השבריריות המאפיינת את פעילות ענף הבנייה בימים שבשגרה נסדקה בימי הקורונה: רבים מהקבלנים נקלעו למצוקה תזרימית שמקשה על המשך עבודתם. מניתוח מיוחד שבוצע עבור ynet על ידי חברת המידע העסקי CofaceBdi עולה כי כ-5,300 חברות בענף הבנייה בישראל נקלעו לקשיים בעקבות התפשטות הנגיף - כך שקיימת סכנה ממשית להמשך פעילותן.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
החברות הללו מצטרפות לכ-6,300 חברות בענף שנחשבות לחברות בסיכון גבוה עוד לפני המשבר, כך שנכון להיום מספר החברות בקשיים עומד על כ-11,500 חברות, המהוות כ-40% מהענף. המאפיינים שלהן הם אי עמידה בהתחייבויות תשלומים כלפי ספקים, גופי מימון, עובדים או רשויות מקומיות, לצד קשיי נזילות, מינוף גבוה, צ'קים חוזרים, חשבונות מוגבלים וכדומה.
לנתונים יש אישור רשמי גם בניתוח של התאחדות הקבלנים בוני הארץ לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מהם עולה כי בענף הבנייה 12% מהחברות הן בעלות מסגרת אשראי קטנה, זאת לעומת 7% בכלל המשק ו-5% בלבד בענף התעשייה. עוד נמצא כי שיעור חברות הבנייה אשר קיבלו סיוע מהמדינה עומד על 32% בלבד - נמוך מכלל המשק, שבו היקף המענקים עומד על 39% וענף התעשייה, שבו ניתנו מענקים עד לכדי 53% מהחברות.
מחירי הדירות עלולים לעלות
מוסר התשלומים הנמוך הנהוג בקרב הקבלנים והרווחיות הנמוכה ממילא מקשים עוד יותר כעת בעתות משבר. בימים שבשגרה, התשלומים לקבלני המשנה מועברים להם על ידי הקבלן הראשי בצ'קים דחויים, שאותם הם מפקידים בבנק ונהנים מקו אשראי. כעת, בשל החשש של הבנקים ממצב הענף, הם הפסיקו לקבל את הצ'קים של קבלני המשנה - ואלה נאלצו לפנות לחברות לניכיון צ'קים.
צריך להבין: מימון הוא הכוח המניע את ענף הבנייה, ובלעדיו לא ניתן להוציא לפועל פרויקטים. מסיבה זו, לכל עלייה בהוצאות המימון שידרשו לשלם הקבלנים והיזמים תהיה השלכה ישירה על הפרויקט - אשר תתגלגל, בסופו של דבר, אל רוכשי הדירות או מזמיני העבודה. כשמדובר ביזמים, הליווי שניתן להם הוא סגור, כלומר כזה שנקבע מראש כבר בשלבים המקדמיים של הפרויקט. ליזם יש מרווח מוגבל לקביעת מחיר הדירה, והוא מחויב לרווח היזמי שנקבע לו על ידי הגוף המממן. מסיבה זו, כל עלייה בהוצאות המימון תוביל בדרך כלל להתייקרות של הדירה.
לכל עלייה בהוצאות המימון שידרשו לשלם הקבלנים והיזמים תהיה השלכה ישירה על הפרויקט, אשר תתגלגל בסופו של דבר אל רוכשי הדירות
במקרה של הקבלנים המצב, כאמור, חמור. שיעור הרווח שלהם נמוך מאוד ועומד על אחוזים בודדים בלבד (לעומת 10%-15% אצל היזמים), כך שעלייה של 1% בהוצאות המימון החודשיות תשחק את הרווח הקבלני. בתקופת הקורונה חברו למימון גורמים נוספים שעלולים להוביל יחד לפגיעה בפרויקט, כמו מחסור בחומרי בנייה אשר אילצו את הקבלנים לרכוש חומרי בנייה זמינים במחירים גבוהים יותר, וירידה בהיקף פועלי הביין, אשר עלולה לגרור אחריה איחורים בלוחות הזמנים.
אחת מהעלויות הישירות של עיכובים היא החזקת אתר הבנייה למשך זמן ארוך מהמתוכנן - עלות שעומדת על מיליוני שקלים בחודש במקרה של אתר בנייה בינוני-גדול. כל אלה יכולים בקלות להעביר את הפרויקט מרווח להפסד. בסיטואציה כזו, קריסה של הקבלן תוביל לכדור שלג שישפיע על יציבות היזם, ועלולהה לפגוע גם ברוכשים. אם הוצאות המימון לא יירדו, תגובת השרשרת בפרויקטים חדשים תוביל לייקור העבודה מצד קבלני המשנה, ובעקבות זאת ייקור הביצוע כולו - וגם לכך תהיה השפעה ישירה על מחיר הדירה.
צפו: מה יקרה למחירי הדירות אחרי הקורונה?
(צילום: שחר גולדשטיין)
ענף השיפוצים בראש הנפגעים
הקשיים אליהם נקלעו החברות בענף ניכרים בחברות מכל הגדלים, אך לפי Bdi ניתן לראות הבדלים ברמות הפגיעה בהתאם לתתי ענפים. תת הענף שנפגע במידה הרבה ביותר הוא ענף השיפוצים, שכ-25% מהחברות שבו נקלעו לקשיים בחודשיים האחרונים. מדובר בכמעט 3,500 חברות שנוספו לכ-3,000 חברות מהתחום שהיו בקשיים טרום המשבר, ובסך הכל כ-6,500 חברות שבקשיים - 46% מכלל החברות בענף.
בתחום ההתחדשות העירונית נוספו 212 חברות שנקלעו לקשיים, וכיום כ-37% מהחברות בענף נמצאות בקשיים. בתחום הנדל"ן המניב והיזמות 88 חברות נקלעו לקשיים בשל הקורונה, שנוספו לכ-150 חברות שהיו בקשיים טרום המשבר. בסך הכל, 34% מחברות הענף בקשיים. בקרב קבלני הביצוע וקבלני התשתיות ועבודות העפר, 1,094 חברות נקלעו לקשיים בשל המשבר, וכיום כ-32% מהחברות בענף נמצאות בקשיים המאיימים על המשך קיומן.
בעלי חברת בנייה: "האינטרס שלי שקבלני המשנה לא יקרסו"
בעליה של חברת בנייה מספר בשיחה עם ynet כי מאז פרץ המשבר, הוא החל לקבל פניות מקבלני המשנה שעובדים איתו והתקשו להמשיך לעבוד. "בשגרה אנחנו משלמים לקבלני המשנה שלנו בצ'קים 'למוטב בלבד', וכשהתחיל המשבר באמצע מרץ, זה היה חודש שבו קיבלתי פניות מלמעלה מעשרה קבלני משנה שעובדים איתי, ושבעבר לא היו להם קשיים", הוא אומר. "הם ביקשו שאחליף להם את הצ'קים לסחירים על מנת שיוכלו להעביר אותם לחברות אשראי חוץ בנקאי אשר מנכות רק צ'קים סחירים. החלפתי להם, זה גם אינטרס שלי שהם לא יקרסו".
"כשהתחיל המשבר באמצע מרץ, זה היה חודש שבו קיבלתי פניות מלמעלה מעשרה קבלני משנה שעובדים איתי, ושבעבר לא היו להם קשיים"
הקשחת התנאים מצד הבנקים הובילה לכך שאותם קבלנים, שפנו בעבר אל הבנקים, עברו לחברות לאשראי חוץ בנקאי - שהיו היחידות שהסכימו לקבל את הצ'קים. שגיב ביטון, מנכ"ל חברה העוסקת בתחום האשראי החוץ בנקאי וניכיון הצ'קים, מתאר כיצד החלו לחוש את השינוי ב-15 במרץ, "אחרי שסגרו את המסגרות לחלוטין. כולל כמה חברות למימון חוץ בנקאי, זרם הלקוחות מתחום הבנייה זינק. בין 15 במרץ ועד 27 במאי החברה שלנו העניקה אשראי לקבלנים בהיקף של כ-85 מיליון שקל, זה פי שישה מהתקופה הקודמת ומהשגרה שלנו, וכעת 95% מהצ'קים שלנו הם מתחום הבנייה. זה לא היה ככה קודם".
לדבריו, מדיניות הבנקים לצמצום האשראי לקבלנים החלה עוד לפני הקורונה, אבל הגיעה לשיאה כעת כשלא יכלו עוד לקיים את העסקים שלהם. "הבנקים נכנסו למגננה, הם התנהגו בצורה לא ברורה. חקרנו את התחום וראינו שיש מקומות שאפשר להיכנס אליהם בלי להסתכן יתר על המידה ושם פעלנו".
6 צפייה בגלריה
מדיניות הבנקים לצמצום האשראי לקבלנים החלה עוד לפני הקורונה. שגיב ביטון
(צילום: מיקי סוויסה)
"הבנקים לא אוהבים לתת לנו אשראי"
אחד מקבלני המשנה שפנו אל האשראי החוץ בנקאי הוא ע' (השם המלא שמור במערכת). "הבנקים העדיפו להתרכז בחברות הגדולות, לסקטור שלנו הם לא אוהבים לתת אשראי, מבחינתם זה תחום בעייתי מאוד ופתרון הקצה לקבלנים הוא המימון החוץ בנקאי. בחברות החיצוניות הכסף אמנם יקר יותר אבל הוא נזיל ומהיר וזה בדיוק מה שהיינו צריכים בתקופה הזו", הוא מספר.
"למרות שענף הבנייה הוכרז כענף חיוני למשק והפעילות בו נמשכה לכאורה במהלך תקופת הסגר, בפועל הפעילות באתרי הבנייה הייתה רחוקה מהתנהלות במתכונת מלאה"
עד כמה יקר? לדברי ע', הוא נדרש לשלם תשלום גבוה משמעותית של עד פי שלושה מהתשלום הנהוג לבנקים. "אם הבנק מנכה ב-5%-6% שנתי בחברות האלה, התשלום מגיע ל-18% שנתי. אני יודע שהריבית באשראי החוץ בנקאי עלתה משמעותית. לפני המשבר היינו משלמים על הצ'קים שלנו 0.7%-0.8% לחודש ועכשיו זה 1.4%-1.5%", הוא אומר. לדברי ביטון, כלל האצבע בניכיון צ'קים הוא תשלום ריבית של כ-1,000 שקל לחודש על קו אשראי של כ-100 אלף שקל (כ-1%) עד לפירעון הצ'ק.
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, אומרת כי "למרות שענף הבנייה הוכרז כענף חיוני למשק והפעילות בו נמשכה לכאורה במהלך תקופת הסגר, בפועל הפעילות באתרי הבנייה הייתה רחוקה מהתנהלות במתכונת מלאה, עקב מחסור בעובדים ומחסור בחומרי בנייה, כך שההשפעה בפועל של המשבר על הענף הייתה מכרעת".
לדבריה, לכך יש להוסיף את הקיפאון במכירות של דירות חדשות, שעצרו את ההכנסות לחברות היזמיות ולחברות ההתחדשות העירונית, וכן את הקשחת התנאים מצד הבנקים. "גם בימים כתיקונם, ענף הבנייה הישראלי הוא בין הענפים המסוכנים בישראל לפי מדד הסיכון שלנו, ומשבר הקורונה החריף את המצב והעמיד חברות רבות בענף בסכנה מיידית", היא מוסיפה. "יש לזכור שלצד החברות הגדולות והיציבות בענף, פועלות הרבה מאוד חברות קטנות בינוניות בעיקר בתחומים כמו התחדשות עירונית ושיפוצים".
6 צפייה בגלריה
"ההשפעה של המשבר על הענף הייתה מכרעת". תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת CofaceBdi
(צילום: צביקה גולדשטיין)
זיהו את ההזדמנות
גם אם הקבלנים הקטנים סובלים יותר, המגמה של הקשחת תנאי האשראי לא פסחה על חלק מהיזמים והקבלנים הגדולים יותר, אשר כמו הקטנים התקשו לפעול בתקופה זו. עו"ד חרות בן יאיר, שותפה במשרד עוה"ד גינדי כספי ושות', מספרת כי נתקלה בכמה יזמים שהיה להם ליווי בנקאי מאושר לגבי פרויקטים מסוימים - והבנק הקשיח את התנאים מולם.
כך למשל, יזם שהוא גם קבלן ונוהג לבנות לעצמו את הפרויקטים פעל עד כה באמצעות הסכמים בין החברה היזמית לחברת הבנייה, כך שהחברה היזמית מקבלת את הכסף ומשלמת ישירות לחברה הקבלנית. "פתאום הבנקים עצרו את התשלומים ודרשו לקבל חשבונות מקבלני המשנה ולהעביר להם את הכסף ישירות. מדובר בחברה עם תזרים של חמישה מיליון שקל, וכשסוגרים לה את הברז נוצר קושי תזרימי גדול, מספיקים שבוע-שבועיים של עיכובים בהזרמת הכספים כדי לעצור את הבנייה", היא מתארת.
במקרה אחר, מספרת בן יאיר, הבנק דרש הון עצמי כתנאי לליווי ולפני הסגירה הקשיח את התנאים. זה התעכב במשך שלושה חודשים ורק לפני שבוע זה נפתר. "הקרנות חוגגות כרגע, הן ניצלו את המשבר לטובתן והקלו על היזמים שגם ככה חלקם היו לקוחות שלהם, אבל הם לוקחים ריביות בהתאם".
איילת רוסק, מנכ"לית ומבעלי חברת מכלול העוסקת במימון וליווי פרויקטים למגורים, טוענת כי בחברה זיהו את ההזדמנות כדי להעניק ליווי בנקאי סגור לחברות יזמות. "עבדנו מאד קשה בתקופה האחרונה, זיהינו שיש הזדמנות ופנינו לחברות שעבדו עד עכשיו עם המערכת הבנקאית ואמרנו להם שיבדקו אותנו", אומרת רוסק.
לדבריה, "המערכת הבנקאית פתחה הסכמים והעלתה ריביות לפעמים ללא הצדקה. בניגוד למה שחושבים, אנחנו לא מתפשרים על טיב הלקוח ועל האיתנות שלו, אבל אנחנו גוף קטן יותר שיכול לקבל החלטות במהירות וסגרנו עסקאות בתקופה הזו". רוסק מוסיפה כי "הגיעו אלינו יזמים שעבדו כמה שנים על עסקה וברגע האמת הבנקים אמרו להם שכרגע עוצרים. אנחנו אפשרנו להם להתקדם".
6 צפייה בגלריה
"זיהינו הזדמנות ופנינו לחברות שעבדו עם המערכת הבנקאית". איילת רוסק, מנכ"לית מכלול
(צילום: יח"צ)
"הנטל של הקורונה לא יכול ליפול רק על כתפי הקבלנים"
מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר בתגובה כי "נתוני Bdi מתפרסמים בעיתוי בולט, כשברקע עומדת להתפרסם בשבוע הבא החלטת הוועדה שהוקמה במשרד המשפטים לבחינת האחריות על איחור בבנייה בעקבות הקורונה. הוועדה תציע המלצות לעניין זה לשר הבינוי והשיכון, שיקבע את חלוקת האחריות בין המדינה, הקבלנים ומי שעבורם הם בנו".
"הקבלנים נתקלו במחסור כבד בעובדים ועצירה כמעט מוחלטת של מכירת דירות, אך הם לא מבקשים מהממשלה פיצוי ונכנסו תחת האלונקה"
לדברי נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, "התמונה שעולה מהנתונים מצביעה על פגיעה קשה בקבלנים המבצעים והיזמים בשל הירידה הדרמטית בתפוקות הענף לרמות של 20% מיכולת הייצור. זו תוצאה של מחסור כבד בעובדים ועצירה כמעט מוחלטת של מכירת הדירות. הקבלנים לא מבקשים מהממשלה פיצוי. שוב נכנסו תחת האלונקה כשהיה צורך.
"ההתאחדות מבקשת בשם הענף לאפשר לנו להמשיך לעבוד על מנת לצאת מהמשבר הזה בעידוד ביקושים, באמצעות הפחתת מס הרכישה שתביא לגידול בהשקעות של יהודי העולם בישראל, בהבאת 30 אלף עובדים זרים נוספים שיפחיתו את התלות שלנו בעובדים הפלסטינים בתקופת הקורונה, ובהחלטה של משרדי המשפטים והשיכון על אפשרות לאחר במסירת דירות ומסירת פרויקטים ציבוריים. הנטל של פגיעת הקורונה לא יכול ליפול רק על כתפי הקבלנים, שגם כך מצבם לא טוב. אספקה מהירה של הצרכים האלה לענף יאפשרו ליצור צמיחה ברת קיימה בהמשך".
פורסם לראשונה: 08:52, 19.06.20
