יחסית בבעלות אייזק, פנסו ואזר, שעוסקת במתן הלוואות צרכניות, הלוואות לעסקים ובניכיון צ'קים. לאחר שמניית החברה צנחה בכ-57% מתחילת השנה - החברה נסחרת כעת סביב שווי שוק של כ-45.5 מיליון שקל. בסך הכל, מאז מונה כחלון לתפקיד בחודש מאי אשתקד - איבדה מניית החברה כ-80% משוויה.
כחלון מקבל 8.3 מיליון שקל בשנה עבור 80% משרה
בשנה שעברה אישרה אסיפת בעלי המניות של החברה את חבילת התגמול של כחלון ברקע ביקורת ציבורית רחבה. חבילת התגמול של כחלון כיו"ר הדירקטוריון עומדת על סך של 8.3 מיליון שקל בשנה הראשונה עבור 80% משרה. שכרו של כחלון עומד על 1.3 מיליון שקל בשנה, בנוסף למענק שנתי בגובה של 864 אלף שקל. כמו כן, במסגרת תפקידו מקבל כחלון 650 אלף אופציות לרכישת מניות החברה ב-30 אגורות למניה על פני חמש שנים.
התנאים של כחלון חורגים ממדיניות התגמול של יונט קרדיט. רכיב התגמול הקבוע חורג ב-50 אלף שקל לשנה, ותקופת ההבשלה של האופציות שנקבעה חורגת בשנתיים מהמדיניות בחברה. שווי האופציות לשנה גבוה ב-270% מעלות השכר המוצעת - כאשר החברה קבעה תקרה של 150%.
הביקורת שהתעוררה בעקבות חבילת התגמול נוגעת לחוק שכר הבכירים במערכת הפיננסית, שעליו חתם כחלון כשהיה שר אוצר. החוק מגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית לתקרה של 2.5 מיליון שקל בשנה, או פי 35 מהשכר הנמוך בתאגיד הפיננסי.
פורסם לראשונה: 13:37, 02.06.22
