מפעלי הבשר הקטנים והבינוניים יוצאים נגד תאגיד הפיקוח הווטרינרי החדש, שהחליף לפני כארבעה חודשים את השירותים הווטרינריים במטרה לרכז את הפיקוח, לקדם פיקוח עצמי של המפעלים ולייצר פיקוח הדוק יותר על איכות הבשר. "אנחנו בעד הידוק הפיקוח, אך רוב העלויות מושתות עלינו וחלקן מופרכות", טענו המפעלים, שאף הקימו התאגדות כדי להביע את התנגדותם ליישום המהלך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"יש עלייה אדירה באחוזי משרת הפיקוח הנדרשים בכל מפעל מאז כניסת התאגיד לפעילות", כתבו במכתב ששלחו למשרדי החקלאות והבריאות. עלות הווטרינר נאמדת ב-34 אלף שקל לחודש, והמפעלים צריכים לשלם את שכרו לפי שעות העבודה שלו אצלם. מדובר בהוצאות של 1,000 שקל עד 15 אלף שקל בחודש. בנוסף, אולצו לטענתם להשקעות של מאות אלפי שקלים כדי לקבל את תקן החובה HACCP שיאפשר מערך בקרה עצמי. המפעלים הגדולים יותר שילמו גם בעבר אחוזי משרה, אך כעת התווספה להם אגרה כך שגם להם התייקרו העלויות.
לטענת ההתאגדות, עבור מפעל בינוני שמייצר 100 קילו בשר טחון ליום, מדובר בתוספת עלות של 58.6%, שכן עלות היצרן הייתה 29 שקל לקילו וכיום 46 שקל לקילו. גם עלויות כמו שכר עובדים, חשמל, מים, ארנונה ושכירות זינקו מ-12 שקל לקילו ל-20 שקל לקילו. לפי נתוני ה-OECD צריכת בשר הבקר הממוצעת בישראל היא 21.2 קילו לנפש בשנה, כך שצפויה תוספת 1,500 שקל לכל משפחה בשנה - לא כולל את התייקרות העוף.
המפעלים דורשים יותר פיקוח עצמי, שינוי אחוזי משרת הווטרינר וביטול הדרישה האוטומטית של העלאת תעריפי התאגיד. לטענת יו"ר ההתאגדות מוטי שמקה, בעלי מפעלי בשר הגלילי, טרם פורסם האלגוריתם לקביעת אחוזי משרת הפיקוח הנדרשת ולכן המפעלים אפילו לא יכולים לערער. "שילמתי 500 שקל בחודש והיום אני משלם 13 אלף שקל. וטרינר מפקח עובד אצלי ב-30% משרה, עד היום לא הסבירו למה דווקא 30%. המפלצות בשוק יוכלו לספוג את זה ויכתיבו את המחירים בשוק. הקטנים ייסגרו, לא תהיה להם זכות קיום", אמר.
ההתייקרות כבר גולגלה לצרכנים?
"בטח, אף אחד לא עובד בחינם. ההתייקרות חלה ממש עכשיו כי קודם קיבלנו הנחה. יש כבר עלייה של קרוב ל-20% במחירי הבשר והעוף לצרכנים".
שאול שירי, בעלי ש.א שירי, מחויב להעסיק וטרינר ב-10% משרה: 3,400 שקל בחודש מתוך 34 אלף שקל שהוא מקבל בחודש. "בהסכם ההתאגדות שלהם רוצים להעלות את זה ל-64 אלף שקל בחודש. גם על התקן החדש שילמתי 200 אלף שקל, אז ברור שכבר העליתי מחירים לצרכן. יש מפעלים שזה עלה להם חצי מיליון שקל".
מה למשל התייקר לצרכן?
"הכל. אני עובד פי ארבעה, שכרתי מזכירה למילוי טפסים. שניצל עוף עלה ב-15%, בשר עלה, סטייקים עלו. גם הספקים העלו את המחירים".
בקרב המפעלים הגדולים הדעות חלוקות. יבואן גדול טוען שגם לו עלו העלויות. "זה העלה פחות באחוזים, אבל סירבל מאוד את כל העסק. כל דבר כזה מייקר את הבשר לצרכנים", אמר.
אצל בלדי, יבואנית ויצרנית גדולה בתחום, מדווחים שעלויות הפיקוח עלו אצלם פי שלושה - ובהתאם כבר עלו מחירי חלק מהמוצרים. "שילמתי 220 אלף שקל בשנה והשנה אשלם 650 אלף. אין מוצר שלא יתייקר, הראשון שמשלם זה הצרכן", אמר שרון אבהר, סמנכ"ל שרשרת האספקה בחברה. "התאגיד קם לצורך הורדת הביורוקרטיה והוזלת עלויות, ויצא ההפך".
ממשרד החקלאות נמסר: "המשרד, יחד עם גורמי ממשלה נוספים, בוחן כיצד להקל את נטל העלות בגין הפיקוח הווטרינרי".
תגובת התאגיד לפיקוח וטרינרי: "התאגיד הוקם במסגרת רפורמה מקיפה בתחום המזון מתוך מטרה לייצר סטנדרט גבוה ואחיד של פיקוח ווטרינרי אובייקטיבי על כל המוצרים מן החי אותם צורכים תושבי ישראל. הפיקוח בתאגיד החליף פיקוח פרטי שבוצע על ידי המפעלים עצמם. הפיקוח בתאגיד הינו בלתי תלוי ומבוצע על ידי וטרינרים מוסמכים על ידי משרדי החקלאות. יודגש כי ככלל, הפיקוח אינו מייקר את העלויות. יתרה מכך, ובניגוד לטענות, לא רק שמחירי הבשר לא עלו מאז החל התאגיד לפעול, על פי נתוני הלמ"ס מחירי הבשר בישראל אף ירדו בחודשים האחרונים".
