בזמן הדיונים בבג"ץ על עילת הסבירות, ועדת הכספים אישרה היום בצהריים (שלישי) קיצוצים בתקציבי משרדים רבים כדי לאפשר העברת 478 מיליון שקל לצורכי המגזר החרדי והחינוך ההתיישבותי, לצד תקציבים נוספים למימון קייטנות החופש הגדול, חינוך במזרח ירושלים, תמיכה בתנועות הנוער ותקציבים נוספים בתחום החינוך. שורת הקיצוצים מגיעה 100 ימים בלבד לאחר שאושר תקציב המדינה הדו-שנתי בסוף חודש מאי השנה, וגורם באוצר ציין כי יתכן שעד לסיום שנת התקציב יהיה צורך לבצע קיצוץ נוסף.
אביעד הומינר רוזנבלום, סמנכ"ל קרן ברל כצנלסון, הסביר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, ש"קיצוץ רוחבי זה בעצם כשהממשלה נדרשת להוצאות חדשות, כאלה שלפחות לכאורה לא ידעו עליהן בזמן שהכינו את תקציב המדינה. בודקים כמה תעלה ההוצאה החדשה, מחלקים את זה בעצם לפי כל משרדי הממשלה, לפעמים עושים אחוז שווה לכל משרד, לפעמים קצת שונה לכל משרד, תלוי בהחלטה של האוצר, ופשוט אומרים להם תקצצו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
2 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ')
"חשוב להבין שהקיצוץ הזה הוא קיצוץ קבוע. זאת אומרת שאם קיצצו עכשיו במשרד מסוים אז מכאן והלאה התקציב הזה מקוצץ, וזה נכון אפילו כאשר שהכסף שצריך הוא לפעמים חד-פעמי. לדוגמא, בשנה שעברה קלטו כמות גדולה של עולים מאוקראינה אז הייתה הוצאה גדולה חד-פעמית - ובעצם בשביל ההוצאה החד-פעמית הזאת עשו קיצוץ רוחבי שישפיע מכאן והלאה על כל התקציבים הבאים".
עוד הסביר הומינר רוזנבלום כי "מדובר בקיצוץ 'טיפש' שמאפשר לממשלה לא להכריע בסדרי העדיפויות שלה ואולי לבטל דברים שבאמת כדאי לבטל. לפעמים מחריגים חלק מהמשרדים, זה תלוי קצת בכוח שלהם, הרבה פעמים משרד הביטחון למשל נשאר בחוץ - הפעם, אגב, זה לא המצב, אבל הרבה פעמים מחריגים אותו.
"צריך להגיד שזה מקומם במיוחד בהקשר הנוכחי, כשהדבר שבשבילו עושים את הקיצוץ זו מטרה סופר סקטוריאלית וצרה שלא תורמת לשאר הציבור ואפילו להפך, אבל את הכסף לוקחים משירותים אוניברסליים שמגיעים לכל הציבור הישראלי".
בנוסף הסביר הומינר רונבלום כי "הקיצוץ נובע הרבה פעמים מתכנון לא טוב. הפעם לא מדובר בהוצאה חדשה, בהסכם הקואליציוני כבר קבעו אותה וידעו שהיא תגיע - פשוט לא הכינו מספיק כסף בתקציב המדינה למען הדבר הזה, ואת התקציב כזכור אישרו ממש לא מזמן. זה פשוט מראה שהייתה עבודה לא מספיק טובה של האוצר ושל מי שהכין את התקציב.
"הדבר השני שלפעמים עושים, וגם מתאים בהקשר הנוכחי, זה שלא משאירים מספיק רזרבות בתקציב. בכל פעם שמאשרים את תקציב המדינה, משאירים בכוונה כמה אחוזים בתקציב של כל משרד של רזרבות, שיודעים שלפעמים יש הוצאות לא צפויות, אז הרזרבות אמורות להספיק לכל השנה, ואם הן לא מספיקות אז שוב זה תכנון לא מספיק טוב". לריאיון המלא האזינו בסימינייה הראשונה בנגן שבראש הכתבה.
ח"כ פורר: "אם כבר יבוא חלב - תפתחו באמת את השוק"
בהמשך לירידת המחירים של הדבש בעקבות המכסות הפטורות ממכס לקראת ראש השנה, ולמאבקים סביב פתיחת השוק ליבוא חלב, ח"כ ושר החקלאות לשעבר עודד פורר התראיין ב"כסף חדש" וטען כי "כשמוציאים מכסות פטורות ממכס של צנצנות דבש מחו"ל - זה חצי דרך, כי המהלך הנכון והראוי שהיה צריך לעשות הוא לפתוח את השוק לגמרי, להסיר את החסם מהייבוא בענף הזה, ולתת תמיכה ישירה לחקלאים.
"הסיפור מאוד פשוט", המשיך פורר. "החקלאות הישראלית נשלטת בידי גורמי הייצור, ובעצם הופכת סגורה יותר ויותר. זה התאים אולי למשק בתחילת דרכו, לפני 50 או 40 שנה, אבל ככל שהשנים עוברות והמשק הישראלי גדל הוא חייב להיפתח לתחרות. בדבש, כל הזמן סיפרו לי שהשוק הוא סגור וקשיח, הביקוש קשיח, וכשאנחנו פתחנו בפעם הראשונה עם מכסות כאלה בשנה שעברה, הנתונים שקיבלתי מרשתות השיווק היו מדהימים. אתה רואה שבעצם צריכת הדבש גדלה ב-100%. הצריכה של המותג המקומי היקר אגב, שלא הוריד מחיר, כמעט ולא השתנתה, היא ירדה ב-2% בלבד, וכל השאר הגיע מגידול בדבש החדש שהגיע ושהיה זול בחצי מחיר. המשמעות היא שכשפותחים את השוק - השוק גדל. זה אולי הלקח המרכזי שצריך ללמוד מהסיפור הזה. אנשים יצרכו יותר, אנשים יאכלו יותר פירות וירקות, אנשים יוכלו לצרוך מוצרים שהם לא צורכים היום בגלל העלויות שלהם".
בנוגע לפתיחת השוק הזמנית ליבוא חלב שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכעת רוצה להאריך את הפטור ממכס בחצי שנה נוספת, אמר פורר כי "אני חייב לומר שאני לא מתרגש מהאירוע הזה של כניסה מאוד מצומצמת של חלב. יש פה שני דברים שהם הבעייתיים - יש פה בעייתיות כי סמוטריץ' מפר פה איזושהי הסכמה שהמדינה חתמה עליה, ומפה ואילך יהיה קשה מאוד למדינה לעשות הסדרים בהמשך, וכאן אני חושב שזו טעות אחת.
"שנית, אם אתה עושה את הפעולה הזו, שהיה צריך לעשות אותה כי יש מחסור בחלב, ואפשר היה לעשות אותה גם בהסכמה - תעשה כבר מהלך של רפורמה בשוק החלב, תפתח באמת את שוק החלב. הדבר החיובי שיצא מזה פה אני כן אני רוצה לברך, זה שהמהלך הוכיח לכל מי שאומר שאי אפשר לייבא חלב שאפשר. לך למהלך כולל, תוציאו לדרך לרפורמה אמיתית בתחום הזה. פה בינתיים מכניסים קצת - אף אחד לא נפגע מזה וגם אף אחד לא מאוד נהנה מזה. זה לא בהיקפים הנדרשים ולא לאורך הזמן הנדרש". לריאיון המלא האזינו לסימנייה בשנייה בנגן.
האירוע בבזק: "הפרדה זו מילה מכובסת לאפליה"
אתמול ערכה חברת בזק אירוע הרמת כוסית לרגל ראש השנה, שיועד לכ-300 עובדיה הדתיים, ונערך בהפרדה מגדרית - תוך ששר התקשורת שלמה קרעי מברך על ההפרדה בברכת ראש השנה שלו, אחרי שלאירוע המעורב שערכה החברה לאלפי עובדיה הוא בחר שלא להגיע.
ניסינו להבין האם מותר היה לבזק בכלל לערוך אירוע שכזה בהפרדה, בעזרת עו"ד אורי טורקיה שלס, מומחית לדיני עבודה ושוויון מגדרי. "החוק לגבי הפרדה הוא לא שחור ולבן", הסביר טורקיה שלס. "יש לנו חוק של איסור אפליה במוצרים ושירותים משנת 2,000, יש לנו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה משנת 88' עוד, אבל כל החוקים האלו הם מדברים על איסור אפליה, ולא בהכרח איסור הפרדה. מה שאנחנו יודעות ויודעים זה שבסופו של דבר כמעט תמיד הפרדה זו מילה מכובסת לאפליה.
"לכן, לאורך השנים ראינו שככל שיש יותר בקשות כאלה ויותר דרישות כאלה להפרדה, אחנו גם רואים שבתי המשפט עוסקים בזה יותר ובעצם מפרשים את החוק ומסבירים שכל הפרדה כזו עלולה להיחשב כהדרה וכאפליה ולפגוע בנשים, והיא אסורה. יש ברשויות המקומיות כללים יותר מדויקים לזה, יש דוח של המדינה הזה שנותן כללים יותר ברורים, אבל במגזר הפרטי אכן אין לנו איזושהי הנחיה חד-משמעית שאומרת מה אסור ומה מותר, יש לנו את החוק ויש לנו את הפסיקה שמלמדת אותנו שאסור".
מה לגבי אירוע במקום העבודה רק לעובדים דתיים? כבר פה מדובר באיזושהי הפרדה.
"בהחלט, זה נשמע לי מאוד תמוה ואפילו מעליב ופוגעני, בוודאי שאסור להפלות עובדים חילונים או עובדות חילוניות או דתיות בכל אירוע שהוא. פה דווקא יש לנו חוק מאוד ברור ומובהק, אבל גם לו היו מזמינים את כל העובדים, זה בוודאי לא יכול להיחשב כאירוע שוויוני. צר לי לשמוע שהשר קרעי לא מודע לזה".
בנוגע לטענה שהאירוע בהפרדה נערך לבקשת העובדים, מסבירה עו"ד טורקיה-שלס כי "כמובן שזה שעובד או קבוצת עובדים רוצים משהו, לא אומר בהכרח שהמעסיק יכול לעבור על החוק לכבודם. עם זאת, לצד אלה שמעדיפים הפרדה תמיד יהיו את אלה שיעדיפו שוויון ושילוב. למשל, צריך להבין ששילוב של עובדים חרדים זה דבר מבורך וחשוב בשוק העבודה וכולנו שואפים להיות במקום טוב בהקשר הזה, אבל שילוב משמעותו שילוב ולא הפרדה, ובוודאי שלא הדרה של אוכלוסיה אחרת. גם נשים זו עדיין אוכלוסיה שברירית למדי בשוק העבודה שבוודאי סובלת מאפליה, אז בוודאי שהתחשבות בעובד אחד לא יכולה לבוא על חשבון פגיעה בעובדת או בעובד האחר".
בנוגע לדברים של שר התקשורת קרעי באירוע, שכללו גם הגחכה של השימוש בשפה המגדרית או "המונחים של מרב מיכאלי", כדבריו, אמרה טורקיה-שלס כי "יש לא מעט מחקרים שמוכיחים שכשפונים בזכר, נשים פחות משתתפות, פחות מגישות, אפילו מקבלות ציונים פחות טובים. זה מסרים מובהקים, כמובן שאיני מצפה מאדם שלא חווה את תחושת ההדרה הזו שיבין אותה, אבל בשביל זה יש לנו מומחים ויש לנו שינוי מאוד גדול בעולם הזה, אני מבינה שלקרוא למשהו "לשון מרב מיכאלי" זה אולי אמור להגחיך אותה, אבל זה סופר חשוב, ומרב מיכאלי בהקשר הזה הייתה פורצת דרך לכל דבר, ואנחנו רואים ורואות שבהחלט זה משהו שנכנס יותר ויותר לשיח ומייצר שינוי במציאות בצורה מובהקת. רואים שככל שמפרסמים הודעה בלשון זכר ונקבה - נשים מגיעות יותר, כשפונים לכיתה בלשון נקבה יותר בנות מצביעות, זה משהו שהוא משנה מציאות, וחבל לי ששרי ממשלה שלנו לא רואים בכך את החשיבות וחושבים שזו סיבה להלצה". לריאיון המלא האזינו בסימינייה השלישית.
אם פספסתם: אתמול מנכ"לית לובי 99 הסבירה בפודקאסט הכלכלי של ynet למה לא ייתכן שלשכת סוכני הביטוח תהיה אמונה על החינוך הפיננסי בביה"ס, והזכירה כמה נחוץ שמשרד החינוך יפתח תוכנית אמיתית שתלמד את הילדים התנהלות כלכלית נכונה. וגם: זוכי מחיר למשתכן הרוויחו כמעט מיליון שקל ממכירת הדירה שקנו בסבסוד ממשלתי והחזית המתפתחת בין אפל לסין. לפרק המלא האזינו>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
