בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול במשק, המאבק בהון השחור עולה מדרגה: רשות המיסים מתכננת להוציא לפועל בחודשים הקרובים תוכנית ראשונה מסוגה של גילוי מרצון לישראלים המחזיקים מאות אלפי שקלים ומעלה במזומן בבתים או בכספות בבנק. מדובר בסכומים שהחזקתם מעידה על ניסיון להלבנת הון של כספים מעסקאות שעליהן לא שולם מס, או מביצוע עבירות פליליות כמו סחר בסמים וזנות.
אחת ההצעות שנבחנות היא לקרוא למבצע בשם "מתחת לבלטות", שבהן בעבר נהגו ישראלים להסתיר כספים. ברשות המיסים ובמשטרה מעריכים כי ישראלים מחזיקים לפחות 10 מיליארד שקל במזומן במטבעות שונים בכספות, בבתים ובמקומות מסתור, אך ייתכן שהסכומים אף גבוהים עוד יותר.
ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet נודע כי ברשות, בניהול ערן יעקב, בוחנים את ההיבטים של הפעלת תוכנית כזו, שעיקריה יהיו אי העמדה לדין של מי שיתוודו בהחזקת הכספים במזומן. ההערכות ברשות הן שכ-20% מהפעילות במשק אינה מדווחת ומדובר באובדן גביית מיסים של כ-35 מיליארד שקל בשנה.
פרט לאי העמדה לדין, מי שיתוודה כי הוא מחזיק בסכומי כסף גדולים בלתי מדווחים במזומן, בשקלים ובמטבעות אחרים, ישלם מס בשיעור נמוך יותר מאשר אם היה מצהיר על כך כחוק. מדובר על מס של 10%-15%, לעומת מס שולי שיכול להגיע ל-50% ומס רווחי הון של 25%-30%. כמו כן, המדווח לא יועמד לדין פלילי, לא ייגבו ממנו קנסות והוא לא יחויב בריבית והצמדה אם ישלם את המס מיידית.
3.5 מיליארד שקל ב-3 מהלכים דומים
בשנים האחרונות הפעילה רשות המיסים שלוש פעמים תוכניות של גילוי מרצון בגין החזקת כספים ונכסים על ידי ישראלים בחו"ל. מי שבמסגרת המבצעים החליט לדווח על כך מרצונו לרשות המיסים נדרש לשלם מס על רווחיו, בהם רווחים בפעילות במניות, ריבית ושכר דירה מדירות שהחזיק בחו"ל, אך לא הועמד לדין כך שלא נרשמו בתיקו עבירות פליליות. בשלושה המבצעים הללו גבתה רשות המיסים 3.5 מיליארד שקל.
המטרה היא להכריז על המהלך של גילוי מרצון עוד לפני סוף 2020, כששר האוצר ישראל כץ קיבל דיווח ראשוני על כך.
לפי רשות המיסים, בין אלו שמחזיקים סכומים גדולים מאוד במזומן נמנים גורמים עסקיים שמקבלים תשלומים במזומן בסכומים גבוהים. כסף מזומן רב נמצא גם בידי גורמים במגזר החרדי ובמגזר הערבי.
עם זאת, רוב הכסף נמצא בידי אלפי "עבריינים בכירים", כהגדרת החוקרים. רובו מגיע מעסקאות סמים ורכוש גנוב ומסחר בנשים למטרות מין, כשמדי יום מבוצעים תשלומים והעברות כספים במאות אלפי שקלים ודולרים.
מיליארדי שקלים שיוכלו להניע את הכלכלה
לדברי ראובן שיף, בעבר נשיא לשכת רו"ח וכיום שותף מנהל של RSM שיף הזנפרץ ושות', "זה מהלך נכון מאחר שכיום המדינה משוועת להגדלת הכנסותיה ממיסים. בניגוד למבצע הקודם של הליך גילוי מרצון, שבו היה על הנישום לשלם מס הן על ההון והן על הריבית, הרי שבמקרה זה היות שהמזומן אינו נושא ריבית, יחול תשלום מס רק על ההון". הוא הוסיף כי "הדבר עשוי להניב לכלכלה הישראלית מיליארדי שקלים, שהיו במחתרת, ויוכלו להניע את מעגל הכלכלה".
כצעד נוסף במלחמה בהון השחור, במשרד האוצר שוקלים את הפחתת הסכום במזומן שיהיה מותר לשלם בעסקאות לקניית מוצר או שירותים מ-11,000 שקל ל-6,000 שקל.
ברשות המיסים אישרו אתמול כי "נבחנת תוכנית מיוחדת של גילוי מרצון בתחום הכסף המזומן", אולם סירבו למסור פרטים.