קשה להיות סטודנט במדינת ישראל ולא זול בכלל - ובמשבר הקורונה בפרט. המגפה העולמית לא דילגה גם על הציבור הזה ואף חשפה בעוצמה את הבעיות המבניות שפוגעות במעמדם של הסטודנטים בשוק התעסוקה הישראלי, והעצימה את אי־הוודאות וחוסר היציבות הכלכלית שהם חווים.
בעוד שמספר המובטלים במדינה נמצא כל הזמן בנסיקה ועומד כיום על כ־940 אלף איש ואישה, אסור להתעלם מהעובדה כי לטווח הארוך אוכלוסיית הסטודנטים היא זאת שתהווה את כוח העבודה המרכזי בעשורים הקרובים, ובהיעדר התייחסות וטיפול נכון בהם, הם אלה שגם יישאו בתוצאות המדיניות שנקבעת בימים אלה.
כבר כעת רבים מהסטודנטים/יות בישראל מובטלים או נמצאים בחל"ת מאז פרוץ המשבר בחודש מארס. במצב זה, ספק אם הם יוכלו לשוב ולפרנס את עצמם ולעמוד בתשלומי שכר הלימוד. עובדה שתשפיע מן הסתם גם על יכולתם להמשיך בלימודים ולבסוף לסיים את התואר. אז עד כמה המגמה הזאת מדאיגה?
סקר שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים ומכון "מאגר מוחות" בהשתתפות כ־10,000 סטודנטים וסטודנטיות ממרבית מוסדות הלימוד בארץ, בחן את הסטטוס הכלכלי שלהם נוכח משבר הקורונה. בין היתר, הסקר בדק את מגמות הנשירה, את השפעת המשבר על איכות הלמידה ואת שביעות רצונם של הסטודנטים ממערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בעת המשבר.
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית שלומי יחיאב, לא מעודד מהתוצאות שהוצגו בפניו: "בהשכלה הגבוהה בישראל מתחילה להתפשט מגפה חברתית קשה,
בה רק החזקים שורדים", הוא טוען. לדבריו, "כישלון הממשלה מתבטא בצמצום אבטלת הצעירים, ואחוזי הנשירה הגבוהים משקפים תמונת מציאות עגומה בה הסטודנטים מאבדים את עבודתם ודירתם, לא עומדים בתשלומים ונושרים מהתואר".
יש בעקבות המצב גם ירידה במספר הנרשמים?
"לא. השנה אומנם נראית עלייה במספר הנרשמים ללימודים האקדמיים, אך אל לנו להתבלבל ממגמה זו. הסטודנטים שנפגעו כלכלית מהמשבר נשארים מאחור, ואותם מחליפים כעת סטודנטים המגיעים עם גב כלכלי מבית הוריהם. לא נקבל מציאות זו, ונמשיך להיאבק ולפעול בעוצמה כך שלכל סטודנט וצעיר במדינה תהיה הזדמנות אמיתית לסיים את לימודיו ולהגשים את חלומותיו".
איכות הלמידה
סקר הסטודנט/ית בחן גם את מידת השפעת משבר הקורונה על איכות הלמידה וכן ואת מידת שביעות רצונם של הסטודנטים ממערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
המגמות העיקריות שנחשפו בסקר בפן הלימודי, דורשות בהחלט את תשומת ליבם של המוסדות להשכלה גבוהה. מתברר כי שביעות הרצון מהלמידה המקוונות בזמן משבר הקורונה היא נמוכה־בינונית בכל התחומים השונים (2.66-3.28) לעומת השנה שעברה (3.56-4.0). רק 15% מכלל הסטודנטים במדגם, סבורים שלמידה מרחוק עדיפה על הלמידה בקמפוס.
שאלת ההבנה והמעקב אחרי החומר הנלמד במהלך הלמידה המקוונת (אפקטיביות, בקיאות, סיכומים ועוד) - עומדת בסקר על 2.96, נתון נמוך משמעותית מהשנה שעברה (3.75).
- בארבע האוניברסיטאות בהן הסטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה (בשקלול כלל הסעיפים, בהם: רמת הקורסים, תוכנית הלימודים, רמת המרצים והמתרגלים ועוד), נכללות במקום הראשון: האוניברסיטה הפתוחה (3.63), אחריה אוניברסיטת בר אילן (3.29) אוניברסיטת תל אביב (3.19) והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בחיפה (3.14).
- לעומתן, שתי האוניברסיטאות בהן הסטודנטים הביעו את שביעות הרצון הנמוכה ביותר, הן: אוניברסיטת אריאל (2.96) ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ( 3.0).
- שלוש המכללות הלא מתוקצבות, שבהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה: במקום הראשון הקריה האקדמית אונו (3.15), המרכז האקדמי פרס (3.13) והמכללה למינהל (3.0).
- ארבע המכללות המתוקצבות בהן סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה: במקום הראשון שנקר – ביה"ס גבוה להנדסה ועיצוב (3.19), המכללה האקדמית אחווה (3.14) המכללה האקדמית ספיר (3.04), והמכללה האקדמית כנרת (3.03)
ואלה שלוש המכללות לחינוך בהם סטודנטים הביעו את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאיכות ההוראה: במקום הראשון: המכללה לחינוך ע"ש א.ד. גורדון (3.58), אורות ישראל המכללה האקדמית לחינוך (3.57) ואורנים - ביה"ס לחינוך של התנועה הקיבוצית (3.42).
מגמות נשירה
במסגרת סקר הסטודנט/ית שבדק את מגמות הנשירה מהלימודים, נמצא כי ישנן אוכלוסיות בעלות פוטנציאל נשירה גבוה ביותר עקב הפגיעה הכלכלית הקשה.
כך למשל, בקרב הסטודנטים מהאוכלוסייה החרדית: 25% השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם. המספר הזה מוכפל כשמדובר בקרב הסטודנטים מהאוכלוסייה הערבית: 52% השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם.
32% מהסטודנטים במכללות הלא מתוקצבות השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם, ולעומתם רק 18% מבין הסטודנטים באוניברסיטאות השיבו כי הם שוקלים לפרוש מלימודיהם.
הוצאות
בעוד שהכנסותיהם של הסטודנטים קטנו, סעיף ההוצאות עלה. הסקר מצביע על כך שההוצאה החודשית הממוצעת הכוללת של הסטודנטים עומדת על 4,928 שקל. כלומר, מדובר בירידה של 549 שקל (10%) לעומת השנה שעברה.
לשאלה: מה היא ההוצאה החודשית הממוצעת שלך (בשקלים) בכל אחד מהתחומים הבאים? עולה כי תחומי ההוצאה החודשית העיקריים נוגעים לדיור ואחזקת דירה (2,381 שקל) - ירידה של 160 שקל (6%) לעומת 2019.
במקום השני הוצאות על מזון: (1,065 שקל) - ירידה של 73 שקל (6%) לעומת 2019.
ועל נסיעות (613 שקל) - ירידה של 145 שקל (19%) לעומת 2019.
תעסוקה
גם מצב התעסוקה של ציבור הסטודנטים כפי שעולה מהסקר מדליק נורית אדומה. בתשובה לשאלה: כמה שעות עבדת בכל חודש טרם משבר הקורונה? עולה כי ממוצע שעות העבודה בחודש עמד על 94 שעות. בהשוואה לסקר 2019, הנתון מצביע על ירידה קלה שחלה בשעות העבודה ממוצעות של הסטודנטים העובדים. לשאלה: האם במהלך/בעקבות משבר הקורונה שהתרחש השנה השתנה סטטוס העבודה שלך? רוב הסטודנטים במדגם (75%) השיבו כי הם נפגעו תעסוקתית, בצורה זו או אחרת, בעקבות משבר הקורונה.
רובם המוחלט של הסטודנטים במדגם (87%) השיבו בחיוב לשאלה האם בעקבות משבר הקורונה את/ה חושש/ת בנוגע לעתיד הכלכלי/תעסוקתי שלך.
דיור
באשר לנושא הדיור, הסטודנטים נשאלו האם בעקבות משבר הקורונה, הם נאלצו לעזוב את דירתם?
13% מהסטודנטים השיבו כי עזבו את דירתם בגלל קושי כלכלי שנבע ממשבר הקורונה.
16% מהסטודנטים שגרים בשכירות אמרו כי ביקשו הנחה בשכר הדירה, רק 3% מהם אכן קיבלו אותה.
הלוואות
כמו כל מי שנקלעו בזמן המשבר למצוקה כספית ונאלצו לקחת הלוואה כדי לשרוד, גם ציבור הסטודנטים לא טמן את ידו בצלחת. לשאלה האם במהלך לימודיך לקחת הלוואה (דרך בנק, מוסד הלימודים, אחר)?
כרבע מהסטודנטים (27%) השיבו כי הם לקחו הלוואה במהלך לימודיהם.
לשאלה: מה הוא גובה ההלוואה שלקחת? בקרב הסטודנטים שלקחו הלוואה במהלך לימודים, כמחציתם (51%) השיבו כי הם לקחו הלוואה של למעלה מ־15,000שקל. ההלוואה הממוצעת שסטודנט לוקח עומדת על 27,204 שקל. מדובר איפה בעלייה של 5,924 שקל (27%) לעומת השנה שעברה".
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית שלומי יחיאב מסכם: "הנתונים שעולים מהסקר, צריכים לעורר את מקבלי ההחלטות בהשכלה הגבוהה ובממשלה. עתיד הצעירים הוא עתיד המדינה כולה. הפניית עורף לדור הצעיר כעת היא הפניית עורף לעתידה של ישראל".
