אחרי סערת ההפרדה המגדרית בתפילות יום כיפור, הבוקר (יום ג') דווחנו בחגיגיות שאוניברסיטת בן-גוריון מקימה קמפוס חדש לחרדים, שהכיתות בו יהיו מופרדות לגברים ולנשים, אך לא תהיה בו הפרדה של המרצים והמרצות - שילמדו הן בכיתות של הגברים והן בכיתות של הנשים. פרופ׳ רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון ומי שעמדה גם בראש ועדת ראשי האוניברסיטאות בישראל, יצאה נגד ההחלטה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet.
לדבריה, "אני מוכרחה לציין שלא הייתי שותפה לדיון, אבל בסוף היום אני חושבת שאם לקרוא לילד בשמו, אנחנו מדברים פה על הנגשה, בין אם מדובר על הנגשה פיזית, שמשמעותה הפרדה, או בין אם בהנגשה שקשורה לנתוני קבלה שיש למועמדים חרדים שהם לא מספקים, אולי בגלל לימודי הליבה שחסרים, בין השאר. אני תוהה האם את המטרה של להנגיש לימודים אקדמיים לציבור מסויים צריך לעשות בתוך קמפוס נפרד, שבעצם מהווה סגרגציה מוחלטת, הנצחה של ההפרדה של המגזר החרדי מהציבור הישראלי, והאם זה משרת את המטרות שלנו בסופו של דבר, שהן לחבר.
"השאלה אם את התועלות האלה אנחנו לא יכולים להשיג בדרך אחרת, שגם מפגישה את הסטודנטים חברתית, אישית, כי זה כל המהות. בסוף היום אותם סטודנטים חרדים יגיעו לשוק העבודה - הוא לא יהיה רק של המגזר החרדי. הוא יהיה במגזר הכללי, ובשוק העבודה הכללי אלה לא רק המיומנויות הטכניות, זה גם המיומנויות החברתיות, ואני חושבת שאת כל הדברים האלה אנחנו נפסיד בגטו הזה, וזה יהיה גטו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד הוסיפה פרופ' כרמי, כי על אף שבהודעת האוניברסיטה הדגישו כי מרצות ילמדו בכיתות של גברים ומרצים ילמדו בכיתות של נשים, "אני חושבת שלא עומד הרבה מאחורי האמירה הזאת, וזו אחת הבעיות. בסוף היום אף אחד לא יבדוק איך בדיוק מחלקים, אז יחלקו ככה שגברים ילמדו את הגברים, והנשים ילמדו את הנשים. אולי יקבלו אותם באופן שווה, אבל בפועל זה מה שיקרה.
"הרי בעצם מדברים פה על התאמה לאורחות החיים החרדיים. אז זה הפרדה, וזה בסוף גם הרצאות על ידי גברים בלבד, זה בוודאי גם בית כנסת שירצו לבנות, והסיפור הנוסף והמשמעותי זה הנושא של נתוני הקבלה, כי אני חושבת שזו אחת הבעיות. הרי החבר'ה החרדים יכולים להשתלב במכללות שיש בהן לא מעט חרדים".
את אומרת שכשחרדים יבואו להתמיין למוסד חרדי אקדמי ייעודי, יכול להיות שפחות יקפידו על נתוני הקבלה?
"אני אומרת שבוודאי שיקלו עליהם בדרך זו או אחרת, אבל גם יכינו תוכניות מיוחדות להכנה - אז את אותן תוכניות בדיוק אפשר לעשות גם במערכת הרגילה. אין שום צורך בקמפוס ייעודי. אני מאוד חוששת שמקום מהסוג הזה באמת יהיה איזשהו סוג של זילות".
עוד הוסיפה כי "אני מפחדת גם מהדברים שיכולים לקרות בהמשך. אולי תחילת הדרך תהיה מאוד מסודרת, עם אמירות מאוד ברורות וחד משמעיות, אבל אנחנו חיים בקרב עמנו ואנחנו יודעים שהמציאות לפעמים מכתיבה לנו התנהלויות שאנחנו לא חוזים מלכתחילה. לכן אני חושבת שכל הרעיון הזה, של באמת להקים משהו פיזי שגם מסמל סוג של ניתוק וסגרגציה והסתגרות - דווקא כשאנחנו מעוניינים לפתוח את העולם הזה, הוא בעייתי".
המשמעויות הכלכליות של הסכם עם סעודיה
על רקע המגעים המתחממים בין סעודיה לישראל, ד"ר נחום שילה, מומחה לסעודיה ולמדינות המפרץ ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הסביר ב"כסף חדש" מה המשמעויות הכלכליות שיכולות להיות להסכם בין סעודיה לישראל על הכלכלה הישראלית.
"אם וכאשר יהיה הסכם כזה יש לזה כמה רבדים כלכליים", הסביר ד"ר שילה. "קודם כל מבחינת פתיחת השווקים לכל העולם המוסלמי שכרגע לא מכיר בישראל - אם סעודיה תחתום עם ישראל על הסכמים אז הדרך של מדינות מוסלמיות ענקיות כמו אינדונזיה ומלזיה, שהם שווקים ענקיים, יהיו פתוחים בפני ישראל, למרות שגם עכשיו עושים איתם עסקים, רק מתחת לשולחן כנראה.
"שנית, יש את השוק הסעודי עצמו עם המגמות החדשות. יורש העצר מקדם מזה כמה שנים תוכנית שנקראת "סעודיה 2030", שזה בעצם תוכנית שמאוד מתאימה ל-prospect הכלכלי הישראלי - השקעה בתעשייה, השקעה בהייטק, השקעה בכלכלת ידע. זאת אומרת, יורש העצר מבין, והוא אומר את זה בגלוי, שעידן הנפט יסתיים מתישהו, ושסעודיה לא צריכה להיות תלויה רק בנפט, והיא חייבת לפתח הייטק, תעשייה, תיירות, הרבה ענפים שלא פותחו מאז שהוקמה הממלכה, ובענפים האלה יש לישראל הרבה מה להציע, במיוחד בתחום ההייטק.
"בנוסף, יש את המיזמים הבינלאומיים כמו מסילת הברזל שמדובר עליה מהודו לאירופה, שזה מיזם גרנדיוזי אמריקני. גם זה לא משהו שירקום עור וגידים בשנה-שנתיים הקרובות, אבל בטווחים של עשור או שניים, אם ישראל תהיה מעורבת במיזם הזה זה יכול להשפיע לחיוב על הכלכלה.
"ישראל גם מעוניינת בהסכם בגלל שהוא יאפשר לישראל לרכוש חומרי גלם לתעשייה בזול יחסית, קווי שינוע קצרים יחסית, וכמובן מדינות שלא קיימו איתנו קשרי תעופה, ועשו לנו קצת בעיות מבחינת מעבר של מטוסים - יישרו קו עם הסעודים וזה יתרום לכלכלה הישראלית.
"עוד דבר משמעותי הוא שכמובן שאם יהיה הסדר מדיני באזור, אז זה ישפיע לחיוב על נתונים מאקרו-כלכליים - על שער השקל, על הריבית, על האינפלציה. זאת אומרת, זה ישפיע לחיוב בהינתן מצב שבישראל מוצאים איזשהו פתרון לפלונטר הפוליטי-חברתי-כלכלי שאנחנו שרויים בו כרגע עם כל המהפכה המשפטית". לריאיון המלא האזינו בסימנייה השנייה בנגן שבראש הכתבה.
הציבור נהר למבצע המלונות?
בהמשך ל"מבצע המלונות" שהריצה התאחדות המלונות בשבוע שעבר, ושנפתח עם לא מעט טענות ותקלות טכניות באתר, דיברנו ב"כסף חדש" עם עורכת ערוץ החופש שירי הדר, שסיפרה על ההצלחות והבעיות במהלך המבצע, וכן עם מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל יעל דניאלי, שסיכמה את המבצע והציגה נתונים על ההיענות של הציבור אליו.
לדבריה של דניאלי, "בסך הכל הוזמנו כ-25 אלף לינות, שבעינינו זה מספר מדהים.כמחצית מהן דרך האתר, שכשלושים שעות לאחר תחילת המבצע הוקם לתחייה. אחת הסיבות או בעצם הסיבה היחידה שבגללה הוא קרס - זה כי לא צפינו. לא צפינו שבאותו רגע נתון יהיו ניסיונות של כ-15 אלף כניסות לאתר. לא צפינו שברגע השיא, בתוך עשר דקות, כחצי מיליון איש ינסו להיכנס לאתר. אני חושבת שזה חסר תקדים".
מה לגבי הטענה שהמלונאים העלו את המחירים ככה שגם אחרי ה-20% הנחה הם יכלו להרוויח כמו בימים רגילים?
"תראה, בסוף אנחנו מסתכלים על נתונים. אנחנו יצאנו למבצע וקיבלנו מחירים, ועליהם בוצעה ההנחה. בסופו של יום, המון הזמנות של הציבור הרחב היו הזמנות מחודשות, כלומר אנשים התקשרו, ביטלו הזמנות קודמות שהם עשו לפני המבצע, והזמינו במסגרת המבצע.
"אז אם אכן המבצע בסך הכל הראה מחירים יותר יקרים או לא הראה הנחות, אז אני חושבת שזה לא היה קורה. התקשרו אליי מלונאים ואמרו לי בבעתה 'יעל, המבצע נהדר, אבל מה שקורה כרגע זה שמבטלים את כל ההזמנות שיצאו קודם ועכשיו מזמינים מחדש'. אז מבחינתי זה העדות הטובה ביותר לכך שהמחירים אכן הראו הנחה".
עוד ציינה דניאלי כי עוד אין הערכות מספריות לכמות הביטולים וההזמנות מחדש, וכן לפילוחים של ההזמנות, אך כי בהתאחדות אוספים את המידע ויפרסמו אותו בהמשך. לריאיון המלא האזינו בסימנייה השלישית בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: על רקע השיא שנרשם במשיכות כספים מקופות הגמל מתחילת השנה, דיברנו בשבוע שעבר עם עו"ד ניב בוקסבאום, שהסביר כמה מס צריך לשלם על משיכה לפני גיל הפרישה, אילו מקרים יוצאים מהכלל ומה כדאי לבדוק לפני שפודים קופת גמל. וגם: איך כניסה של נשים ליחידות מובחרות תשפיע על מצב הנשים בשוק העבודה ומה זה אומר שת"א כבר לא בסיכון להפוך לבועת נדל"ן? לפרק המלא האזינו>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
