תזכורת: כתבתנו מירב קריסטל עושה סדר ברפורמת הסימונים
(צילום: ליהי קרופניק)
רפורמת הסימונים האדומים, שכונתה גם רפורמת ליצמן, נכנסה לתוקף לפני שמונה חודשים והייתה אמורה לשנות את שוק המזון. האם צרכנים צימצמו צריכת מוצרים מסומנים באדום והעלו צריכה של מוצרים לא מסומנים, או של כאלה שמסומנים בסימון הירוק הממליץ על צריכת המוצר? נראה שלא.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הרפורמה חייבה יצרנים ויבואנים לסמן מוצרים עתירי שומן, סוכר ונתרן בעיגולים אדומים מתריעים ולשנות את טבלת הסימון התזונתי של המוצרים. מבדיקה בשוק עולה שלרפורמה אין השפעה מהותית על המדפים בסופר והיא לא חוללה ירידות בולטות במכירות של מוצרים מסומנים. או כמו שאמר לנו גורם באחת מחברות היבוא הגדולות לגבינות שמנות, חמאה ומוצרים מסומנים נוספים: "שום השפעה. כלום, המכירות רק בעלייה". זאת אף על פי שהמודעות לבריאות בקרב צרכנים עולה משנה לשנה.
גם באחת מיצרניות הגבינות הגדולות בישראל אמרו לנו: "לא ממש הייתה השפעה. למשל כל קטגוריית הצהובות גדלה בין ינואר ליולי בכ-10.5% לעומת התקופה המקבילה".
נסחפו עם הקורונה
עם כניסת הרפורמה לתוקף בינואר האחרון לא כל המוצרים סומנו באדום, שכן הסימון חויב רק לגבי מוצרים שיוצרו ב-2020 והלאה. בחברות הגדולות התכוננו היטב כך שרוב מוצריהן כבר היו מסומנים עוד בטרם נכנסה לתוקף. חברות קטנות לעומת זאת, "ייצרו בעודף בדצמבר כדי שיהיו להן על המדף מוצרים ללא סימון כמה שיותר זמן", כך טוענים קמעונאים. "למשל חלק מהחברות שמייצרות ממרחי שוקולד וחלבה, משכו את זה כמה שאפשר".
רמי לוי מסביר שבהתחלה צרכנים התעניינו מאוד בסימונים "ואז הגיעה הקורונה וביטלה את זה. הקורונה סחפה את הצרכנים לקנות מכל הבא ליד. היום אני לא שומע צרכנים מדברים על זה". לוי נותן כדוגמה את המכירות הכמותיות של גבינת עמק שעלו ב-20% וגבינת שמנת נפוליאון שצמחו ב-6.5%. קוקה קולה בירידה של כ-10%, אך מגמת נטישת משקאות מוגזים החלה לפני הרפורמה. מכירות מילקי ירדו 1.1% ובשוקולד השחר, על אף הסימון, אין שינוי במכירות לטובה או לרעה.
המגפה והסגר שהיא הביאה עימה, גרמו לעלייה ניכרת בצריכה של רוב המוצרים בסופר ונראה שמי שנרתע מסוכר, שומן ונתרן, נרתע מהם פחות בתקופה הזאת והשפעת הרפורמה, אם הייתה, כמעט נמוגה באותה תקופה.
המודעות למזון בריא נשכחה עם בוא הקורונה: "אם הזמנתי קטשופ מופחת סוכר ואין אותו במלאי, ודאי שאקנה קטשופ עם סוכר - העיקר שיהיה לי קטשופ"
סיבה נוספת לכך שלא ניתן לאתר את ההשפעה של הרפורמה על המכירות היא ההתמקדות של הרשתות בשיא המשבר במוצרי צריכה פופולריים. כך למשל, שופרסל הגבילה את המגוון ברשת, מה שייתכן שהגביר צריכה של פריטים מסומנים באדום.
באחת מחברות המזון הגדולות טוענים שבגלל הקורונה, "אנשים חזרו אחורה, רצו לספק צרכים בסיסיים לאגור מה שאפשר. אם בשיא המשבר הזמנתי קטשופ מופחת סוכר והתקשרו ואמרו שאין במלאי ושאלו אם אני רוצה להחליף לקטשופ עם סוכר, עניתי ודאי שאני רוצה, העיקר שיהיה לי קטשופ".
ברשת מזון בינונית טוענים שהם לא רואים השפעה: "אף ספק לא מדווח שמוצר נפגע. אין ירידה במכירות מילקי, אין ירידה בשוקולד. גם בכל עולם הבצקים, שהוא עתיר שומן רווי, אין ירידה. אחד המותגים הפופולריים בדגני בוקר, כריות, מסומן באדום והמכירות שלו לא בירידה אצלנו, למעשה הוא חזר להיות כמעט מונופול, המותג הפרטי לא מדגדג לו. את לא ראה משהו שונה בהתנהגות הצרכנית. בחמאה היה מחסור, וכעת יש צריכה מוגברת למרות שמדובר במוצר מסומן".
באחת מרשתות המזון אומרים שהורדת הסוכר בשוקו נכשלה. "הקטגוריה בירידה גם בגלל שינוי בטעם וגם בגלל מחיר גבוה לחלב עם קצת קקאו"
בשיא משבר הקורונה היה גם טרנד אפייה חזק.
"בדיוק, הפוך מהטרנד שמשרד הבריאות רצה להוביל. אנשים היו בבית, הרגישו לחוצים ורצו לפצות על המצב הזה. אני חושב שאם יהיו פירות לתהליך הזה, זה יהיה בעוד חמש ועשר שנים. הדור הבא שמחזיר בקבוקים ושומר על איכות הסביבה, הוא זה שישנה את הרגלי הצריכה שלו. מי שרגיל לאכול ופל לואקר יאכל אותו. כמו שאנשים לא נרתעים מלעשן".
אוהבים את הסוכר
"בטווח הקצר הסימון ייקר עלויות ליצרנים וליבואנים שהיו צריכים להחליף אריזות ופורמולציות", טוען גורם ברשת מזון. "דבר טוב שיצא מהסימון הוא שיש יצרנים שעשו שינוי בפורמולציה, אבל גם זה לא תמיד עבד. בשוקו הורידו את הסוכר וזה נכשל כישלון חרוץ. זאת קטגוריה בירידה, גם בגלל שינוי בטעם וגם בגלל מחיר גבוה לחלב עם קצת קקאו".
באסם מסבירים שהחברה "שיפרה את המוצרים כך שהרוב לא מסומן", אך מדגישים: "במוצרים שנותרו מסומנים אין שינוי במגמות הצריכה". אסם הוציאה לשוק מוצרים מסוימים שיש להם מקבילה מסומנת. למשל במבה נוגט מופחתת סוכר לצד במבה נוגט רגילה. אף שברשתות השיווק אומרים שאין הצלחה גדולה למוצרים האלה, בקטשופ מופחת סוכר יש מגמה של עלייה במכירות. באסם מסרו כי "הציבור מאמץ את המוצרים המופחתים בהדרגה וכיום יש להם נתחי שוק של אחוזים בודדים. לעומת זאת קטשופ מופחת סוכר, שכבר משווק שלוש שנים, הולך וקונה אחיזה בשוק וכבר הגיע קרוב ל-11% מהקטגוריה".
בחברת מזון נוספת מציינים כי "המון אירועים כמו ימי הולדת ומסיבות לא התקיימו, מה שהיה אמור למתן את צריכת הממתקים, אבל היא לא מותנה ומינואר עד יולי היא בגידול כספי של 1.1%. טבלאות שוקולד נמצאות בגידול של 16.5%, מאפים בגידול של 1.1%. מעדנים זאת קטגוריה בירידה, אבל לא כולה מסומנת, ומשקאות החלב, שרובם לא מסומנים, בירידה של 3.9%".
למשל, קטגוריית הממתקים מכרה 2.3 מיליארד שקל ב-2019 ו-2.4 מיליארד שקל בין ינואר ליולי השנה, גידול של 1.1%. טבלאות שוקולד נמכרו ב-356 מיליון שקל לעומת 306 מיליון שקל ב-2019, גידול של יותר מ-16%.
מצאנו ירידות במכירות הכספיות דווקא במוצרי חלב שמרביתם אינם מסומנים. משקאות חלב למשל נמכרו ב-206 מיליון שקל בשנה שעברה וב-198 מיליון שקל השנה, ירידה של 3.9%. במעדנים הירידה חדה יותר: 340 מיליון שקל מכירות ב-2019 מול 224 מיליון שקל השנה, צניחה של כ-34%.
בכירה בחברת מזון גדולה אמרה ל"ידיעות אחרונות": "אני חושבת שכל השחקנים בשוק הפחיתו סוכר, מלח ושומן רווי עוד לפני הרפורמה ואני חושבת שהמגמה הזאת תימשך. השחקנים לא רוצים להיות מסומנים למרות שהצרכן נעשה קהה חושים לסימונים. בקרוב יתחיל השלב השני של הרפורמה ושוב תעלה המודעות. בסופו של דבר, תהיה השפעה על השוק".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "עוד מוקדם לבצע הערכות של צריכה".
