צפו: איך תשפיע הממשלה החדשה על הכיס שלכם?
(צילום: משה מזרחי)
"בשנתיים האחרונות ראינו מדיניות פופוליסטית ומאוד לא מקצועית, שכללה הרבה מאוד שליפות מהמותן והתרכזה רק בטווח הקצר". כך אמר הבוקר (ב') בריאיון לאולפן ynet ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה והמועמד לתפקיד היועץ הכלכלי של ראש הממשלה הנכנס נפתלי בנט.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באשר לסוגיית מועמדותו לתפקיד, סירב שראל להתייחס לנושא ואמר כי "לא התייחסתי בעבר וגם עכשיו ובעתיד לא אתייחס לנושאים אישיים הקשורים לשיחות אישיות. כל מה שאני אומר הוא בתור תפקידי הנוכחי בתור ראש פורום קהלת".
4 צפייה בגלריה
המועמד לתפקיד היועץ הכלכלי לרה"מ: "מקווה שבממשלה החדשה הדברים יהיו אחרת"
(צילום: אריאל זנדברג)
יחד עם זאת, שראל לא נמנע כאמור מלבקר את המדיניות הכלכלית של הממשלה היוצאת ואמר כי "בין 2015 ל-2019 המדיניות הייתה לתת הטבות מיידיות לציבור ולא להסתכל לטווח הארוך. הדרגים המקצועיים, גם במשרד האוצר וגם בחלק ממשרדי הממשלה האחרים, פחות השפיעו על המדיניות והשיקולים הפוליטיים קצרי הטווח השפיעו יותר. אני מקווה שבממשלה החדשה הדברים יהיו אחרת".
בנוסף, התייחס שראל גם לנושא משבר הדיור, בו התעסק בעבר, ואמר: "יש כמה בעיות יסוד בצד ההיצע של הדיור שהממשלות בעקביות נמנעות מלטפל בהן. ברגע שיטפלו בהן, יש סיכוי טוב שהמחירים גם יירדו. אני מדבר על דברים כמו רשות מרקרעי ישראל ושיטת השיווק של הקרקעות והנושא של הרשויות המקומיות שאין להן היום שום תמריץ לקדם בנייה למגורים. להיפך - יש להם תמריצים מאוד חזקים לא לקדם בשום פנים ואופן בנייה למגורים וכל ראש עיר שמקדם בנייה למגורים הוא למעשה פוגע באינטרסים של התושבים של היישוב שלו.
"את זה צריך לשנות מהיסוד והממשלות הקודמות ובעיקר בעשור האחרון יכלו לעשות את זה ונמנעו מלעשות זאת בגלל קושי פוליטי, בגלל שזה מצריך הרבה מאבקים והרבה התעמתות עם מוקדי כוח והם לא עשו את זה. לעומת זאת, הם ניסו לעשות 'הוקוס פוקוס' בצד הביקושים - להפחית את מחירי הדירות על ידי סבסוד, כאשר בכל ספר כלכלה מלמדים שסבסוד של מוצר בלי לשנות את ההיצע שלו, רק יעלה את המחיר שלו".
4 צפייה בגלריה
"לא נכון שמשרד האוצר יהיה גוף ביצועי". שרי האוצר לשעבר משה כחלון וישראל כץ
(צילום: דוברות משרד האוצר)
שראל הוסיף כי "אני חושב שזה לא טוב שנושא הדיור יהיה במשרד האוצר. זה משרד מטה שאמור להטוות מדיניות מאקרו-כלכלית, לפקח על ביצוע תקציב המדינה ולקבוע סדרי עדיפויות. זה לא טוב שהאוצר יהיה משרד ביצוע ואני חושב שבשנים האחרונות, במיוחד בתקופתו של השר כחלון, משרד האוצר ניסה להיות משרד ביצועי ולבנות ולקדם בנייה למגורים ולפקח על תוכנית מחיר למשתכן.
"היו שם הרבה מאוד ניגודי עניינים בין משרד מטה שאמור להסתכל על התמונה הרחבה של המשק לבין משרד שמודד את ההישגים שלו במספר הזוגות הצעירים שהצליחו לרכוש דירה בהנחה, אז כמובן שזה הביא להרבה מאוד עיוותים, לסבסוד מאוד כבד ולהעלאת הלחצים מצד הביקוש. מצד שני, בצד ההיצע לא נעשה שום דבר ולכן המדיניות הזאת לא פתרה את בעיית מחירי הדירות. אני מקווה שיהיה שינוי עם הממשלה החדשה והיא תטפל בצורה נכונה גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש".
פרופ' עומר מואב: "לא כדאי להעלות מיסים"
פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה מהבינתחומי בהרצליה, התייחס לשר האוצר הנכנס, אביגדור ליברמן, ומצב הקשה במשק בו יצטרך כעת לטפל. "יש למשק אתגרים מאוד רציניים כרגע. אתגר מאוד גדול הוא הגירעון המבני שנכנסו איתו אפילו למשבר הקורונה, שאותו צריך לחסל. הממשלה חייבת, לא מיידית, אבל בסופו של דבר תהייה חייבת להגיע לאיזון בין ההכנסות ממיסים לבין ההוצאות הממשלתיות".
יחד עם זאת, פרופ' מואב הדגיש כי "אני לא אומר בהכרח שיצטרכו להעלות מיסים. אנחנו נמצאים היום בסביבה של ריבית אפסית בעולם וזו מצד אחד דווקא כן הזדמנות דווקא לבצע השקעות על ידי יצירת חוב. יחד עם זאת, יש הבדל בין הוצאות שוטפות של פשוט העלאת תקציבים של המשרדים החברתיים והביטחוניים, שזה אסור לעשות כי זה גירעון מבני, לבין השקעות בתשתיות, שזה דבר שמוצדק לעשות למענו גירעון.
"באופן כללי, הייתי אומר שלא כדאי להעלות מיסים, כי המיסים בישראל, בוודאי על העשירון העליון, הם מאוד גבוהים בהשוואה בינלאומית. אנחנו ברמת מיסוי שקצת מדכאת את הפעילות הכלכלית, אם רוצים לצאת ממיתון אז לא כדאי להעלות מיסים, כדאי לייעל לצד ההוצאה. מצד שני, כן אפשר לפעול בצד המיסים על ידי רפורמה שמתבקשת כבר הרבה מאוד שנים בתחום המיסוי, ומשבר זו הזדמנות, אז הנה ההזדמנות לפשט את מערכת המס, לבטל פטורים ממס, פטורים רבים - מעוותים, מזיקים, שיש במערכת המס בישראל, ובתמורה לביטול הפטורים להוריד את שיעורי המס".
פרופ' דן בן-דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וראש מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, הסכים עם מואב והוסיף: "משבר גדול מאוד זו גם הזדמנות להסתכל מחדש מי כאן מקבל את הכסף, איך הוא מחולק, להגדיל בצורה מאוד משמעותית את השקיפות התקציבית כדי שנוכל באמת לנהל פה דיון פעם אחת ולתמיד על העדיפויות הלאומיות האמיתיות של מדינת ישראל כפי שהן באות לידי ביטוי בחלוקת התקציבים.
"יש גם מקור נוסף שאנחנו משאירים בדרך כלל בדיונים האלה בצד וזו הכלכלה השחורה, העומדת על היקף של כחמישית מהתוצר, שזה אחד מהגבוהים ב-OECD. אם רק נתחיל לאכוף פה את החוקים והכללים כמו במדינה מתוקנת, אם נוריד את היקף הכלכלה השחורה למימדים של צרפת, גרמניה, ארה"ב וכו', נוכל להגדיל התוצר בעוד 200-100 מיליארד שקל, שזה אומר שנגדיל את המיסים בסדרי גודל של 60-30 מיליארד שקל. זה ישחרר לנו הרבה כסף לשימושים שצריכים אותם אם שומעים את התוכניות של הממשלה החדשה", אמר בן-דוד.
