האם מחיר הלחם המפוקח צפוי להתייקר בקרוב, בעיצומו של משבר הקורונה ובעוד ש-860 אלף ישראלים מחוסרי עבודה וחיים מדמי אבטלה? על הצורך בייקור הלחם דיווח היום (רביעי) המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, דוד שטינץ, דווקא בעת הדיון על הצורך להציל את המאפייה בקריית שמונה, שאיבדה את מכרז משרד הביטחון.
המפקח דיווח לוועדת הכספים בכנסת כי "בימים אלה אנחנו תומכים במציאת העלות האמיתית של יצירת לחם ואנחנו מגיעים למסקנה שאולי נצטרך אפילו קצת להעלות את מחיר הלחם. אז נראה לי מוזר מאוד המחירים הטורפניים שהגישו במכרז. אני לא יודע למה לא עשו מחיר מינימום. אין ספק שזה מחיר הפסד".
ועדת הכספים קיימה היום דיון בנושא סכנת הסגירה של המאפייה המרחבית בקריית שמונה ופיטורי 120 העובדים שלה, על רקע כך שמשרד הביטחון, שלו סיפקה המאפייה את מוצריה לאורך שנים, יצא במכרז חדש שבו לא זכתה החברה. הוועדה דרשה היום ממשרד הביטחון לחזור בו ולהמשיך את החוזה עם המאפייה בקריית שמונה כמו בעבר.
צפו בריאיון עם מנהל התפעול של המאפייה בקריית שמונה
(צילום: אביהו שפירא, משי בן עמי)
את הדיון ניהל ח"כ ינון אזולאי, שפתח את הישיבה: "כל חברי הכנסת הנוכחים ביקשו לדון בסוגייה, כולל יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, שהנושא קרוב לליבו ולא יכול היה להגיע לדיון, שאותו הוא ביקש ממני לנהל". אזולאי אמר כי האבטלה זינקה פי שלוש בקורונה בקריית שמונה והיא עומדת כיום על 9%. "אי אפשר לשמוע את העיר הזו רק בעת מתקפות טילים. היא צריכה סיוע אמיתי, והסיוע הראשוני שאנחנו חייבים לתת, הוא ש-120 עובדים יישארו במקום עבודתם. מקום המדינה המאפייה הזאת משווקת לחם. אסור לתת לעובדים האלה להיות רעבים ללחם".
ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, אמר כי "קריית שמונה נמצאת באחת התקופות הטובות בתולדותיה, יש גם החלטות ממשלה שמסייעות לכתוב את הסיפור של העיר מחדש. בו בזמן שאנחנו עובדים על זה מאוד קשה, עם כל החדשנות והסטרטאפים, יש גורמים אחרים בממשלה שתוקעים מקלות בגלגלים. אנחנו מדברים על 120 עובדים בפריפריה, בקצה של מדינת ישראל. לא הגיוני שידברו אתנו על מחירים. יש גם מחיר ללהיות בפריפריה ולשנע מקצה הארץ. אנחנו מדברים על מכרז ללחם פרוס אחיד פשוט. מי שקונה אותו זה רק גופים ממשלתיים שמחוייבים במכרז. אנחנו אומרים למאפייה להתחרות בשוק הלחם, שהוא גם ככה מצומצם. מאפייה כל כך קטנה יכולה להתחרות עם מאפיות ענק? מראש חרצנו את דינם של אותם עובדים בכל מכרז עתידי".
גלעד אהרונסון, מנהל התפעול במאפייה: "המאפייה המרחבית עובדת כבר 40 שנה עם צה"ל. בכל השנים הקשות העובדים עבדו תחת אש, בכל מצב. משרד הביטחון קיבל החלטה, במשך שש השנים האחרונות הוא קונה לחם במחירים מאוד נמוכים. בשלוש השנים האחרונות זה כבר במחירי הפסד. משרד הביטחון פעל לצאת למכרז חדש. כשאני אומר הפקרתם אותנו, נכון שיש העדפה לאומית של 15%, אבל זה לא מחזיק כאשר יש מאפיות במרכז שמעמידות מחירי הפסד כדי לעמוד במצב של חוסר תחרות, כאשר הזכיין הזוכה מכר במחיר יותר זול ב-30% מתמחור משרד האוצר לכיכר לחם במחיר מפוקח. בעלי הבית הגיעו למצב שהם אומרים - אנחנו רק לא רוצים להפסיד כסף. הצענו במכרז מחירי עלות, ומשרד הביטחון עד עכשיו לא חשף את המספרים".
יו"ר ועד העובדים, יצחק דהן: "שבועיים אני לא ישן, אלה עובדים של 40 שנה במפעל. אני אחראי על קו חלוקה בצפון, במצבים הכי קשים יצאנו מהבית בשתיים בלילה. גם שסגרו את הכבישים בשל החיזבאללה נכנסו לכל הבסיסים לחלוקה. אנחנו מרגישים שמשרד הביטחון זורק אותנו לעזאזל, שואלים אותי עובדים - מה אני יכול לעשות עם 4-5 ילדים? אין הרבה פרנסה בעיר".
אבי דדון, ראש מנהר, משרד הביטחון: "לא ביטלנו אף מכרז. יש חוקים במדינה, ההסכם הגיע לסיומו, ישבנו עם ראש העיר וכולם, היינו סבלניים מאוד מתוך הרגישות הזו. יש תהליך חוקי מתי חושפים מחירים".
ח"כ אזולאי סיכם את הדיון: "אנחנו רואים בחומרה רבה את התנהגות משרד הביטחון לפני המכרז. אנחנו דורשים מהמשרד שיכנסו למו"מ ותוך שבוע אנחנו רוצים לדעת מה נעשה, כולל בדיקת האופציה לבטל את המכרז, הכל על פי חוק".
בעל מאפייה גדולה: "מחיר הלחם היה צריך לעלות מזמן"
בעל מאפייה גדולה אמר ל-ynet כי "אני לא יודע על כוונה לייקר את הלחם, אבל צריך לייקר אותו. בפברואר 2019 העלו את המחירים של כמה מסוגי הלחם ב-3%. מאז המחיר היה צריך לעלות כבר מזמן בחצי שקל. מחיר הלחם המפוקח מתעדכן לפי שיטת תחשיב חדשה. פיקוח המחירים זה חוק. אתה אמור לבדוק את העלויות ולפיהן לקבוע את מחיר הלחם. סבסדנו מספיק זמן את אזרחי ישראל. מדינת ישראל סבסדה לחם עד 1990. ומאז שהפסיקה לחלק סובסידיות הלחם לא מסובסד, אני מסבסד את הלחם".
לדבריו, "שוק הלחם המפוקח מגלגל 360 מיליון שקל בשנה. כל העלאה של המחיר מסתכמת בכמה אגורות. אבל המדינה חוששת מכותרות. אומרים לי: 'יש משפחות שלחם זאת ההוצאה העיקרית שלהן' ואני אומר: אם יש כאלה אז הבעיה שלהן זה לא מחיר הלחם אלא זה שהמדינה לא עוזרת להן לא להסתמך רק על לחם".
