צפו: איך נראה השוק שעבר מהפך בכפר סבא
(צילום: אבי חי)
לפני כשנתיים הוצתה חנות ירקות בשוק העירוני בכפר סבא. האש כילתה את החנות וגם את משרדי הנהלת מתחם הבילויים "חצר השוק" שמנהל הזכיין, גיא יצחקי. היום, שנתיים לאחר האירוע, יכול יצחקי לחייך. השריפה אמנם כילתה את המבנה והוא נאלץ לשלם מכיסו סכום לא מבוטל לטובת שיפוץ והשמשת המקום - אבל כעת חצר השוק הומה אדם בימים ובלילות, וממשרדי החברה שלו ברחוב המייסדים 18 בכפר סבא, הוא כבר עומל על פיתוח מקומות נוספים באותו סגנון.
ב-2013 זכה יצחקי במכרז לשיפוץ ושימור השוק העירוני המיתולוגי, שהוקם בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת בסמוך לרחוב ויצמן, הרחוב הראשי של העיר. מטרת השיפוץ הייתה לשדרג את חזות העיר, להעלות את שווי הנדל"ן בה ולהוות מודל להתחדשות עירונית. יצחקי קיבל לידיו שוק מוזנח וכמעט ריק, והמשימה הייתה למלא שטח מבנה של 820 מ"ר וחצר פנימית שמשתרעת על פני 250 מ"ר. "האמת היא שכתושב כפר סבא קרוב ל-18 שנה, אפילו לא ידעתי שיש פה שוק. הוא הוסתר על ידי רחוב הרצל. הופתעתי", הוא מחייך.
יצחקי, שעוסק בהקמת מסעדות ומתמחה ביצירת מתחמי מזון במבנים לשימור, רשם הצלחה כשותף בפרויקטים כאלה בהוד השרון וברעננה ונכנס לעבודה בכפר סבא במלוא המרץ. "המגמה הרווחת היא לחדש את מרכזי הערים המוזנחים מבלי לאבד את הצביון ולהרוס את העבר", הוא מסביר. "ההתחלה הייתה קשה. קיבלתי לידיי מרכז עירוני קשה, שהירקנים השתלטו עליו וחסמו את הכניסות אליו בדוכנים שלהם".
יצחקי: "כשהתחלתי בתהליך אנשים סביבי הרימו גבה, לא הבינו מה אני עושה, ואמרו לי שאני זורק כסף. ב-2015 נפתח חצר השוק והקהל החל לזרום. לאט לאט הבינו שצדקתי, שקראתי נכון את המפה"
"בתהליך, חלק מאלו שהחזיקו חנויות בדמי מפתח עזבו, שישה בתי עסק הפכו למסעדות, ולאט לאט החלה הפריחה", הוא נזכר, "כשהתחלתי בתהליך אנשים סביבי הרימו גבה, לא הבינו מה אני עושה, ואמרו לי שאני זורק כסף. ב-2015 נפתח חצר השוק והקהל החל לזרום. לאט לאט הבינו שצדקתי, שקראתי נכון את המפה, את הצורך של העיר ושל התושבים במרכז עיר ראוי משלהם".
את השם "חצר השוק" העניק יצחקי בעצמו. הוא חשב שנכון יהיה להשאיר את המילה "שוק" גם במיתוג החדש של המקום. "לאחרונה האריכו לי את הזיכיון בחמש שנים נוספות, ועכשיו הכל נראה אחרת. לא מסתכלים עליי יותר כעל עוף מוזר, מבינים שאני יודע מה אני עושה. המילה 'שוק' לא מגיעה ממקום נמוך ולא מהווה מילה נרדפת לפשע. אין פה פרוטקשן. יש פה עסקים לכל דבר ועניין", הוא מדגיש.
14 צפייה בגלריה
"המילה 'שוק' לא מגיעה ממקום נמוך ולא מהווה מילה נרדפת לפשע. יש פה עסקים לכל דבר ועניין". חצר השוק בכפר סבא
(צילום: אבי חי)
ובכל זאת, השריפה הוצתה בעקבות ריב בין ירקנים, ועדיין נשמעות טענות של סוחרים כנגד היוזמות החדשות בשוק. "האג'נדה שלי היא לא לגזול מהישן בגלל החדש", אומר יצחקי. "הרבה יזמים פרטיים זורמים לשוק כחלק מההצלחה, אבל הם לא יהוו תחרות לדוכנים שנשארו. למשל, לא אפתח פה חנות ירקות אורגניים, אם זה יפגע בדוכן הירקות הקיים".
לדבריו, "לעת עתה, אני הסוחר הכי גדול בויצמן. אני משלם ארנונה ושכר דירה ל-1,000 מ"ר, ומעסיק כ-150 עד 200 עובדים בחצר ובסביבתה. אנשים שמגיעים לפה משלמים חנייה, שזה עוד מעגל רווח לעירייה. התמ"אות שהיו תקועות ברחובות הסמוכים, הרצל ורוטשילד, משתחררות, השכנים תומכים במה שקורה במתחם, יש פה אנרגיה חיובית של צעירים, ערך הנדל"ן עלה. עכשיו מתחילים בפיתוח חניון באזור, שיהיה מוכן בעוד כשלוש שנים, והתנועה תלך ותגדל. אני מרגיש שהחזרתי את הכבוד למקום הזה".
14 צפייה בגלריה
"כתושב כפר סבא קרוב ל-18 שנה, אפילו לא ידעתי שיש פה שוק. הוא הוסתר ע"י רחוב הרצל. הופתעתי". הזכיין של חצר השוק, גיא יצחקי
(צילום: אסף פרידמן)
לא העיר הראשונה
כפר סבא היא בוודאי לא העיר הראשונה שהבינה את החשיבות בהחזרת כבודו של השוק כמרכז העיר. רק באוגוסט האחרון נבחר שוק מחנה יהודה בירושלים לאחד מעשרת השווקים הטובים בעולם, לפי דירוג שפורסם בעיתון הבריטי הגרדיאן, לאחר שהפך בשנים האחרונות למרכז בילוי ותיירות צפוף במיוחד. המבקרים בו מגיעים לסיורי אוכל, פוקדים את הברים והמסעדות, ויחד עם זאת רוכשים תוצרת חקלאית מהדוכנים.
"שוק מחנה יהודה הוא סיפור הצלחה ירושלמי והוא מסמל את התעוררות מרכז העיר החדש", אמר ניר ברקת כשהיה ראש עיריית ירושלים והיה אחראי לפיתוח המואץ שעבר השוק. הפיתוח כלל אזורי מסחר ועסקים, שהעלו את הערך הנדל"ני של שכונות המגורים הסמוכות לו, לאחר שהמיתוג הוחל על האזור כולו. מוסדות העירייה והממשלה זירזו פיתוח כלכלי במרכז העיר בעלויות של מאות אלפי דולרים.
מיתוג מחדש של שוק, שמציע חוויה אותנטית למול מסחריות, מאפיין הרבה שווקים בעולם שהפכו יעד לתיירות ומודל לערים נוספות. המטרה היא להבליט את השוק ולמתג אותו מחדש, כך שיזמים פרטיים ובעלי עסקים ינהרו אליו. התוצאה היא גם רווח ליזמים ולסוחרים, וגם הגדלת הכנסות לרשות המקומית והבאת אוכלוסיות חזקות להתגורר בסמיכות לו.
העיריות משקיעות עם היזמים מיליוני שקלים בשיפוץ תשתיות, בקירוי השווקים ובנראות הדוכנים, מה שמוביל לעלייה תלולה בשכר הדירה שמשלמים בעלי העסקים, ולעלייה של עשרות אחוזים בערך הנדל"ן של הדירות הסמוכות
לצורך כך, העיריות משקיעות ביחד עם היזמים מיליוני שקלים בשיפוץ תשתיות, בקירוי השווקים ובנראות הדוכנים, מה שמוביל לעלייה תלולה בשכר הדירה שמשלמים בעלי העסקים, ולעלייה של עשרות אחוזים בערך הנדל"ן של הדירות הסמוכות לשוק, אם בשכירויות ואם ברכישה. כך, למשל, קרה וקורה בשוק הכרמל ובשוק הפשפשים בתל אביב.
אלא ששיפוץ שוק והחזרת עטרה ליושנה אינם עסק פשוט. אחד הדברים שיש להקפיד עליו במהלך כזה הוא ייצור תמהיל נכון של העסקים וטיפול בהתנגדויות של בעלי הדוכנים הוותיקים במקום, שמאויימים לעיתים מהחלפת הישן בחדש.
14 צפייה בגלריה
השקעה בשוק תוסס מוביל לעלייה של עשרות אחוזים בערך הנדל"ן של הדירות הסמוכות לו. שוק הכרמל בתל אביב
(צילום: אסף קמר)
"השיפוץ קריטי להתפתחות האזור"
דוגמא לשוק שאותו מנסים קברניטי העיר להחיות, ולא בקלות, הוא שוק תלפיות בחיפה. השוק, ששוכן בשכונת הדר הכרמל, נמצא במבנה שנבנה בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת ונחנך ב-1940 בטקס חגיגי, בנוכחות נציגי המוסדות הלאומיים, עיריית חיפה וממשלת המנדט. בזמנו, הרעיון היה לבנות שוק שישרת את התושבים לאחר מאורעות 1929 בעקבות התרחבות שכונת הדר הכרמל, והרצון למנוע את התלות של התושבים בשווקים בעיר התחתית.
בעת פתיחת השוק היו בו כ-200 בתי עסק שונים, והמסחר הסיטונאי התרכז בקומות המרתף. מלחמת העולם השנייה הביאה להאטה בפעילות המסחרית, הצריכה הייתה בירידה, חלק מהסוחרים סגרו והקומה העליונה של השוק נותרה ריקה. ועד הדר הכרמל העביר לשם את משרדיו תוך ביצוע התאמות במבנה, וב-1958 הוחלט על פירוק ועד הדר הכרמל, ושוק תלפיות הועבר לבעלות העירייה.
בשנת 1980 נעשה ניסיון למכור את השוק, במסגרת מאמצי ההפרטה של עיריית חיפה, אולם הוא לא נמכר. משנות ה-90 החלה ירידה בפעילות השוק ובמרכזיותו, התושבים המבוססים יותר עברו לגור בשכונות על הכרמל ונכנסה לשכונה אוכלוסייה חלשה יותר. ההזנחה שאפיינה את שכונת הדר עברה גם להזנחת השוק, והפעילות בתוך המבנה הצטמצמה לקומת המרתף בלבד. לפני כמה שנים, כשהעירייה החליטה על שיקום שכונת הדר הכרמל, הוחלט גם על שיקום מבנה השוק.
14 צפייה בגלריה
מבט על שכונת הדר וואדי סאליב מגג שוק תלפיות
(צילום: אוסף משפחת גרשטל באדיבות צ'יקו גרשטל)
ב-2018 החליט ראש העיר לשעבר, יונה יהב, להקצות 30 מיליון שקל לתהליך שימור וחידוש השוק בתוך מבנה הבאוהאוס שבו הוא שוכן. לפי התוכנית, על שטח של כ-7,000 מ"ר, תמשיך לשמש הקומה התחתונה כשוק פירות וירקות, והקומות מעל שעמדו ריקות ישמשו את תושבי השכונה והעיר בשימושים מסחריים וקהילתיים. על גג המבנה תוכננה מסעדה, שתשקיף לנוף הר הכרמל ומפרץ חיפה.
יהב לא הספיק לבצע את התוכנית: בבחירות המונציפליות האחרונות נבחרה לראשות העיר עינת קליש רותם, שמקדמת כעת את הפרויקט. בנובמבר האחרון הכריזה בערב הפתיחה של אירועי "הבאוהאוס החברתי" על כוונת העירייה להתחיל בשיפוץ מבנה השוק במהלך החורף. "בניגוד לפרויקטים ולרעיונות שהיו בעבר, שדיברו על יוזמות עצומות שעולות הון עתק, אני דיברתי על השמשה של הבניין בלי שינויים מרחיקי לכת, על שיפוץ בהדרגה ועל הכנסה של פונקציות עירוניות קריטיות פנימה. לא להוציא בשום פנים ואופן את שוק האוכל, הפירות והירקות, כי הוא שוק משמעותי מאוד בעיר שלנו. מה שאנחנו מתחילים בחורף הקרוב - ואני לא רוצה להגיד עדיין תאריך סופי - נתחיל לראות שיפוץ של הבניין", אמרה.
למרות התוכניות השיפוץ טרם התחיל, עד שתמי גבריאלי, יו"ר איגוד המתכננים ולשעבר מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב-יפו, נכנסה לתמונה. "השבוע בישיבת מועצת העיר שמעו הנוכחים את התוכנית על חידוש שוק תלפיות. לא אכנס לפוליטיקה, אבל מה שחשוב הוא שעיריית חיפה לקחה כפרויקט דגל לחדש את המבנה המדהים הזה", היא מספרת.
גבריאלי: "בארץ איבדנו את המרכזיות של העיר לטובת הקניונים. צריך להחזיר את התפקיד הזה לשוק, כי זה חלק מה DNA האורבני של העיר"
לדבריה, "השוק פועל היום בתנאים לא טובים, הוא מוזנח, והוא חייב לחזור להיות מרכז העיר, כמו פעם. בכל מקום בעולם שוק נמצא במרכז העיר ויש לו את אותו תפקיד: פעילות תרבותית ומסחרית שבשבילה מגיעים אנשים מהעיר ומחוצה לה. בארץ איבדנו את המרכזיות של העיר לטובת הקניונים. צריך להחזיר את התפקיד הזה לשוק, כי זה חלק מה DNA האורבני של העיר".
"בחיפה קרה משהו בהתפתחות האורבנית של העיר", היא ממשיכה. "כל הדר הכרמל, שהיה מרכז עירוני, הפסיק להיות כזה. משנות ה-80 התושבים עברו למקומות אחרים, הרחובות המסתעפים הדלדלו, והקניונים לקחו את כוח הקנייה. הערך הנדל"ני ירד שם, דווקא במקום בו נמצאים הבניינים הכי יפים שיש, זו בנייה ערבית יפהפיה. אני מקווה שהשיפוץ של הבניין וההשקעה במרחב הציבורי יביאו לתוצאה. אני נותנת חשיבות לשיפוץ התשתיות, אפילו לכך שיהיה נעים לשבת על המדרכה, כי זה מתחבר לצד האנושי. התוכנית כוללת התחדשות של כל המתחם תוך התחשבות בסוחרים ובמבקרים. אנחנו נכנסים לעבודות ומקווים שזה יצליח. הצלחת שיפוץ השוק קריטית להתפתחות האזור".
14 צפייה בגלריה
תמי גבריאלי, יו"ר איגוד המתכננים. "הצלחת שיפוץ השוק קריטית להתפתחות האזור"
(צילום: יח"צ)
איך תפתרי את הבעיות עם הסוחרים הוותיקים שלא תמיד רואים עין בעין את התהליך?
גבריאלי: "אסור להתערב באופן גס בתמהיל. צריכים להתייחס למרקם הזה ברגישות ובעדינות, לשמור על מינון. כששוק מתפתח מתווספים לו חנויות ופאבים ובתי קפה, ואסור לשכוח מהסוחרים שהיו שם לפני. נשמור על שוק הירקות כמו שהוא, הוא יעבור שיפוץ בלבד. אנחנו עובדים עם הסוחרים בעדינות, אחרת זה יהרוס הכל. המפתח הוא לשמור על המרקם הקיים, ולא להיכנס אליו ברגל גסה. אזורים מסחריים בכלל יכולים ליפול בקלות אם לא נותנים להם לחיות כמו שצריך, בעיקר בתחרות עם הקניונים. אבל אנחנו עוד לא שם. אנחנו בנקודת בסיס, ונראה לאן זה יתפתח".
עד כמה הקניות באינטרנט יכולות דווקא לסייע לתהליך כזה?
"כשהולכים לאזור השוק מקבלים ערך מוסף מעבר לצריכה עצמה. לא סתם מסתובבים בשווקים בעולם, ולכן, כשזה מצליח, זו תרומה ענקית לעיר. אני גדלתי בחיפה, בכרמל. אני זוכרת איך היו מגיעים פעם להדר הכרמל, זה היה המרכז. אני רוצה שיחזרו לשם".
"פעם זה היה קצה המושבה"
שוק נוסף שעובר שינוי בתקופה הנוכחית הוא השוק העירוני בפתח תקווה. מי שמוביל את התהליך הוא רמי גרינברג, ראש העירייה הנבחר, שגדל בעיר והבטיח לאחר בחירתו להפוך אותה לצעירה יותר ולהצעיד אותה למקום טוב יותר. לדבריו, חידוש פני השוק הוא אחד הכלים לכך.
"השנה מלאו 142 שנה למרכז העיר", הוא אומר ל-ynet בנוסטלגיה, "פעם זה היה קצה המושבה, היום זה מרכז העיר. פה נמצאים בית הדפוס הראשון בישראל, בית הכנסת הראשון בישראל, המלונות הראשונים. באזור זה מתגוררים קרוב ל-100 אלף איש. בעבר השוק כיוון רק לאוכלוסייה המבוגרת והחלשה, כשבמקביל העיר צמחה וקמו בה שכונות חדשות, אליהם הגיעו בעיקר זוגות צעירים, שלא מצאו את עצמם בשוק".
לדבריו, "השוק החל להיות מוזנח לגמרי, והוא המשיך לשרת רק חלק מהאוכלוסייה. כשהחלטנו להחיות את המרכז מחדש, היה ברור שזה באמצעות השוק העירוני. זה אומר קירוי השוק, השקעה בתשתיות והשקעה בנראות של הדוכנים, מה שיחזיר את מתחם השוק העירוני להיות מרכז העיר. הדור הצעיר בפתח תקווה יהיה חלק מהטרנד של חזרת השוק לאופנה בכל הארץ. לכן, למשל, התחלנו לקיים גם בכל יום שישי יריד של אמנים ויוצרים, 'יריד ההגנה' במרכז העיר".
(השוק בפתח תקווה. צילום: אבי חי)
גרינברג אומר כי הוא מתכנן לשמור על הסוחרים הוותיקים בכך שלא יפגע בחשיבותם בשוק: "במקום יהיו יותר מקומות בילוי, מסעדות, חיי לילה, אומנות, ובשנה הקרובה נצא למכרזים. בצד זה לא נפגע באופי השוק המסורתי, שמציע ירקות ופירות. שני הקהלים, המבוגר והצעיר, יקבלו מענה".
14 צפייה בגלריה
"בשוק עצמו כבר יש תנופת בינוי: מאות דיירים מתגוררים ויתגוררו ממש מעל השוק, כמו בבניין אלקטרה ובמגדל מונטיפיורי". מגדל מונטיפיורי שבבנייה
(הדמיה: כנען שנהב אדריכלים)
עד כמה מסייע שיפוץ השוק לערך הנדל"ן במקום?
גרינברג: "בשוק עצמו כבר יש תנופת בינוי: מאות דיירים מתגוררים ויתגוררו ממש מעל השוק, כמו בבניין אלקטרה ובמגדל מונטיפיורי. אנחנו מקדמים תוכנית בנייה בה ישולבו מסחר ומשרדים. העירייה משקיעה, ובנוסף אנחנו מביאים משאבים ממשרדי ממשלה שונים, נוסף למשאבים מהיזמים עצמם, או הכנסות מהיטלי פיתוח. אני אומר ליזם: 'קח שטח ציבורי, תשקיע בו לכמה שנים, ההשקעה הכספית תשתלם לך וגם לנו'. היזם מרוויח מהעסק שלו ולנו נוצרים מקורות מימון. כבר עכשיו יש עלייה של עשרות אחוזים בערך הנדל"ן שמסביב לשוק, גם בבניינים קיימים וגם בחדשים, וזה יצמח".
פורסם לראשונה: 08:16, 28.02.20
