חצי מיליון ישראלים יישארו מחוסרי עבודה בסוף שנת 2020. כך העריכו היום בדו"ח מיוחד שפרסם שירות התעסוקה. המשמעות היא שהאבטלה תישאר בשיעור גבוה מאוד של 12%, יותר מפי שלושה משיעורה לפני משבר הקורונה שעמד על פחות מ-4%. בדו"ח מתריע שירות התעסוקה מפני הקצב האיטי של חזרת העובדים לעבודה לצד המשך רישום דורשי אבטלה חדשים, כלומר עובדים שיוצאו לחופשה ללא תשלום או יפוטרו גם בחודשים הקרובים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במערכת הכלכלית מביעים חשש רב, שהכרזה על סגר נוסף בחגים יגביר את הוצאתם לחופשה של עובדים רבים, בהם כאלה שכבר הוצאו לחופשות ללא תשלום בעבר, הוחזרו לאחרונה לעבודה ועלולים להיות מוצאים שוב לחופשות ואף לאבד סופית את מקום עבודתם. בכל מקרה, בשירות התעסוקה מודאגים מהחזרה האיטית של עובדים למקומות עבודתם וחוששים שהמצב הזה יימשך גם לקראת סוף השנה, ולכן שיעור האבטלה בישראל ימשיך להיות גבוה מאוד.
"העלייה בשיעור הנדבקים והמגבלות הכלכליות והחברתיות מקרבות את ישראל למימוש התחזיות הפסימיות שהציג שירות התעסוקה בתחילת המשבר", נאמר בדו"ח.
נכון להיום, רשומים בשירות התעסוקה כ-857 אלף דורשי עבודה, מהם כ-543 אלף המצויים בחופשות ללא תשלום. שיעור האבטלה בישראל נכון להיום, לפי שירות התעסוקה, הוא 21%.
"עלול להיווצר דור אבוד של צעירים כמו בספרד ויוון"
הדו"ח מזהיר, כי אבטלה ממושכת עלולה להוביל ליצירת "דור אבוד" של צעירים - כפי שהיה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008 במדינות כספרד ויוון. בשירות התעסוקה מודאגים במיוחד משום שההתאוששות מהמשבר היא תהליך ארוך טווח לקבוצות סיכון ידועות, כמו מרוויחי שכר נמוך, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות וצעירים - אך הפעם הצטרפו אליהן עוד קבוצות המשתייכות למעמד הבינוני ועובדי ענפים שנפגעו במיוחד במשבר כמו תיירות ותרבות.
מחברי הדו"ח מדגישים, כי מדינות רבות בארגון ה-OECD מפעילות תוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה, המשלבות בין מרכיב הפיצוי לאזרח למרכיב השילוב המחודש בעבודה, באמצעות מערך של שירותים מתקדמים. "זאת, בעוד המדיניות הישראלית התמקדה עד כה במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות בלבד". בשירות מזהירים, כי "המובטלים עלולים להינזק מתוכניות המתמקדות בפיצוי בלבד, ההופכות את העבודה ל'פחות משתלמת'".
נתוני שירות התעסוקה מגלים כי 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם - תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית. משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות - לפחות 80% - במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021. עוד עולה מבדיקת שירות התעסוקה נתון חמור: בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה.
על ההחלטה של הממשלה נמתחה כבר ביקורת בקרב גורמים כלכליים במשק, בהם גם בקרב גורמים ממשלתיים. מחד, יש המשבחים את הראייה לרחוק של שר האוצר, ישראל כץ, שאמר לאחרונה ל-ynet כי "הקורונה לא הולכת לשום מקום ותהיה איתנו על פי התחזיות עד ליוני 2021 לפחות. לכן החלטנו להאריך את תשלום דמי האבטלה למצויים בחל"ת עד למועד זה".
מאידך, גורמים רבים במשק סבורים שמובטלים לא ממהרים לחפש עבודה, כי נוח לרבים מהם להישאר בבית ולהרוויח חלק לא קטן משכרם ערב הוצאתם לחופשה, כאשר ממילא אין הרבה היצע של עבודות במשק.
בשירות התעסוקה מתריעים, כי ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחת סיכויים להשתלב בו מחדש, וגדלים הסיכויים להיקלע למסלול ארוך טווח של קצבה סוציאלית, ורווחתם האישית נפגעת. לדבריהם, לאחר תקופת היעדרות ארוכה, השילוב מחדש בעבודה הופך להיות מורכב יותר.
לכן ממליץ שירות התעסוקה לנקוט בשני צעדים מקבילים: מחד, עידוד החזרה המהירה לשוק העבודה ושמירה על קרבה לשוק העבודה בשונה מהמצב הקיים שמעודד עובדים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה.
מאידך, מדגישים בשירות התעסוקה את חשיבותו של פיתוח ההון האנושי של דורשי העבודה, דהיינו שיפור המיומנויות והכישורים שלהם וכך לחזק את חזרתם לשוק העבודה ואף להגדיל את הפריון במשק.
בשירות התעסוקה מדגישים כי עוד בראשית המשבר, לקראת סוף חודש מרץ, הם התריעו שממשברים עולמיים קודמים ניתן ללמוד כי לשוק העבודה הישראלי ייקח עוד שנים רבות להתאושש מהמשבר. במסגרת הדו"ח המליץ כבר אז השירות ללמוד מהמודלים השונים שמדינות העולם יישמו על מנת להתמודד תעסוקתית עם נגיף הקורונה, ביניהם גם מהמודל הגרמני המדובר (השתתפות המדינה בשכרו של העובד הנותר במקום העבודה ולא מוצא על ידי המעביד לחופשה).
החשש: קושי בחזרה למעגל העבודה
מניתוח מיוחד שערך שירות התעסוקה עולה כי מבין כלל תובעי הבטחת הכנסה בישראל בשנת 2019, 24.3% קיבלו קצבת אבטלה לפחות באחת משלוש השנים שלפני כן - לפרק זמן של חודשיים לפחות. יותר מ-22% מכלל מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בישראל ב-2019 התייצבו לקבלת קצבת אבטלה בשלוש השנים הקודמות.
הדו"ח מתריע, כי במצב בו החזרה לשוק העבודה מתעכבת, ולנוכח הארכת קצבאות האבטלה בעוד 12 חודשים, שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות שלהם צפוי לגדול - בשל הקטנת התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך.
רבים ממקבלי קצבאות האבטלה עלולים למצוא עצמם מבקשים הבטחת הכנסה בשנים הבאות; על פי האיחוד האירופי, בין 2007 ל-2014, עקב המשבר הכלכלי העולמי, הוכפל מספר המובטלים לטווח ארוך - המקביל למקבלי הבטחת הכנסה - וקבוצה זו היוותה כמחצית מכלל המובטלים במדינות האיחוד האירופי.
מחברי הדו"ח מדגישים, כי כבר היום דורשי העבודה מצויים למעלה מחמישה חודשים מחוץ למעגל העבודה. מחקרים רבים קושרים בין היעדר תעסוקה לאורך זמן לתופעות פסיכולוגיות שליליות, כמו מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה וירידה בהערכה העצמית. "בקרב אנשים ללא רקע של בעיות נפשיות, חלה הידרדרות במצב הנפשי כתוצאה מתקופת אבטלה של מעל חצי שנה", נכתב.
כמו כן, "ככל שנמשכת תקופת האבטלה, נמצא כי ניכרת ירידה בביטוי של תכונות אישיות בונות - כמו למשל פתיחות - חיוניות לחיפוש ולמציאת עבודה חדשה והשתלבות מחודשת".
מחברי הדו"ח ממליצים, כי על מנת להפחית את הנזקים הכלכליים והפסיכולוגיים הנוצרים מאבטלה ממושכת, יש צורך בהתערבות ממשלתית מסיבית וללא שיהוי, כדי להוביל את המשק בחזרה למסלול הצמיחה.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מעניק את הדו"ח לשר הכלכלה, עמיר פרץ
(צילום: צ'יקו כהן)
שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, אמר אתמול, כי "עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, 'המודל הגרמני'. מודל, אותו גיבשתי יחד עם בכירי משרדי והצגתי אותו בוועדת הכלכלה. זו לא העת להטיל דופי במעסיקים הקורסים תחת הנטל והעובדים המשוועים לחזור למעגל העבודה, אלא לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר, כמה שיותר עובדים למעגל העבודה. לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו, שלא בתום לב, ישלם על כך".
לדברי מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. לאור המדיניות הקיימת, שמתמקדת בפיצוי על פני תמרוץ לתעסוקה, חיוני להקטין את ההשפעות השליליות שעלולות להיווצר ברמת הפרט. לכן, יש צורך ביישום תוכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המיידי ואף לשנים הבאות. שירות התעסוקה ממליץ למצוא את האיזון בין שני מסלולים משלימים: מצד אחד חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה ומצד שני תמרוץ אפקטיבי לשילובם בשוק העבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים".
לדברי שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, "מהנתונים שפרסם שירות התעסוקה עולה תמונה עגומה וברורה, עליה התרענו כבר במרץ - מעמד הביניים של צעירי ישראל נמצא תחת קריסה. ממשלת ישראל זונחת את עתידנו ועתיד המשק דרך פתרונות פלסטר ומערכי חל"ת שלא מתמרצים חזרה לשוק העבודה. אנחנו קוראים לממשלה להפסיק לנצל את כספי הדורות הבאים ולאמץ את התוכנית החילוץ אותה גיבשנו, בה מוצעים פתרונות לעשרות אלפי צעירים וצעירות. התעשתו, לפני שיהיה מאוחר".
