מאז תחילת הסגר השני וכניסת ההגבלות החדשות, ערב ראש השנה, נרשמו בשירות התעסוקה 207,191 דורשי עבודה חדשים, מהם 151,436 עובדים שיצאו לחל"ת בפעם השנייה. כך עולה מנתוני שירות התעסוקה שהתפרסמו היום (א').
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בסך הכל 186,958 עובדים הוצאו לחל"ת מאז תחילת הסגר ו-20,233 נרשמו מסיבות אחרות, בעיקר בשל פיטורים או יציאה לחופשה ביוזמתם (למשל, חופשת לידה).
מאז יום חמישי נרשמו בשירות התעסוקה 18,970 דורשי עבודה חדשים ומספרם צפוי לגדול בימי חול המועד סוכות ובהתאם להחלטה, אם תהיה כזאת, להאריך את הסגר מעבר לשבוע הבא.
כיום רשומים בשירות התעסוקה 936,712 דורשי עבודה, מהם 595,667 המצויים בחופשות ללא תשלום. ההערכה במשק היא שהארכת הסגר השני תביא לחציית מיליון מחוסרי עבודה בישראל, והתקרבות הדרגתית למספרי השיא של הסגר הראשון.
במקביל, פרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, את הדו"ח התקופתי שכולל נתונים מדאיגים על מצב התעסוקה במשק. כך, למשל, מהדו"ח עולה כי כ-62 אלף עובדים פוטרו מעבודתם או שמקום עבודתם נסגר מתחילת משבר הקורונה והם לא מחפשים עוד עבודה. כ-18 אלף נוספים שהפסיקו לעבוד בגלל סיבות אחרות או לא עבדו בעבר, מעוניינים לעבוד עכשיו ולא חיפשו עבודה בחודש האחרון בגלל הקורונה - ועל כן אינם נחשבים כמובטלים לפי הגדרת הלמ"ס.
עוד עולה, כי רוב המובטלים והשוהים בחל"ת כמו גם אלה שהתייאשו מלחפש עבודה בגלל בעקבות המשבר הם מי שמשתכרים משכורות נמוכות במיוחד. הנמצאים בחל"ת מתאפיינים בהיקפי משרה הנמוכים בממוצע בכ-19% מאלו המועסקים, כך ש-70% מפערי השכר החודשיים בינם ובין המועסקים נובעים מהפערים בהיקף המשרה.
מהדו"ח עולה, כי ביחס לתקופה שלפני המשבר חלה ירידה של כ-5% בשיעור התעסוקה בישראל של גילאי 15 ומעלה, שמשמעותה ירידה של כ-320 אלף מועסקים. 15% מהם, כ-50 אלף, בשל ירידה בהשתתפות בכוח העבודה. מה שחמור במיוחד הוא, ששני שליש מהירידה בתעסוקה מקורו בירידה בגילאי העבודה העיקריים, 64-25, בקרבם מספר המועסקים ירד בכ-210 אלף ביחס לתקופה שלפני המשבר.
בחודש אוגוסט היו כ-8.3 מובטלים על כל משרה פנויה במשק - פי 5.7 מאשר היחס בתקופה שלפני המשבר, זאת כשבכל הענפים חלה עלייה משמעותית ביחס המובטלים למשרות פנויות. ממצא זה ממחיש שעיקר הבעיה בשוק העבודה נעוצה בשלב זה בביקוש נמוך של הפירמות לעובדים.
"אנו מוצאים כעת שבהתאם לכך, חלה עלייה בחודשים יולי-אוגוסט במשך הזמן הממוצע שבו הבלתי מועסקים חיפשו עבודה, למרות המשך זרם המפוטרים ושיעור גבוה יחסית של אנשים שאינם בכוח העבודה אך מעוניינים לעבוד מדווחים שאינם מחפשים עבודה בשל מחסור בעבודה מתאימה", אומרת גרינברג.
הדו"ח מגלה, כי מרבית העובדים שיצאו לחל"ת בשיא המשבר חזרו לעבוד בחודשים לאחר מכן. עם זאת, 17% בלבד מהנמצאים בחל"ת בחודש אוגוסט, שרבים מהם אינם עובדים משלביו המוקדמים של המשבר, דיווחו שהם חושבים שיחזרו לאותו מעסיק - ירידה של 20% בהשוואה לחודש מאי. "ממצא זה מחזק את האפשרות להיווצרותה של אבטלה ממושכת", קובעת הכלכלנית הראשית באוצר.
מרבית מחוסרי העבודה הם גברים (53%), מבוגרים מעל גיל 35 (53%), ובעלי משפחות (60% נשואים או גרושים ול-49% יש ילדים עד גיל 17). עם זאת, בחודש אוגוסט חלה ירידה של 3% בשיעור המובטלים בעלי תואר אקדמי לעומת חודש יוני ועלייה קלה בשיעור של בעלי תעודת בגרות או תעודה על תיכונית. הדבר מצביע על האתגר של בעלי ההשכלה שאינה אקדמית להישאר בתקופה זאת בשוק העבודה.
הירידה בשיעור התעסוקה והעלייה בשיעור האבטלה מעט יותר בולטים בקרב המגזר החרדי ובעיקר בקרב נשים ערביות. משכך, חלה ירידה קלה בחלקם בתעסוקה. בעוד ששיעור האבטלה הממוצע עמד בחודש אוגוסט על 9.8%, שיעור האבטלה של הנשים הערביות עמד על 10.6%, של הנשים החרדיות על 13.1%, ושל הגברים החרדים על 14.4%.
