פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה (ב') לבאי כוחם של חברת שיכון ובינוי, החברה-הבת SBI תשתיות, והחברה-הנכדה הזרה SBI שוויץ, שתיהן בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי, וכן לנושאי משרה לשעבר בחברות, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך - כל אחד לפי חלקו - אשר נעברו לפי החשד אגב קידום עסקי קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לישראל.
בסך הכל הודיעו ל-15 חשודים, כולל החברות, על זימון לשימוע בין המזומנים: עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי מ-2008 עד 2015, רוית ברניב, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2007 עד 2012, ומשה לחמני, יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי מ-2012 עד 2019. יצוין כי לגבי שרי אריסון, בעלת השליטה לשעבר בחברה, ואפרת פלד, יד ימינה של אריסון בעסקיה בישראל ודירקטורית לשעבר בשיכון ובינוי, טרם התקבלה החלטה בעניינן והן לא זומנו לשימוע.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי מיולי 2008 ועד מועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018. על פי החשד, לאורך תקופה זו - ואף בשנים שקדמו לה - הפעילה שיכון ובינוי מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות בהן פעלה וזאת לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה. מתן השוחד לווה לכאורה במערך של הלבנת הון ועבירות דיווח ורישום כוזב, הכול באמצעות מנהלים ועובדים לשעבר בקבוצה, ובכללם בכירים.
על פי החשד, תשלומי השוחד ששילמה קבוצת שיכון ובינוי בתקופה הרלוונטית לעובדי ציבור זרים עמדו על עשרות רבות של מיליוני שקלים מדי שנה, והצטברו למאות מיליוני שקלים לאורך התקופה. תרבות השוחד הצמיחה לקבוצת שיכון ובינוי תועלת כלכלית אדירה בהיקפה.
כאמור, מתן השוחד והסתרתו לוו לפי החשד ברישומים כוזבים בספרי החברה. בתוך כך, חלק מתשלומי השוחד בוצע לפי החשד במזומן שלא נגד קבלות וחלק אחר ניתן נגד המצאת חשבוניות או קבלות, ולאחר מכן כל הוצאות השוחד הוטמעו לכאורה בהוצאות הלגיטימיות של שיכון ובינוי.
בנוסף, הדו"חות הכספיים השנתיים של שיכון ובינוי כללו ביאור ספציפי שעסק בהוצאות המזומן שהוציאה החברה אשר נגדן לא ניתנו חשבוניות או קבלות. לפי החשד, החברה ומנהליה ידעו כי חלקן הארי של הוצאות אלו כלל תשלומי שוחד, אך למרות זאת הצהירו כי אין בכך חשיפה מהותית לחברות הקבוצה. על פי החשד, הצהרות אלו וכן ההצהרות בדבר אפקטיביות הליכי הבקרה בחברה, היו הצהרות כוזבות ומטעות.
חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
