התחזית הפסימית לכלכלת ישראל: צפו בריאיון עם פרופ' אייל וינטר לאולפן ynet
(משי בן עמי, ניצן דרור)
באיזה שוק אנחנו נמצאים - שוק עולה או שוק יורד? השאלה המוזרה הזאת מעסיקה את רוב המשקיעים כמעט בכל מקום בעולם בימים אלו.
מדוע מדובר בשאלה מוזרה? משום שאנחנו נמצאים במשבר שמשאיר מעל לשני מיליארד בני אדם מרותקים לבתים ברחבי העולם, הכלכלות כמעט משותקות ואחוזי האבטלה בשמיים. לכאורה, השווקים אמורים לרדת בדיוק כמו שקרה בתחילת המשבר. אז למה בכל זאת אנחנו מדברים על אפשרות של שוק עולה? כי מאז הירידה של 34% בוול סטריט מתחילת המשבר - המדדים עלו ביותר מ-20%.
מה הסיבה לעליות? האם וול סטריט חזרה לימים בהם היא מקדימה את הכלכלה הריאלית בכמה חודשים? אולי פשוט המשקיעים טועים והכסף הזול מציף את השווקים ואת המניות - וכשזה ייגמר נשוב לרדת?
על כך, על התחזית של קרן המטבע לכלכלה הישראלית ועל עונת הדו"חות שמתחילה בימים אלו בוול סטריט דיברנו בפרק ה-99 של פודקאסט מנועי הכסף של "כלכליסט" עם הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות אורי גרינפלד.
התחזית הפסימית של קרן המטבע הבינלאומית לכלכלת ישראל
קרן המטבע הבינלאומית פרסמה השבוע תחזית לכלכלה העולמית בצל המשבר. לפי הקרן, ישראל תיקלע ב-2020 למיתון הקשה ביותר שידעה אי פעם: התוצר יתכווץ ב-6.3% והאבטלה תזנק ל-12%. על פי גרסת אפריל 2020 של הקרן, מדובר בתחזית קודרת וקשה הרבה יותר מזו של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שחזה התכווצות בפעילות של 5.3% ושיעור אבטלה של 6% בלבד.
על רקע המיתון שצפוי בישראל, תחזית הקרן היא לדפלציה במשק - ירידת מחירים כוללת של כ-2% - על רקע השבתת הפעילות והירידה בביקושים. בשנה הבאה צפויה עלייה של חצי אחוז במדד. יתכן כי הנתון שעשוי להסביר תחזית כה קודרת הוא נתון האבטלה: בקרן המטבע חוזים זינוק חד באבטלה מ-3.8% ב-2019 לרמה של 12% ב-2020, וירידה ל-7.6% ב-2021. מנגד, בבנק ישראל צופים ירידה חזרה לרמה של 5.5% כבר בשנה הבאה.
זינוק כה חד באבטלה יהיה זה שישפיע באופן דרמטי על הביקושים במשק - לרבות הצמיחה הפרטית, ההשקעות והיצוא - ויתכן כי הוא מסביר את הירידה הדרמטית בפעילות שבאה לידי ביטוי בתמ"ג וגם ברמת המחירים במשק שבאה לידי ביטוי בדפלציה.
כלכלני קרן המטבע הבינלאומי מעריכים כי הגירעון בתקציב הממשלה יגיע השנה ליותר מ-10% מהתוצר המקומי (יותר ממרבית מדינות המערב להוציא ארה״ב בה חזוי גירעון תקציבי של 15% מהתוצר) וימשיך להיות גבוה - 6% - גם בשנה הבאה.
נקודת אור היחידה שעולה מטבלת הנתונים היא בהקשר של העודף בחשבון השוטף שמאפיין את ישראל בעשור וחצי האחרונים. כלומר, שטף הדולרים שמציף את המשק יהיה גבוה מזה שיוצא מכאן ולכן ה"עודף" אמור להישאר גם השנה וגם בשנה הבאה.
יש לציין כי תחזית הקרן מתייחסת לכל יוצאי החל״ת בישראל כאל למובטלים. תחזית הבנק מבחינה בין אלו שבחל״ת ואלו שאכן פוטרו, וההנחה היא שהיוצאים לחל״ת יחזרו מהר יותר לשוק העבודה. בנוסף, תחזית הבנק לאבטלה היא לגילאי העבודה העיקריים (25-64) ותחזית הקרן היא לכל הגילאים.
פורסם לראשונה: 08:18, 17.04.20
