בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה אישה שתבעה לבטל הסכם גירושין בטענה שחתמה עליו מבלי שהייתה מיוצגת ותחת איומי בעלה כי ייקח את הילדים משום שבגדה בו. השופטת עפרה גיא קבעה שהאישה בחרה מרצונה החופשי שלא לשכור עורך דין, אישרה את ההסכם לאחר שהוסבר לה לעומק והייתה מודעת לכך שטענות הבגידה לא משליכות על המשמורת.
לבני הזוג לשעבר שלושה ילדים במשמורת משותפת. הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" נחתם על ידם ואושר בקיץ 2018 וכעבור חודשים ספורים עתרה האישה לבטל אותו בטענות לכפייה, איומים והטעיה.
היא טענה שמדובר בהסכם שמונע ממנה זכויות בסיסיות כמו כתובה והיא אף ויתרה בו על מזונות ילדים מעל גיל 6 וכן על זכויות בדירת המגורים שלטענתה שייכת לבעלה לשעבר אף שהיא רשומה על שם אחותו.
לדבריה, היא חתמה עליו תחת איומי בעלה לקחת ממנה את המשמורת משום שניהלה קשרים עם גברים אחרים, כשלא הייתה מיוצגת ובזמן שהייתה במצב נפשי מבולבל ומנותקת ממשפחתה שהתכחשה לה לאחר שבעלה הלשין שבגדה.
הבעל טען מנגד כי אשתו בחרה לא להיות מיוצגת אף שגם הוא וגם עורכת הדין שלו ביקשו ממנה לפנות לייעוץ משפטי ולהגיע לדיון של אישר ההסכם עם עורך דין מטעמה.
לדבריו, בדיון הסביר לה בית המשפט לעומק את משמעויותיו וחזר ווידא כי היא מבינה את ההשלכות ומסכימה לתנאים. ממילא לטענתו לא מדובר בהסכם מקפח שכן הילדים נמצאים במשמורת משותפת ולנוכח הבגידות היא לא זכאית לכתובה.
ואכן, השופטת עפרה גיא בחנה את טענות האישה אחת אחת ולא מצאה מאחוריהן דבר. היא הפנתה לפרוטוקול הדיון שהעיד כי בית המשפט עבר איתה על התנאים והיא חזרה ואישרה אותם ואף הצהירה שהיא לא צריכה עורך דין ויודעת שההסכם מחייב.
השופטת הוסיפה כי התובעת עצמה העידה שבעלה לשעבר ביקש ממנה לבוא לדיון מיוצגת, ושהיא פנתה לעורכת דין אך לבסוף החליטה שלא לשכור אותה.
גם טענותיה לבלבול ונתק ממשפחתה לא הוכחו לנוכח העובדה שמיד לאחר אישור ההסכם שלחה לאמה מסרונים ולא הביאה לעדות אף אחד מבני המשפחה שיתמוך בגרסה שלה. בנוסף, מסרון ששלחה לנתבע מעיד כי ידעה היטב שלבגידה אין כל השלכה על משמורת הילדים ואין כל אפשרות לנתק אותה מהילדים בשל כך.
באשר לתנאי ההסכם, השופטת הדגישה כי מאחר שהילדים נמצאים במשמורת משותפת, פטור מגיל 6 תואם את ההלכה, וכלל לא בטוח שהאישה הייתה זוכה בכתובה נוכח טענת הבגידה. לגבי דירה, לא הובאה ראיה שמוכיחה כי היא אכן שייכת לבעל ונחשבת לרכוש משותף.
בסיכומו של עניין השופטת לא שוכנעה כי תנאי ההסכם גרועים בצורה קיצונית או שהאישה חתמה על ההסכם מחוסר הבנה, תחת איומים או כפייה. על כן, התביעה נדחתה והיא חויבה בהוצאות של 6,000 שקל.
