הקפאת השכר הממוצע במשק בשל משבר הקורונה הסתיימה בראשית שנת 2023 והתוצאה תהיה זינוק עצום בשכר השופטים, חברי הכנסת השרים ועוד נושאי משרה, עד כדי תוספת של 13,000 שקל בחודש לשכרה של נשיאת בית המשפט העליון, לצד בשורה טובה – אחרי חמש שנות הקפאה – למקבלי שכר המינימום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי החישוב שנעשה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובביטוח הלאומי - השכר הממוצע הקובע ב-2023 לפי סעיף 1 לחוק ביטוח לאומי, שלפיו נקבע שכר הבכירים, עומד על 11,730 שקל, והשכר הממוצע הקובע לפי סעיף 2 לחוק ביטוח לאומי, שמחושב קצת אחרת, ולפיו נקבעות חלק מקצבאות הנכות, עומד על 11,870 שקל. כלומר מדובר על זינוק של 12.5% בהשוואה לשכר הממוצע הקובע ב-2020, טרם ההקפאה, שעמד על 10,428 שקל ו-10,551 שקל בהתאמה, שיעור נמוך מעט מההערכות שעמדו על קרוב ל-15%.
לקביעת השכר יש כמה משמעויות, ובראשיתן עדכון שכר המינימום החל ממשכורת חודש אפריל הקרוב, שכן לפי החוק, שכר המינימום צמוד ללפחות 47.5% מהשכר הממוצע הקובע לפי סעיף 1, ולכן יעלה ב-272 שקלים, ויעמוד על 5,572 שקל במקום 5,300. יצוין כי לפי "עסקת החבילה", שעליה חתמו ראשי משרד האוצר, המגזר העסקי וההסתדרות לפני קרוב לשנה אך לא יצאה לפועל, אמור היה שכר המינימום לעלות כבר באביב אשתקד ב-100 שקל בחודש.
3 צפייה בגלריה
רה"מ, נשיאת בית המשפט העליון, נשיא המדינה ושר האוצר
(צילום: שאול גולן, gettyimages, אלכס קולמויסקי, נדב אבס )
בשל התעקשות חברי כנסת, בעיקר מהקואליציה היוצאת, להביא להעלאה של 200 שקל בחודש, לא אושרה עד לפיזורה בכנסת כל "עסקת החבילה", שכללה בין השאר גם יום חופש נוסף לעובדים בכל שנה. לפיכך הפסידו העובדים החלשים ביותר במשק עד לחודש אפריל השנה 1,200 שקל (100 שקל לחודש במשך 12 חודשים) שנמנעו מהם, שכר שלא ניתן להשיב להם רטרואקטיבית בהתאם לחוק, אך כאמור העלייה החל מאפריל תהיה גדולה יותר.
72 אלף שקל לנשיא, 51 אלף שקל לחבר כנסת
המשמעות השנייה היא זינוק בשכר הבכירים, בהם ראשי המדינה, הנשיא וראש הממשלה, חברי הכנסת והשופטים, בשיעור הגבוה ביותר מזה שנים – 12.5%. וזאת בשל הצמדתו לשכר הממוצע הקובע לפי סעיף 1.
שכר הבכירים מתעדכן בכל שנה בחודש ינואר. מאחר שחודש זה כבר החל אתמול, ספק אם ניתן יהיה למנוע משפטית את תשלום שכר חודש ינואר גם אם הכנסת תאמץ את דוח הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת, "ועדת אלבשן". ועדה זו ממליצה להעלות את השכר רק ב-2% ולהצמיד לעלייה נמוכה יחסית זו (אף שהדבר לא נכלל בסמכות הוועדה) את שכר כל הבכירים.
הוועדה הציבורית טרם הגישה את המלצותיה לוועדת הכנסת ומאחר שהדיון בהמלצותיה טרם החל, וצפויה להמלצותיה אף התנגדות של השופטים ואולי גם של חלק מחברי הכנסת – ספק אם ניתן יהיה לא לשלם לבכירים הללו במשכורת חודש ינואר 2023 (שתשולם ב-1 בפברואר) את תוספות השכר הנגזרות מחישוב העלייה בשכר הממוצע במשק.
אם הכנסת לא תאשר בהקדם את המלצות"ועדת אלבשן", שבראשה עמד הפרופ' יובל אלבשן, שהיה לאחרונה מועמד לכהן כמנכ"ל הביטוח הלאומי, יעלה שכר הבכירים במשק בשיעורים האלה:
נשיאת בית המשפט העליון מזה למעלה מחמש שנים, השופטת אסתר חיות, תמשיך לקבל את השכר הגבוה ביותר ואף תגדיל את הפער מול הבכירים האחרים: שכרה עמד בחודש דצמבר 2022 על 104 אלף שקל. הנשיאה תזכה בתוספת חודשית לשכרה של 13,000 שקל, וזה יגיע ל-117 אלף שקל – שיא שכר אי פעם במגזר הציבורי. שכרה יהיה יותר מכפול משכרם של שרים וגבוה בכ-80% משכרו של ראש הממשלה.
שכר נשיא המדינה יצחק הרצוג צפוי לעלות החודש מ-64,673 שקל ל-72,744 שקל, תוספת של כ-8,000 שקל.
שכר ראש הממשלה בנימין נתניהו יגדל ל-63,337 שקל לעומת 56,345 שקל, שכרו של יו"ר האופוזיציה, עד לשבוע האחרון ראש הממשלה, ח"כ יאיר לפיד, יפחת לעומת כהונתו עד כה בכ-6,000 שקל. אולם, שכרו כיו"ר אופוזיציה יתעדכן מ-50,673 שקל ל-56,997 שקל – עליית שכר של יותר מ-7,000 שקל. כל שר בממשלה, כולל כמובן שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' שאמור לשמור על הקופה, יקבל שכר חודשי של 56,997 שקל לעומת 50,673 עכשיו, שכרם של חברי הכנסת, שמספרם יגדל בקרוב ב-20 חברים חדשים בשל "החוק הנורבגי", יהיה 50,924 שקל, לעומת 45,274 שקל עד כה – עליה של 5,660 שקל ברוטו בחודש.
שכרם הממוצע של כל השופטים, הדיינים והקאדים עומד כיום על כ-60 אלף שקל ומדובר ב-900 שכירים, שגם הם יקבלו תוספת של אלפי שקלים.
העלות השנתית הכוללת של התוספת לכל בעלי המשרה המצוינים כאן תעמוד לפי הערכות על יותר מ-130 מיליון שקל, אך ישנם עוד מאות בכירים במשק ששכרם צפוי לזנק, בהם מאות ראשי רשויות מקומיות וסגניהם, ומאות פקידים, יועמ"שים, רבנים וראשי מועצות דתיות.
העלייה בקצבאות הנכות וגם בקצבאות הילדים
המשמעות השלישית היא עדכון קצבאות הנכות, וזאת לפי הצמדה לשכר הממוצע הקובע לפי סעיף 2 של חוק הביטוח הלאומי. העלייה בשכר זה עמדה גם היא על כ-12.5%, אך הקצבאות הצמודות יעלו ב-9.82%, זאת בשל הסיכום עם ארגוני הנכים מול משרד האוצר, שההפרש יופנה לטובת הרחבת זכאויות בקצבת הנכות.
לפי הודעת הביטוח הלאומי, קצבת נכות כללית יחיד, בדרגת אי כושר מלאה תעלה מ-3700 שקל ל-4,063 שקל. קצבה ליחיד עם תוספת לבן זוג עולה מ-4,892 שקל ל-5,373 שקל. זוג עם ילד יעלה מ-5,846 שקל ל-6,421 שקל. זוג עם 2 ילדים יעלה מ-6,800 שקל ל-7,469 שקל. הקצבאות יחושבו באופן אוטומטי על ידי הביטוח הלאומי, ויופקדו ישירות לחשבון ללא צורך בשום פעולה מצד הזכאים לקצבאות.
בנוסף, גם קצבאות הילדים יעלו החל מינואר, אך בשונה מקצבת נכות כללית, שירותים מיוחדים וילדים נכים היא תעלה בהתאם למדד - כלומר ב-5.3%. הסכומים עבור ילד הראשון במשפחה יעלו מ-156 שקל ל-164 שקל. הילד השני, השלישי והרביעי המשפחה יזכו את ההורים בקצבה של 207 שקל במקום 197 שקל. לילד חמישי ומעלה יהיה כמו הילד הראשון – 164 שקל.
קצבת אזרח ותיק תעלה גם היא רק ב-5.3%. לאזרח ותיק בקצבה תעלה – 1,680 שקל במקום 1,596 שקל. ליחיד עם תוספת לבן זוג – 2,525 שקל במקום 2,398 שקל.
קצבאות נוספות לכאלה עם השלמת הכנסה והבטחת הכנסה יעלו באותה מידה.
קצבאות אזרח ותיק, קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים, וילד נכה צפויות להיות מופקדות ב-28/1/23, קצבת הבטחת הכנסה צפויה להיות מופקדת ב-12/1/23, קצבת ילדים צפויה להיות מופקדת ב-20/1/23.
