מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד על אסטרטגיית היציאה של המשק מהמשבר
(צילום: שחר גולדשטיין)
למרות ירידה חדה בהיקף הבקשות לפשיטת רגל של יחידים בתקופת משבר הקורונה, כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקבי, מעריכה כי "גל פשיטות רגל הוא בלתי נמנע". מנתוני הכנ"ר במשרד המשפטים עולה כי בפברואר 2020 הוגשו לממונה על חדלות פירעון 1,642 בקשות פשיטות רגל ובמרץ הוגשו 1,348 בקשות כאלה. לעומת זאת, בין 1 ל-25 באפריל, כשמרבית האזרחים במדינה היו בסגר ביתי לאור תקנות החירום, מספר הבקשות לפשיטת הרגל שהוגשו לממונה לחדלות פירעון עמד על 410 בלבד.
לממונה מוגשות בקשות של החייבים עצמם לפתיחה בהליך פשיטת רגל שהחוב בהן גבוה מ-150 אלף שקל. בקשות פשיטות רגל שמגישים נושים מגיעות לבתי משפט השלום, ואינן כלולות במספרים. באפריל 2019 הוגשו לבתי המשפט השונים (לפני כניסת חוק חדלות הפירעון החדש) 1,053 בקשות פשיטות רגל מטעם חייבים ונושים. לעומת זאת, באפריל 2020 הוגשו 715 בקשות פשיטות רגל בלבד לממונה על חדלות פירעון, לבתי המשפט ולהוצאה לפועל.
לאחר חוק חדלות הפירעון החדש שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, בקשות פשיטות רגל על ידי יחידים יכולות להיות מוגשות לממונה על חדלות פירעון והוצאה לפועל בהתאם לגובה החוב. כן מוגשות לבתי משפט השלום בקשות פשיטות רגל על ידי נושים נגד חייבים. ומה קרה בשנים האחרונות? ב-2014 הוגשו 14,497 בקשות לפתיחת בהליכי פשיטת רגל, ב-2015 הוגשו 16,491 בקשות, ב-2016 המספר עלה ל-19,277, וב-2017 המשיכה העלייה עם 21,231 בקשות. ב־2018 נרשמה ירידה ל-19,854 בקשות ובשנה שלאחריה הוגשו 17,462 בקשות. מינואר 2020 עד תחילת מאי הוגשו 7,027 בקשות לפשיטת רגל, והצפי הוא לזינוק בהמשך השנה.
"לא מדובר במגמה"
לדברי הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי, "הירידה בבקשות לפשיטת רגל של יחידים נובעת מצמצום הפעילות במשק ולא מלמדת על מגמה. הליכי פשיטת רגל, לרוב, אינם מגיעים במהלך משבר אלא שבועות, חודשים ולעיתים אף שנים אחריו. זאת מאחר שבעלי החוב מנסים להתמודד עם הקשיים הכלכליים בדרכים אחרות ורק בלית ברירה פונים להליך משפטי. סביר להניח כי בקשות של תאגידים נתחיל לראות כבר בתקופה הקרובה".
ד"ר איתי הס, שותף באגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', ומנהל מחלקת חדלות פירעון, ולשעבר מנהל המחלקה המשפטית בכונס הרשמי, מציין כי "בהתבסס על מידע של BDI, אני מעריך שהשנה יקרסו כלכלית כ-65 אלף תאגידים ויחידים שמהווים עוסק מורשה, ולצד זה נראה עלייה במספר התאגידים והחייבים שיפנו להליכי חדלות פירעון. ההשפעה של משבר הקורונה על הליכי חדלות פירעון צריכה להימדד בחודשים הבאים, כי אז נראה את גלי ההדף של המשבר. חברות ויחידים ימצו את היכולות הפיננסיות ואת הפתרונות המימוניים שעומדים לרשותם בתקופה זו. לאחר מכן נראה עסקים רבים שנקלעים למצוקה קיומית וייאלצו להיכנס להליך חדלות פירעון".
"לחכות לתזמון הנכון"
לדברי הס, "תאגידים צריכים לשקול כעת את היתרונות בכניסה בתזמון נכון להליך של חדלות פירעון, ולא לחכות להחרפת מצבם כי זה יכול לסייע להם לגבש תוכנית הבראה. עליהם לבדוק את תזרים המזומנים, ההכנסות במשבר וההכנסות העתידיות, היכולת שלהם להתמודד עם ההתחייבויות הפיננסיות הקיימות ואלו שייאלצו להתחייב אליהן עקב המשבר, ולבצע הערכה לגבי היקף הפעילות העסקית בסקטור שלהם וכוח האדם שיידרשו לו. רק לאחר מכן עליהם לגבש תוכנית שתאפשר להם לשרוד, שעשויה לכלול התמודדות עם חובות, מיקוד או שינוי בפעילות העסקית וגם אפשרות כניסה לתהליך הבראה שמאפשר להתגונן מנושים. זה נכון גם לגבי עצמאים שפועלים כעוסק מורשה".
בעקבות החוק החדש: איך ולאן מגישים בקשה לפשיטת רגל
איך מגישים בקשה לפשיטת רגל? חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019 והוא מסדיר הליכי חדלות פירעון בחקיקה עדכנית.
לגבי חייב שהוא יחיד ולא תאגיד, מחליפים הליכי חדלות פירעון את הליכי פשיטת רגל שהתנהלו עד כה בבתי המשפט המחוזיים. החוק מבטא מעבר מגישה של ענישת חייבים לשאיפה לשיקום שלהם, וכן מנסה להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות.
עד אמצע ספטמבר 2019 בקשות לפשיטות רגל (מצד החייב או הנושה של החייב) התנהלו במחוזי, אך מאז מי שמבקש להכריז על עצמו פושט רגל צריך להגיש את בקשתו בהתאם לחוב להוצאה לפועל או לכנ"ר (הממונה על חדלות פירעון). מערכת ההוצאה לפועל מטפלת בהליכי חדלות פירעון של יחיד שחייב עד 150 אלף שקל. הכנ"ר מטפל בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב גבוה מזה. בתיקים שהוגשו לכנ"ר, כעבור כשנה התיק יעבור לבית משפט השלום להמשך ניהול והכרעות.
לבתי משפט השלום מוגשות מספטמבר 2019 בקשות להכריז על חייב כפושט רגל מצד נושה של החייב. בתי המשפט המחוזיים חדלו לטפל בבקשות פשיטות רגל חדשות וממשיכים לטפל בבקשות קיימות, וכן לשפוט בהליכי חדלות פירעון של חברות: פירוקים, כינוסים והקפאות הליכים.
