בין אם אגרנו הרים של נייר טואלט, התפתנו לצאת לחופשה שעלתה לנו ביוקר, האמנו למבצעים והצעות "אטרקטיביות" להלוואות או גילינו שהפכנו לעבריינים בגלל מסכה - שנת 2020 הייתה שנה מטלטלת, ורגע לפני שהיא נגמרת זה הזמן להיזכר בחמש התסמונות שסבלנו מהן השנה, ולגלות מהן הדרכים להתמודד עמן בהמשך. לגזור, לשמור ולקוות ש-2021 תיראה אחרת לגמרי.
סימפטום עתיק שהחריף השנה. לפני הקורונה היו רישומים פליליים לכמיליון ישראלים. בשנה האחרונה התווספו כ-350 אלף כאלה. "כל ישראלי שקיבל דו"ח משוטר וקנס על אי-עטיית מסכה נחשב היום לבעל רישום פלילי", אומר ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ומומחה להתנהגות אנושית.
הוא מזהה עלייה כללית בנכונות להפר הנחיות ולעגל פינות בחוקים מסוימים, שבולטת בעיקר בקרב צעירים - "כי הם לא בוטחים בשלטון. הקורונה הולידה רציונל לתרבות שקר. במהלך תקופת הקורונה חוו אנשים רבים שומרי חוק מפגשים מטורפים עם החוק. על רקע חוקים והגבלות בלתי הגיוניות, שנוחתים בדקה ה-90 ומתעלמים מהפסיכולוגיה האנושית, נפגע הביטחון בכך שהחוק נועד להגן על האזרח".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"דוגמאות לא חסרות", הוא מסביר. "קחו את סיפור המסעדות ובתי הקפה הסגורים בתיאוריה ומוכרים בפועל. מארגנים חתונות בעיקר במגזר החרדי, מסיבות במגזר החילוני, יורדים למרתפים, עולים לגגות, ומציבים שומרים בשכר להתריע מהתקרבות משטרה. רוב האנשים הם שומרי חוק, אבל במציאות של היום רבים מצויים בתהליך של מציאת רציונליזציה לעבור על החוק".
"התקופה מתאפיינת ברמות של אי-ודאות שלא ראינו שנים רבות", קובעת ד"ר לירז מרגלית, פסיכולוגית וחוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי במרכז הבינתחומי הרצליה. "הבריחה היא כלי להתמודדות, בין אם מדובר בצפייה בנטפליקס, בקניות אונליין או ביציאה החוצה לרחוב, לשפת הים, לקניון ולמסעדה בחיפוש אחרי אינטראקציה חברתית אנושית שהיא חמצן לכל אדם ולישראלים במיוחד. אם מקיימים הוראות זה רק כדי לא להיתפס. אף אחד לא חושב שייפגע מהקורונה. תועלת הפגישה החברתית נתפסת כגדולה יותר מהמחלה. והתפיסה הזאת נפוצה יותר ככל שיורדים בגילים".
"חובה לקחת בחשבון את האספקטים החברתיים-פסיכולוגיים של הגבלות וחוקים, מה שלא קרה בזמן הקורונה", מזהירה ד"ר מרגלית. "קחו בחשבון את הצרכים הפסיכולוגיים של הישראלי: הצורך לאכול בחוץ, כמו גם היציאה לקניון להתלבש ולרכוש, קשורים לנחיצות האסקפיזם שגברה בקורונה. התרבות הישראלית קושרת שמירה על חוקים ל'מה ייצא לי מזה'. נכון להיום, ישראלים לא יחזיקו מעמד ויקיימו באמת סגר של יותר משישה ימים. הפסיקו הנחתות הרות אסון - הן בהשפעתן האפידמיולוגית והן בהשפעתן ההתנהגותית, כמו פתיחת פיילוט הקניונים בבלאק פריידיי, או חזרת אנשים מחו"ל ללא שעברו בדיקות קורונה בנתב"ג לפני הכניסה לארץ".
חלק מהדי.אן.איי הישראלי. תחושת ה"כולם קנו" מקבלת ביטוי משמעותי ברשתות החברתיות ולא פחות בקבוצות הווטסאפ המשפחתיות והשכונתיות, שקיבלו מקום רחב יותר בחיינו במהלך חודשי הקורונה - והעצימו אותה לממדי על. מחקר שערכה ד"ר מרגלית בנושא מגלה שלא פעם מאחורי תחושת "הכולם קנו" מסתתרת אמת אחרת - ומדובר בקונים בודדים. אבל כשהיא עוברת בין שתי קבוצות ווטסאפ, האמת הזאת נשארת חבויה. בקורונה הסינדרום הזה חגג.
"בסביבה אי-ודאית מורכבת אין לנו את הכלים לבצע מחקרים. אנחנו מסתכלים על אנשים שסביבנו, על אלו שנתפסים כחברינו, על אנשים ברשתות החברתיות - ומחקים אותם", מסבירה פרופ' תמר אלמור, דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למינהל. "ואנחנו לא מודעים לכך שחלקם מקבלים כסף תמורת ההמלצה שלהם לקנות".
והתופעה הזאת מורגשת היטב: כולם על שמרים. כולם גילו את הפיתות ואת לחמי המחמצת. וכולם קנו מוצרים דומים. זה התחיל עם ההתנפלות על נייר הטואלט. בחודש מרץ עלו מכירות נייר טואלט ב-187% והגיעו ל-34 מיליוני שקלים לשבוע. מכירות מוצרי ההיגיינה לידיים קפצו ב-1,309%. אז נכון שכולנו שוטפים ידיים מאז ברמות שלא הכרנו בעבר, ועדיין כמויות האלכוג'ל בבתים רבים יכולות להספיק לשנה נוספת. האגירה גורמת לאנשים תחושה של שליטה במצב. מסכימים המומחים. עטנו גם על הפאזלים ועל הבריכות הביתיות עבור הילדים שכבר מזמן לא נמצאים בשגרת לימודים.
"כל מכשירי הנינג'ה הפכו ללהיט מטורף - במיוחד הגריל החדש שלהם", מדווח בני בוכניק, מקבוצת "כזה אני רוצה", וד"ר רינה דגני, מנכ"ל משותף בקבוצת "גיאוקרטוגרפיה", מאשרת את להיט הגריל הביתי. מקפיאים הפכו למכשיר החשמל הביתי עם זינוק המכירות הגדול ביותר בחודשי הקורונה (למעלה מ-50%), על פי מחקר שביצעה חברת "ג'י.אף.קיי ישראל" עבור "בקו", חברת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.
הפתרון המרכזי לתסמונת הזאת הוא לפתח מודעות. להבין מה גרם לנו להחליט שהמידע שקיבלנו אמין: שמי שמייצר אצלנו את התחושה שחייבים לקנות משהו לא מונע מאינטרס כלכלי. עלינו לוודא שהדברים שקופים בפנינו, ואת זה רק הרגולטור יכול לוודא - באמצעות חקיקה ופיקוח. המציאות מראה שאי-אפשר לסמוך על פייסבוק, ווטסאפ או אינסטגרם. "אגרנות היא מחלה לפי הפסיכיאטריה - והאגרנות שחווינו בשנה האחרונה היא חלק מחוסר האמון שלנו בממסד ובהבטחותיו. רק שיקום האמון ישפר את המצב", מסבירה פרופ' תמר אלמור. אלמור מאמינה ב"חינוך לאיסוף מידע מהימן באופן עצמאי ובעיבודו על מנת שיוביל למסקנות הנכונות".
ד"ר גילה אורן, ראש המחלקה לשיווק וניהול אסטרטגי במכללה למינהל, מציעה לנצל את העדריות לצרכים חיוביים - כפי שקורה בימים אלו בנושא החיסונים. "על מתווי המדיניות להבין שהקורונה מקצינה את תרבות ההתנהגות העדרית, והפנייה לציבור צריכה להיעשות דרך 'מנהיגי העדר' - משפיעי דעת הקהל - שעוצמתם בתקופת הקורונה גדלה. הם מקלים עלינו את החיים. אנחנו משוועים להחלטות שלהם בתקופה של אי-ודאות".
אחרי הנהירה לחו"ל, הגיעה הנהירה של ישראלים רבים חזרה לארץ, עם ההחלטה להפוך את כל המדינות לאדומות. כולנו ראינו גם את רוכשי הכרטיסים שהגיעו לנתב"ג ללא ויזות, למרות שהוזהרו מראש ונתקעו. נתב"ג התמלא מחדש כאילו הקורונה חלפה מן העולם. הגעגוע לחו"ל בוער בנו, עד כדי כך שנהיה מוכנים ל"מדינות ירוקות" גם אם לא שמענו עליהן מעולם. זה גורם לחלקנו לא לבדוק את תנאי הביטול במקרה של שינוי מדיניות, ולהיסחף אחרי הרצון לחופשה בכל מחיר.
אז זהו, שיש לכך מחיר כבד. במועצה לצרכנות מזהירים: לא תמיד יהיה בסדר. שינוי ההנחיות על ידי משרד הבריאות - כמו למשל להפוך את כל מדינות העולם לאדומות - לא מהווה עילה לביטול העסקה. לפני רכישת כרטיס הטיסה או החופשה, בדקו על מה אתם חותמים. מה אומר החוזה בעניין הביטולים? האם ניתן לבטל כרטיס אם נמצאתם חיוביים? מה המועד הכי מאוחר סמוך למועד היציאה לחופשה שניתן לבטל בו את ההזמנה?
אל תגיעו לנתב"ג בלי ויזה לדובאי. זה לא יהיה בסדר. אל תצאו לחו"ל בלי ביטוח רפואי.
תעשיית הפייק ניוז מסביב לקורונה נמצאת בפריחה. מי קטורת, מור ולבונה, מי חיים, ויטמין סי, אבץ ומוצרי ניקיון "מחסלי קורונה" - קרנם של כל המוצרים הללו עלתה, גם מבלי שתהיה הוכחה מדעית ליעילותם.
בימים כתיקונים, הבטחות שונות למוצרים שיעשו פלאים הן הדלק עבור הגופים שמשווקים את מוצרי הרפואה האלטרנטיבית - ושל חלק גדול ממשווקי מוצרי הדיאטה השונים. בימי הקורונה, שבהם העול הכלכלי על רבים מאיתנו מורגש היטב, מדובר בבעיה שדורשת טיפול מיידי.
כשמדובר ברכישה של עזרים או תכשירים עם הבטחות רפואיות, בדקו אותם היטב באתר משרד הבריאות. חשוב לזכור גם כי אין תכשיר אלטרנטיבי שקיבל את אישור משרד הבריאות כתרופה לקורונה. אל תקנו שום מוצר שאין עליו פירוט רכיבים. לפוסטים שונים ברשתות החברתיות אין שום תוקף רפואי. זכרו: אתם יכולים להתחרט מאוד אחרי הקנייה, וזה יכאב בכיס. כספכם לא יוחזר לכם - כי מוצרים אלו לא ניתנים בדרך כלל להחזרה.
המצוקה הכספית גדלה. מאות אלפים בחל"ת. עצמאים מתרסקים. מקצועות שלמים כמעט נעלמים. המצוקה הכלכלית גוברת, ומספר הבקשות להלוואה מבנקים ומגופים פיננסיים שונים של אלו הנתקלים בקשיים תזרימיים גדל. על פי נתוני המועצה הישראלית לצרכנות, גדל גם מספר ההצעות לקבלת הלוואות שמגיעות לצרכנים במיילים ובמסרונים מחברות בלתי מפוקחות בדרך כלל - שמספקות שירותי "תיווך" להלוואות, תוך גביית ריביות גבוהות ומופקעות, ודרישת תשלומים שונים לפני קבלת ההלוואה. באופן לא מפתיע, עלה מספר הנפגעים שנפלו קורבן לשיטה הזאת. המהירות והקלות שבהן אנחנו מאמינים למבטיחי ההנחות הפכו למסוכנות.
"יותר אנשים לוקחים הלוואות מגורמים בלתי מפוקחים אחרי שהם מקבלים מסרונים. במקרים רבים מדובר בפישינג, כשהמטרה היא לגבות כספים מבלי לתת הלוואה", מדווחים במועצה לצרכנות. "בהתאם גדלה כמות התלונות, כמו גם תלונות על נפילה בפח של גופים שמציעים מציאת כספים אבודים - שירות שהמדינה מעניקה בחינם. בסוף הכספים לא נמצאים, אבל כרטיס האשראי מחויב".
גם "תאוות המבצעים" גברה בקורונה. על פי ד"ר מרגלית, הישראלים נחשבים לצרכני המבצעים מן הגדולים בעולם. הקורונה יצרה אפקט כפול ומזיק: מצד אחד דירבנה רבים הנואשים לעבודה לחפש מבצעים, ומצד שני הגבירה את המניפולציות של האתרים.
במועצה לצרכנות מדווחים גם על גידול במספר העסקאות שמתבצעות באתרים בלתי מוכרים ובעמודי אינסטגרם, ומתארים תופעה מדאיגה של מקרי עוקץ מרתיחים: המחירים מפתים, העסקה מתבצעת, אבל אז עמוד האינטסגרם נעלם והספק מתאדה. ספקים המפעילים מספר פלטפורמות מספקים במקרה הטוב חיקויים ולא מוצרים מקומיים ונעלמים כשהתלונות זורמות.
צפו: בעל חנות מרמת גן חושש לקראת הסגר
(צילום: אבי חי, ירון ברנר)
הפתרון מונח לפתחו של הרגולטור, אך נופל גם על כתפיהם של הצרכנים: אל תיקחו הלוואה ללא בדיקת נותן ההלוואה ותנאיה. אל תגידו "כן" למבצע מבלי לחשב את כדאיות המציאה מול מחיר המוצר הספציפי במהלך השנה, באתרים אחרים. ותשאלו את עצמכם את שאלת השאלות: האם אתם קונים בגלל הצורך במוצר, או מתוך שעמום? אם אתם מתלבטים, תדחו את הקנייה ב-24 שעות לפחות. לפני שאתם מעבירים כסף בביט או בהעברה בנקאית לגורם לא ידוע - בררו מיהו. דרשו תעודת זהות אם מדובר במוכר פרטי, או ח.פ. במקרה של חברה. רק כך תוכלו להגן על עצמכם ולהגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. אגב, חברת האשראי מחויבת לגלות לכם מי הגורם אליו הועבר כספכם.
ומה לגבי אחריות הרגולטור? ד"ר מרגלית מסבירה: "הגיע הזמן לרגולציה על ה'תבניות האפלות' - לעשות סדר בתחום ולחשוף את המניפולציות של האתרים להנעת קנייה, עם היכולת שלהם לבצע מעקב על צרכנים כדי ללמוד את הרגלי הקניה שלהם".
הצד החיובי של המגפה: למדנו לאלתר
עוד לפני הקורונה, גם בימי שגרה, התרגלנו למצוא פתרונות בכל מחיר ובכל תנאי. בחודשים האחרונים, הקביעה הזאת מקבלת משנה תוקף.
"אנחנו ידועים כמי שלא מקבלים את הדברים כמו שהם ונותנים להם פרשנות משלנו - מה שמעורר גמישות מחשבתית ועיגול פינות. גם לטובה", מסבירה ד"ר לירז מרגלית. "הקורונה הרגה את החשיבה שבתוך הקופסה. אין יותר קופסה", משוכנע היועץ השיווקי תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר.
אולמות החתונות נסגרו? בעלי וילות תרמו את בתיהם וגניהם לזוגות. באחד המקרים כל שכונה 12 בקיסריה יצאה למרפסות, לרחובות ולגגות, כדי לחגוג בספונטניות עם חתן וכלה. בהתחלה הדבר היה נפוץ בעיקר במגזר החרדי, אבל עם הזמן התמסדה השכרת וילות ובתים פרטיים, והפכה לתעשייה ממש.
גם מחוץ לתחום החתונות אנשים עשו מעשה. בעלי בתים פרטיים ודירות גדולות בכל הארץ גילו יוזמה והזמינו אמנים להופעות קטנות בזמן שעולם התרבות בהקפאה. שפים בישלו ארוחות קטנות בזמן שהמסעדות סגורות. "מגדלי מגורים רבי-קומות הפכו לקהילות עם קבוצות ווטסאפ והדינמיקה הפכה לזו של השכונות של פעם", אומרת ד"ר רינה דגני, מנכ"ל משותף בגיאוקרטוגרפיה, המתגוררת בעצמה בקומה ה-35 של מגדל רב-קומות.
שאלות כמו "מישהו הולך למכולת ויכול להביא ק"ג קמח?", "מעוניינים בפאזלים?", "למישהו יש משאבה לאופניים?" הפכו לנפוצות יותר ויותר בתקופה האחרונה בקבוצות הווטסאפ בבניינים - גם אם במגדלים הללו התגוררו שכנים שלא דיברו זה עם זה שנים. ובמקביל, הלמידה מרחוק התרחבה מאוד, גם מחוץ למערכת החינוך. במחקר שערכו בגיאוקרטוגרפיה גילו גידול של למעלה מ-20% בהשתלמויות אונליין, בדרך כלל בזום. עולם התרבות לא בפעילות כבר זמן רב, אז הישראלים מצאו חלופות והפכו למשכילים יותר.
והיו גם קבוצות שנרתמו כדי לעזור לעסקים במצוקה. אחד מהם הוא יובל כרמי, מוכר הפלאפל מאשדוד, שזעק את צעקת העצמאים וריגש מדינה שלמה. גם שמעון זנזורי, החקלאי משדה עוזיה, מגדל החסה הגדול בארץ, שנתקע עם רבע מיליון ראשי חסה - ומכר אותם למי שביקש להושיט לו יד.
איך מעודדים חשיבה מחוץ לקופסה? "באמצעות תהליך הטרמה", ממליצה ד"ר מרגלית. "מצב שבו חשיפה למושג אחד מפעילה אצלנו סט אסוציאציות הקשורות בו. למשל, כשאנשים נחשפים לאדם שמגיש עזרה לאישה שנתקעה עם רכבה, עולה משמעותית הסיכוי שהם יגישו עזרה לאדם אחר. חוקרים מאוניברסיטת דיוק גילו כי חשיפה של 30 נבדקים ללוגו של אפל, הנחשבת ליצירתית, העלתה את היצירתיות שלהם בהשוואה למי שנחשפו ללוגו של איי-בי-אם, הנחשבת למרובעת".
לא בכדי יוזמות ברוכות, מודלים לסיוע לעסקים בקשיים ומחוות שונות מקבלים הד מורגש בתקופה הזאת. וכשאנחנו נתקלים במעשה כזה, לא יזיק לתת פידבק. "המסכה שללה מאיתנו את אפקט החיוך", אומר ד"ר אבי זלבה. "מילה טובה יכולה לפתור בעיות, ולשפר את השירות שאנחנו מקבלים".
