הקורונה העלתה דרמטית את הנשירה מבתי הספר, מסכימים המומחים. ההיקפים נעים כנראה בין 5% בשכבות חזקות, שבהן בשנים רגילות התופעה כמעט לא קיימת, לעשרות אחוזים במגזר הערבי ובמגזר החרדי. ההערכות מדברות על יותר מ-10% בממוצע. ניתן יהיה לדעת את השיעור המדויק רק כשמערכת החינוך תתייצב, ובינתיים אין הסכמה אפילו על פתיחה חלקית מאוד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זה לא הנזק הגדול היחיד. מערכת החינוך בישראל סגורה באופן מלא או חלקי כבר 29 שבועות, כלומר קרוב לשנת לימודים שלמה. משבר הקורונה צפוי לפגוע משמעותית בכושר ההשתכרות של התלמידים ובתוצר הלאומי, והנזק הולך וגדל ככל שהסגירה נמשכת.
לפני שלושה חודשים העריך ראש מחלקת החינוך של ה-OECD אנדריאס שלייכר בשיחה עם קבינט החינוך הציבורי כי כל תלמיד ישראלי צפו להפסיד כ-3% משכרו בימי חייו בשל אובדן הלימודים שלו בתקופת הקורונה. שלייכר התבסס על מחקר שפרסם ה-OECD, שבו צוין כי במדינות רבות, כל שנת לימודים מוסיפה כ-10% לשכר. לכן אובדן הלימודים עד אז יביא לנזק של 4%-2.5% בשכר העתידי של התלמידים במדינות שונות. אלא שמאז פרסום המחקר עברו ארבעה חודשים שכמעט כולם לימודים מרחוק.
אובדן המיליארדים
לפי נתוני ארגון החינוך העולמי אונסקו, מתחילת משבר הקורונה ועד היום היו בתי הספר בישראל סגורים באופן מלא או חלקי במשך 29 שבועות (כולל שבועיים מאז פרסום הנתונים). שנת לימודים בתיכון ישראלי נמשכת כ-35 שבועות, כלומר מדובר בכמעט שנת לימודים מלאה שבה אין לימודים סדירים אלא רק לימודים מקוונים מלאים או חלקיים. חלק מהנזק הלימודי קוזז אמנם באמצעות הלימודים מרחוק, אבל הם גם הגדילו משמעותית את הפער בין תלמידים משכבות חזקות וחלשות. לאור העובדה שפתיחת המערכת צפויה להתרחש לאט ובזהירות, אפשר להעריך שהנזק לשכר העתידי הוא לפחות 5%.
באפריל פרסם בנק ישראל מחקר שאמד את הנזק למשק מסגירה של מערכת החינוך. המחקר קבע ש"לא ניתן לכמת באופן מדויק את העלות המשקית מאובדן התפוקה החינוכית של בתי הספר, המעונות והגנים, אך היא מוערכת בכמיליארד שקל בשבוע". מדובר בנזק מאובדן תוצר עתידי של התלמידים הנוכחיים. לכאורה, מדובר עד כה באובדן עתידי של 30 מיליארד שקל לכלכלה הישראלית. אלא שהמחקר אינו מביא בחשבון מעבר חלקי או מלא של המערכת ללמידה מרחוק. הערכה זהירה תהיה שהמשק הפסיד כבר לפחות תוצר עתידי של 15 מיליארד שקל.
אחת התוצאות הקשות של שנת הסגירה של מערכת החינוך היא הנשירה הכבדה. ראש תחום מדיניות חינוך במרכז טאוב למחקרי מדיניות נחום בלס אומר ש"בוודאות הנשירה גדלה, והיא גדלה יותר אצל תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך". עם זאת לדבריו, כיוון שבתי הספר סגורים, לא ניתן לכמת את הנשירה.
פרופ' ענת זוהר מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית מעריכה שהנשירה תהיה גבוהה מ-10%. שיעור הנשירה הארצי ב-2019 עמד על 2.3%, כלומר הנשירה תגדל פי חמישה. זוהר מסבירה שההערכה שלה מבוססת על שני מקורות. אחד הוא מחקר של ה-OECD שצופה נשירה ממוצעת של 10% במדינות הארגון. השני הוא ההערכה שבישראל המצב גרוע מהממוצע, "כי הפערים החברתיים והכלכליים גדולים במיוחד, ולכן יש אוכלוסיות שמועדות לפורענות".
מנכ"לית עמותת מניפה המסייעת לנוער נושר, אתיה דן, אומרת שדיווחים של מחלקות חינוך ברשויות מקומיות מדברים על היעדרות של 50%-40% מהשיעורים המקוונים. בתחילת השנה הזהירה דן מכך שבנוסף ל-70 אלף נושרים שהיו לפני משבר הקורונה, יש פוטנציאל של 140 אלף נושרים נוספים. מדובר בנושרים הסמויים. אלה תלמידים שמגיעים לבתי הספר בעיקר מסיבות חברתיות, ובהיעדר לימודים סדירים הם מתנתקים. כלומר, היא העריכה את פוטנציאל הנשירה ב-200 אלף תלמידים בסך הכל. אלא שלדברי דן, מה שמאפיין את החודשים האחרונים הוא שיש גם תלמידים נורמטיביים שנושרים. "אין ספק שהמספר גדול יותר".
יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל-יסודיים מנשה לוי מעריך שהנשירה שילשה את עצמה, כלומר באזורים חזקים גדלה מ-1% ל-3% ובאזורים חלשים יותר מ-3% ל-10%. זאת לצד תופעות כמו סמים, אלכוהול ודיכאונות. לדבריו, "אני בא בטענות לממשלת ישראל הכושלת והשלומיאלית שקיבלה החלטות ולא מימשה". הוא קורא להכריז על מצב חירום במערכת החינוך ולהכפיל תקנים ליועצים ופסיכולוגים.
עד כמה נורמטיביים הילדים שנושרים אפשר ללמוד מכך שמנהל התיכונט ע"ש אלתרמן בצפון תל אביב רם כהן אומר ש"אנחנו באירוע רב-נפגעים". לדברי כהן, בכל כיתה יש 3-2 מנותקי קשר. "זה בערך 5%, ילדים שנעלמו, שלא שומעים מהם". לדבריו, "המחיר הכבד יגיע אחרי שנחזור ללימודים סדירים, ואז השאלה היא מה יקרה איתם". בין הדוגמאות שהוא נותן למנותקי קשר: תלמידה בדיכאון, תלמיד שחזר בתשובה, תלמיד שרוצה לצאת לעבודה ותלמיד שהחליט להפוך לסוחר במטבעות וירטואליים. כהן מזהיר ש"המשבר הזה יכול להיגמר בעשרות אלפים שלא ייכנסו למעגל העבודה ולא ייכנסו למסגרות אקדמיה".
בדרך כלל הנשירה במגזר החרדי היא הגבוהה ביותר במגזר היהודי. היא עמדה על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2019 על 4.5%, פי ארבעה משיעור הנשירה מהחינוך הממלכתי. הנשירה הגדולה מהישיבות הקטנות (גילאי תיכון) והגדולות (ישיבות לגילאי 17 פלוס) בתקופת הקורונה נחשבת לאחת הסיבות העיקריות לסירוב של גדולי התורה להשאיר אותן סגורות. אבל מתברר שזה לא מונע נשירה.
"עלולים ליפול לארגוני פשע"
ראש בית מדרש אנשי חיל למנהיגות תורנית באגודה לקידום החינוך הרב בצלאל כהן מסביר ש"המסגרת כבר שנה לא מתפקדת. מי שבימים כתיקונם לא טבעי לו ללמוד לא חזר לישיבה כבר עשרה חודשים או חזר פה ושם". לדבריו, בפועל פתיחת הישיבות "מקסימום מצליחה לשמור על אלה שממילא לא בסכנת נשירה". כהן אומר ש"יש עשרות אלפי צעירים חרדים משוטטים וחייבים למצוא להם אלטרנטיבות. אלה מספרים שלא ידענו כמותם. יש פה פוטנציאל גם לצבא, גם לאקדמיה וגם לתעסוקה. המשימה שלנו היא שהם יהיו אזרחים טובים לעצמם ולמדינה. אם לא נדאג להם נשלם את המחיר".
יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ד"ר שרף חסאן, אומר ששיעור המשתתפים בלמידה המקוונת במגזר הערבי נמוך מ-50%. לדבריו, אצל הבדואים בנגב היקף הנשירה הרבה יותר גדול והנוכחות כשבתי הספר נפתחים עומדת על 20%-15%. לדבריו, "אלה ממדים בלתי נתפסים". הוא מזהיר ש"תלמידים עלולים ליפול ברשת של ארגוני פשע ואלימות".
דן אומרת שהשאלה היא אם משרד החינוך יבין שהוא צריך לגשר על הפערים ויוביל תוכנית לצמצום הנשירה. אם הוא לא יעשה את זה, ייקח לדבריה שנים ארוכות לתקן את הנזק. בלס אומר שניתן להפוך את משבר הקורונה לברכה אם הוא יביא לרפורמה שתכלול בין היתר את ביטול בחינות הבגרות, הגדלת האוטונומיה למנהלים והקמת מועצה לאומית לחינוך.
