פיתוח על חשבון ערכים סביבתיים: בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, הנשיאה אסתר חיות, השופט מני מזוז והשופט נועם סולברג, דחה היום (ב') את העתירות שהוגשו נגד בניית שכונת מגורים בת 5,000 יחידות דיור באזור רכס לבן שבמערב ירושלים.
העתירות שהגישו המועצה האזורית מטה יהודה, שחלק מהשטח מצוי בתחומה המוניציפלי, המושבים הסמוכים אורה ועמינדב, והחברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין, הוגשו כנגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה במאי 2019 להרחיב את אזור הפיתוח של ירושלים אל תחום רכס לבן תוך שינוי ייעוד הקרקע של השטח לבנייה. השופטים קבעו כי באיזון שבין הצורך בפיתוח לבין הצורך בשמירה על עריכם סביבתיים, גבר הראשון על האחרון.
כאמור, בדצמבר 2017 המליצה המועצה הארצית לתכנון בנייה בראשות זאב בילסקי, להפקיד להתנגדויות הציבור תוכנית מתאר מחוזית לשינוי ייעוד הקרקע ברכס לבן לאזור פיתוח עירוני על מנת לתת מענה לצורכי הפיתוח העתידיים של ירושלים וכדי להבטיח התחדשות עירונית בשכונות קיימות.
לתוכנית הוגשו התנגדויות על ידי גורמים שונים, בהם המועצה האזורית מטה יהודה שחלק קטן מרכס לבן מצוי בתחומה, החברה להגנת הטבע, ומושבים סמוכים. במאי 2019 החליטה המועצה הארצית לאחר שקיבלה את המלצות החוקר אדם קולמן, לדחות את ההתנגדויות ולאשר את תוכנית המתאר המחוזית להכללת רכס לבן באזור המיועד לפיתוח עירוני.
בעתירות שהוגשו נגד החלטת המועצה הארצית לאשר את התוכנית נטען כי ההחלטה לשנות את ייעוד הקרקע ברכס לבן לאזור המיועד לפיתוח ירושלים, מנוגדת להוראות תמ"א 35 שעל פיה יש לשמור על שטחים פתוחים. החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין טענו כי התוכנית פוגעת אנושות בסביבה ובבעלי החיים ברכס לבן ובניגוד להצהרות אין תנאי שקושר בין הבנייה ברכס לבן לבין מימוש התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות של ירושלים.
בנוסף, טען מושב אורה שהתוכנית לא קובעת "חיץ" בין מושב אורה לבין שכונת המגורים שתקום ברכס לבן, והתוכנית פוגעת כלכלית במושב ובצביונו הכפרי. המועצה האזורית מטה יהודה טענה כי לא ניתן לאשר תוכנית כאשר חלק מהשטח מצוי בתחומה, וטרם הוחלט במסגרת עבודת וועדת גבולות, על העברת השטח לתחומה המוניציפלי של ירושלים.
מנגד טענה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים שהצטרפה להליך, כי היא מתנגדת לעתירות, מאחר וקיים מחסור ביחידות דיור בבירה, וכי היקף עתודות הקרקע הזמינות לפיתוח אינו מספיק כדי לתת מענה ליעדי התכנון ולצרכי הפיתוח העתידיים של ירושלים.
בית המשפט העליון דחה היום את העתירות, וקבע כי בניגוד לנטען בהן, תמ"א 35 אינה מתנה פיתוח עירוני חדש במיצוי עתודות קרקע קיימות. בית המשפט נימק כי סוגייה זו נדונה ונשקלה לאורך תהליכי התכנון, והוכרעה לאחר שהתברר כי עתודות הקרקע הקיימות אינן מספיקות לצורכי הפיתוח של העיר, ואישור התוכנית חיוני גם כקרקע משלימה להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות של העיר. עוד קבע בית המשפט, שטענות על אופי הבינוי הן מוקדמות, מאחר והתוכנית המפורטת לבינוי במקום מצויה בהליך תכנוני וטרם הוכרעה.
לגבי הטענות לפגיעה כלכלית במושב אורה, קבע בית המשפט כי התוכנית אכן "נוגסת" בחלקות חקלאיות בשטחי המושב, שרובן אינן משמעות לחקלאות, אך החוק מאפשר מתן פיצויים בגין פגיעה בחלקות כתוצאה מהתוכנית, ואין בפגיעה הכלכלית כדי לשלול את אישור התוכנית.
"מדובר במחלוקת לגבי האיזון הראוי בין צרכי הפיתוח לבין הערכים של שמירת הטבע והסביבה", קבעה הנשיאה אסתר חיות. "שיקול הדעת להכריע בדילמות מסוג זה מסור למוסדות התכנון שתפקידם ומומחיותם לכך. בית המשפט לא ייטה כף להחליף את שיקול דעתם המקצועי של מוסדות התכנון אלא אם הוכח כי נפל בהחלטותיהם פגם חוקי".
בסביבת המתנגדים לבנייה ברכס לבן עוד לא הרימו ידיים. במקביל להגשת העתירות, קידם משרד השיכון תוכנית מפורטת למתחם שהופקדה בסוף 2018. ביולי 2019 דחתה הוועדה המחוזית את מרבית ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית ואישרה אותה בתנאים. נגד ההחלטה לאשר את התוכנית הוגשו עררים למועצה הארצית אשר עדיין תלויים ועומדים.