"יש לך כסף ממס הכנסה, 8,500 שקל החזרי מס", התבשר דוד דהן, פנסיונר בן 72, בשיחת טלפון מנציג חברה שלא הכיר - טופ פיננסים. "אמרו לי נשיג לך, תן לנו פרטים. שאלתי איך זה יכול להיות, אני פנסיונר, כמעט לא שילמתי מס הכנסה - אבל הם התעקשו". התלונה של דהן היא אחת מבין מאות שהגיעו לארגון אמון הציבור ולמועצה לצרכנות, "ועל כל צרכן מתלונן יש עשרות ואפילו מאות שאינם מתלוננים", אומרים באמון הציבור.
דהן התבקש לשלם 990 שקל על פתיחת התיק וקיבל מסמכים בפקס שעליו למלא ולשלוח בחזרה, כולל ייפוי כוח ופרטי כרטיס אשראי. "הלכתי לחבר כדי לשלוח את המסמכים, וכשהתחלתי לדבר איתו משהו הריח לי לא טוב והחלטתי לבטל את העסקה. התקשרתי מיד ואמרו לי: 'זה מבוטל'. אחר כך שלחתי גם הודעה בכתב. אבל בחברה ניכו ממני את ה-990 שקל ואמרו: 'חתמת'. פניתי לאמון הציבור וזה לא עזר, עד היום לא ראיתי את הכסף חזרה - וגם לא שום החזר ממס הכנסה".
כאשר אמון הציבור פנו לטופ פיננסים, נמסר להם: "הלקוח פתח תיק לבדיקת החזרי מס, קיבל מסמכים והחזיר אותם חתומים ואנחנו התחלנו בטיפול". עו"ד טלי כץ, שמרכזת את התחום הפיננסי באמון הציבור, מודה כי "בפועל לא ניתן היה לעשות דבר".
60 תלונות בחודשיים
"תחום החזרי המס הפך להיות התחום הבולט בתלונות של צרכנים נגד מעשי נוכלות", אומרת כץ, ומנהל הפיתוח המקצועי באמון הציבור, רונן רגב-כביר, מסכים ומאשר כי "מדובר בתחום הצומח בצעדי ענק, ולא לטובת הצרכנים. אחרי שהודבר בהצלחה עוקץ הקשישים ברכישת מוצרים מיותרים, אנחנו עומדים מול גל של עוקץ צרכנים בתחום החזרי מס. יש גידול חד במספר העסקים נגדם מגיעות תלונות על שיווק אגרסיבי לשירותי 'החזרי מס' מאז שנת 2017 והמגמה ממשיכה גם ב-2020".
7 צפייה בגלריה
"אחרי שהודבר בהצלחה עוקץ הקשישים ברכישת מוצרים מיותרים", אומר רונן רגב–כביר מאמון הציבור, "אנחנו עומדים מול גל של עוקץ צרכנים בתחום החזרי מס"
(צילום: אמון הציבור)
גם במועצה הישראלית לצרכנות מבחינים בעלייה במספר התלונות נגד עשרות רבות של בתי עסק הגובים כספים מראש עבור שירותים פיננסיים שלא סופקו לטענת הצרכנים או שהמדינה מעניקה חינם. רק בחודשים ינואר-פברואר התקבלו 60 תלונות. במועצה מעריכים שמדובר ב"מכת מדינה" וכי הנזק שנגרם לציבור עומד על עשרות מליוני שקלים לשנה.
"עוקץ בחסות החזר מס הכנסה יורש את תופעת עוקץ הקשישים", מאשרת אניטה יצחק, סגנית הממונה על רשות הגנת הצרכן וסחר הוגן וראש אגף חקירות ומודיעין ברשות, ומבטיחה כי "נושא חברות אלה יעמוד בראש סדרי העדיפויות שלנו השנה, כי אנחנו רואים את הגידול".
7 צפייה בגלריה
גם במס הכנסה מודים: הטיפול העצמי בהחזרי מס לא ידידותי מספיק. מס הכנסה בחיפה
(צילום: גיל נחושתן)
תופעת עוקץ הקשישים על ידי חברות טלמרקטינג בתחום מוצרי צריכה הגיעה לשיאה בשנים 2018-2017, אומרת יצחק, "מגמה שהתחילה ב-2015 ונחלשה הודות לחשיפה תקשורתית וצעדי אכיפה - כולל הגשת כתבי אישום ועיצומים. ב-2019 ירדה כמות החברות מ-130 בשיא, לבודדות, חלקן בבדיקה".
ברשות התחילו לזהות את תופעת עוקץ החזרי המס כבר ב-2017, אז היה מדובר בחברות בודדות. ב-2020 כבר יש כ-80 חברות כאלה, כ-50 מתוכן בחקירה. לדברי יצחק, נגד שמונה מהחברות הסתיימה החקירה או שהיא נמצאת בשלבים סופיים לפני ההחלטה על הטלת עיצומים כספיים. בין החברות: טופ פיננסים, אלירן אזולאי, המרכז למימוש זכויות, המרכז לאיתור כספים אבודים, ריטקס ועוד. נגד החברות האלו נרשמו גם תלונות במועצה לצרכנות ו/או באמון הציבור, וחלקן מככב גם במדיות החברתיות.
בפועל, מחזרים אחרי הצרכן נציגים של למעלה מ-100 גופים שונים, כי חלק מהחברות פועלות בשמות שונים, שניים ואפילו שלושה. מיי פיננסים לדוגמה, שגם נגדה הסתיימה החקירה, פועלת גם תחת השם יודקביץ' שירותים.
איך פועלות החברות?
בחלק מהמקרים היוזמה מתחילה בצרכנים שנתקלים באתרי אינטרנט או בפרסומות של החברות ומתפתים לחפש את החזרי המס. לעיתים פשוט "צונחת" על הצרכן שיחת טלפון מפתיעה מהחברה, בה מישהו "מבשר" שמגיעים לו כספים ממס הכנסה. גם ישרי דרך שמתעקשים לטעון שאין סיבה שמס הכנסה יהיה חייב להם כסף, נופלים לא פעם בפח.
בעודי עסוקה באיסוף מידע על התופעה המקוממת, הגיעה אליי שיחה בסלולרי הפרטי. התקשר עופר מסוכנות "פאבליק", שמעולם לא שמעתי את שמה. עופר ידע את שמי, וגם נתונים מסוימים על הסטטוס הכלכלי שלי. הוא התחיל להפריח מספרים של תיקוני מס, תיקון 190, תקנה 125 ד', בניסיון לשכנע אותי שיש סיכוי טוב שאינני מנצלת כיאות את כל הטבות המס המגיעות לי. לא נעים להודות שאין לי מושג מה כלול בתיקונים הספציפיים. עופר ניסה לשכנע אותי להסכים לפגישה עם יועץ פנסיוני כדי לדון בהטבות מס ובהשקעות.
בשיחה הקצרה שניהלנו הודה עופר שהוא נציג טלמרקטינג. לטענתו הגיע אליי בעקבות פרטים שהשארתי באתר אינטרנט בבקשת ייעוץ להטבות מס - לא היו דברים מעולם - או שמישהו נתן פרטים עליי. הוא לא יכול היה לספק לי את שמו של נותן הפרטים. "יש מאגרי מידע רבים הנסחרים ומועברים בין חברות, שכך מגיעות לצרכנים", מסבירה אניטה יצחק. "בכל תחומי העוקץ הפיננסי כמו החזרי מס, הלוואות ועוד, הפניות לא נעשות סתם אלא על בסיסי נתוני מאגרים שכאלו. הרשות להגנת הפרטיות מטפלת בחלקם".
דפוסי ההתנהלות דומים בין החברות, כשלרוב המתקשרים בעיקר מלחיצים את הצרכנים. לעיתים המתקשר מציג את עצמו כנציג חברה שעובדת עם משרד האוצר, חושפת יצחק, או אפילו מהווה חלק ממנו. גם באתרים ובתכתובת של חלק מהחברות מופיעים סמלים ולוגואים המזכירים סימוני משרדי ממשלה.
"אני מאוד נזהרת בדברים כאלו, היה לי רגע של הסח הדעת", מודה ע' (76) שנפלה בפח והתפתתה לתת את מספר כרטיס האשראי שלה לנציגת טופ פיננסים, שהבטיחה לה החזר מס של 8,000 שקל. כבר הגיעו תלונות רבות אודות החברה למועצה לצרכנות ולאמון הציבור, והיא נמצאת על שולחן הרשות להגנת הצרכן - ששוקלת הטלת עיצומים.
"אמרתי שאני רוצה להתייעץ עם בעלי, שמנהל בקפידה את התיק הפיננסי שלנו, אבל היא אמרה, 'אם את סוגרת את מפסידה'. שמעתי שהיא מקבלת הוראות ממישהי ברקע, ולא נדלק לי אור אדום", מספרת ע' בתסכול.
גם סבטלנה גרינצוב התפתתה ומסרה את פרטי כרטיס האשראי שלה לנציגת חברת ד.מ. עולם הפיננסי. "הנציגה דיברה מהר מאוד. אני מבינה עברית אבל מסתבכת כשמדברים מהר. לא יודעת להסביר איך נפלתי, בדרך כלל כשמנסים למכור לי דברים בטלפון, אני אומרת לא תודה. היא אמרה לי 'אם לא תיתני את הוויזה שלך, איך נעביר לך את הכסף?". גרינצוב השתכנעה לחתום על מסמכי ייפוי כוח שנשלחו אליה בסמסים. אחרי מספר ימים גילתה שנוכו 6,000 שקל מחשבון הבנק שלה. "אצלנו לא יורדים סכומים כאלו. בעלי נדהם. התקשרתי לחברה, שם אמרו לי 'כשנמצא לך את הכסף נעביר אותו, ואת צריכה לשלם על כך שאנחנו עובדים בשבילך".
באמון הציבור ניסו להשיג את החברה, אך קו הטלפון ועמוד הפייסבוק שלה כבר לא פעילים. לבסוף גרינצוב קיבלה את כספה בחזרה לאחר התערבות של שכנתה, סוכנת הביטוח אודליה חן, שאיתרה את הבעלים. "עבדתי על הנושא שלושה חודשים. אני חוששת שזו חברה שמסתתרים מאחוריה בעלים שפותחים וסוגרים חברות".
כמה כסף גובות החברות?
בשלב הראשון, החברות נוהגות לגבות כסף תמורת ההסכמה לקבל את שירותיהן, לרוב סביב 990-600 שקל. נרשמו גם תשלומים נמוכים של 350-200 שקל אך גם של אלפי שקלים, 6,000-3,000 שקל ויותר לטיפול בתיק. החברות גם מחתימות את הצרכנים על הסכמה לניכוי עמלה אם יועברו להם כספים. שיעורי העמלה נעים בין 18%-25% פלוס מע"מ מהסכום שיעבירו לצרכן. השיא: צרכן שחברה השיגה עבורו החזר של 36,125 שקל וגבתה כ-15,000 שקל עמלה - כ-40%.
7 צפייה בגלריה
נשיאת לשכת רו"ח, איריס שטרק, מזהירה שלעיתים החברות מזינות נתונים פיקטיביים כדי לזכות אתכם בכספים. למשל, הגדלת מספר הילדים או זיוף תקופות נכות
יש להדגיש שטיפול בהחזרי מס הוא לגיטימי, כל עוד הוא מתבצע דרך אנשי מקצוע הגונים ומוסמכים. לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, וירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מדובר בפרקטיקה שצריכה להדליק אצל הצרכנים אור אדום. "רואי חשבון לא גובים אחוזים או לוקחים אגרת פתיחת טיפול אלא עובדים על בסיס תעריף לסוג העבודה, ויועצי מס עובדים על בסיס אחוזים, כאשר התעריף הממוצע הוא 15%", הסבירו. שניהם מסכימים שאם אכן מגיע לצרכן כסף בחזרה, הוא תמיד יועבר ישירות לחשבון הבנק שלו ולא לכרטיס האשראי.
7 צפייה בגלריה
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, מסביר שהחברות לרוב שוכרות שירותי רו"ח או יועץ מס צעיר שטרם השתלב בשוק העבודה כדי ששמו יוכל להופיע על ייפוי הכוח
(צילום: איריס מזור)
נפילה בפח של אחד השרלטנים יכולה לעלות לצרכנים הרבה יותר מתשלום האגרות והעמלות. "הגשת דוחות מיותרת עלולה לסבך אותך. לכניסה למערכת המס יש השפעות רחבות. מסתכלים עלייך, על בן הזוג, הילדים", מזהירה שטרק. "איך תפקחי אם לא הכניסו לדוח שלך נתונים פיקטיביים כדי לזכות אותך בכספים שמהם החברה תוכל לגזור את הקופון - ואת תישארי עם התסבוכת? למשל, יגדילו את מספר ילדייך או יזייפו משכי תקופות נכות, וכבר היו דברים מעולם". גינדי מאשר ואומר כי הגיעו אליהם מקרים רבים של אנשים שהגישו דוח שלא לצורך והסתבכו, "מכיוון שהדוח מולא בצורה שגויה או מכיוון שמס הכנסה נכנס לעומק וגילה פתאום חיובים שלא היו מתגלים ללא הגשת הדוח".
צרכנים שהתעשתו והחליטו לבטל עסקה גילו לעיתים קרובות שהם תקועים. החברה מסרבת להחזיר כסף, חברות כרטיסי האשראי מסרבות בדרך כלל להתערב - וגם ארגוני הצרכנים לא מצליחים תמיד. צרכנים שלמדו שעסקה טלפונית ניתן לבטל תוך 14 יום או ארבעה חודשים כשמדובר בקשישים, לא ישמחו לגלות שזה לא דינן של עסקאות אלו "כי מדובר בשירות", מדגישה יצחק. "החוק אומר שאם החל מתן השירות אי אפשר לבטל את העסקה. זו סוגייה בעייתית מבחינתנו, כי איך מגדירים טיפול? החברה טוענת שהתחילה במילוי טפסים".
משוכה נוספת היא חברות האשראי שמסרבות להחזיר כסף או לבטל תשלומים ללא אישור החברה - שכמובן לא ניתן. בחלק מהמקרים התערבות המועצה לצרכנות או אמון הציבור מועילה. לע' ביטלה חברת האשראי שני תשלומים, אבל על התשלום הראשון של 330 שקל לא הסכימה לוותר. "חברות האשראי במילכוד, חוששות מתביעות מצד החברות, מצד שני מודעות לבעיה. אנחנו בשיתוף פעולה, וחברות האשראי מקיימות מעקב אחרי חברות עם אחוזי ביטולים גבוהים. אם כי גם לכך צריך למצוא פתרון", מודה יצחק.
תזכורת: עוקץ הקשישים מגיע לאולפן ynet
(אלי סגל)
קהל היעד ובעלי החברות
עיינתי בכ-180 תלונות שהגיעו למועצה לצרכנות מראשית 2018 עד היום בנושא הבטחות להחזרי מס, ומצאתי סיפורים מכמירי לב. השיא הוא בתלונה של בת לחולת אלצהיימר, שנציג אחת החברות שיכנע שיאתר החזרי מס עבורה, עבור בעלה המנוח ואפילו עבור הוריה שהלכו לעולמם. החברה גבתה 14 אלף שקל בסך הכל, וכסף ממס הכנסה היא לא ראתה. אחת התלונות הגיעה מגימלאית ששוכנעה להצטרף לשירותים פיננסיים לאיתור כספים בכניסה למועדון גימלאים.
לצד קשישים, התלונות מגיעות מאוכלוסיות מוחלשות נוספות כמו עולים חדשים ואנשים קשי יום, אבל לא רק. התמונה הכללית מדאיגה ומשרטטת מגוון רחב של צרכנים הנלכדים במלכודת הדבש. "אם חברות השיווק הישיר התמקדו באוכלוסיית הקשישים והחלשים, תופעת החזרי המס חוצה מגזרים והרבה יותר רחבה", טוענת יצחק, אם כי יש חברות "שמתמחות" בקשישים.
בעלי החברות הם בדרך כלל לא משרדים של יועצי מס או רואי חשבון אלא אנשי שיווק, מדגיש גינדי, שמכיר היטב את התופעה. "אלו שוכרים בדרך כלל שירותי רואה חשבון או יועץ מס צעיר שטרם השתלב בשוק העבודה, שאנחנו מכנים 'קוף', כדי ששמו יוכל להופיע על ייפוי הכוח. בלי אישיות מוסמכת רשות המסים לא תשחרר שום נתון". להערכת גינדי, חלק מהפניות לצרכנים תופסות טרמפ על החזרי המס כשהמטרה האמיתית מאחורי הקלעים היא למכור להם תוכניות ביטוח שהמשווק "גוזר" עליהן עמלה או להעבירם מקופת גמל אחת לשנייה.
למה זה מצליח?
מי מאיתנו לא זקוק לכסף ולא שמח לשמוע שנמצא אוצר כסף חבוי? מה גם שמס הכנסה מטיל עלינו אימה ופחד ולעיתים אנו שמחים שיש מי ש"יעזור" לנו מולו. "מדובר בתחום מופשט, שבניגוד לקניית מוצרי צריכה קשה לצרכן להעריך, ולכן קל יותר לדחוף לו את הצורך בהחזרי מס מאשר למכור לו ספה או כורסה", מנתח רונן רגב־כביר.
"שאלו את עצמכם, למה שפתאום יצנח עליכם אוצר?" מזהירה שטרק. "מס הכנסה לא פראייר. עצמאים מגישים דוחות ומקבלים החזרי מס. לשכיר נורמטיבי אין סיבה שיהיה החזר ממס הכנסה אלא אם הוא מגדל ילד עם מוגבלות, חלה בסרטן, נמנע מעבודה בחלק מחודשי השנה, או נסיבות מיוחדות אחרות - שקל מאד לאתר".
כמו כן, מדובר בבעיה אמיתית: "כל דוח של מבקר המדינה בשנים האחרונות מצביע על מליארדים של צרכנים שתקועים במס הכנסה, כסף ששוכב במדינה", מציין עו"ד ורואה חשבון יום טוב אבדי, מומחה למיסוי ממשרד אבדי ושות'. "אם אתם חושדים שמגיע לכם כסף, עשו בדיקה בסימולטור של מס הכנסה. דורש מעט מקצוענות אבל ניתן ללמידה", הוא ממליץ, אם כי דוברת רשות המסים עצמה, עידית זרחיה, מודה שהטיפול העצמי בהחזרי מס לא ידידותי מספיק לאדם הפרטי.
בעיה נוספת שתורמת להצלחת התרמית, מודה אבדי, היא שברוב המקרים שבהם מדובר בהחזרים בסכומים קטנים יחסית, רואי חשבון או יועצי מס מבוקשים לא יטפלו בהם - מה שפותח תחום רחב לעסקים קטנים, חלקם למרבה הצער שרלטנים.
והפתרון? אבדי, שטרק וגינדי מסכימים שחובת דוח לכל אחד כמקובל בארצות־הברית יכולה לכרות את גזע העץ של השרלטנים. כל אדם יוכל לראות את תמונת המצב של החובות וההחזרים מול מס הכנסה. יחד עם זאת, במס הכנסה מתנגדים להצעה בתוקף, כאשר לטענת זרחיה חובה כללית של הגשת דוח תהווה עול הן על אוכלוסיות רחבות של קשי יום והן על מערכות המס.
רגב-כביר מטיל את האחריות על מערכת האכיפה, הפועלת באיטיות בעייתית: "אני מקווה שהרשות להגנת הצרכן תתחיל להגיב במהירות רבה יותר, זו הדרך היחידה להיפטר מהתופעה. עולם עסקאות הטלמרקטינג יהיה תמיד מרוץ החתול והעכבר - משווקי אוויר חם מול צרכנים שנופלים בפח. הדרך היחידה לנצח היא כשהחתול מהיר כמו העכבר. לא לחכות עד שהתופעה תגיע לממדים אדירים כפי שקורה עכשיו, אלא לפרסם מיד את שמות העסקים הסורחים ולנקוט צעדי אכיפה. הקמת אתר משותף לתלונות צרכנים מכל הגופים המעורבים עשויה לסייע".
עופר מרום, מנכ"ל המועצה לצרכנות, קורא לשר הפנים להתגייס ולהקים יחידה מיוחדת במשטרה לחקירת הונאות צרכניות "על מנת להביא למיגור התופעה הבלתי נסבלת, הפוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות ובנזקקים במצוקה כספית".
מיכאל יודקביץ', מנכ"ל מיי פיננסים, מסר: "יודקביץ' שירותים פיננסיים בע"מ (מיי פיננסים היה שם החברה עד 2014) היא חברה רצינית שמעסיקה יועצי מס ו-60 אלף לקוחות כבר נהנו משירותינו. מעולם לא גבינו דמי פתיחת תיק לפני שהכספים נכנסו לחשבון הצרכן. אחרי שנכנס הכסף אנו גובים 400 שקל דמי פתיחת תיק ועמלה של 23%-18% בתוספת מע"מ. התלונות שהגיעו לארגוני הצרכנים ולרשות להגנת הצרכן בודדות וברמה טבעית יחסית להיקף עסקינו, ומקורן בצרכנים שקיבלו כסף ומסרבים לשלם כפי שהתחייבו. בחלק מהמקרים ביהמ"ש כבר פסק לטובתנו. אנו סובלים מההחברות שפוגעות בענף, בהן חברה שאף המתחזה לנו עם שם דומה ופעילותה גורמת לנו נזקים חמורים. הגשנו תלונה במשטרה ויידענו את המועצה לצרכנות ואת אמון הציבור אך דבר לא נעשה".
את תגובותיהן של החברות ריטקס, טופ פיננסים, אלירן אזולאי , המרכז למימוש זכויות והמרכז לאיתור כספים אבודים לא הצלחנו להשיג למרות נסיונות חוזרים ונשנים.
