שר האוצר כץ בריאיון לאולפן ynet: "כשהמשק יפתח הרוב המוחלט יחזרו לעבודה, חלקם בשכר יותר גבוה". צפו
(צילום: אלכס גמבורג, שחר גולדשטיין)
"כשהמשק יפתח הרוב המוחלט של המובטלים יחזרו לעבודה, חלקם בשכר יותר גבוה ובמקומות עבודה מועדפים עקב הכשרות מקצועיות". כך טען הבוקר (חמישי) שר האוצר, ישראל כץ, בריאיון לאולפן ynet.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כץ תקף בחריפות את דבריו של ח"כ נפתלי בנט לאולפן ynet, שאמר שלשום כי יש להתנות את מתן דמי האבטלה בהכשרות מקצועיות וטען כי מדיניות טיפול הממשלה במאות אלפי מובטלי הקורונה היא בגדר "שפיכת כספים עד הבחירות" אשר תוביל ל"הירושימה כלכלית לאחר משבר הקורונה".
"בנט רוצה לזרוק לרחוב עכשיו למעלה מ-600 אלף מובטלים", אמר כץ. "ההתבטאות הזו חסרת אחריות שנובעת מחוסר ידע שגובל בבורות, מהתנשאות, מליברליות מזויפת ומחוסר ערבות הדדית".
באשר לטענות בנט על כך שהממשלה לא מקדמת מספיק הכשרות מקצועיות למובטלים, טען כץ כי "אנו עושים הכשרות מקצועיות לא בדיבורים, אלא במעשים, לצד רפורמות מובילות צמיחה. אבל ב-600-800 אלף שנמצאים בבית אסור לגעת. אני גאה בזה שאני מעניק להם רשת ביטחון עד יוני ובסיוע שאני נותן ומעמיק לבעלי עסקים ועצמאים. אני בעד כלכלה חופשית, אבל עם רגישות חברתית, חמלה, ערבות הדדית".
שר האוצר המשיך לתקוף באופן אישי את יריבו הפוליטי וטען כי "אחרי שבנט גמר לכתוב ספר על הקורונה, שהתנפץ עם הגעת החיסונים, הוא כבר הפך למומחה בכלכלה. אבל מה לעשות שהבנק הבינלאומי וחברות דירוג האשראי המובילות בעולם משבחות את הסיוע שאנחנו נותנים. כך עושות מדינות מתקדמות בעולם, אז כדאי ללמוד לפני שמכים בגבם של אלפי אנשים".
2 צפייה בגלריה
"כדאי ללמוד לפני שמכים בגבם של אלפי אנשים". נפתלי בנט בריאיון לאולפן ynet
(צילום: הדר יואביאן)
נפתלי בנט מסר בתגובה: "הממשלה מנוהלת בידי אנשים שמעולם לא ניהלו עסק, לא יודעים מה זה תזרים מזומנים ולא יצרו מקומות עבודה, וזה מוביל לכישלון האבטלה הנוראי.
"היו צריכים להיות עכשיו מאות אלפים בהסבות מקצועיות ובהכשרות, אבל ממשלת חסרי הכישורים לא ביצעה כלום. הולכים לצונאמי של אבטלה וכל מה שהם יודעים זה להמטיר סיסמאות.
"במקום לבזבז שנה יקרה בחוסר מעש, ניתן היה לנצל את הזמן להכשרות מקצועיות, להסבות, ולהזנקת עסקים חדשים".
"אלמלא התמיכה שלנו, המצב היה חמור בהרבה"
בהתייחס לביקורת על עשרות אלפי העסקים שנסגרו במשבר ועל שיעור הגירעון החריף שמדינת ישראל נמצאת בו, טען כץ כי "ברור שאנחנו נמצאים במשבר הכלכלי החריף ביותר ב-100 השנים האחרונות, אבל אני גאה בהובלת המערכת הכלכלית. המדיניות שלנו נכונה. אלמלא התמיכה שלנו, המצב היה חמור בהרבה. המוני עסקים היו מתרסקים והיו מיליון אנשים רעבים. מובטלים היו מסתובבים ברחובות".
באשר לסוגיית אי-העברת התקציב, אשר גרם בסופו של דבר להפלת הממשלה והוביל את ישראל למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים, אמר שר האוצר כי "לא יכולתי להעביר תקציב. למרות השיתוק הפוליטי שהיה בממשלה בחודשים האחרונים, הצלחתי להעביר שני תקציבים המשכיים. המשרדים מתפקדים, המערכות עובדות, אני מטפל בכל הדברים המרכזיים והמשק ממשיך לעבוד והוכיח כבר שכל פעם שיש סגר אז יוצאים לחל"ת, ומיד כשמסתיים הסגר מאות אלפים חוזרים לעבודה".
צפו בריאיון של נפתלי בנט באולפן ynet: "יש להתנות דמי אבטלה בהכשרות מקצועיות"
(צילום: אבי חי)
ומה לגבי החרגת החרדים מהקיצוצים וה-700 מיליון שקל שהלכו לדרעי?
"החרדים לא קיבלו שום דבר שאחרים לא קיבלו. אותו מבחן תמיכות יהיה גם לאחרים. נושא תלושי המזון עלה וסוכם במסגרת הקואליציונית. המטרה היא מטרה טובה. הכנסת החליטה להעביר את זה למשרד הפנים, זה נעשה בשקיפות. יגיעו תלושי מזון להרבה משפחות מוחלשות".
בהתייחס לשאלה מדוע לא קידם את המודל הגרמני, אמר כץ: "אני נגד המודל הגרמני. אני בעד לתת תמריץ לעובד לחזור לעבודה".
20 מדינות טועות?
"כן. מה זה יעזור אם אתן למעסיק כסף? זה לא יעבוד. אם מאות אלפים עכשיו יוצאים כי הקניונים נסגרו, החנויות נסגרות, אף אחד שנסגר לא יחזיק את העובד גם אם תממן לו שליש מהשכר. לעומת זאת, אתה יכול להוציא אותם לחל"ת ולהחזיר אותם עם תום הסגר מיד לעבודה. פתיחת המשק זו התרופה העיקרית, כאשר החיסונים יגיעו להיקף משמעותי ניתן תמריצים ונביא את כולם לחזור לעבודה, אבל לא הענשה קולקטיבית ולא חוק גרמני לתת למעסיק כסף שהוא לא עושה איתו כלום כשהוא סגור".
נזכיר כי בשל הכרזת הסגר המלא במשק, למעט מקומות עבודה חיוניים שגם בהם יופחת מספר העובדים, צופים בביטוח הלאומי ובמשרדי הממשלה הכלכליים את הוצאתם כבר היום וביום שישי לחופשות ללא תשלום של כ-50 אלף עובדים לפחות. זאת, לאחר שיותר מ-50 אלף עובדים כבר הוצאו לחל"ת מאז תחילת הסגר השלישי במתכונתו המצומצמת.
על פי הערכת בנק ישראל, עלות הסגר במתכונתו המלאה תעמוד על 3-3.5 מיליארד שקל בשבוע. מדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר והיא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. במשרד האוצר העריכו כי הנזק הכולל מסגר מלא בן שבועיים יעמוד על כ-4 מיליארד שקל, בתוספת הנזק מסגירת החינוך לגיל הרך שמוערך בעוד 2.3 מיליארד שקל.
