איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, בשגרה ובצל הקורונה. והפעם: משפחת כהנא מנתניה.
בצילום: יוני (34), דולי (32), מיכאל (8), מאיר (6), לוי יצחק (5), יוסף שלום (שלוש וחצי), עברי איתן (שנה וחודש).
הבית? בית פרטי. משלמים 6,000 שקל משכנתא. יוני: "זה בית בחלק היפה של נתניה שקנינו ב-2010, שנה אחרי החתונה".
נתניה? דולי: "אני מירושלים, ויוני נולד בנתניה. לא סיכמנו כלום ועוד לא דיברנו על איפה נגור, ושבועיים אחרי האירוסין הוא אמר לי 'מצאתי בית'. באתי, ראיתי וסגרנו. לא חשבתי יותר מדי, אבל אני אוהבת את העיר. בהרגשה זו עיר של חופש, אין את הלחץ שיש בתל אביב ובירושלים. הקהילה הדתית שאנחנו משתייכים אליה מאוד מפוזרת ואף אחד לא מחפש אותך. זה לא כמו בירושלים שכולם גרים באותו מקום והכל מרוכז. כאן אפשר לבחור אם להיות חלק ממנה או לא. יש פרטיות ויש ים ואווירה שאין בירושלים". יוני: "גם אני, שגדל בעיר, מרגיש את החופש הזה שדולי מדברת עליו".
קהילה? יוני: "אנחנו חב"דניקים 365 יום 24/7, חיילים בצבא האור, חיילים של הרבי מלובביץ' מרגע שאנחנו קמים ועד שאנחנו הולכים לישון. יש מטרה אחת ברורה - להאיר את העולם בכל דבר שאתה עושה. גם בעסקים, גם עם חברים, גם בבית עם המשפחה. להשתדל להפוך את העולם למקום יותר טוב. מבחינה משפחתית הילדים לומדים במוסדות חב"ד, וזה אומר מעורבות קהילתית והתנדבות ועזרה למשפחות במצוקה, וחלוקת משלוחי מנות בפורים".
מה עושים? דולי: "אני מאפרת ומסרקת כלות. למדתי הוראה, אבל זה לא התאים לי. אחרי החתונה עשיתי סטאז' וקיבלתי רישיון, אבל יוני ראה שאני עצובה ומדוכאת מההוראה ושאל אותי 'מה את אוהבת לעשות?'. אמרתי לו שאני אוהבת לאפר, והוא ממש דחף אותי ללכת על זה. היום אני עצמאית ויש לי סטודיו ליד הבית".
יוני? "יש לי את יוניק, חברת תיירות ורשת בתי מלון כשרים בחו"ל, וזכיתי בשנים האחרונות להוביל מהפכה של תיירות כשרה בקפריסין, יוון ומקומות נוספים. עד לפני כמה שנים נופש כשר בחו"ל נתפס כדתי למרות שבארץ רוב המקומות כשרים, אבל בחו"ל לא היו אלטרנטיבות. אני מנגיש לעשרות אלפי ישראלים ויהודים מאירופה חופשה כשרה כל השנה ולאו דווקא דתית, בלי אלמנטים דתיים. הבריכה, למשל, פתוחה לכולם, בלי הפרדה, אבל האוכל כשר".
רשת בתי מלון שלך? יוני: "זה בתי מלון שאנחנו מפעילים בשיתוף פעולה עם חברות מקומיות. אני מקבל 50% מחדרי המלון וחדר אוכל ומפעיל אותו ללקוחות שלנו. את החברה הראשונה שלי הקמתי בגיל 16 בעולם הפקות האירועים והפרסום, כדי לתת מענה לצורך בחברה החב"דית. הפקתי נופשים לציבור הזה, והתעורר ביקוש של ציבורים נוספים לחופשות כשרות. כבר מגיל צעיר הייתי פעיל, ובגיל 16, אחרי שנתיים בישיבה, הרגשתי שזה בוער בי והחלטתי לצאת והפקתי את הכנסים הגדולים של חב"ד בארץ. אבל אשתי מתפללת שהבן שלנו יישאר בישיבה".
דולי: "אני מתפללת שהילדים שלי יעשו מה שהם רוצים ואוהבים. שיתחילו בישיבה, ואם לא טוב להם שימצאו עצמם במקום שטוב להם. אני מאמינה שבהמשך החיים יהיו להם מספיק הזדמנויות לעשות עסקים, אבל גם אם הם יבחרו שלא - אתמוך בהם".
מינוס: יוני: "בסיעתא דשמיא פלוס".
קורונה? יוני: "איך שנסגר הגבנו לפי היכולת. בקיץ העברתי 3,000 איש מפאפוס למלון בכנרת שלקחתי לחודשיים, וכשיוון נפתחה הפעלנו מלון כשר בסלוניקי, וכשזה נסגר הפעלנו מלון לאנגלים בפאפוס, וכשזה נסגר עברנו לדובאי. בקיצור, רדפתי אחרי המקומות שפתוחים. אין ספק שספגנו מכה קשה מאוד. עד הקורונה העסקתי 22 עובדים, ועכשיו חוזרים לאט-לאט, אבל התמודדנו גם בזכות המענקים מהמדינה, והאופק ורוד".
חוזרים לעבוד? יוני: "אני כבר רואה שצמאים לצאת, ואני צופה שיהיה קיץ מדהים. יש לנו 150 איש בפאפוס השבוע, ובשבוע הבא קבוצה של 300 איש. יש ואקום מטורף, ומיד אחרי פסח זה התחיל והמשרד לא עומד בעומס הפניות. יש מאות אנשים שמחכים למענה. אנשים היו שנה בבית ומתים לצאת לחו"ל".
יש עוד עסקים? יוני: "ברור. אני לא נח לרגע. אני מקים שכונה יהודית, 130 יחידות, במתחם ליד פאפוס על הים בהשקעה של 32 מיליון אירו. זה עם פארק, מקווה, בריכות שחייה, מסעדה כשרה. אני בונה את הווילות והדירות עם שעון שבת ומטבח חלבי ובשרי ומרפסת לסוכה. כל מי שקונה יחליט אם לגור או כדירת נופש, ובין לבין חברת הניהול שלנו תשכיר את זה. אנחנו מוכרים וילה 127 מ"ר עם בריכת שחייה פרטית ליד הים במיליון וחצי שקל. יותר מהר להגיע מתל אביב לשם מאשר לרמת הגולן".
חופשה אחרונה? דולי: "היינו חודשיים ביוון עם כל הילדים במקום להיות בסגר בארץ, אבל שנינו היינו יחד בדובאי בדצמבר. האמת היא שזה יותר רעש וצלצולים ממה שזה ואין לי משיכה לחזור לשם. זה גוף בלי נשמה".
