ארגון הגג של המעסיקים המייצג את התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל, הגיש הבוקר (ד') עתירה לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, בדרישה כי יחזירו למעסיקים מיליארד שקל על מימון משכורות כפולות - תוספת של 100% למשכורת בשל עבודה ביום שבתון וימי חופשה לעובדים - ביום הבחירות הקרוב.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כל מה שצריך לדעת על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
לטענת המעסיקים, אין כל הצדקה שהם ימשיכו לממן מכיסם את יום הבחירות החמישי תוך שנתיים וחצי, כולל הבחירות שהתקיימו לרשויות המקומיות - הצפוי להתקיים ב-23 במרץ. זאת, לאחר שכבר שילמו שישה מיליארד שקל על ארבע מערכות בחירות מאז סתיו 2018 - 1.5 מיליארד שקל על כל מערכת בחירות.
אם ייאלצו המעסיקים לשלם על יום הבחירות הנוסף, הם יצטרכו לממן מכיסם סכום כולל של כשבעה מיליארד שקל על חמשת ימי השבתון בתקופה של שנתיים וחצי בלבד. זאת, על אף המשבר הכלכלי הכבד שממנו סובלים כלל העסקים בישראל.
"נטל כבד מנשוא"
בבג"ץ, שהוגש על ידי עו"ד גדעון פישר, עו"ד איתן ברקוביץ משרד גדעון פישר ושות' וד"ר מתן גוטמן, נכתב כי אם המעסיקים יידרשו לשלם על יום הבחירות החמישי, בגין המוצר הציבורי של מימוש הזכות הדמוקרטית להצביע, ישלמו העסקים מכיסם מיליארדי שקלים, מצב שלא קיים בשום מדינה בעולם. "עלות אדירה זו מוטלת על כלל המעסיקים והעסקים בישראל, ובהם עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים אשר מצויים במלחמת הישרדות מתמדת, נטל כבד מנשוא נוסף אשר צפוי להביא להעמקת הפגיעה האנושה במגזר הפרטי כולו".
לטענתם, "המחוקק שקבע לפני עשרות שנים את החובה של המעסיקים במשק לשלם לעובדים בגין יום הבחירות לא שיער שאי-פעם תהיה הצטברות נסיבות כה ייחודית וקיצונית כפי שמתקיימת בעת הזאת. איזון ראוי בין כלל השיקולים הייחודיים בנסיבות חסרות התקדים של הבחירות הקרובות מחייב גיבוש של תוכנית לשיפוי המעסיקים בגין התשלום בו הם יישאו ביום הבחירות.
"משבר הקורונה הביא לשינוי הסדרים חוקיים רבים באמצעות תוכניות ממשלתיות ששינו את המציאות הקיימת והתאימו אותה למציאות משברית, שלא הייתה כדוגמתה בתולדות המדינה, כגון בתחום הביטוח הלאומי, תשלום דמי אבטלה, מתן מענקים לעסקים, שחרור קופות גמל ללא מס ועוד. לעמדתנו יש כעת חובה משפטית, על הממשלה לגבש תוכנית לשיפוי מעסיקים שתעניק מענה להסדר החוקי הקבוע בסעיף 136 לחוק הבחירות, לפיו על המעסיקים לשאת בעלות יום השבתון. אנו בטוחים שבג"ץ ייטה אוזן קשבת לטיעונים המוצדקים של המגזר העסקי".
תזכורת: פיזור הכנסת ה-23
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר ל-ynet כי "כאשר המעסיקים נמצאים בעין הסערה הכלכלית והקורונה בשיא, כאן בישראל הם נושאים בנטל החגיגה הדמוקרטית יותר מכל מדינה אחרת בעולם. בפעם החמישית בשנתיים ובשיאו של משבר כלכלי מהחמורים שידענו הממשלה מבקשת שוב להטיל על המגזר הפרטי בישראל עלות עודפת של מעל מיליארד שקל. איננו יכולים לשבת מהצד ולהמשיך לספוג ולהיפגע, ועל כן נעשה הכל לשנות את המצב. מן הראוי שהמדינה תישא בעלות יום השבתון ותאפשר לעסקים להתרכז בהישרדות והמרצת המשק".
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר כי "המעסיקים כבר תרמו את חלקם לשלמות הדמוקרטיה בארבע מערכות בחירות תוך שנתיים וחצי, כולל הבחירות לרשויות המקומיות. עכשיו אנחנו לפני מערכת בחירות חמישית ואין לנו שום ביטחון שלא תהיה גם מערכת בחירות שישית. הפתרון הקל שמצאה המדינה הוא, כרגיל, ללכת לכיס של המעסיק. לא עוד. אם המדינה חושבת שיום הבחירות החמישי מחייב יום חופשי, אדרבא, שתישא היא בעלויות המימון שלו.
"ספק גדול הוא אם בכלל מוצדק להעניק יום חופש, שכן יום הבחירות כבר מזמן חדל מלהיות יום חג. מחוקק הסבור שיום בחירות אמור להיות יום חופש מעבודה צריך בעצמו לממן את גישתו הנדיבה. הגיע הזמן לשים סוף להפקרות ולחשיבה המעוותת שאפשר תמיד להעמיס עוד ועוד עלויות על המגזר העסקי. זה חוסר הבנה בסיסי של המציאות בה נמצא המגזר העסקי, שנאבק לשרוד את השלכות מגפת הקורונה, כתוצאה ממדיניות שגויה של הממשלה".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, אמר כי "מערכת בחירות נוספת, ואולי עוד מעט עוד אחת, מטילות עול בלתי אפשרי על ציבור החקלאים, ונוגדת כל הגיון כלכלי בסיסי. על המדינה לשאת בעלויות היום הזה, ואסור שהוא ייפול על החקלאים. רק השבוע הצלחנו להאריך את הפטור להיטל העסקת עובדים זרים, גזירה שהייתה ממוטטת כ-20% מהחקלאים בארץ. זו תקופה בה מדינת ישראל חייבת לשמור על חקלאיה ולא לפגוע בהם".
ח"כ עידן רול, שניסה לחייב את המדינה במתווה פיצוי למעסיקים עבור יום השבתון של הבחירות במסגרת חוק פיזור הכנסת, אמר: "לא יתכן שהמעסיקים יאלצו לממן את כישלון הממשלה בפעם הרביעית בתוך שנתיים. האוצר לא הסכים להצעתי וחברי הקואליציה הצביעו נגדה בטענה שזה הרבה כסף. זה נכון, אך למה שהכסף הזה יצא מכיסם של המעסיקים? מדובר על הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה, וכעת עליהם להיפגע שוב בעקבות חוסר היכולת של הממשלה".
