לידיעת החייבים והזוכים במערכת ההוצאה לפעול: מליאת הכנסת אישרה אתמול (ב') בקריאה ראשונה הצעת חוק לביצוע תיקונים בחוק ההוצאה לפועל, במטרה לסייע ליחידים ולעסקים שנקלעו למצוקה בשל משבר הקורונה לפרוע את החובות שבגינם נפתחו להם תיקים בהוצאה לפועל. זאת, במטרה כי הצדדים לחוב יוכלו לשוב לפעילות כלכלית מלאה. ההצעה תועבר לדיון בפני ועדת החוקה של הכנסת. הרפורמה גובשה על ידי מאיר לוין, המשנה ליועמ"ש לענייניים כלכליים במשרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו הגבלות שונות בתקנות שעת חירום ובהן הוטלו הגבלות על הפעילות הכלכלית ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף. מציאות זו הקשתה על קיום שגרת עבודה רגילה, ולהגבלות השונות הייתה השפעה ניכרת על מצבם הכלכלי של חייבים, שביטויה העיקרי היה בפגיעה ניכרת בהיקף הכנסתם. בשל כך, אפשרות החייבים לשלם ולפרוע תשלומים שוטפים נפגעה גם היא באופן משמעותי, ואפשרויות התשלום הקיימות בידיהם צומצמו. חלק מהציבור, אשר בימים כתיקונם לא היה נתקל בקושי לשלם תשלומים שוטפים או חובות, נתקל במהלך התקופה הנוכחית בקושי ממשי לעמוד בהתחייבויותיו.
במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית מלאה ועל מנת לתמוך בחזרה לשגרה וצמיחה מחודשת של המשק, מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בתקופה זו.
תוארך תקופת האזהרה
על פי הרפורמה המוצעת, תוארך תקופת האזהרה בתיקים שייפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף במטרה לתת לחייבים פרק זמן נוסף להתאושש מבחינה תעסוקתית וכלכלית ולפעול להסדרת החוב. תקופת האזהרה תוארך ב-30 ימים כך שבמקום תקופת אזהרה של 21 ימים בתיקי פסק דין ו-30 ימים בתיקי תובענות ושטרות תוארך תקופת האזהרה לתקופה של 51 ימים ו-60 ימים בהתאמה.
בתקופת האזהרה, לא ננקטים כנגד החייבים הליכי גביה. על כן, הארכת תקופת האזהרה, לצד ביצוע פעולות מטעם הרשות להנעת חייבים לשלם, תאפשר לחייבים זמן נוסף על מנת להתאושש כלכלית ולשלם את חובם בטרם יינקטו הליכי ההוצאה לפועל, ובטרם החוב ירחק מערכי הקרן שלו.יחד עם זאת, על מנת שהחייב לא ינצל את הארכת המועדים לרעה, מוצע כי רשם יוכל לקצר את הארכת התקופות, לבקשת זוכה (הגורם לו חייבים כספים -ל.ד), אם סבר שהחייב יכול לשלם את החוב במלואו, שהחייב מנצל את ההליך לרעה - כגון לצורך הברחת נכסים בתקופה זו - או במקרה שהחייב והזוכה הסכימו על הסדר מיטיב יותר עבור החייב אחרי חקיקת חוק זה ולפני פתיחת התיק בהוצאה לפועל, והחייב לא עמד בתשלומים שנקבעו.
בהצעה נקבע הסדר מיוחד לתשלום החוב בתשלומים ביחס לחובות שגובהם עד 50 אלף שקל. בהסדר זה, החייב יידרש לשלם את חובו בתקופה של עד 24 חודשים (לפי גובה החוב) לצד תשלום ריבית על פריסת החוב לתשלומים. חייב שייכלל בהסדר המיוחד, יקבל הפחתה של הריבית בשיעור של 50% מהריבית, וכל עוד הוא עומד בהסדר, לא יינקטו נגדו הליכים וכן לא יתווסף לו שכר טרחה נוסף.
מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי 89% מהתיקים שנפתחו בהוצאה לפועל במשך 15 החודשים האחרונים היו בשיעור של עד 50,000 שקל, ועל כן הפתרון המוצע יאפשר מענה רחב ופשוט ביחס לרוב התיקים הצפויים להיפתח בהוצאה לפועל.
