רגע אחד, בניו יורק המושלגת והקפואה, שימש את ד"ר אשר הולצר, מומחה לפיזיקה גרעינית ויזם סדרתי, להקמת חברת הסטארט-אפ שלו בתחום הקנאביס: StickIt. "לפני כמה שנים הייתי בפגישה במגדל קרייזלר עם העו"ד והרו"ח שלי. לקחנו הפסקה ויצאנו אל מחוץ למגדל כדי לעשן. אחד מהם פתח סיגריה של מרלבורו, הוציא ממנה את הטבק, וערבב אותו עם קנאביס כדי להכין ג'וינט. בזמן שהוא גלגל, ואני הרגשתי איך אני קופא, שאלתי את עצמי איך זה שאין משהו מוכן, כמו מקל קנאביס, שאפשר לדחוף לסיגריה במקום להרוס אותה ולהכין חדשה? חשבתי, שצריך לשמור על כבודה של מרלבורו, ובמקביל לספק לצורך הזה פתרון".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כיזם סדרתי, שייסד עד היום מעל ל-25 חברות סטארט-אפ בתחום הציוד הרפואי, תרופות ומדעי החיים, ידע הולצר באותו הרגע, שזה רק עניין של זמן עד שההבנה הזאת תיתרגם למוצר. כך נולדה חברת StickIt הישראלית, שפיתחה "מקלוני קנאביס" (Cannabis Sticks), שמזכירים קיסמי שיניים.
"המקלון מורכב מתמצית מקור של רכיבי קנאביס וחוסך את הצורך בגלגול", מסביר הולצר. "המוצר הוא חדשני. הוא מאפשר מינון מדויק של החומרים האקטיביים (10, 20 ו-30 מ"ג), מה שמגדיר את הפונקציונליות של ייעוד החומר, החל משיכוך כאבים, המשך במתן אנרגיה, פוקוס ושיפור שינה. הסטיקים גם מגיעים בטעמים שונים וחדשניים, כדוגמת וויסקי, שוקולד ולבנדר".
בשורת המיזמים של הולצר בתחומי הפארמה והבריאות, שהובילו לבשורה בתחומם ולהון רב, נמצאים, בין היתר, Thrmex, מכשיר רפואי שפיתח לטיפול בבלוטת הערמונית ונמכר בתוך חמש שנים בסך כולל של 400 מיליון דולר, והמכשיר הרפואי בתחום האלקטרוקרדיולוגיה, Carto, שפיתח בשנת 1998 ונמכר על ידי חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, בה עבד בארה"ב, עד היום, בסך העולה על 20 מיליארד דולר.
מיזם נוסף של הולצר הוא חברת InspireMD שייסד ובמסגרתה פיתח סטנט למניעת או טיפול בהתקפי לב, הונפקה בבורסה האמריקנית, AMEX, והגיעה לערך של כ-250 מיליון דולר, כשכיום הסטנט מותקן בליבם של יותר מ-100 אלף אנשים בעולם.
ואם כל זה לא מספיק, את חברת Urogen, אותה ייסד וכיהן בה כיו"ר, ונסחרת היום בנאסד"ק בשווי של קרוב למיליארד דולר, הוביל הולצר לפיתוח טיפול ותרופה בסרטן בשלפוחית השתן, שקיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA).
"אף פעם לא מאוחר להקים עוד סטארט-אפ"
"בהקמה ובניהול של סטארטאפים יש כמה אתגרים רציניים", הוא מסביר. "פיתוח מוצר זה תנאי הכרחי, אבל הקמת חברה במסגרתה אפשר לגייס כסף, להקים צוות נכון עם מוטיבציה ותרבות ניהולית, הנפקת החברה בבורסה ופיתוח עסקי בינלאומי, אלו הם האתגרים הקשים להשגה".
"אגב", הוא מוסיף, "אם יש משהו שלמדתי בחיים, שזה אף פעם לא מאוחר להקים עוד סטארט-אפ. קולונל סנדרס (דייוויד "קולונל" סנדרס, איש עסקים אמריקני. י.ו.), הקים את רשת המזון המהיר, KFC, כשהיה בן 62. לאותם אנשים, שרובנו מכנים 'זקנים', יש הרבה ידע, ניסיון, חכמת חיים ופרספקטיבה. חבל לא לנצל את זה".
הולצר נכנס לתחום הקנאביס ב-2017, כמנכ"ל חברת היי-פארמה, שמייצרת ומשווקת תכשירים תרופתיים מבוססי קנאביס, בקיבוץ רמות מנשה. לאחר שלא היה שלם עם ההתנהלות הארגונית בה, עזב, ועכשיו כל כולו ממוקד במקלות הקנאביס. "אנחנו מחכים להשלמת רישום הפטנט הבינלאומי על המוצר, זה יאיץ משמעותית את התהליך הרגולטיבי".
אתה נשמע בטוח בהצלחה שלו.
"נכון. מדובר במוצר פשוט, שקל להבין ולמכור אותו. הפיתוח שלו הושלם ואנחנו עומדים להתחיל בקרוב במכירות שלו באמצעות מספר מפיצים, כרגע באירופה, באלפי נקודות מכירה. בהמשך הכוונה היא להרחיב את הכיסוי הגאוגרפי.
"חלק מהמשקיעים במוצר הם ישראלים, רובם אנשים שנוהגים להשקיע בחברות היי-טק ומד-טק. הסטיק סינרגי עם תחום הסיגריות, וההנחה בנקודות ההפצה היא, שעל כל סטיק שיימכר, תימכר גם סיגריה. יצרני הסיגריות כבר אוהבים אותנו, ומבינים שירוויחו מגידול במכירות הסיגריות, וגם ממה שעשוי להיות הדבר הגדול הבא בעולם הקנאביס. הרווח בתחומים אלו עצום".
ומה עם הדיסוננס בין איש הבריאות למודל עסקי שכביכול מעודד עישון סיגריות?
"מבדיקות שערכנו, הבנו שמשתמש טיפוסי של סטיקאיט יצרוך את המוצר פעמיים עד שלוש בשבוע. חברות הסיגריות מנסות שנים רבות למצוא דרך לגרום לאנשים לעשן סיגריה ללא ניקוטין, ועם סטיקאיט, נראה שיש פה 'קייס' מעניין לשיתוף פעולה שאינו 'אנטי בריאותי'".
"את יודעת", הוא ממשיך, "התחלתי ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית ב-1970. הייתי אז בן 21. כולם עישנו שם קנאביס. מי שהיה נכנס לפקולטה למתמטיקה, לא היה צריך לעשן, אפשר היה לשאוף את הקנאביס מהאוויר. גם המרצה עישן יחד איתנו. היום המחקר מוכיח את התופעות החיוביות של הקנאביס. עובדה, שחלק מהמדינות המתקדמות הפכו אותו למותר לגמרי, ובחלק מהמדינות הוא אושר לקטגוריות ספציפיות".
"מי שיגיד שקנאביס מרפא הוא שרלטן"
"בישראל ההתניה היא התוויה רפואית. מי שיגיד שקנאביס מרפא, אינו אומר אמת והוא שרלטן. החומר בהחלט מסייע כטיפול סימפטומטי, למשל, בשיכוך כאבים. אז למה לא לתת אותו, למרות שהוא אינו רשום בספר התרופות? חד משמעית כל הסיפורים על התמכרויות והתמסטלויות אינם נכונים. קנאביס יכול לסייע ולהקל על הבריאות", טוען הולצר.
ציפית, למשל, שמשבר הקורונה ישנה את המציאות הזו? למשל, לאור הטענה, שקנאביס מפחית מתחים ומשחרר?
"ישראל זו מדינה מוזרה, כמו צפון קוריאה ועוד כמה מדינות, שאוסרות מכירה של CBD (קנאבידיול), המרכיב המרכזי בצמח הקנאביס, וגם אסרו ייצוא שלו.
"הוכח במחקרים, שקנאבידול נטול כל השפעה פסיכו-אקטיבית ושהוא מפחית חרדות. בישראל לא מפנימים את זה, ועד היום עשו את כל הטעויות האפשריות לגבי הרגולציה, שמייקרת פה את המוצרים ברמה לא הגיונית. אגב, כך גם עם תרופות או סטנסים. אם אנשים ידעו כמה עולה לייצר כדור או סטנס ובכמה מוכרים אותו, תקום צעקה גדולה".
הוא הוסיף, כי "מזה זמן שמשרד הבריאות פועל להחרגת ה-CBD מפקודת הסמים, ולהתיר אותו לשיווק ושימוש חופשי. הודיעו על כך מספר פעמים, ובכל פעם יש התנגדות אחרת, שלא מאפשרת את זה. קשה לי להבין את זה. שוק הקנאביס הוא אחד השווקים הצומחים והמעניינים ביותר בעולם בשנים האחרונות, והוא יכול להיות ענף ייצוא מצויין לישראל. אפשר היה לפתח סביבו עוד הרבה מוצרים. זו גם הסיבה, שהחברה שלנו נאלצת לייצר ולפעול מחוץ לישראל".
מפיזיקה גרעינית לקנאביס: "מנסה לכפר על מה שעשיתי בארה"ב"
לפני שנכנס לתחום הפארמה והקנאביס, עבד בתחום הגרעין במשך תקופה ארוכה, ברובה בארה"ב. על הפרק הזה בחייו הוא אינו מוכן להרחיב את הדיבור. כשעזב את ארה"ב, עזב גם את המקצוע, ועם הידע שצבר בתחום, הקים את חברות ההיי-טק שלו, כשבחלקן מבוססות אנרגיה גרעינית. "אני איש מאוד רב תחומי", הוא מצהיר בחיוך. "אני יכול להתחפש למשל, לרופא או לעורך דין. וברצינות, יש יתרון בלהיות רב תחומי".
בעצם, התמקדת בענף הפיזיקה הגרעינית, שמתמקד בחקר גרעין האטום. חלק מהתחום הזה מתמקד בפיתוח נשק וכלי לוחמה גרעיניים.
"עבדתי בארה"ב בתחום הפיזיקה הגרעינית, ועבודה של מדען פיזיקה שימושית היא בעיקר בניית חומרים פיזיקליים, ולא רק מדע תיאורטי או מחקרי. אני לא יכול לספר מה עשיתי שם. אני יכול להגיד, שבתחום הזה לא משחקים בדברים פשוטים. מהרגע שהחלטתי לחזור לישראל וחזרתי, אני נמצא במקום שאני עושה טוב בחיים לעצמי ולאחרים. אני מנסה לכפר על מה שעשיתי בארה"ב. אני לא רוצה לחזור אחורה, ומעדיף להסתכל על העתיד".
איך זה קרה? היה רגע בו תפסת את עצמך ואמרת לעצמך: 'זהו, סיימתי לעשות דברים לא לגמרי טובים ואני עובר לצד הטוב של החיים?'
"צריך להבין, שלא הלכתי למקומות מסוימים במכוון. מסלול החיים הביא אותי אליהם, ולא כדי לעשות רע, אלא כדי לעבוד בדברים שהיו ועודם חשובים ונצרכים.
הולצר על קריירת הגרעין בארה"ב: "הבנתי שאני לא מאמין יותר לאף אחד שם. אם מייצרים צעצועים, יום אחד ישתמשו בהם. זה רק עניין של זמן"
"אני יכול לומר, שבמהלך הקריירה שלי שם קרתה לי תאונה מסוימת. זה היה הרגע בו הבנתי, שאני לא מאמין יותר לפוליטיקאים ובעצם לא נותן אמון יותר באף אחד שם. זה מאוד פשוט: אם מישהו מייצר גחלילים, תהיה שריפה באיזה מקום, וכשמייצרים צעצועים, יום אחד ישתמשו בהם. זה רק עניין של זמן".
אם ניצמד למילה צעצועים, האם העולם המערבי הנאור יימנע מלהשתמש בצעצועים מסוכנים?
"אני לא בטוח. הגרמנים היו מערביים ואומה מתקדמת לכאורה, ועשו דברים נוראים. היפנים הם העם הכי עדין בעולם. הם יושבים מתחת לעץ הדובדבן ומאזינים לרוח, ואין להם בעיה בזמן הזה לשסף גרון של מישהו. קשה לתפיסה ולעיכול, אבל ככה זה. אפשר לייצר מנגנונים שזה לא יקרה, אבל בסוף זה יכול לקרות".
"האנושות תדאג ללמוד לחיות עם הקורונה כמו שלמדנו לחיות עם שפעת"
כמי שבקיא בעולם הרפואה והפארמה, האם אפשר להיות רגועים באשר ליעילות חיסונים נגד הקורונה?
"אני נוקט אופטמיות זהירה בנושא. האנושות תדאג ללמוד לחיות עם הקורונה כמו שלמדנו לחיות עם שפעת. שלושת החיסונים הם פתרונות טובים, רק שביסוס חיסונים על RNA הוא כל כך חדשני, עד שלא פשוט לחזות את היעילות בטווח הארוך.
"פה העולם לוקח הימור. אני מעריך, שכמו בשפעת, יהיו לקורונה מוטציות, אבל יותר קל לחסן נגד מוטציה מאשר לחסן נגד הבסיס שבנגיף. מזל שהמגיפה הזאת קרתה בתקופה הנוכחית ולא לפני 20 שנה, לא בטוח שאז אפשר היה להתמודד איתה".
ג'ו ביידן, הנשיא הבא של ארה"ב, מתכוון, לפי פרסומים, לדרוש מאיראן להתחייב מחדש להסכם הגרעין, ולחזור איתם למו"מ. מה דעתך בנושא?
"לטראמפ הייתה גישה נכונה מבחינה פוליטית, הוא עשה עסקים עם מדינות. הוא הבין, שאם הוא רוצה להיות השוטר הטוב ולהגן, אז הוא צריך למכור הרבה נשק. לכן, למשל, הוא עשה עסקאות נשק עם סעודיה. אני לא חושב שהאיראנים צריכים להיות האויבים שלנו, אין להם שום דבר נגד ישראל וישראל לא מעניינת אותם. צריך לדעת להסתדר איתם.
"המלחמה האמיתית היא בין הסונים לשיעים, וצריך להילחם בארגוני הטרור האיסלאמי הסונים, כמו באל קאעידה או בדאעש, לא בפלסטינים. זו פשוט תקלה שהפלסטינים אינם חברים של המערב. בכל מקום יש אנשים טובים ואנשים רעים, ויש משטרים שיודעים לקדם את האג'נדות שלהם למקומות לא טובים. אסור לשנוא את האויבים שלך אף פעם, כי פעם הם יכולים להיות האוהבים שלך".
הוא מעריך, כי "הבעיה הבאה תגיע מתורכיה. הם יעשו בעיה במזרח התיכון, לא איראן. אני מקווה, שבעוד מספר שנים, אפשר יהיה לטוס לתורכיה בשקט".
"לגבי ביידן ואיראן, הוא צריך לעשות מהלך הרבה יותר מעשי", הוא אומר. "הוא אומנם צריך לחייב את איראן להפסיק לייצר גרעין, אבל זה רק חלק קטן מהסיפור. צריך שהם יחתמו על הסכם, לפיו הם יעשו בלגן במזרח התיכון. דווקא בנושא הזה אני אופטימי".
נראה שאתה די חי על הקצה. אתה חוזר לפעמים להיות ילד פרחים כמו שהיית בשנות ה-70?
"ילד פרחים? אני מתמקד בפרחי קנאביס", הוא צוחק. "מה שמדריך אותי בחיי, זה שאני לא יכול להשתעמם. בצבא העדפתי לרוץ על הגבעות ולא להיות ש"ג.
"פעם, הייתי שבועיים באשראם בהודו. לפני שהתפזרנו, המנהיג הרוחני נתן לכל משתתף את ברכתו, והוא אמר לי: 'בבקשה אל תחזור יותר'. לא הבנתי את זה, אפילו נפגעתי. הוא הסביר, שהוא ראה כמה סבלתי. הוא פשוט קרא אותי. אני סובל מלשבת בחוסר מעש ולתרגל מדיטציה במשך שעות.
"עשיתי דברים מאוד מסובכים בחיים, שהם בשפיץ של הטכנולוגיה בעולם, סחטתי את הלימון עד הסוף. היום אני עושה דברים יותר פשוטים. לעשות סטיק לקנאביס זה הרבה פחות מסוכן מלעסוק בתחום הגרעין. אני משחק ברידג', כי זה אתגרי, ואני אוהב לטייל בעולם ביעדים אקזוטיים. יצא לי להסתובב בעולם כמו צועני, להכיר תרבויות חדשות ואנשים חדשים. זה מעשיר ונותן פרספקטיבה. ויש לי פרספקטיבה בחיים".