שנה חלפה מאז נכנס לחיינו וירוס הקורונה ושינה סדרי עולם. לצד ההשלכות הרפואיות של הנגיף, ספגה הכלכלה נזקים אדירים, והסוף לא נראה באופק. כיצד מתאוששים ממשבר כה עמוק? איך מייצרים מנועי צמיחה משמעותיים? האם מודל החל"ת הוא ברכה או קללה? איך ישראל תיראה ביום שאחרי הקורונה? והאם יש בכל זאת אור בקצה המנהרה? סוגיות בוערות אלו ואחרות עמדו במרכז ועידת הכלכלה "אסטרטגיית יציאה" של ידיעות אחרונות ו־ynet, שהתקיימה בחסות משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, הרווחה השירותים החברתיים, הסתדרות העובדים החדשה, התאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי.
הוועידה, שנערכה בתחילת השבוע והועברה בשידור חי באתר ynet, התמקדה בשלושה תחומים עיקריים: ענף התעשייה, שוק העבודה ומעמדם של האוכלוסיות המוחלשות.
התעשייה הישראלית – לאן?
אחת הסוגיות המורכבות שהמדינה מתמודדת איתן כבר שנים, והתחדדה עם פרוץ משבר הקורונה, היא פריון העבודה הנמוך בישראל. דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים בישראל ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, מאמין כי התאמת העסקים למאה ה־21 היא הפתרון לבעיה. "עם פרוץ משבר הקורונה לא בזבזנו זמן", הוא מצהיר, "למדנו את בעיית הפריון ועשינו שינויים מבניים במגזר העסקי. אנחנו הולכים לתקופה חדשה שרובה בדיגיטציה. לראיה – הייצוא של ההייטק עלה. אני מאמין שבעזרת הטכנולוגיה אנחנו נצא מהמשבר".
נושא נוסף שעלה בשנה האחרונה לסדר היום הציבורי הוא העדפה של מוצרים תוצרת הארץ. מדובר בנושא שנמצא על שולחן המחוקקים כבר שנים רבות, והיום, יותר מתמיד, גם חלק גדול מהציבור קורא להעמיד אותו בראש סדר העדיפויות. אולם התעשייה הישראלית סובלת מחוסר תחרותיות בשל יוקר המחיה, קשיי רגולציה וגורם שנוסף לאחרונה - שער הדולר המתרסק שהגיע לשפל. לכן, לא תמיד ניתן למכור מוצרים מקומיים במחירים של מוצרים מיובאים.
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מדגיש כי עצמאות כלכלית למדינת ישראל היא צעד אסטרטגי חשוב בתקופה זו. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות תלויים רק בגורמים זרים, אנחנו צריכים להשכיל לשמור על התוצרת המקומית", הוא אומר, "אנחנו אומת הסטארט־אפ, ולכן אנחנו צריכים להשקיע בחדשנות בתחומי הבנייה, התעשייה והחקלאות. אם נוזיל את עלויות הייצור ונייעל אותו נהיה יותר תחרותיים ונשמור על העצמאות הכלכלית שלנו".
הנפגעים המרכזיים ממשבר הקורונה הם ללא ספק העסקים הקטנים והתעשייה הזעירה. בניגוד לעובדים השכירים, שנהנים מדמי אבטלה, היזמים, העסקים הקטנים והעובדים העצמאיים תלויים רק בעצמם ונמצאים כבר שנה במלחמת הישרדות.
4 צפייה בגלריה
עצמאות כלכלית למדינת ישראל היא צעד אסטרטגי חשוב בתקופה זו. ראול סרוגו
(צילום: אלעד גרשגורן)
לטענת ח"כ קרן ברק, יו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים בכנסת, על מנת להחזיר את המשק לפעילות יש לספק כלי סיוע למעסיקים. "הבעיה הגדולה ביותר היא הפריון בענפי המסחר והשירותים. אנחנו צריכים לספק משאבים רבים כדי שהפריון יעלה ונוכל להיות תחרותיים, אם באמצעות הכשרות מקצועיות ואם בעזרת מתן תמריץ למעסיקים. זווית חשובה נוספת היא הקלה ברגולציה. צריכה להיות רפורמה ברישוי עסקים. צריך לסייע יותר לעסקים עם פטור מאגרות ומארנונה עסקית, וכן לסייע בהבאת עובדים זרים", היא אומרת.
החל"ת: קללה או ברכה?
נושא החל"ת שב ועלה לכל אורך הוועידה. מרבית המשתתפים הסכימו כי ההמצאה הישראלית הזו תמית אסון על הכלכלה. "מעסיקים מנצלים לרעה את החל"ת", פוסק דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה. "אנשים נכנסים למנטליות של אבטלה ממושכת, מה שנקרא מובטל עם תעודות, וזו שגיאה. עם זאת, אני חושב שהישראלים הם עם חרוץ שאוהב לעבוד. הציבור הישראלי גם מגיב מהר מאוד לשינויים, ולדעתי, כשהפקק ייפתח בסביבות אפריל או מאי, אנשים יחזרו לעבודה והצריכה המקומית תפתיע את כולם".
"מודל החל"ת גרוע מאוד", מסכים שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. "הוא היה מוגבל לחודשיים־שלושה, ובזמן הזה משרד האוצר היה צריך להתארגן ולעבור למודל העסקה גמיש. התוכניות קיימות, משרד האוצר יודע לבנות את המודלים האלה, אבל זה לא נעשה – כמו הרבה החלטות פוליטיות".
בעוד כחצי שנה, בחודש יוני, ייפסקו דמי האבטלה לעובדים הנמצאים בחל"ת. "זו תהיה נקודה קריטית אשר תסמן את הכיוון אליו הולכת מדינת ישראל", מציין יו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד. "אני חושב שאסור להאריך את החל"ת, אלא לתת למקומות העבודה להתחיל לנוע. התאהבנו במודל החל"ת המלא וצריך לעצור אותו. יוני זה קו פרשת מים. אני מקווה שעד אז המסה הקריטית של האוכלוסייה תתחסן, ונחזור למסלול".
4 צפייה בגלריה
מעסיקים מנצלים לרעה את החל"ת. עובדים שיצאו לחל"ת בתקופת הקורונה.
(צילום: יריב כץ, אביגיל עוזי, גיל נחושתן, שרון צור, אבי רוקח, יאיר שגיא, נחום סגל)
משתתפי הוועידה הסכימו כי הדרך לעודד את המובטלים לחזור לעבודה היא על ידי הכשרות מקצועיות. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, מדגיש כי הצלחתן של ההכשרות מצויה בידיהם של המעסיקים. "האוצר הקים מרכז הכשרות, אני יודע שהדברים מתקדמים, אבל התוכניות הגדולות עדיין לא יצאו לפועל. לדעתי, מדינת ישראל לא צריכה להקים כלום. התעשייה יודעת להקים לבד. כל מה שאנחנו צריכים זה לראות אופק ולדעת שיש ביקושים. המעסיקים מכירים היטב את הצרכים בתעשייה הישראלית".
ביולי 2018 הוקם הפורום הכלכלי־חברתי, שמאגד מאות ארגונים וחברות עסקיות בעלות השפעה בניסיון להתמודד עם האתגרים הכלכליים והתעסוקתיים בישראל. בשנה האחרונה הפורום פעל רבות לקידום עסקים ללא סיוע ממשלתי – כך מספר דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ומייסד הפורום. "לזכות המדינה ייאמר שהיא נתנה למעסיקים את האחריות לנהל את האירוע ולהחזיר עובדים לתעסוקה דרך הכשרה מקצועית, השמה והסבה", הוא אומר, "עשינו פעולות נוספות כדי לשקם את הכלכלה. למשל, הכנסנו בהתנדבות כ־500 עסקים לעולם הדיגיטציה באמצעות מאתיים סטודנטים מתנדבים ואנשי מקצוע של פייסבוק. וגם יצרנו תוכנית של ביזנס טו ביזנס - עסקים גדולים שמאמצים עסקים קטנים".
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, מספר כי בתחום ההייטק והחדשנות הוקם מערך ההכשרות הטכנולוגיות בהשקעה של 139 מיליון שקלים. "מדובר בהכשרות לשכבה העליונה של משרות מחקר ופיתוח, וגם משרות של תומכי פיתוח, ייצור והנדסה. חשוב להדגיש שהתעשייה המסורתית לא מתה, אבל זאת ההזדמנות שלנו לקחת אותה, להשקיע בה מחקר ופיתוח ושהיא תקפוץ מדרגה", הוא אומר.
שר הרווחה, איציק שמולי, טען כי מודל החל"ת הוא לא בהכרח "אסון", כפי שהגדירו אותו משתתפים אחרים, וציין כי בסופו של דבר אין פתרון שמתאים לכולם. "מי שנמחק לו הענף, נסגר לו מקום העבודה ונשמטה הקרקע מתחת לרגליו, טוב שממשלת ישראל ידעה לספק לו רשת ביטחון", אמר, "מנגד, אנו גם חייבים להכיר בכך שלחל"ת יש אפקט שלילי בכל מה שקשור ביציאה להכשרה מקצועית, לעבודה, ולכן אנו חייבים להתחיל להניע פעולות נוספות שיתחילו להחזיר את המשק לפעולה כמו מודל של סבסוד שכר".
איזה ציון היית נותן לממשלה על ניהול המשבר?
"אני לא חושב שנכון להסתכל לא על משבר הקורונה, וגם לא על התפקוד של הממשלה, בצבעים אבסולוטיים. יש דברים שעובדים ועבדו טוב, גם ביחס למדינות אחרות בעולם, כמו נושא החיסונים והטיפול באוכלוסיות המוחלשות. מתי בפעם האחרונה מישהו לפניי בממשלה בירושלים הסתכל על מקבלי קצבאות קיום בביטוח לאומי ונתן להם קצבאות כפולות? מעבר לכך, הצלחנו להשאיר את הגיל הרך פתוח וזה איפשר לחצי מיליון הורים עובדים לצאת לעבודה. אבל יש ביקורת שהיא במקומה. המדיניות לא הייתה מספיק דיפרנציאלית".
אתגרי היום שאחרי
אנשים רבים נפגעו תעסוקתית וכלכלית בשנה האחרונה כתוצאה מגלי הקורונה. אולם בעוד שקבוצות מסוימות יצליחו להרים ראש מעל המים תוך זמן קצר, פלחים מסוימים באוכלוסייה, שמלכתחילה היו במצב בעייתי יותר לפני המגפה, יתקשו הרבה יותר.
אחד המגזרים הבולטים שסופגים פגיעה כלכלית קשה בעקבות המשבר הוא המגזר הערבי. בשנים האחרונות הסתמנה עלייה חדה בשיעור ההשתלבות של הערבים, ובייחוד הנשים הערביות, בשוק העבודה. למרבה הצער, מאז פרוץ המגפה אחוז המועסקים במגזר הערבי נמצא בירידה, משום שרובם עבד בעסקים קטנים שנפגעו מהקורונה.
"החברה הערבית צריכה הכשרה מקצועית בנושאים ובמקצועות שהכי נחוצים לתעסוקה הישראלית. אסור לייצר אצלם סוג של כלכלה מקבילה מוחלשת", מבהיר עו"ד אופיר אלקלעי, מנכ"ל ההסתדרות, "צריך להביא עסקים גם לתוך היישובים הערביים, בעיקר לאזור הצפון והדרום. אנחנו צריכים לתת הזדמנות אמיתית לאוכלוסייה הערבית להשתלב ולהיכנס לשוק העבודה הישראלי".
יואל נווה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין כי רמות התעסוקה הנמוכות במגזרים מוחלשים היא אחת הבעיות המרכזיות שהמדינה תצטרך לטפל בהן עם היציאה מן המשבר. "העלאת שכר המינימום ופנסיית החובה ייקרה בצורה משמעותית את עלות העבודה למעסיק. אלו מחסומים שיקשו על עסקים קטנים לחזור ולקלוט עובדים ברגע שנצא מהמצב הזה. אחת הדרכים לטפל בעלות התעסוקה היא להקטין את עלות העבודה באמצעות הקטנת הפרשות המעסיק לביטוח הלאומי", הוא מסביר.
מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, מסכמת באופטימיות ואומרת כי אמנם משבר הקורונה הגדיל את אי השוויון בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות, "ועם זאת, יש כאן הזדמנות להעביר עובדים מענפים בפריון נמוך לענפים בפריון גבוה, לנצל את הזמן לעשות את ההכשרות הנכונות ובד בבד לנצל את מגמת הכניסה לטכנולוגיה. עבודה מרחוק היא פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה איכותיים בפריפריה".
ועידת הכלכלה "אסטרטגיית יציאה" התקיימה בשיתוף משרד הכלכלה והתעשייה; משרד העבודה, הרווחה השירותים החברתיים; הסתדרות העובדים החדשה; התאחדות התעשיינים; ונשיאות המגזר העסקי
