המסעדות ובתי הקפה צפויים להיפתח מחר לקהל הרחב (ד') לאחר שלא פעלו במשך יותר מחודשיים בגלל התפרצות הקורונה. ענף ההסעדה והמסעדנות, המעסיק ומפרנס מאות אלפי אנשים בישראל, היה אחד הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במשבר. בתי קפה, ברים, מסעדות, דוכני אוכל – כל אלה היו בין הראשונים להיסגר ובין האחרונים לחזור לעבודה. אלא שעם החזרה לפעילות, ימצאו עצמם הבליינים וגם בעלי העסקים בפני שגרה שונה ממה שהכירו, שתכלול בין היתר שמירת מרחק קפדנית בין שולחן לשולחן, מדידת חום למבקרים בכניסה ועוד כללים והנחיות שטרם התמודדו איתם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כיצד צריכים להתנהל המסעדנים והסועדים בשגרה החדשה שנכפתה עליהם בעקבות הקורונה? ניסינו לענות על השאלות שמעסיקות את הציבור בעזרתם של עו"ד עמית גרוס, מנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; ועו"ד ארנסט גרוניס ממשרד פרגן – פלס ושות, המתמחה בליטיגציה מסחרית.
יודגש, כי חלק מן התשובות מבוססות על מתווה פתיחה מוצע עבור ענף המסעדות והברים שנכתב על ידי משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, אולם טרם אושר על ידי משרד הבריאות, ומשכך טרם חוקק באופן שנכנס לתוקף מחייב. זאת, לצד מסמך נוסף שפורסם באתר רשות המיסים תחת הכותרת "התו הסגול - תו להעסקת עובדים ותו לקבלת קהל. בתי קפה, מסעדות, ברים, מועדונים בתי קפה, מועדונים וברים החל מ-27 במאי 2020 בכפוף לאישור ממשלה".
הגיעה למסעדה שבבעלותי משפחה שהזמינה מקום מראש, אבל לאחד הילדים יש חום. מה עליי לעשות?
על פי המתווים הנ"ל, יש לבצע מדידת חום, ככל שהדבר מתאפשר, באמצעי שאינו פולשני לנכנסים למקום, ולמנוע כניסת אדם עם חום גוף של 38 מעלות ומעלה. ביצוע הבדיקה לא יידרש מבית עסק שנמצא בתוך מתחם שבכניסה אליו גם כן נדרש לבצע מדידת חום. המניעה היא על האדם עצמו ולא על בני המשפחה שלו; מאידך ניתן להניח כי המשפחה לא תותיר את הילד לבדו, ומשכך נראה כי כל המשפחה לא תיכנס למסעדה.
ואיך עליי לפעול אם אחד הסועדים לא מוכן לשמור על הנחיות משרד הבריאות (למשל, לא שומר מרחק)?
על פי המתווה, המרחק בין השולחנות (בין פלטה לפלטה) יהיה 1.5 מטר. יש לשמור על מרחק זה בין אם בישיבה ובין אם בעמידה, באזור ההגשה, ההמתנה וחדר האוכל. המרחק בין שולחנות אוכל בשטחים פתוחים יהיה זהה למרחק המוגדר על פי רישוי עסקים.
עו"ד גרוס מציין, כי על המסעדה מוטלת החובה למנות ממונה על ענייני קורונה שיהיה אחראי על שמירת הכללים. אולם, היות וטרם ניתן עיגון חוקי להקלות המאפשרות את פתיחת המסעדות לישיבה תחת ההגבלות (שגם הן לא חוקקו עדיין) אזי כאשר אדם מסרב להקפיד על ההנחיות, ובכך גורם לבית העסק להפר את ההנחיות, אנו מציעים לפעול באמצעים לגיטימיים נגדו, למשל: לסרב לתת לו שירות על מנת שלא להיגרר להפרה של המתווה, להעיר לו בצורה מפורשת, לתעד את התנהגותו, להזמין גורמי פיקוח ואכיפה.
האם ניתן לתבוע סועד או בעל עסק שלא עומד בכללים?
תקנות לשעת חירום בעניין נגיף הקורונה קובעות סטנדרט התנהגות המחייב את הציבור הרחב לנהוג לפיו. לדברי עו"ד גרוניס, הנחיות משרד הבריאות וגופי הממשלה נועדו להגן על הציבור ולכן, עסק שלא עומד בהתאם להנחיות יהיה חשוף לתביעת רשלנות מצד המבקרים וכן לסנקציות אשר עלולה להפעיל המדינה על עסק שכזה. יש לזכור, כי בתביעות מן הסוג הזה יש להוכיח את הקשר הסיבתי שבין הפרת הנחיות משרד הבריאות על ידי העסק, לבין הנזק שנגרם לתובע ולא בהכרח יהיה מדובר במשוכה קלה.
האם סועד יכול להחזיר מנה ולא לשלם במקרה שעובדי המטבח היו ללא מסכות וכפפות?
בתי המשפט כבר קבעו בעבר, כי סועד המזמין מנה מתפריט המסעדה, מקבל על עצמו את הצעת המסעדה למכור את אותה מנה. מדובר במעין חוזה מחייב בין הצדדים ולכן הסועד מחויב לשלם על המנה. עו"ד גרוניס מסביר, כי בתקנות שעת החירום קיימת חובה על העובדים, בכל עת, לעטות כפפות ומסיכה. משכך, בעקבות הפרת הנחיות משרד הבריאות תהיה לסועד זכות לבטל את ההזמנה ולא לשלם עליה.
באתי לבלות במסעדה, אבל לידי יש סועד שמשתעל ללא הפסקה. מה אני יכול לעשות?
בהתאם למתווה המסתמן, על בעל העסק יהיה למדוד חום לכל אורח הבא בשעריו ובשלב זה, לא מסתמן שיש לבצע בדיקות נוספות. עו"ד גרוניס מציין כי ככל שלאורח אין חום, הוא רשאי להיכנס ולמעסיק אין אפשרות למנוע את כניסתו. על כן, אם סועד מרגיש שלא בנוח ליד מי שמשתעל לידו ללא הרף, הוא יכול לפנות לבעל העסק ולבקש לעבור למקום אחר, בהתאם להנחיות.
כיצד אני יכול לחייב את בעל המסעדה או סועד אחר לשמור על כללי המרחק?
סועד רשאי לפנות לבעל העסק ולבקש ממנו להפסיק להכניס אורחים נוספים, כאשר העסק הגיע לתפוסתו המלאה. באותו המצב, רשאי הסועד לבקש מבעל העסק לעמוד בהנחיות משרד הבריאות, לרבות על שמירת מרחק בין הסועדים. לדברי עו"ד גרוניס, ניתן יהיה לדרוש מבעל העסק להפסיק להכניס אורחים נוספים, ככל שבעל העסק הגיע לתפוסה מלאה. ככל שבעל העסק לא יישמע להערת הלקוח, אזי בדומה להפרת איסור על עישון במקומות ציבוריים, ניתן יהיה לזמן את גורמי הפיקוח הרלוונטיים למקום.
יש לי דוכן פלאפל עם סלטייה בהגשה עצמית, המסעדה שלי עובדת בסגנון "בופה" (הגשה עצמית). האם מעכשיו אני חייב להגיש באמצעות מלצרים?
בהתאם למתווים, שמעמדם כאמור אינו מחייב עדיין - קבלת המנות תהיה באמצעות הגשה בלבד, בין אם לשולחן הישיבה או לעמדת איסוף. עם זאת, ניתן להפעיל מזנון אוכל מרכזי, ובלבד שהגשת המזון לצלחת האורח תיעשה על ידי איש צוות.
מהו הקנס שאקבל מהפקחים אם אפר את ההנחיות?
בהתאם לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), תש"ף-2020, המפעיל מקום או עסק, בעצמו או באמצעות אחר, בניגוד לתקנות, דינו – מאסר למשך שישה חודשים או קנס עד לסך של 14,400 שקל. בשלב מוקדם זה, עדיין לא ברור האם זה גם הקנס שיוטל על בית אוכל שיפר את ההנחיות הרלוונטיות.
כבעל מסעדה, המגבלות החדשות לא מאפשרות לי עדיין לעבוד כפי שהיה בעבר. יחד עם זאת, יש לי הסכמים ישנים עם ספקים שפחות רלוונטיים למצב הנוכחי. מה עליי לעשות?
ראשית, יש לבחון כל מקרה לגופו, ובכלל זה – לבדוק היטב את הסכם ההתקשרות עם הספק הרלוונטי. הכלל במשפטים הוא ש"חוזים יש לקיים", ולכן זו נקודת המוצא. יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שנגיף הקורונה יצר מציאות חדשה שניתן לבחון חלק מסוים מההתקשרויות העסקיות לאורה. בתוך כך, ככל שיש השלכה ישירה, ברורה ומפורשת בין התפרצות הנגיף לבין ההתקשרות עם הספק, וככל שקיימת השפעה של ממש וקשר סיבתי בין הדברים, ייתכן כי ניתן להחיל את דיני סיכול החוזה, על ההתקשרות הרלוונטית.
חשוב לציין כי ככלל, טענה מעין זו שמורה למקרים חריגים יחסית, בבחינת אירועי קיצון. ככל שמדובר בחוזה שבוצע כבר, למשל – סחורה וחומרי גלם שסופקו כבר למסעדה, אזי משקלם של דיני הסיכול קטן ביותר ואולי אף אפסי. לעומת זאת, מציין עו"ד גרוס, השאלה נראית כמעניינת ורלוונטית יותר בצפי אל פני העתיד, בחוזים שמחייבים את המסעדה ברכישה בהיקפים מינימליים מסוימים מדי חודש, על מנת ליהנות מתעריף מיוחד שמבוסס על כמות רכישות למשל. באותם מקרים תבקש המסעדה לטעון כי לנוכח המשבר, והשינוי הדרסטי של המציאות הכלכלית, אין ביכולתה עוד לבצע את הרכישה מהספק בהיקפים שהיו רלוונטיים ערב פרוץ המשבר.
היות וטרם ניתנו הלכות מנחות בסוגייה מעין זו, נראה כי התשובה כרגע נותרת ללא מענה. בתי המשפט יידרשו לבחון את עוצמת הקשר הסיבתי בין התפרצות הנגיף לבין הקושי האובייקטיבי של המסעדה לעמוד בהתחייבות החוזית שנוצרה ערב המשבר, ורק לאחר שיקבע כי המשבר אכן היווה אירוע מסכל בבחינת 'כוח עליון' ורק אם קיים קשר סיבתי מעין זה, אולי ניווכח בפסיקה אקטיביסטית שתגן על המסעדן.
דמי השכירות שאני משלם לא משקפים את היקף הפעילות בהגבלות הקיימות. מה עליי לעשות?
"יש פה סיטואציה של 'סיכול חלקי'", מסביר עו"ד גרוס. "כלומר, עקב התפרצות הקורונה אחד מהצדדים לחוזה מנוע מלממש את מלוא הפוטנציאל של ההתקשרות. איפה זה מתבטא? למשל, בעלים של מסעדה אשר בגלל ההנחיות לא יכול למלא את כל מקומות ההושבה בסועדים. במצב כזה יש מספר פתרונות אפשריים.
"לשכת עוה"ד הציעה למשל כי במצב דברים מעין זה יש לחלק את הנזק באופן שווה, חצי – חצי, בין השוכר למשכיר. אני מאמין שעדיף לנקוט 'בשיטה היחסית' שתבחן את היקף ההכנסות של השוכר באותה תקופה לעומת חודשים קודמים, או לעומת חודש מקביל בשנים הקלנדריות הקודמות, או לכל יחסיות אחרת, באופן שיוביל לתשלום יחסי כאחוז מהפדיון שהושג בפועל. שיטה זו מייצרת יחס ישיר בין היקף הכנסות לבין התשלומים לצד השני לחוזה ומדרבנת את השוכר כן לפתוח את העסק שלו ולקדם אותו במידת האפשר, לעומת בחירה בהותרתו סגור מתוך 'הימור' שבעתיד ייתכן והעובדה כי לא נשא בדמי השכירות, תיחשב כהפרה שהייתה לגיטימית ומותרת בהתבסס על דיני הסיכול".