דו"ח מבקר המדינה: הכשרה מקצועית והתאמתה לשוק העבודה המשתנה
ברקע המשבר התעסוקתי החמור והטענות על היעדר תוכניות הכשרה מספקות בהתאם למצב האבטלה הנוכחי, נתונים שמתפרסמים היום (שני) בדו"ח מבקר המדינה מעידים על אפקטיביות נמוכה של ההכשרות המקצועיות בישראל בשנים האחרונות, ועל חוסר תיאום בין הגופים הציבוריים השונים שאמונים על ההכשרות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המבקר מציין כי נכון לתקופת הבדיקה (מרץ 2019-מאי 2020) לא היה גורם שמרכז את התחום ומוביל אותו. לדבריו, ריבוי הגורמים הציבוריים שמספקים מענה מקשה על הציבור להכיר את האפשרויות ולבחור מתוכן. בנוסף, היעדר התכלול פוגע במיצוי המשאבים ומקשה על התאמת ההכשרות לצורכי שוק העבודה המשתנה ולצורכי האוכלוסיות השונות.
מעבר לכך מציין המבקר כי לאגף להכשרה מקצועית אין הליך מוסדר של התייעצות עם מעסיקים ברמת הענפים כדי ללמוד על ההתפתחויות בשוק, ובמיוחד לא עם מעסיקים קטנים ובינוניים או מעסיקים מהפריפריה. רק 7% מהמשתתפים בהכשרות המקצועיות של האגף להכשרה מקצועית עשו זאת במסלול בשיתוף עם מעסיקים, על אף שמוסכם כי אלו הם המסלולים האפקטיביים ביותר.
מבקר המדינה העיר בעבר לאגף להכשרה מקצועית על שרוב קורסי ההכשרה המתוקצבים מתקיימים במנותק מהסביבה העסקית ואינם קשורים למעסיק ספציפי המעוניין בעובדים, וכי חסרה בהם התנסות מוקדמת בעבודה מעשית. המבקר מציין כי רצוי לוודא שגם בתוכניות שאינן מבוצעות בשיתוף עם מעסיקים ישולבו המעסיקים לפחות בכל הנוגע לקביעת מקצועות הלימוד ולתוכנית הלימודים, כדי להבטיח שהמשתתפים ייהנו מתוכניות איכותיות ומתואמות לשוק.
עוד מציין המבקר כי ב-2019-2020 לא פחות מ-600 אלף עובדים בישראל הועסקו במשרות שבסיכון גבוה לשינויים מהותיים, ואלה עלולים להיפלט משוק העבודה בשנים הקרובות. מדובר בסדר גודל של כ-15% מהמשרות. עוד כ-2.1 מיליון עובדים במקומות עבודה בסיכון בינוני.
למרות המספרים הגבוהים של עובדים שעלולים להיקלע למצב שבו הם נדרשים לעשות שינוי משמעותי בקריירה, במיוחד ברקע משבר הקורונה הכלכלי שבעקבותיו מאות אלפי עובדים הוצאו ממעגל העבודה, האפקטיביות של ההכשרות בישראל לא מספקת, על פי המבקר. מסקר שנערך בקרב בוגרי הכשרות מקצועיות ב-2017 עולה ששיעור העובדים שלא היו מרוצים מההתאמה של הקורס לנדרש בשוק העבודה נע בין 35% ל-53%.
בתוך כך, נראה שגם השכר של אלה שעברו הכשרות מקצועיות לא עלה באופן מספק. לפי נתוני ה-OECD, נכון ל-2019 תרומת כל סוגי ההכשרות בישראל לשיפור הכנסות העובדים לעומת הכנסתם של מסיימי תיכון היא בשיעור של כ-10%, והיא נמוכה מהתרומה הממוצעת במדינות ה-OECD, שהיא כ-20%.
בנוגע לשילוב אוכלוסיות מעוטות אמצעים ומיומנויות, קובע המבקר כי אין תוכנית פעולה לגיוס אוכלוסיות אלה להכשרות, ואין אבחון מעמיק של היכולות והצרכים של עובדים אלה לשם התאמה מיטבית של ההכשרה שלה הם זקוקים. בנוסף, רבים מהעובדים בשכר נמוך או מובטלים עשויים לוותר על ההכשרה או לנשור במהלכה נוכח המחויבות של זמן וכסף הכרוכים בהשתתפות. בתוך כך מציין המבקר כי בנסיבות שבהן דמי האבטלה למובטלים שמשתתפים בהכשרה משולמים באופן חלקי בלבד, הדבר עלול לשמש תמריץ שלילי להשתתפות בהכשרות.
עוד עולה מהדו"ח כי בשנים האחרונות ההשקעה במערך ההכשרות המקצועיות ומספר המשתתפים בהן ירדו באופן ניכר. ההשקעה השנתית בהכשרות מקצועיות באמצעות האגף להכשרה מקצועית ירדה לאורך השנים מכ-211 מיליון שקל בשנת 2000 לכ-138 מיליון שקל ב-2019. בתוך כך, הביצוע התקציבי היה נמוך בכ-30% עד 70% לעומת התקציב שאושר. ההשקעה הציבורית בישראל על הכשרות הסתכמה ב-2017 בפחות משליש מהממוצע במדינות ה-OECD, וכך גם החלק המוקדש להכשרה מקצועית וטכנולוגית.
המבקר מתריע כי ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה ב-2020 עשויות לזרז את התהליכים והמגמות בשוק העבודה. לכן, הצורך להרחיב הכשרות מקצועיות איכותיות ומותאמות לשינויים הוא בעל חשיבות מיוחדת, הן ככלי ליציאה מהמשבר והן כהכנה לעולם עבודה חדש.
לאור המציאות של שוק העבודה המשתנה ונוכח החשש שעובדים רבים יתקשו להשתלב בו, ממליץ המבקר כי משרדי הממשלה הרלוונטיים - ובראשם משרד העבודה, משרד החינוך, משרד הכלכלה ומשרד האוצר - יבחנו במשותף את מערך ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות הקיים ואת הדרכים לעדכונו, את היצע התוכניות ללמידה למבוגרים ואת הנגשתן לאוכלוסיות הזקוקות להן ביותר, ויפעלו לשיתוף המעסיקים בהליכי ההכשרה של העובדים בהתאם להמלצות לעיל.
משרד העבודה מסר בתגובה כי הוא פעל בנחישות עם חברי ועדת התעסוקה 2030 להטמעת סעיף המגדיר את זרוע העבודה כגוף מתכלל ברמה הארצית לנושא ההכשרה המקצועית מטעם כלל משרדי הממשלה.
שותפות "המקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר" מסרה בתגובה: "המבקר מאשש את טענת 'המקפצה', כי ההכשרות המקצועיות שכבר נעשו לא מותאמות לצורכי המעסיקים ולא שיתפו אותם, בניגוד למקובל בעולם". טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, שייסדה את המקפצה: "המבקר, בלשון עדינה, ביקר את הפיצול בין הגורמים הממשלתיים הרבים האחראים על ההכשרות המקצועיות. הממשלה הבאה חייבת להקים משרד תעסוקה עצמאי וחזק, שירכז תחתיו את כל הסמכויות בתחום ויוביל את האסטרטגיה הלאומית הנדרשת להתמודדות עם האתגר הניצב בפני החברה והמשק".
חשש ממחסור כרוני בעובדים בהיי-טק
המבקר מתריע ממחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. מדו"ח מבקר המדינה עולה כי עוד ב-2019 נאמדו כ-18,500 משרות טכנולוגיות לא מאויישות בתעשיית ההיי-טק, כאשר גופים ומומחים שונים מעריכים כי המגמות הנוכחיות צפויות לייצר ביקושים של 20-50 מיליון משרות חדשות במקצועות טכנולוגיים בעולם.
דו"ח מבקר המדינה: פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק
תעשיית ההיי-טק בישראל היא מנוע צמיחה משמעותי ביותר של המשק, כאשר היא תורמת כ-12% לתוצר המקומי הגולמי של ישראל - נתון שרלוונטי במיוחד בעת יציאה ממשבר כלכלי שבו כל מנוע צמיחה קריטי לשיקום הכלכלה.
לפיכך לתעשייה זו תרומה משמעותית גם להכנסות המדינה ממיסים, כאשר לפי דו"ח מבקר המדינה בין השנים 2015-2018 הסתכמו הכנסות המדינה ממיסים בענף ההיי-טק בכ-55 מיליארד שקל. במקביל ייצוא שירותי ההיי-טק צומח בקצב מואץ, וב-2019 היווה כמעט חצי (46%) מסך כל הייצוא מישראל.
3 צפייה בגלריה
"הקטר של המשק": תעשיית ההיי-טק תורמת 12% לתמ"ג, אבל ההצלחה שלה תלויה בכוח אדם מיומן - שחסר בארץ
(צילום: shutterstock)
גם בהשוואה בינלאומית ישראל עדיין בולטת כ"אומת הסטארט-אפ", כאשר פריון העבודה במקצועות אלה גבוה מהממוצע ב-OECD. אולם, המשך שגשוגה של התעשייה הזו בישראל תלוי לא מעט בכוח אדם איכותי ומיומן, שכאמור, חסר בארץ.
עיקר המחסור בכוח אדם הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים ובעלי ניסיון תעסוקתי, וחברות הטכנולוגיה בארץ פונות לא פעם לאיתור עובדים מעבר לים. יותר מרבע מהחברות המקומיות שהשתתפו בסקר של דו"ח הון אנושי בהיי-טק דיווחו על מרכזי פיתוח או בדיקות תוכנה בחו"ל, ואם מגמה זו תתגבר והחברות יעבירו חלק מהותי מפעילותן לחו"ל - הדבר יסכן את מקומה של ישראל כמרכז פיתוח טכנולוגי עולמי.
בחינת פתרונות למענה למחסור בכוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק נדונו לראשונה בממשלה ב-2012, אז אימצה הממשלה את עיקרי דו"ח הצוות הבין משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה דאז פרופ' יוג'ין קנדל.
החלטת הממשלה בעניין עוסקת בין השאר בקידום שילובן של אוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי-טק, שכן רוב העובדים בה הם גברים יהודים לא חרדים, ואין בה ייצוג הולם לנשים, חרדים וערבים. בתוך כך, ההחלטה מפרטת יעדים וצעדים נדרשים בתחומי ההשכלה הגבוהה. תקציב התוכנית הלאומית להגדלת כוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק עומד על 900 מיליון שקל, כאשר רובו, 730 מיליון שקל, מוקצב להשגת היעד של הגדלת מספר הסטודנטים שמתחילים ללמוד לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק ב-40%. המבקר מציין כי מערכת ההשכלה הגבוהה עמדה ביעד שהציבה הממשלה בנוגע למספר הסטודנטים שהחלו בלימודי תואר ראשון, אך עם זאת הנתונים מראים כי 22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים, ו-20% מהסטודנטים שהתחילו לימודים בתחום זה סיימו תואר במקצוע אחר.
המבקר מציין כי קיים קשר חזק בין לימודי מקצועות מדעיים-טכנולוגיים בבית הספר התיכון ללימודי מקצועות ההיי-טק באקדמיה. בתוך כך, מציין המבקר לחיוב את הגידול במספר הנבחנים במקצועות המדעיים והטכנולוגיים ובמתמטיקה בבית הספר, אך עם זאת הנתונים מראים שהדבר נכון בעיקר בקרב אוכלוסייה חזקה. לכן מסתמן כי בשנים הקרובות שיעור הלומדים היי-טק באקדמיה יהיה מוטה משמעותית לטובת האוכלוסיות החזקות בחברה ישראלית, וספק אם ימצה את הפוטנציאל בקרב האוכלוסיות החלשות יותר.
3 צפייה בגלריה
שיעור החרדים והערבים שהועסקים בהיי-טק עמד על 4.9% ב-2019. הכשרות חרדים להיי-טק
(צילום: אלי מנדלבאום)
עוד מציין המבקר כי בין השנים 2013-2018 לא חל שינוי משמעותי בחלוקה המגדרית ביחס לנבחנים במקצועות המדעיים בבית הספר, ולכן הסיכוי שנשים רבות יותר ישתלבו בתעשיית ההיי-טק נותר נמוך. זאת על אף שהישגי הבנות במבחני הבגרות בתחומים המדעיים-טכנולוגיים דומים לאלו של הבנים.
משרד החינוך מסר בתגובה לדו"ח כי פותחו שתי תוכניות משמעותיות לתיקון מצב זה, כאשר הראשונה היא לימודי תכנות ורובוטיקה לכיתות ד'-ו', שיחשפו את הבנות ללימודים במקצועות ההיי-טק בגיל צעיר, והשנייה היא תוכנית לאומית לקידום בנות למגמות הטכנולוגיה, המופעלת בקרב תלמידות כיתות ט' לפני תהליך בחירת המגמה בכיתה י'.
בנוגע לפערים המגזריים שבולטים בתעשיית ההיי-טק, שכן שיעור החרדים והערבים שהועסקו בה עמד על 4.9% בשנת 2019 לעומת 20% בשוק העבודה הכללי - קובע המבקר כי יש לצמצם את הפערים הגדולים בין המגזרים בשיעור התלמידים הנבחנים במקצועות הרלוונטיים לתחום זה. הפער הגדול ביותר בין שיעור התלמידים שנבחנים במקצועות אלו בתיכון הוא המגזר היהודי-חרדי, שבו נבחנים בפיזיקה ומתמטיקה 0% ו-1% בהתאמה, לעומת 63% ו-66% בלימודים היהודיים-ממלכתיים.
עוד מציין המבקר כי על אף מעמדו המרכזי של משרד החינוך במשימת הגדלת כוח האדם המיומן להיי-טק, הרי שבניגוד למשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים, הוא נפקד מהחלטת הממשלה בנושא ולא הוטלו עליו משימות כלשהן. ראש המועצה הלאומית לכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2019, כי מעורבות משרד החינוך בסוגיית קידום ההון האנושי בתעשיית ההיי-טק היא חשובה, ולכן לדעתו היה חשוב שהמשרד ייכלל במסגרת המשימות שנקבעו בהחלטת הממשלה, אך נוכח מחלוקות שהתגלעו בין משרד החינוך למשרד האוצר, "הוחלט להעביר את ההחלטה בלי לכלול בה את משרד החינוך".
המבקר ממליץ שמשרד החינוך ינסה לזהות את החסמים בבתי ספר של אוכלוסיות חלשות וישקיע מאמצים להגדיל את מספר הנבחנים במקצועות הרלוונטיים בקרב אוכלוסיות אלה. עוד מתייחס המבקר למינוף השירות הצבאי לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית היי-טק, וקובע כי על משרד הביטחון ליישם את החלטת הממשלה בעניין זה.
3 צפייה בגלריה
המבקר: בשנים האחרונות לא חל שינוי משמעותי בחלוקה המגדרית ביחס לנבחנים במקצועות המדעיים בבית הספר, ולכן הסיכוי שנשים רבות יותר ישתלבו בתעשיית ההיי-טק נותר נמוך
(צילום: shutterstock)
גם בהיי-טק - האחריות על ההכשרות מפוזרת
מנתונים שמציג המבקר עולה כי רק 58% מהמועסקים בהיי-טק הם בוגרי מקצועות ההיי-טק באקדמיה (מדעי המחשב והנדסת חשמל), וכי 25% מהמועסקים בתחום זה אינם בעלי תואר אקדמי. מכך עולה כי יש פוטנציאל גבוה לשילוב עובדים שאינם בוגרי מקצועות אלה, למשל באמצעות תוכנית הסבה לאקדמאים ותוכניות הכשרה.
שני הגופים שעליהם הוטלה האחריות להכשרה חוץ אקדמית הם רשות החדשות והממונה על זרוע העבודה, והמבקר מציין כי שני הגופים פועלים ללא מנגנון תיאום ביניהם, וכתוצאה מכך קיים חוסר בהירות בכל הקשור לגבולות הגזרה של שני הגופים ובחלוקת המשאבים ביניהם. זאת בדומה למצב בתחום ההכשרות המקצועיות בכלל בארץ.
המבקר ממליץ לממונה על זרוע העבודה ולרשות החדשנות להעמיק את שיתוף הפעולה ולקבוע - בשיתוף עם תעשיית ההיי-טק - מנגנוני תיאום סדורים ביניהם. בכלל זה, נוכח הפוטנציאל שיש בשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק, ראוי לשקול לקבוע גורם אחד שעליו תוטל המשימה. עוד מציע המבקר לשקול הקמת אתר אינטרנט ממשלתי אשר ירכז מידע אודות תוכניות ההכשרה, עלותן וכו'.
בדו"ח צויין כי מעקב מיטבי של הממשלה הכרחי לקידום הגדלת כוח האדם המיומן בהיי-טק, במיוחד משום שביצוע המשימה מפוזר בין גופים רבים. למרות זאת, ועדת השרים לעניין זה לא התכנסה ולא דנה ברמה האסטרטגית של נושא זה או עקבה אחרי קידום המשימות. הצוות המקצועי שהוקם התכנס פעמיים בלבד, האחרונה שבהם באוקטובר 2018. בשל כך, משימות שנכללו בהחלטת הממשלה, כמו תוכנית למינוף השירות הצבאי למשל, לא קודמו. בנוסף, התוכניות לשילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בהיי-טק מחייבות מענה מקיף יותר, שיאפשר קליטה גדולה יותר של אוכלוסיות אלו.
