עם השבעת הממשלה הערב (ה') תחל כהונתו של ישראל כץ בתפקיד שר האוצר. לכץ לא יהיו אפילו 100 ימי חסד מאחר שהוא יידרש מיידית לטפל בתקציב עם נתוני פתיחה קשים בעקבות משבר הקורונה: יותר ממיליון מובטלים, גירעון בתקציב שצפוי להגיע ל-11% (כ-150 מיליארד שקל), צמיחה שלילית השנה (כ-5%), וחובות מדינה שזינקו מ-59% תוצר בסוף השנה האחרונה ל-75% תוצר באמצע 2020. בנוסף, המשק עדיין עובד בתפוקה של כ-70% כשענפים שלמים מושבתים, ובכללם התעופה, התיירות, הבידור והמסעדות.
המשמעות של נתוני הפתיחה הללו ברורה: גזרות על הציבור, כולל העלאות מיסים, לצד נטילת עוד הלוואות גבוהות בהנפקת איגרות חוב באירופה ובארה"ב. שר האוצר יצטרך לעסוק בדחיפות בשני נושאים עיקריים: לצד גיבוש תקציב המדינה המורכב, כשאין תקציב מאושר כבר קרוב לחמישה חודשים, יידרש שר האוצר גם להכין תוכנית דחופה להחזרתם לעבודה של מאות אלפי מועסקים המצויים בחל"ת ומקבלים דמי אבטלה מהמדינה.
לוחות הזמנים לגיבוש והגשת תקציב המדינה לממשלה ולכנסת נקבעו מראש, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן: תוך 55 יום מהקמת הממשלה, עד 8 ביולי, יוגש תקציב המדינה הדו־שנתי לשנים 2020 ו-2021 לאישור הממשלה. באמצע יולי יוגש תקציב המדינה הדו־שנתי לאישור בקריאה ראשונה בכנסת.
תוך 45 ימים נוספים, עד 22 באוגוסט, ידונו באישור התקציב בוועדת הכספים של הכנסת ובוועדות נוספות שייקבעו, והוא יובא לאישור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד אז.
סביב 10 בספטמבר ואילך כבר יכינו במשרד האוצר את תקציב המדינה לשנת 2022, שעד 31 בדצמבר 2020 צריך להיות מאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
בכירים באוצר צפויים להציע לכץ מתווה לצמצום גירעון השיא בכל הזמנים, כדי למנוע מצב שבו חברות דירוג האשראי הבינלאומיות יפחיתו את הדירוג של ישראל. בין ההצעות הצפויות: קיצוץ של כ־5% בתקציב הקניות של כל משרדי הממשלה, ממנו יוחרגו רק תקציבי משרדי הבריאות והחינוך. הקיצוץ יבוצע גם בתקציב הביטחון, הגדול מ־70 מיליארד שקל. עוד תובא לפני השר הצעה להעלות את שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. העלאה של אחוז שווה 6.2 מיליארד שקל בשנה, אולם בשל הערכות שהצריכה תפחת בתקופה הקרובה, מדובר על כ-5.5 מיליארד שקל לשנה שלמה.
כן צפוי גיוס של עוד כ-20 מיליארד שקל (כחמישה מיליארד אירו) בהנפקת אג"ח של המדינה באירופה, בארה"ב, או בשתיהן. עד כה גויסו השנה שלושה מיליארד דולר בארה"ב, חמישה מיליארד אירו באירופה וחמישה מיליארד דולר בהנפקה ראשונה באסיה.
בנוסף, על השר החדש לטפל בגיבוש הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, ובעיקר הסכמים עם המורים והרופאים, לבצע קיצוצים בהטבות לעובדי מערכת הביטחון וכנראה גם לממש תוכנית מוגבלת בזמן לקיצוץ בשכר של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי.
כן יהיה צורך לאייש מאות מקומות פנויים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ולהביא לאישור מזורז את התוואי להעלאת גיל הפרישה לנשים בהדרגה ל-64, אחרת יקוצצו הפנסיות החל מינואר 2021. כץ יידרש גם לגבש מדיניות ביחס לתוכנית "מחיר למשתכן". כן יהיה עליו למצוא משאבים להמשך השקעות ענק בתשתיות הרכבת והכבישים.
בוחשים בתקציב
ההשפעה העיקרית על תקציב המדינה היא אמנם של שר האוצר, ראש אגף תקציבים וששת סגניו, אולם בתקציב בוחשים כולם ובראשם רה"מ, בנימין נתניהו. אין כמעט תוכנית או רפורמה כלכלית שנתניהו לא היה מעורב בה או מודע אליה. ללא גיבוי מרה"מ, דינו של שר אוצר להיכשל, ולכן מקורבו כץ צפוי לעבוד איתו בשיתוף פעולה.
מנכ"ל האוצר הפורש, שי באב"ד, גילה מעורבות רבה במתרחש באגף התקציבים, עד שבינו לראש אגף תקציבים, שאול מרידור, התגלעו מחלוקות חריפות. אחת המועמדות להחליף את באב"ד היא קרן טרנר אייל, שעבדה עם כץ במשרד התחבורה, אך היא כעת בחופשת לידה ולא ברור אם תיכנס מיידית לתפקיד בזמן רגיש של ניהול התקציב. במצב כזה באב"ד עשוי להישאר עד אישורו, ואז לפנות את מקומו עבורה.
השפעה רבה על התקציב יש גם למנהל רשות המסים ערן יעקב, החשב הכללי רוני חזקיהו, שכל שקל בתקציב עובר דרכו, והכלכלנית הראשית שירה גרינברג, שתחזיותיה משפיעות על המדיניות הכלכלית הנגזרת מהתקציב.
גם לשר הביטחון הנכנס גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי יש השפעה בעניין התקציב מאחר שאזהרות מפני מלחמה או צמצום כפוי של ימי מילואים עשויות לקבוע את גודל התקציב הביטחוני לשנים הקרובות.
אחרי מינוי מנכ"ל למשרד יהיה על כץ למנות גם חשב כללי חדש, בשל סיום חוזהו של חזקיהו, וכנראה גם מנהל חדש לרשות החברות הממשלתיות, מאחר שיקי קווינט רוצה להתמנות לראש מינהל מקרקעי ישראל.