התוכנית "חרדים להייטק" היא בעלת פוטנציאל אדיר, בתנאי שלא יתקעו לה מקלות בגלגלים. בעשור האחרון יש עלייה דרמטית במספר החרדיות שפונות לתחום. ב-2016 למדו במגמות מחשבים בסמינרים כ-2,500 נערות, היום מדובר כבר על 7,000. כוכבת העבר, ההוראה, נסוגה לטובת עבודה בהייטק שנחשבת יוקרתית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שכרן של החרדיות בתחום אמנם גבוה בהשוואה לשכר בהוראה, אבל נמוך בעשרות אחוזים בהשוואה לשכר החילוניות. זה נובע בין השאר מהכשרתן כהנדסאיות שדוחפת אותן למקצועות פחות משתלמים, שהולכים ונעלמים משוק ההיי-טק בישראל לטובת הודו ואוקראינה. התוכנית החדשה מאפשרת להגיע לרמה מקבילה לאקדמיה במסגרת הסביבה הטבעית בסמינרים תוך שמירת עצמאותם - רכיב קריטי.
כדי שהתוכנית תצליח, יש צורך במשולש סגור. צלע אחת - תעשיית ההייטק - נרתמה מכיוון שהיא משוועת לכוח אדם איכותי ומודעת לתרומת המגזר להייטק. היא גם מוכנה להתאים את התנאים לצורכיהם. גם הצלע השנייה - הציבור החרדי - מבין שיש צורך בפתרון. הצלע השלישית והקריטית - המדינה - טרם נרתמה.
האם המדינה והאוצר מאמינים בכנות בצורך לשלב חרדים בשוק התעסוקה, או שזה מס שפתיים? האם "נערי האוצר" שידם על השאלטר התקציבי ידבקו בכך שתעודות אקדמיות הן חסם בלתי עביר, או שבשם היעד הלאומי של העלאת התרומה החרדית לכלכלה יסכימו להתחשב בכישורים ובצורכי התעשייה? התעשייה כבר מוכנה, כל שנותר זה שהמדינה תצא מהקיבעון שבלי תואר אין תקצוב.