שני עשורים חלפו מאז אירע אסון ורסאי בירושלים, מהאסונות הקשים הזכורים בתולדות המדינה, אולם החודש החולף הוכיח כי הדרך ליישום ביקורת עצמית בישראל עוד ארוכה. השבוע ציינו 20 שנה לקריסת הרצפה באולם האירועים בבירה, שהובילה למותם של 23 בני אדם, אך עד כה המלצות ועדת זיילר, שהוקמה בעקבות האסון, לא יושמו במלואן.
אחת ההמלצות הייתה להקים מכוני בקרה, שיהיו אחראיים על בקרת ביצוע בתחום הבנייה. מטרתם לבצע בדיקות בטיחות ויציבות בטרם הוצאת היתרי בנייה, תחילת עבודות ומתן תעודות גמר עבור מבנים. בשלב הראשון מדובר במבני מגורים שגובהם מגיע עד לתשע קומות ובשלב הבא יוכלו המכונים לפקח גם על בניינים גבוהים יותר וגורדי שחקים, לצד מבני ציבור, תעשייה ומסחר.
ואולם, רק בשנת 2018 הוקמו שישה מכונים בלבד, שבשלב זה, כאמור, מתמקדים במגורים לבנייה. האסונות האחרונים בהר מירון ובבית הכנסת בגבעת זאב מצביעים על כך שאם מכוני הבקרה כאן כדי להישאר, על המדינה לאפשר להם לעבור לשלב הבא בהקדם – ולהתמקד גם בבטיחות מבנים שאינם מיועדים רק למגורים.
"לא כולם יודעים מה נדרש מהם כדי לעמוד בדרישות המחייבות להקמת מבנה, ולכן ועדת זיילר המליצה לנסח קוד בנייה שיאגד את כל הדרישות הרלוונטיות לגבי בנייה - יציבות, בטיחות באש, נגישות, אוורור וכדומה", אומר בשיחה עם ynet גיל שטיין, יו"ר חטיבת מכוני בקרה באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל מכון בקרת הבנייה הישראלי. לדבריו, "המטרה הייתה לאחר ניסוח הקוד להקים מכוני בקרה, שתפקידם יהיה לוודא כי התכנון והבנייה תואמים לאותן תקנות. אלא שרק ב-2016 – 13 שנים לאחר שוועדת החקירה הממלכתית המליצה להפריט את תחום הבקרה, פורסם קול קורא שלו נענו מספר גופים פרטיים, שישה מהם פעילים מאז 2018 באופן וולונטרי".
"במקום לבקש ממשרד הבינוי והשיכון או ממשרד הפנים לתת רישיון לבטיחות המבנה, החלטנו לאפשר לשוק הפרטי להקים מכוני בקרה שזה תפקידם", מוסיף פרופ' יצחק בן ישראל, מחברי ועדת זיילר. אלא שלטענתו, "נתקלנו בבעיה שאני מכנה אותה 'טבע האדם'. לא בעיות טכנולוגיה או הנדסת בניין אלא מאבקי אינטרסים בין משרדי הממשלה. מאז האסון אירעו אסונות נוספים לפחות פעם-פעמיים בשנה, חלקם עם פצועים קל, אחרים עם פצועים ממש ולמרבה הצער גם הרוגים, כמו באסון המכביה או האסון שבו נהרגה קצינה ביום העצמאות".
"הכוונה היא לטפל בבטיחות מבנים בכלל ולא רק בטיחות מבני מגורים. מבנה זה גם גשר וגם טריבונה בבית כנסת וגם מדרגות שיורדות מרחבה במירון, לא רק בניין שגרים בו", ממשיך בן ישראל. "אנחנו מדברים פה על חיים של אנשים וקשה לי להבין מדוע יש ויכוחים בנושא. יש תוכנית רב שלבית בנושא - אבל זה פשוט לא מספיק". החשש, הוא אומר, הוא מהאסון הבא שבדרך.
צפו: הקשר בין המלצות ועדת החקירה של אסון ורסאי לאסון במירון
(צילום: שמיר אלבז, ירון ברנר)
דחייה ועוד דחייה: "אין ממשלה כבר שנתיים"
מכוני הבקרה היו אמורים להתחיל לפעול באופן מחייב החל מאפריל 2019, אולם בפועל חובה זאת טרם הוחלה. רק בחודש הבא אמורה רפורמת מכוני הבקרה הפרטיים להיכנס לתוקף. "אין ממשלה כבר שנתיים, מינהל התכנון עבר ממשרד האוצר למשרד הפנים, ולכן הרפורמה נדחתה ונדחתה", מסביר שטיין. אלא שלאחרונה התעוררה בנוסף גם התנגדות לרפורמה מצד התאחדות הקבלנים בוני הארץ, איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות והתאחדות האדריכלים ובוני הערים.
גיל שטיין מנכ"ל מכון הבקרה הישראליצילום: יניב מרמלשטיין, WAVEנציגי ההתנגדות שלחו בתחילת החודש מכתב לשר הפנים, אריה דרעי, ולמנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, בדרישה לבטל את מכוני הבקרה. זאת בטענה כי המכונים "כלל אינם ערוכים להפוך למחייבים, הן בשל הצורך בהמשך בחינה של הבעיות והכשלים הקיימים בעבודת מכוני הבקרה והממשקים בינם לבין הוועדות המקומיות והיזמים ובחינת אלטרנטיבות למכוני הבקרה (כל זאת בהתחשב שישנם מעט מאוד פרויקטים שעשו שימוש במכוני הבקרה, כך שלא ניתן היה ללמוד ולהפיק לקחים) והן עקב מגפת הקורונה והשפעותיה".
לטענת שטיין, "עיקר ההתנגדות נובע מחוסר ידע והבנה של התועלות של המכונים. לראיה, אלה שכן השכילו ובאו למכוני הבקרה בתקופה הוולונטרית חוזרים פעם שנייה ושלישית משום שהם עברו את כל התהליך ורואים את הערך המוסף שאנחנו מביאים לפרויקטים. בשלוש השנים האחרונות ביצענו בקרה עבור למעלה מ-5,000 יחידות דיור מול הקבלנים הכי גדולים במשק".
לדבריו, "נראה שהמתנגדים לא למדו לעומק מי אנשי המקצוע שמאיישים את המכונים ועד כמה תרומתם משמעותית. הם חוששים מעלויות נוספות, אבל אנחנו מוזילים עלויות של פרויקטים כי אנחנו חוסכים על הוצאות של ליקויי בנייה. אנחנו גם מקצרים את זמן הוצאת ההיתר כי אנחנו מטייבים את התכנון כך שפרויקטים מסתיימים לפני הזמן. היה גם חשש שנתפוס את מקום ועדות התכנון, אך לא כך המצב – אנחנו מכפיל כוח עבורם. זה win-win לכל הצדדים".
אלא שכאמור, האבסורד הגדול הוא שגם מכוני בקרה שפועלים בהתנדבות, עדיין לא קיבלו אישור להתמקד במיזמי בנייה ציבוריים, מסחריים ותעשייתיים, "שם עיקר הסכנה לציבור", מדגיש שטיין. "מיזמי בנייה ציבוריים הם רק שלב ב' ברפורמה, שאמור להיכנס לתוקף בינואר 2022, אבל אם גם החלת החוק על שלב א' (בנייה למגורים) יידחה, אני מניח שגם שלב ב' יידחה. אבל אנחנו חייבים לפקח על כל הפרויקטים האלה – כולל תשתיות, כבישים, גשרים".
המשמעות, אומר שטיין, היא שאירועים מזעזעים כמו האסון במירון, שהוביל למותם של 45 בני אדם, וקריסת הטריבונה בישיבת קרלין שגרמה למותם של שני בני אדם, עלולים לחזור על עצמם. לדבריו, "עד כה הוכשרו למעלה מ-500 בקרים וכוחות השוק יקבעו אם צריך יותר משישה מכונים. כרגע אנחנו ערוכים לטפל במאות היתרים בשנה אם לא מעבר. מכוני הבקרה מפוקחים על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואת הרישיון הם מקבלים מהמדינה".
אוריאל לין: "יש גבול לדחיית מסקנות ועדה שישבה על המדוכה ולמדה לעומק את הכשלים שהובילו לאחד האסונות החמורים בארץ"
במכתב ששלח לאחרונה אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר, לשרי הפנים, השיכון והמשפטים ולמנכ"לית מינהל התכנון, הוא ביקש שלא להיעתר לבקשה לדחות פעם נוספת את החובה בשימוש במכוני הבקרה. "יש גבול לדחיית מסקנות ועדה רצינית ועניינית, שישבה על המדוכה ולמדה לעומק את הכשלים שהובילו לאחד האסונות החמורים בישראל וליישום אומד דעת המחוקק, שסבר כי חשוב להקים את המנגנון של מכוני הבקרה", כתב לין. "ליקויי בנייה עולים בחיי אדם. ככל שתהליכי הבקרה יהיו מקצועיים ויסודיים, נצליח לחסוך אירועי תמותה חלילה ופגיעות קשות מיותרות. העובדה שמועד התחולה נדחה כבר שבע פעמים מעיד כי יש לשים לכך קץ. הגיע הזמן להפסיק את הדחיינות ולהעמיד את האינטרס החשוב ביותר – חיי אדם, מעל הכל".
"דחייה נוספת של חובת הבקרה וכניסה לתוקף מחייב של מכוני הבקרה הן בגדר חוסר אחריות", מחזק את הדברים אדריכל אסא זהר, מנכ"ל אלפא סייט המכון המרכזי לבקרת בנייה, המשמש בקר מורשה של פיקוד העורף וכיבוי אש. "חלק מאנשי המקצוע תופסים את מכון הבקרה כהעמסה של עוד ביורוקרטיה על הפרויקט או כתוספת עלות לפרויקט, אך הם שוכחים שאנחנו מחליפים לא מעט תחנות בשלבי הרישוי, הביצוע והגמר, כגון כיבוי אש, פיקוד העורף, תאגיד המים ועוד. המכונים מלווים את הבנייה לכל אורך התהליך, ואפילו סבב המלחמה האחרון עם עזה מוכיח את נחיצותם".
מתנגדי הרפורמה: "יש למכונים תמריץ למנוע היתרים"
בינתיים הקבלנים, המהנדסים והאדריכלים איתנים בדעתם שמכוני הבקרה אינם מוכנים לבצע את פעולות הבקרה על מבנים. לדברי סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, "לאורך השנים הרבות שעברו מהגשת מסקנות ועדת זיילר, לא הצליחה המדינה לייצר מערך מלא של מכוני בקרה, שיאפשר להעביר אליו את כל עבודת רישוי הבנייה כפי שהמליצה הוועדה. כיום ישנם בישראל שישה מכונים שרחוקים מלהספיק כדי לעמוד בצרכים של היקפי הבנייה אשר המשק מייצר כיום. זאת, עוד לפני הכנה הנדרשת לזינוק צפוי בהיקף הבנייה בשנים הבאות לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה".
פייגלין מוסיף כי "חזון ועדת זיילר היה הקמת מכונים שיהוו תחנה אחת (one stop shop) לטיפול בכל נושא הרישוי, אבל בפועל המכונים הקיימים לא כוללים שירותים קריטיים בשל אי הגעתם להסכמות עם משרדי הבריאות ואיכות הסביבה, ולהבנתנו, גם בעיות עם חברת החשמל ורשות הכבאות. ללא אלה לא ניתן לאשר בניין לשימוש. אם לא די בכך, קבעה המדינה מנגנון תמחור, שלפיו ככל שיפסלו מבנים שוב ושוב עד לאישורם, כך תגדל הכנסת המכונים הפרטיים. כלומר, יש למכונים תמריץ מובנה למנוע מתן היתרי בנייה ואכלוס לדירות לאורך זמן רב".
חיים פייגלין: "יש בישראל שישה מכונים שרחוקים מלהספיק כדי לעמוד בצרכים של היקפי הבנייה אשר המשק מייצר כיום"
לדבריו, "בחודש הבא, אם לא תשונה החלטת המדינה, תחול חובה לאשר כל בניין בן 2-9 קומות במכון בקרה. מדובר בתהליך שיעכב דרמטית מסירה של כ-40% מהדירות בישראל. אלפי משפחות לא יקבלו את הדירה בזמן. אנחנו קוראים למדינה לקבוע שלא תהיה חובת שימוש במכונים – עד שיושלמו השירותים החסרים בהם ותורחב מאוד הפריסה שלהם ברחבי הארץ. המדינה החליטה כי החובה על שימוש במכון בקרה תהיה רק בשוק הפרטי. אם סבורה המדינה שהמכונים מוכנים, תואיל הממשלה ותקבע כי החובה להשתמש בהם חלה בראש וראשונה על מבני הציבור שהיא בונה, ואלו יחויבו באישור מכון בקרה כפיילוט לפני הפעלה נרחבת ומחייבת שלהם בשוק המגורים. נראה שגם בממשלה מעריכים שהמכונים עדיים במצב בוסר".
יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מסביר: "זה לא שאנחנו לא מעוניינים שיקומו מכוני בקרה. הביקורת שלנו היא על מתכונתם הנוכחית, שיוצרת עומס הרבה יותר גדול ממה שהיה עד להקמתם. המשמעות היא הארכת לוחות הזמנים עד לקבלת היתרי בנייה. מכוני הבקרה צריכים לפעול בצורה שונה, שתפשט מאוד את הביורוקרטיה ואת הרגולציה הקשורה בהם כפי שהן היום, ותקצר משמעותית את לוחות הזמנים".
"דבר נוסף שאנחנו מבקשים לפתור הוא העומס סביב נושא הוצאת היתרים", ממשיך גוברין. "יש הרבה מאוד נושאים שדורשים פתרון, לא ברמה של מכוני בקרה, אלא ברמת נותני ההיתרים באופן כללי ברשויות השונות, ובהזדמנות זו אנחנו מבקשים לבטלם לחלוטין. כך למשל, החיוב להסכם לפינוי פסולת בניין כתנאי להיתר או חיוב להסכם עם מעבדה כתנאי להיתר, אלו הן דוגמאות לדברים שנעשים בכל מקרה, ואינם צריכים להוות תנאי. הגורם שקובע את כל אלו הוא מינהל התכנון ואנחנו מבקשים שתהיה הידברות עם הגורמים המקצועיים, בהם המהנדסים, הקבלנים והאדריכלים. אם הולכים למהלך משמעותי כזה, יש לעשותו באופן מתואם ולנקות את הביורוקרטיה והרגולציה המיותרות".
מהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל נמסר: "דו"ח זיילר כיוון להקמת מכוני בקרה מתוך כוונה שיהוו one stop shop ויוכלו לתת מענה מהיר ויעיל לשלב בקרת התכנון בהוצאת היתר בנייה. נכון להיום, מכוני הבקרה שהוקמו אינם מהווים one stop shop, הם רק עוד נדבך רגולטורי במערכת שרוויה ברגולציה. זמני הוצאת ההיתר בישראל הם שערורייתיים וזה רק ילך ויגבר. הדחייה הקודמת ניתנה כי מכוני הבקרה לא היו ערוכים עדיין לכמות הפניות הצפויה, ומאז ועד היום שום דבר לא נעשה. לא למכון הבקרה הזה פילל דו"ח זיילר, שברובו לא יושם, ואם כבר יושם אז באופן שמחטיא את מטרותיו. מי יפצה וייתן דין וחשבון לציבור רוכשי הדירות, לאדריכלים, ליזמים, לכולנו, על בזבוז הזמן והכסף שזה יגרור? התאחדות האדריכלים דורשת את הקפאת ההפעלה של מכוני הבקרה עד שהנושאים הנ"ל יבואו על פתרונם".
אדריכלית דנה וישקין, יו"ר החזית החמישית - ארגון אדריכלים בישראל, הוסיפה: "כמו יתר מרכיבי הרפורמה הגדולה שבוצעה בתחום התכנון והבנייה בשנים האחרונות, גם יוזמת מכוני הבקרה התחילה בכוונות טובות מצד המחוקק והסתיימה בפיאסקו כתוצאה מאינטרסים צרים וחוסר תיאום בתוך הממשלה. מכוני הבקרה, הכרוכים בהוצאה ציבורית ופרטית גבוהה, אושרו על ידי הכנסת מכיוון שהתיימרו לייעל ולזרז את הליך הרישוי באמצעות ריכוז סמכויות כל הגורמים המאשרים ויצירת One Stop Shop לכל האישורים. המכונים אכן הוקמו בהשקעה כספית גדולה, אך ריכוז הסמכויות לא הוסדר כתוצאה משיקולים פוליטיים ואינטרסים צרים, שכן משרדי הממשלה ויתר הגורמים המאשרים כצפוי לא מוכנים לוותר מרצונם על הכוח ועל התקציבים.
"מאז כניסתה לתוקף של הרפורמה, שהייתה אמורה לייעל את הליך רישוי הבנייה, ההליך התארך פי כמה, הסתרבל והפך למסכת עינויים קפקאית, וכמות היתרי הבנייה שהונפקו בשנים אלה פחתה בכ-60%. אחת הסיבות לכך היא שלא רק שסמכויות הגורמים המאשרים לא רוכזו - מספרם גדל כתוצאה מהרפורמה וכך גם יכולתם לטרטר ולסחוט את הציבור ללא כל בקרה. אם החובה לפנות למכוני הבקרה תיכנס לתוקף ללא ריכוז סמכויות הגורמים המאשרים, הם יהפכו למרבה האירוניה לגורם מאשר נוסף שיתווסף לעשרות הקיימים, יכביד על הציבור ויתרום לעליה במחירי הדיור, זאת כמובן בניגוד מוחלט לתכלית החקיקה. במינהל התכנון מודעים לאבסורד שהוצג להם על ידינו לאורך השנים האחרונות, ובכל זאת בוחרים לקדם את הפעלתם ללא ריכוז הסמכויות, תוך השקעה נוספת של כספי ציבור".
ממשרד הפנים נמסר: "בימים הקרובים יתקיים דיון בנושא בהשתתפות גורמים מקצועיים ממשרד הפנים, מינהל התכנון ונציגי מכוני הבקרה. לאחר הדיון, תוגש לשר המלצה בהתאם למסקנות שיעלו".
